זואולוגיה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
:תשובה לשאלתך ניתן למצוא בקישורים הבאים
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/049_094.htm
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום יהודית
הנה קישורים מהימנים עם תשובה לשאלתך:
http://www.yardbirdsil.info/daf/courtship/courtship.htm
https://www.birds.org.il/he/species-page.aspx?speciesId=68
https://www.salt.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D/
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
כללית כללית קצב צריכת חמצן (קצב מטבולי) נמדד באופן ישיר על מדידה של גריעה של חמצן מהסביבה המימית שהדגים מצויים בה עם זאת מאמרם של Rogers ו Weatherly (מצורף) מציג את העובדות המסייעות הבאות:
- יש קשר בין קצב פעימות מכסי הזימים ותצרוכת החמצן
- הקשר הזה מתקיים רק בדגים המאולצים לשחות במהירויות משמעותיות
- בתנועה ספונטנית (מהירות איטית) הקשר הזה לא נשמר
- מכן שהאמצעי של מדידת קצב פעימות מכסי הזימים למרות שאיננו ככ מדוייק הוא לגיטימי בתנאים קיצוניים
-
התלמידים בחנו דגי זהב גדולים וקטנים וראו שקצבי הפעימה גבוהים בדגים קטנים לעומת גדולים לכך יש מספר התייחסויות:
- אנחנו לא יודעים האם השינוי ביחס שטח פנים לנפח הוא פרפורציוני לשינוי בשטח הפנים של הזימים
- ובכל מקרה והיה והמדידה היתה, כמומלץ בפתיח שלי, על ידי מדידת תצרוכת חמצן ישירה התלמידים היו מגלים שתצרוכת החמצן ליחידת זמן ליחידת משקל עם המשקל הינה ביחס הפוך למשקל. כלומר שבדגים גדולים תצרוכת החמצן ליחידת משקל קטנה מתצרוכת החמצן ליחידת משקל בדגים קטנים. כך גם עכבר צורך יותר חמצן ליחידת משקל מפיל!
אשר לפחמן דו חמצני (פד"ח) מצרף מאמר ישן מאוד של HUGHES. גרף מס 12 מתייחס לירידה בפעימות מכסי הזימים עם העליה ברכוז הפד"ח במים
פרופ' עמוס טנדלר
המרכז הלאומי לחקלאות ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל
שלום רב, בעבודת הביוטופ שלנו אנחנו מעוניינות לבצע מחקר על כבד עוף. אנו יוצאות מנקודת הנחה שכבד שומני היינו בהיר יותר. האם יש בסיס לזה? האם נכון להניח שכבד עוף שומני הוא בהיר יותר? (כי ראינו בתמונות של כבד אדם שהוא בהיר יותר ככל שהוא שומני)
השאלה השנייה היא האם כבד שומני מעיד על עקה ?
תודה רבה, שני ועדיה.
שלום
כבד שומני בעופות הוא אכן בהיר יותר
לא הייתי קושר כבד שומני ישירות עם עקה
הגורמים לכבד שומני בעופות הם:
עודף תזונה (כמות), עודף שומנים בתזונה, חוסרים תזונתיים חשובים כמו ויט B, חוסר בהפרשת תירוקסין (הורמון מבלוטת התירואיד), הרעלות כרוניות כמו עופרת או הרעלות מעובש במזון, סכרת (נדיר בציפורים אך קיים).
ניתן לראות כבד קצת שומני בעונת ההטלה אך זה מצב נורמלי
בברכה
ד"ר רון אלעזרי
גן זאולוגי
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב, במסגרת עבודת ביוחקר אנו מעוניינות לבדוק את השפעת מרכיבים מצמח החילבה על שינוי מין בדגים. לפי כתבה שקראנו הצליחו לבצע זאת בדגי אמנון- הפכו דג נקבה לזכר. רצינו לשאול האם ניתן לבצע ניסוי זה על דגים זמינים יותר מדגי אמנון וכיצד ניתן להבחין בשינוי המין של הדג במידה והניסוי יצליח?
בתודה מראש,
תלמידות י״ב בביה״ס עירוני ג' ע״ש מוטה גור מודיעין, עדי משה, עדי נוימן, וניצן צעירי.
שלום
מצרף מאמר על דגי זברה שאפשר להשיג בכל חנות תחביב. הקושי הוא אכן זיהוי הזוויג. המנגנון הנפוץ הוא עיכוב של סינתיזה של האנזים ארומטז. כך דגים יוותרו כזכרים בלבד ונקבות תהפוכנה לזכרים שכן הורמון הטסטוסטרון בדמם לא יוכל להפוך לאסטרדיול שהוא ההורמון המאפיין נקבות ואחראי לתיפקודן ככאלה.
אני לא יודע איך בודקים חיצונית את זוויגם ("מינם") דגי זברה. אני מציע להעמיד ניסוי עם דגי זברה עם מספר טיפולים (לפחות שניים; ביקורת וטיפול) ולדגום דגים במהלך הניסוי ובסופו. בדיקת שחלות (אם יש בהן זרע או ביציות) היא הדרך הקלה ביותר לבצע מחקר כזה (המחיר, כמובן, הוא המתה של דגים). אם הטיפול אכן מחולל שינוי זוויג (מין) אפשר יהיה לראות שינוי הולך וגדל ביחס הבין זוויגי באוכלוסיית הדגים הנדגמים.
מערך ניסוי כזה הוא פשוט להפעלה. כדאי שתערך בדיקה מעמיקה יותר מה הם המנגנונים שהיו מעורבים (או שלא) בתהליך. כדאי ליצור קשר עם מעבדה העוסקת ברביה (שני ההורמונים הנ"ל "שמורים" ולכן גם קיטים לבני אדם יאפשרו לזהותם ולכמתם).
בהצלחה
פרופ' עמוס טנדלר
המרכז הלאומי לחקלאות ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל
שלום , במסגרת עבודת הביוחקר התבקשנו לנסח שאלת חקר והשערה . שאלת החקר שלנו היא : האם ריכוז הקפאין שיינתן לשליו ישפיע על משקל הביצים ( הכוונה לביצים שמיועדות לאכילה ) שהשליו יטיל? (או על מספר הביצים שיטיל ) ההשערה שלנו הייתה שככל ריכוז הקפאין במזון יהיה גבוה יותר כך משקל הביצה שתוטל יהיה קטן יותר .
מה הגורמים הביולוגים שעלולים להביא להשפעה שכזו?
מה הגורמים המשפיעים על מספר ואו גודל הביצים המוטלות?
תודה מראש , לינוי
אני מלווה תלמידים שמבצעים חקר בנושא שינוי מין נקבות הדגים על ידי מתן מינונים שונים של טסטוסטרון (על מנת שיהפכו לזכרים צבעוניים יותר).
טסטוסטרון הוא חלבון שמגיע דרך הפה למערכת העיכול. אנו מלמדים שהחלבונים למיניהם מתפרקים במערכת העיכול. עלתה השאלה - כיצד הם יכולים לתפקד כהורמונים לאחר המעבר במערכת העיכול?
כמובן שהשאלה רלוונטית גם לגבי ההורמונים שמצויים בגלולה נגד הריון.
תודה רבה
שלום,
שאלת מתן טסטוסטרון אורלית היא שאלה מצויינת. כמובן שהדרך האורלית פוגעת בטסטוסטורן שכן הסביבה המעיית היא אלימה מאוד הן בהיבט של שינויים קיצוניים ב pH (בקיבה הערך שח הנ"ל הוא 3 ואילו במעיים ערכו 8 ומעלה) והן בהיבט של הסביבה האנזימטית (פפסין בקיבה וטריפסין, כימוטריפסין, עמילז ופוספטאז במעיים). אינני מתייחס בתשובתי דווקא לדגים למרות שתשובתי חלה גם על דגים: אולם כפי שתראי במאמר המצורף (ויש שפע כאלו) החוקרים התייחסו לצורך לדכא אנזים בשם ארומטאז באמצעות חומר אחר (הידרוקסיאנדרוסטנדיון) שניתן בשני ערוצים: דרך הפה (אורלית או כפי שזה מצוןין במאמר p.o.=per os ) ובהזרקה. והתוצאות מראות שהזרקה של 250 מ"ג אחת ל 14 יום משיגות תוצאות דומות לקבלת התרופה הזו דרך הפה יומית בארבע מנות של 250 מ"ג. דהיינו למול הזרקה בודדת של 250 מ"ג יש לתת לחולה 250 מ"ג X4X14 (ארבע פעמים ביום כפול 14 יום) מנה אורלית ענקית שהיא פי 56 גדולה מהמנה המוזרקת וזאת בגלל הסביבה האלימה שבמערכת העיכול עם זאת יתרונה טמון בעובדה שהזרקות חוזרות, לדברי מחברי המאמר, כרוכות בסבל רב לחולה. סבל הנמנע ממנה בלקיחת אורלית של התרופה.
בהצלחה בניסוייכם בהגברת צבעם של הדגים. זיכרי רק שהדוזות שיש להשתמש בהן בניסוייכם חייבות להיות הרבה יותר גבוהות במתן דרך הפה. אני מציע לכייל את התופעה על ידי הזרקה של הדגים במנות הולכות וגדלות. הדוזה האפקטיבית בהזרקה תהווה בסיס לקביעת הדוזה שתנתן לדגים דרך הפה (באמצעות המזון) בניסוייכם (שתהייה כמתבקש גבוהה בהרבה).
פרופ' עמוס טנדלר
המרכז הלאומי לחקלאות ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל
בכול מקרה הפגיעה היא לא רק דרך הכבד , השמן מרטיב נוצות ואז הן לא יכולות לשמש לתעופה , כמו כן הרטבה בשמן של נוצות ופרווה לא מאפשר לאוויר להיכלא והן מפסיקות לבודד דבר שגורם לאיבוד חום ופגיעה היפוטרמית ולבסוף ציפוי של העור בשכבה שומנית חונק את העור פוגע בתהליכי חילוף גזים נוזלים וחומרים שמתבצע דרך העור ולמוות.
בברכה,
ד"ר רון אלעזרי
גן זאולוגי
אוניברסיטת תל אביב
שלום רועי
אכן לעזים (ולשאר אוכלי עשב) יש שדה ראיה רחב מאוד, עם BLIND SPOT מינימאלי. יש לכך שתי סיבות. ראשית, כמו שאתה אומר, בגלל צורת האישון שהיא אליפסה אופקית. שנית זו העובדה שהעיניים נמצאות בצדי הראש (כמו בסוס, פרה, כבשה....) ואינן חזיתיות (כמו באדם, כלב, חתול....)
אני מצרף שתי שקופיות. האחת מראה את ההשלכה של מיקום עיניים (חזיתיות או צדדיות) על גודל שדה הראיה. והשניה מראה מהו גודל שדה הראיה בסוס עקב מיקום העיניים.
מהם היתרונות של זה, ומה אפשר לפתח מזה? ראשית, כמו שאתה אומר, אפשר לפתח ראיה היקפית. שנית, אישון בצורת אליפסה, בשילוב עם עדשה מולטי-פוקאלית, יכול להפחית בעיה אופטית בעיניים שלנו, בעיה הנקראת CHROMATIC ABERRATION /. אתה תלמיד בתוכנית מצוינות אז לא ארחיב על כך. תפקידי לתת לך רמז, או כיוון ראשוני, ואני בטוח שאתה תוכל להתעמק בנושא.
אז תבדוק מה זה CHROMATIC ABERRATION ואז תנסה להבין איך עדשה מולטי-פוקאלית ואישון אליפטי עוזרים להתגבר על זה. ברגע שתבין את זה בטח תוכל לחשוב על המון יישומים בצילום – יישומים הן לצילום פנוראמי והן לפיתרון CHROMATIC ABERRATION
בהצלחה
פרופ' רון עפרי
מומחה לרפואת עיניים וטרינרית
ביה"ס לרפואה וטרינרית
האוניברסיטה העברית
שלום אני מורה בבית ספר יסודי , ברצוני לערוך מחקר העוסק בהשפעת הדגים על רמת עכירות המים , אני מתכוונת לקחת מים מנחל מזוהם העובר ליד העיר באקה ולהכניס דגים לאחת האדניות והשניה תישאר מים ללא דגים . השאלה שלי היא איזה סוג של דגים מומלץ לגדל ? ובכך לקבל תוצאות טובות ומהימנות אשמח לקבל את התייחסותכם המהירה .
שלום- סביר להניח שהדגים ימותו במים המזוהמים. מדוע שלא תעשו ניסוי שלא מתייחס לזיהום אלא רק להשפעה של דגים?
קחו שני מיכלים הפתוחים לאור השמש. הכניסו לשניהם מים ממאגר טבעי כלשהו והקפדו שיהיו במים דפניות (סרטנים קטנים בגודל של מילימטר או פחות השוחים ימינה שמאלה כל הזמן). יש מים עם דפניות בהרבה מאגרי מים לא מזוהמים החשופים לאור השמש.
לאחר מכן, הכניסו לאחד מהמיכלים, אך לא לשני, שני דגי גמבוזיה (ניתן לקנות אותם בחנויות, אני חושב). כעבור מספר ימים (שבועיים אולי אפילו שבוע) תראו שבמיכל אליו הכנסתם דגים המים נעשו עכורים. הסיבה היא ביולוגית. אם תעשו את הניסוי חיזרו אלי ואתן עוד פרטים שיעזרו להבין את התוצאה.
בהצלחה,
פרופ' אמציה גנין
אקולוג
האוניברסיטה העברית
שלום, על עלי הפסיפלורה מצאתי זחלים בגינתי בצפון הארץ, אזור משגב, כעת בסוף הקיץ. הזחל בעובי כמו אצבע של אדם מבוגר, באורך עשרה סמ', בצבע חום אפור עם קרן שחורה בראשו.
מהו זחל זה האם הוא מזיק או מסוכן, ולמה יתפתח בהמשך?
תודה נעם
זחל בממדים כאלה ועם קרן בחלק האחורי של הגוף יכול להיות שייך רק לרפרף. קרניים בקדמת הגוף יש לזנבי סנונית, אבל הם לא אמורים להימצא על פסיפלורה. בארץ ישנם מספר עשרות מיני רפרפים, קשה לדעת לאיזה מהם שייכים הזחלים. את יכולה לבדוק תמונות של זחלים של רפרפים באינטרנט.
אין רפרפים שמזיקים במיוחד לפסיפלורה, אבל אם יש מספר זחלים גדול הם יכולים לגרום לנזק כלשהו.
לעתים קרובות מאד זחלים של רפרפים נגועים על יד זבובים טפילים ממשפחת הזריזבוביים. ישנו סיכוי טוב שמהזחל שלקחת לגידול או מהגולם במקום הרפרף יצאו מספר זבובים שחורים שעירים.
בברכת שנה טובה,
ד"ר לייבעלע פרידמן
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
Pterostigma ניתן למצוא אצל צרעות טפילות ממשפחת Ichneumonidae , ארימחושים שעירים (ואולי מינים נוספים במשפחה), שפיריות ומינים נוספים של חרקים מעופפים.
שאלתי היא האם הPterostigma התפתחה אצל כל המשפחות האלה בנפרד בגלל ברירה טבעית והתאמה לסביבה או שכל החרקים בעלי הPterostigma באים מאב קדמון משותף?
התיאור מתאים לריכוז צוף או לחילופין לקירור הראש. התנהגות זו תוארה בדבורת הדבש אולם לא ידוע לי שהליקטית עושה זאת גם כן. חקרתי בעבר דבורים בסוג הזה אבל לא ראיתי אף פעם התנהגות כזאת. מעניין!
פרופ' אברהם חפץ
זואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
לאחרונה קראתי שיש לזרוק באופן מיידי חפצים עם עובש ושזה מסוכן,
האם זה נכון ומה הסכנה לבריאות?
תודה
שלום רב,
תלמידי עובדים במסגרת הביוחקר בנושא השפעת רטלין על קצב לב של דפניות ואשמח לדעת
מהו החומר הפעיל ברטלין? האם הוא ידוע כבעל השפעה על קצב הלב באדם?
אשמח כמובן גם לחומר קריאה מדעי מהימן בעברית.
תודה מראש וכל טוב
שלום רב,
מצורף קובץ מפורט על השפעות הריטלין שנוסח ע"י ענבל יפרח- דמארי וניתן לצפות בו כאן.
בברכה,
ד"ר נירית אבירן ברק
רפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה
קופת חולים מכבי
שלום רב,
אני עושה ביו חקר בנושא השפעת המנטה, הכורכום, הג'ינגר והפלפל השחור על בריחת הנמלים. הבעיה היא שאין לנו ביסוס ביולוגי, האם ניתן לעזור לנו?
תודה רבה
מהי מערכת ההובלה בתולעים טבעתיות, מה הם השימושים שלה? האם הם בעלי איבר המתפקד כמו לב?
האם זוהי מערכת פתוחה או סגורה והאם יש נוזל במערכת ההובלה כגון דם?
נוי שלום,
מצ"ב קישור למקור מידע בנושא "מערכת ההובלה בתולעים טבעתיות":
בנוסף מצ"ב קישור למסמך מסכם ומקיף בנושא: לצפייה במסמך לחץ/י כאן.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
זיהוי קן של ציפור
על עץ אלון בחורש בגליל המערבי מצאתי קן ישן בנוי עשבים מבחוץ , מרופד בבוץ מבפנים.
במקורות המידע הכיוון מצביע על קיכלי רונן.
עפ"י המקורות: קן השחרור, מטויח בוץ מבחוץ ומרופד עשבים מבפנים.
אך, עפ"י אותם מקורות... הנ"ל אינו מקנן בארצנו אלא בחורף בלבד.
קוטר הקן בין 15-20 ס"מ (כאמור קן ישן ולא שלם), גובה הקן כ1.5 מ' מעל הקרקע. נמצא במזלג ענפי אלון מצוי, מפנה דרומי, בנחל געתון.
האם יש גם ציפורי חורש אחרות הנוהגות לרפד את קיניהן בבוץ? האם הקן יכול להיות של קכלי רונן שנשאר לקייץ בארצנו?
שלום,
ככל הידוע לי, מין הקיכלי היחיד המקנן בארץ הוא השחרור, ועד כה לא נמצא בארץ קן של מין קכלי אחר. הדבר אפשרי, אבל צריך הוכחה.
לגבי הריפוד: שחרורים אכן מטייחים את קינם בבוץ מבחוץ, ומרפדים בחומר צמחי ואחר מבפנים, אבל לעתים כמות חומר הריפוד קטנה והבוץ נראה בתוך הקן. אולי זה מה שקרה במקרה המתואר.
בברכה,
פרופ' יורם יום-טוב
מדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום ,
רצינו לדעת כחלק מעבודת הביוחקר בביולוגיה:
כיצד נמלים רואות ? באיזה צבעים הן מבחינות ? ואיך פועל חוש הראיה של הנמלה ?
תודה מראש
יעל , מאיה ואבישג .
שלום רב
יש מידע רב על אברי החוש של חרקים בכלל ועל עיניים בפרט. תוכלו לקרוא על כך בספר "החרקים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה וכן באנציקלופדיה של החי והצומח בא"י - כרך 3 -חרקים , בפרק המבוא.
העיניים של הנמלים לא שונות באופן מובהק מעיני חרקים אחרים.
חלק ממיני הנמלים עיוור לחלוטין מכיוון שהם חסרי עיניים. למינים אחרים עיניים לא מפותחות המאפשרות להבחין רק בין אור לחושך. אך יש כאלה שהן בעלות עיניים מפותחות והן מסוגלות להבחין בצורות ובעצמים, דבר שעוזר להן בניווט.
אך מרבית הנמלים, כמו גם חרקים אחרים, מסתמכים בעיקר על אברי חוש בעלי מכנורצפטורים וכימורצפטורים כדי לבחון את הסביבה שלהם. כלומר הם בעלי "חוש ריח" ו"חוש מישוש" מפותחים יותר מאשר חוש הראיה המבוסס על פוטורצפטורים אשר מרוכזים בעיניים המורכבות או העיניות של החרקים.
תופעה מיוחדת נצפתה אצל נמלים מהסוג Cataglyphis נמצא שהן מסוגלות להבחין באור המקוטב של השמש דבר שמאפשר להן לנווט חזרה לקן בקו ישר. כלומר גם אם הן יוצאות מתרחקות מהקן למרחק של מספר מטרים הן יודעות תמיד לאיזה כיוון עליהן ללכת כדי להגיע לקן בדרך הקצרה ביותר. לתכונה זו יתרון בתנאי החום הקיצוניים שבמדבריות.
נמלים גם מבחינות באור UV כמו שנמצא גם אצל הדבורים. נמלים כנראה לא מבחינות בחלק מגווני האור האדום. אך דבר זה משתנה בין מינים שונים וכתות שונות בתוך המושבה.
תוכלו למצוא מידע על נמלים גם בבלוגים שונים
http://www.antweb.org/antblog/
http://blog.wildaboutants.com/about/
http://myrmecos.wordpress.com/about/
בהצלחה בלימודים,
בברכה
טובית
ד"ר טובית סימון
המחלקה לזואולוגיה, חרקים
אוניברסיטת תל אביב
מדוע הדם של החרקים לא אדום כמו אצל בני האדם ?
והאם זה נכון שצבע הדם של החרקים הוא ירוק - צהבהב ?
תודה !
חן שלום,
להלן קישור למקור מידע בנושא מערכת ההובלה של החרקים:
http://insectour.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_30.html#axzz2Tj8gKgQC
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
1)הצב הוא יצור שנחשב מאוד איטי ומסורבל בתנעותיו. כיצד עובדה פיזיולוגית זו מסייעת לו לשרוד בטבע? באופן טבעי תכונות פיזיולוגיות עילאיות כמו כוח ומהירות הן שורדות , האם אצל הצב לאורך השנים נשמרה התכונה הזו קבועה, או שפעם הצבים היו אף איטיים יותר???
2)מה גורם לצב להיות איטי כל כך? מהירות עצבית איטית ביותר, סיבי שריר המתכווצים באיטיות רבה יותר ( האם ניתן לומר שכל סיבי השריר של הצב אדומים , כלומר מאופיינים באיטיות גבוהה?)
3)הצב מאופיין בתוחלת חיים גבוהה מאוד יחסית לשאר היצורים החיים. האם האיטיות היא מבין הגורמים לכך? ( בתחילה חשבתי שבגלל שהוא כל כך איטי סיפקו לו זמן נוסף להשלים את מטלותיו - די מהר זנחתי את הרעיון הזה ) .
תהליכי החמצון התאי מופחתים ברמה מאוד משמעותית ונובעים מזה שהוא אינו מתאמץ כמעט (עוצמת המאמץ נגזרת גם מהמהירות על פי עקומת מהירות- כוח) לכן באופן טבעי מייצר פחות רדיקלים חופשיים , המאיצים את ההזדקנות
תודה !!
שלום,
להלן הפניות לקישורים המסבירים את תכונת "האיטיות של הצב" והאבולוציה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3647
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
ידוע שקיימים זנים רבים של בעלי חיים מאותו מין. לגבי חלקם מקובל שאינם צאצאים של אותו בעל חי.
כפי שידוע לי, זני הכבשים שהם בעלי זנב אליה, וזני הכבשים שהם בעלי זנב רגיל (ללא אליה), מסווגים כצאצאים של שני בעלי חיים שונים מששת ימי בראשית (כלומר: לא יתכן שהם צאצאים של אותו בעל חי במקור).
רציתי לדעת אם זה נכון שלמשל: כבש אווסי טהור (ללא הכלאות ומוטציות לא טבעיות) וכבש מרינו טהור , מקורם באופן ודאי משני כבשים שונים שנבראו בששת ימי בראשית.
שלום,
מקובל כי אין לערבב אמונה דתית וענייני מדע. תשובה זו אינה מכוונת למי שסובר כי הכבשים נבראו בששת ימי בראשית.
כפי שאנשי המדע רואים את הדבר, ביות הכבשה החל לפני כ 12,000 שנה בצפון מסופוטמיה מאוכלוסיית כבשי בר. ממצאים גנטיים מלמדים כי לפחות חמש נקבות שונות ושני זכרים שונים בויתו, והם יחד עם פרטים אחרים שימשו בסיס לאוכלוסיית כבשי הבית אשר כיום מונה כ1000 זנים וגזעים.
כבש הבר אשר נציגו כיום הוא המופלון, שונה במראהו מכל וכל מכבש הבית. כפי שקיימת שונות בין בני האדם במראה ומבנה הגוף, כך כנראה הייתה שונות בין הכבשים שבויתו בתכונות הגוף שלהן. במהלך הביות (אלפי שנים ומקומות שונים) האדם בחר בכל מקום ומקום מבין הטיפוסים השונים של הכבשים את אלה שהתאימו יותר לצרכיו ודאג לזווג פרטים דומים. כך נוצרו הגזעים השונים. במהלך השנים אירעו מדי פעם בפעם באופן טבעי שינויים אקראיים במבנה הגנטי של בעלי החיים (מוטציות) והדבר היווה מקור לצורות חדשות וזנים חדשים.
כך, אם לסכם, את התשובה, אנו סוברים כי לזנים השונים של הכבשים יש מקור משותף – אוכלוסייה של הכבש הקדום, שהיא כשלעצמה הייתה הטרוגנית במופע שלה.
כל טוב
ד"ר אלישע גוטויין
ד"ר אלישע גוטויין
המחלקה לחקר בקר וצאן המכון לחקר בעלי חיים
מכון וולקני
שלום
קראתי על עטלפי פירות לאחרונה ומצאתי מקורות שכותבות שיש בעיה של עטלפי פירות בישראל ומצאתי מקורות שאומרים שהיה רק בשנות ה-50 ועכשיו זה כבר לא קיים (בזכות פיתרונות מסוימים). הבעיה שאני מתכוונת היא אכילת הפירות מהעצים ועשיית הצרכים שלהם על הפירות/עצים.
באתר ויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.98.D7.9C.D7.A4.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.99.D7.A9.D7.A8.D7.90.D7.9C
כתוב: בתקופה מסוימת היו עטלפי הפירות מרובים עד כדי כך ששיערו כי הם מהווים מזיק לחקלאות, דבר שהיה טעות נוראה.
ובאתר אחר מצאתי את זה: העטלפים שיורקים את התמרים על הבתים והמכוניות
http://www.allgedera.co.il/?CategoryID=34&Page=&ArticleID=13490&Show=&Show=
שאלתי היא: איזו דעה נכונה יותר?
שלום רב,
בישראל 33 מיני עטלפים, מתוכם רק מין אחד הינו עטלף פירות וכל השאר הם עטלפי חרקים. עטלף הפירות המצוי הינו נפוץ ביותר בכל הארץ (יותר באזור הים תיכוני ופחות במדבר). בעבר נחשבו בטעות עטלפי הפרי למזיק חקלאות משמעותי ולכן נעשו פעולות להדברתם. פעולות אלה לא רק שלא פגעו בעטלפי הפרי אלא כמעט גרמו להכחדתם של רוב מיני עטלפי החרקים בישראל (שהם מועילים ביותר לחקלאות ולאדם).
עטלפי פרי נחשבים כיום כמין מזיק שאינו מוגן בחוק הגנת חיות הבר (1950). עיקר הנזק הוא בלכלוך אותו יוצרים עטלפי הפרי בהפרישם את צואתם תוך כדי מעוף על קירות בתים, מכוניות וכו'. הנזק לגידולים חקלאיים מעטלפי פירות הנו שולי לרוב.
הסיבה לכך, שעטלפי הפירות כה נפוצים הוא הגינון המודרני בישראל המשלב עצים טרופים או סובטרופים רבים שיש עליהם פרי במשך רב השנה, כגון מיני פיקוס, תמר, איזדרכת וכו'. ריבוי המזון אפשר לאוכלוסית עטלפי הפרי לגדול בצורה משמעותית בעשרות השנים האחרונות.
בברכה,
ערן
ערן לוין
המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
א. האם תופעת ההומוסקסואליות בקרב בעלי חיים ידועה? שכיחה?
ב. האם ע"פ דעת החוקרים הנה תופעה גנטית / חברתית ... ?
תודה!
איתי
איתי שלום,
תשובה לשאלתך המעניינת הנושא: "הומוסקסואליות בבע"ח" וקישור למקורות מידע נוספים תמצא בלינק המצורף:
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מה הקשר בין לחות החול ומקום ההתיישבות של החלזונות?
מחפשים מקורות ספרותיים וידע נרחב יותר בנושא, מאמרים, הקשר אקולוגי וכו'.
תודה
שלום,
שאלה בנושא השפעת מידת הלחות על פעילות חלזונות נשאלה לאחרונה באתר, ונענתה
בהרחבה.
להלן הקישור לתשובה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5941
נשמח לעזור גם בהמשך,
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב!
האם מרכז העצבים שיש לחרקים נחשב או נקרא מח?
מה נכלל תחת ההגדרה מח?
תודה רבה!
שלום רב
אני מפנה אתכם לספר החרקים מאת מיכאל קוסטא בהוצאת האו"פ שנמצא באינטרנט (הקישור מצורף) עמ' 92 והלאה.
בברכה
טובית
ד"ר טובית סימון
המחלקה לזואולוגיה, חרקים
אוניברסיטת תל אביב
שלום, אני תלמידת יא' ואני עובדת על ביוחקר בנושא קיוט אצל שבלולים ממין דרחול השיח.
יש לי מספר שאלות:
1. רציתי לדעת כיצד השבלולים חשים ברמת הלחות באוויר, האם יש מנגנון האחראי לכך ומהי שרשרת התגובות בו פעולתו?
2. הטמפרטורה והלחות הם שניהם גורמים המשפיעים על היכנסות למצב קיוט. בניסוי אני חוקרת רק השפעת לחות משום שהמורה אמר לי שקל ליצור רמות לחויות שונות בכלים שונים בהם יהיו השבלולים, אך יהיה קשה ליצור טמפרטורות שונות ויציבות בכלים השונים. השאלה שלי היא מה הטמפרטורה האחידה שאני צריכה לשמור עליה בכל הכלים עם רמות הלחויות השונות כדי להכניס את השבלולים לקיוט? האם ניתן להסתפק בטמפרטורת החדר כדי להכניס את השבלולים למצב קיוט (בשילוב של רמת לחות נמוכה) , או שמא זאת צריכה להיות טמפרטורה גבוהה יותר?
3. אם מספקים את רמת הלחות הרצויה וטמפ חדר לשבלול לאורך תקופה בקיץ הוא לא יכנס לקיוט? במילים אחרות כל עוד נספק לו את התנאים האביוטים הדרושים לו הוא לא יכנס לקיוט אפילו בקיץ?
שלום,
שאלותייך יפות ונבונות מאוד.
כיצד שבלולים חשים ברמת הלחות באוויר? – איני יודע. יש מיני שבלול שבהפרישם חתם (המורכב ריר יבש וסידן) הם מותירים פתיל קצר, המחבר בין החתם לגוף השבלול המכונס בעמקי קונכייתו; ושינויי לחות בסביבה נקלטים על-ידי החתם, מעוברים לאותו פתיל וממנו לגוף השבלול.
מהי הטמפרטורה האחידה הרצויה בכלים שבהם ייכנסו השבלולים לקיוט? – לדעתי טמפרטורת חדר. אנא זכרי ששבלול שורד את כול משרעת הטמפרטורות שבין יום ללילה וכן בין חוף לקיץ, כך שטמפרטורת חדר נראית לי דבר שהוא יכול לעמוד בו והולמת את הניסוי.
האם שפע לחות ימנע כניסה לקיוט? אני בספק. שבלולים אינם רק "מכונות המגיבות ללחות" אלא יש להם צורך פנימי בקיוט. במעבדה שלי, בשעתו סיפקנו לשבלולים שפע לחות במשך כול השנה ובכול-זאת, בקיץ הם בחרו לקייט – הם הקיצו, הסתובבו כסהרורים ושבו והתכנסו בקונכיותיהם. יובש הוא רכיב חשוב בקיוט, אך אני משוכנע שיש גם גורמים נוספים.
מדוע לא תנסי? מקצת השבלולים תוסיפי להם לחות ומקצתם לא, ותראי מה קורה.
בברכה,
יוסי הלר
פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית
יש לי תלמיד המעונין לבדוק השפעת שמנים אתרים על אחוז תמותה של חדקונית האורז.
היכן ניתן להשיג אורגניזם זה בכמויות מספיקות לביצוע מחקר בצורה תקינה?
תודה מראש
שלום רחל,
חדקונית האורז הינה מין מצוי מאד בישראל ובעצם כמעט בכל העולם. זה מזיק מחסן נפוץ, המסב נזקים קשים. אני מדי פעם מקבל להגדרה חדקוניות אלה מביקורת גבולות, מחברות הדברה, משרד החקלאות וכו'. אבל אני לא מכיר מישהו שמגדל אותן. אני אנסה לברר, אבל הסיכוי הטוב למצוא הוא לשאול בחנויות אם יש להם נזקים באורז, קמח או אטריות.
אני זוכר שקיות אטריות עם מאות פרטים בפנים.
בברכה,
לייבעלע פרידמן
ד"ר לייבעלע פרידמן
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
ביצענו ניסוי בשיעור ביולוגיה על הקשר של סוגי האדמות והשפעתם על התפתחות נבטי חיטה.
אודה לכם אם תתנו לי מידע בונגע לשלושה נושאים:
השפעת סוגי קרקעות שונים על נביטה וצמיחה בזרעים(בעיקר בחיטה#
מידע על מבנה ואופי האדמות הבאות:#
אדמת גן,חול ים, אדמת חמרה,קומפוסט
בניסוי, בדקנו גם האם שטיפה של חול ים ואדמת חמרה(במי ברז) משפיעה על הנביטה והצמיחה של הנבט, מהי רמת ההשפעה האמורה להתקבל?
!תודה רבה לכם!
מידע על מבנה ואופי האדמות הבאות:#
אני מציע שהשואל יעיין בספרות הקיימת בנושא, אפשר להתחיל בויקיפדיה. בנוסף יש חומר רקע רב, כגון האנציקלופדיה החקלאית, כרך מדעי היסוד.
בכל מקרה, להלן תשובותיי:
אדמת גן,חול ים, אדמת חמרה,קומפוסט
אדמת גן: הרכבה ותכונותיה תלויות בקרקע עצמה ובעיבודים. בהקשר לכך, יקרא נא השואל את הספר מלא החן "שנת הגנן" של קארל צ'אפק, שהיה (ועודנו) מגדולי סופרי צ'כיה.
חול ים, אני מניח שהכוונה היא לחול דיונה, חול שהוסע מן הים. חול זה הנו רובו ככולו המינרל קוורץ במקטע גודל הנקרא חול (בין 50 מיקרון ל-2 מילימטר). ליתר דיוק, חול דיונה הנו בד"כ גס יותר מ-200 מיקרון. חול אינו יוצר מבנה קרקע, הוא שפיך, אוחז מעט מאד מים, ומכיל מעט מאד יסודות הזנה לצמח. בדישון והשקיה מתאימים, חול הנו קרקע מתאימה לגידולים רבים ובעיקר לירקות שורש (תפוחי-אדמה וגזר).
חמרה: קרקע צהבהבה, חומה-אדומה או אדומה (ומכאן שמה) הנוצרת מחול דיונה שנדד בכוח הרוח אל תוך היבשה ותוך כדי כך נשטף בגשמים, והחל להעלות כסות צמחית ולהתייצב במקומו. אזי מתחילים תהליכים יוצרי קרקע שהעיקרי שבהם הוא קליטה של אבק מוסע ברוח (איאולי) השוקע אל תוך החול ומתרוחח (מתפרק חלקית), ויחד עימו יוצר את החמרה. הצבע נקבע ע"י ברזל המשתחרר מהמינרלים שבאבק האיאולי, ושוקע כתחמוצות ברזל המצפות את גרגרי החול. כתוצאנ מהתרוחחות האבק נוצרים בהדרגה גם מינרלים אלומו-סיליקטיים משניים (אלה מינרלי החרסית של הקרקע), שיחד עם החול יוצרים את החמרה. אופי החמרה נקבע בעיקר על ידי התכולה היחסית של החול ושל החרסיות שהצטברו בה ברבות השנים. ראה הרחבה ב"ספר השרון" בהוצאת "ארץ".
קומפוסט: איננו קרקע אלא תוסף לקרקע, והוא עשוי מחומר צמחי, או זבל בע"ח או אשפה עירונית או בוצת שפכים (כל אחד בנפרד או בתערובות). הקומפוסט עובר פירוק מיקרוביאלי איירובי, הגורם לפליטת חום. בתנאים מתאימים הוא עובר פסטור וייצוב ומתפתח למעין רקבובית (הומוס). תכונותיו תלויות בחומר המוצא ובתנאי עיבודו.
לא צריכה להיות השפעה. אולם, אם היה לח מידי בתנאים חמימים הזרעים עלולים להירקב. אם השטיפה הייתה עזה מידי עלול היה להיווצר קרום ע"פ הקרקע שיעכב את ההצצה.
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני
האם יש יתרון אבולוציוני לצורת שבלול, כמבנה חיצוני של רכיכות מסוימות,
והאם יש לו יתרונות נוספים כמבנה של האוזן הפנימית אצל יונקים?
תודה
עמוס
שלום רב לך עמוס
כדי להסביר את היתרון בצורה הסלילית של הקונכייה אצל חלזונות נתאר לנו חילזון ימי ירוד כלשהו בשחר האבולוציה, לפני 500 מיליון שנה, אשר יש לו רגל ובקדמתה ראש, ועל גב הרגל מתנשא גוש קרביים המכיל את מערכת העיכול ובלוטות המין. גוש הקרביים מפריש קליפת מגן גירית, היא הקונכייה.
כעת: לבלוטת מין גדולה יותר תהיה יתרון בכך שהיא תייצר יותר תאי זרע ותאי ביצית ולפיכך פרט שיש לו בלוטת מין גדולה יותר, גדלים סיכוייו לשרוד ולהעמיד צאצאים רבים. לפיכך פרט כזה גם ייצר קונכייה מגינה גדולה יותר (מפרט אחר שבלוטת המין שלו יותר קטנה). לכאורה ניתן היה להגדיל את (גוש הקרביים וה-) הקונכייה על ידי יצירת חרוט גירי גדול וארוך מאוד, שיתנשא גבוה ורם מעל לגב הרגל. אלא שחרוט גבוה כזה יהיה כה צר וארוך שהוא ייצור בעיות יציבה, וגם קשה יהיה להזדחל עמו לתוך נקיקי סלע. הפתרון: פיתול החרוט הגדל לצורה סלילנית, כך שהוא יהיה אמנם גדול, אך נמוך יותר (מחרוט גבוה) ויהיה קל יותר להתנועע עמה.
שבלול באוזן אכן קיים ביונקים אך לפני היונקים נתחיל בזוחלים. בזוחלים האוזן הפנימית בנויה כחרוט צר וארוך המשתנה בקוטרו, ולאורכו תאי חוש שונים, המגיבים כל אחד לתדר אחר של קולות; וככל שהחרוט ארוך יותר כך עולה רגישות בעל-החיים לקולות אלה ואחרים. בעופות הרגישות לקולות רבה הרבה יותר (תנשמת שומעת רשרוש של מכרסם ומאתרת אותו גם בחושך מוחלט) ולפיכך החרוט ארוך יותר, אך הוא כה ארוך שלו היה נותר ישר לא היה לו די מקום בגולגולת; ולפיכך האוזן הפנימית בעופות רבים בנויה כחרוט ארוך המתפתל בקצהו. ביונקים, ששמיעתם חדה במיוחד (בחדף הנקבה משמיעה וקולטת קולות אולטרא-סוניים לתקשורת עם צאצאיה) כדי שחרוט השמיעה הארוך מאוד יוכל להיות מוכל בתוך הגולגולת, הוא מלכתחילה מפותל בצורת סליל צפוף, הוא "שבלול האוזן".
כך, בחלזונות הצורה הלוליינית מאפשרת נשיאה קלה של גוש קרביים גדול; וביונקים היא מאפשרת הכלת איבר שמיעה חרוטי רגיש בתוך הגולגולת.
מדעי הטבע/ אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית
שלום,
הייתי שמחה לדעת מדוע ממליצים להשתמש בחומץ כדי לנטרל תגובה של עקיצת מדוזה.
ידוע לי כי הארס(ארס של בע"ח) בדרך כלל מכיל חלבונים, ולרוב הוא חומצי בעצמו, האם החומץ אמור להגיב עם הארס ובכך בעצם למנוע תגובה של הארס עם תאי הגוף?
מדוע ממליצים לשטוף במי מלח? האם זה אמור לבודד את התגובה הנ"ל מהגוף או שמא לעורר איזו שהיא פעילות יונית?או שזה קשור לתגובה של התא הצורב של המדוזה?
בהקשר לזה ובאופן כללי:
האם כאשר מערבבים חומר חומצי חלש יחסית (PH6/7)
עם חומר חומצי חזק יותר , החומציות של הראשון קטנה(הופך בסיסי יותר) כי למעשה הוא משחרר פחות יוני מימן, ולפי מה מגדירים את דרגת החומציות של תערובת כזו
תודה מראש,
שלי
אין לי, לצערי, תשובה פרטנית. אולם, מים מתוקים גורמים להתפוצצות של תאים צורבים ועל כן לא משתמשים בהם בשטיפה. מי מלח נקיים (לא מאתר שורץ מדוזות) ולו אף סינטטיים שוטפים את התאים הצורבים ומונעים שליפתם. אני מניח שחומץ גם הוא מונע שליפת תאים צורבים נוספים המצויים על העור וייתכן שגם מנטרל פעולת הארס. יתכן וחומציות מונעת שליפת התאים הצורבים.
פרופ' יהודה בניהו
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
עטלפי פירות נטרפים הן על ידי דורסי לילה כגון אוח ובמידה פחותה תנשמת, אך גם על ידי דורסי יום כגון בז מצוי ונץ מצוי (בשעות הדמדומים). אויבים נוספים של עטלפי הפירות הם נחשים, במיוחד זעמנים גדולים, אך במידה פחותה.
בסך הכל אין לעטלפי הפירות אויבים טבעיים רבים.
בברכה,
ערן לוין
המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
מאחר והם מסתמכים ע"פ רוב באקולוקציה (סונאר) להתמצאות במרחב ולא בחוש הראיה - אין להם סיבה מיוחדת להעדיף שעה זו או אחרת של יום לפעילות
שלום בנצי,
רב העטלפים פעילי לילה משום שכך הם מנצלים את השעות בהן הציפורים אינן פעילות והם נמנעים מתחרות ומסוגלים לנצל את שפע מקורות המזון הזמינים להם בשעות אלו.
עטלפים מסוגלים לפעול בלילה בזכות השימוש באקולוקציה, אך חשוב לציין כי כל מיני העטלפים הנם בעלי חוש ראיה.
מקוה שתשובתי עזרה.
בברכה,
ערן לוין
המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
במסגרת עבודת ביוטופ אני חוקרת את חיפושית הבלפס וצמח ירוקת החמור ואת יחסי הגומלין ביניהם.
קשה לי להכריע מה סוג יחסי הגומלין ביניהם? טורף נטרף, טפליות, הדדיות?
לא ברור מדוע בוחר הבלפס להיות תחת ירוקת החמור דווקא. האם הוא ניזון ממנה? מסתתר שם? מטיל שם ביצים?
אשמח אם תוכלו לעזור לי להבין את סיבת הימצאות הבלפס תחת הירוקת, ומה הוא סוג יחסי הגומלין השוררים ביניהם.
תודה רבה
פרופ' הלר שלום
שאלת המשך בנושא דרחול השיח ומיקום על הענף
מתוך תשובתך ניתן להסיק שמיקום הדרחול על הענף מונע מכמה גורמים ביניהם טמפרטורה(חום מוחזר מן האדמה), תחרות תקשורת ולחץ טריפה.
אחלק את שאלתי לשני חלקים חלק מתודי וחלק עינייני:
א. המלצת לערוך מחקר שדה מבוקר אך לצערי חלקת האלוהים שמשכה את תשומת ליבי נמצאת בלב אזור עירוני היא די מופרעת ולא מבוקרת ועשויה להשתנות בעיקר עקב גורמים אנושיים(בנייה, עישוב).
כלומר קשה מאוד לבודד משתנים. המשתנים שניתן להתייחס אליהם הם סוג הצמח וצפיפות הדרחולים. באזור הנתון נמצאת חבורת צומח ים תיכונית, קרקע לא מלוחה בעיקר דו שנתיים (עבקנה מצוי, לוטמית דביקה וגזר קיפח)
מתוך אוכלוסיה זו של צומח האם כדאי לבחור את הצמח הגבוה יותר - עבקנה מצוי ועליו גם אוכלוסייה צפופה יותר או לחילופין לוטמית נמוכה יותר ונמצאת באזור מועדף פחות מבחינת הדרחולים (הראייה לכך הוא דרחול בודד על כל פרט)?
ב. שמתי לב לכך שגם מנח(עמדת) החלזון ביחס למישור משתנה ויש לי תחושה שגורם התחרות גם הוא מכריע בעניין. הראיה לכך היא שעל גדר תיל משובצת(מלבנים ולא מעוינים) נראו דרחול הנמצא גבוה כשהוא ממוקם במקביל לציר האנכי והפתח כלפי מעלה ומתחתיו דרחול הניצב במקביל לציר האופקי כשהפתח כלפי מעלה.
בהנחה שהפתח נשמר מול האוויר ולא מול האדמה, ושחלזונות לא הולכים לאחור, כיוון התנועה יהיה כלפי מטה בזמן הפעילות ועם כיוון השעון ובדרך זו דרחול ביתא(קומה שניה) נמנע ממפגש עם דרחול אלפא הניצב למעלה.
כל אלו הן השערות ולכן אשמח לקבל הפניות למחקרים דומים על מנת שיהיה לי רקע רחב יותר בנושא.
שוב תודה מראש,
שלי
שלום שלי
,אם אין למצוא את הרצוי, יש למצות את המצוי. החלקה שיש לך בלב האזור העירוני – עם זה צריך לעבוד ועמה להתקדם, אין בטבע 'שטח תצפית מושלם'. אם החלקה העירונית שלך מספיק טובה עבור השבלולים ואין חלקה מושכת יותר, אז זה מה שיש
.בחלקה העירונית שלך, מכל הצמחים אני מציע להתרכז בעבקנה, כי מרבית הפרטים באוכלוסית השבלולים הם עליו; בשלב ראשוני לפחות, כדאי להתעלם משאר הצמחים
.אם על העבקנה יש כיום שבלולים והם יורדים ממנו מדי ערב כדי לאכול מהקרקע הייתי מסמן את כל הפרטים שעל אחד הצמחים בצבע נתון (שתי נקודות של לכה לצפרניים) ובודק אם הם חוזרים מדי יום לאותו הצמח. במקצת פרטי העבקנה הייתי מציין בלכה אחת את הפרט העליון (שוב, בשתי נקודות), בלכה מצבע אחר את מספר שתיים ובלכה שלישית את מספר שלוש, ובודק במהלך תקופה האם סדר זה נשמר. מאחד העבקנים הייתי גם מסיר את הפרט העליון במרומי הענף, מודד ואולי גם שוקל אותו ובודק אם אכן זהו הפרט הגדול ביותר על ענף נתון. אני חושב שגם הייתי עוקב אחר פרט כלשהו שהוא עכשיו במרומי הענף, למעלה, ולמחורת הייתי מחייב אותו להיות לא הראשון העולה בצמח אלא השני או השלישי, והייתי בודק אם הוא יעקוף את אלה הקודמים לו
.והייתי גם שוקל להדביק על העבקנה קונכיות ריקות, ישנות, ובודק אם הן מהוות מכשול שהשבלולים העולים בענף לא יכולים לעקוף אותו
.בברכה
,פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית
שלום,
רציתי לשאול על פטרייה הגדלה בפירות- הכוונה הספציפית שלי היא ללימון, אני מניחה שזוהי פטריית העובש הירוק.
ידוע לי שהיא צריכה רטיבות על מנת לגדול, ושאלתי היא - כאשר מדובר במיץ לימון שעשוי מרכז ומדולל במים- ברור שהסביבה הרטובה עוזרת, אך לדעתי ככל שיש יותר רכז בתחתית(משקע), כך הפטריה גדלה יותר. האם יש דרך למנוע את גדילת הפטריה על הרכז או לעשות טיפול כלשהו למיץ שימנע את גדילת הפטריה?
שלום אפרת,
שאלה בנוגע לעובש על פירות הדר נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישור לתשובה אשר מכילה מאמרים רבים בנושא וכן הפניות למאמרים בהם ודאי תוכלי למצוא תשובה לשאלתך.
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3550
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל