התנהגות בעלי חיים
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביו-פיסיקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום, ברצוני לדעת למה דווקא בגיל ההתבגרות יש שחרור מההיפותלמוס של הורמון משחרר GNRH ומההיפופיזה LH ו FSH שמעוררים את הזקיק אצל האישה ומעוררים יצירת תאי זרע אצל הגבר (והשפעתם על השחלה והאשכים)?
שלום רב.
שאלה מצויינת.
ראשית כדאי להבהיר כי הפרשה פולסטילית של GnRH מההיפותלמוס ושל LH ו- FSH (הגונדוטרופינים) מההיפופיזה מתרחשת גם לפני גיל ההתבגרות, אבל בתדירות ובעוצמה שלא מעוררים את התפתחות של תאי המין.
בגיל ההתבגרות הורמונים אלו מופרשים באופן שמעורר את גדילת הזקיקים וביוץ בנקבה ואת התפתחות תאי הזרע בנקבה.
למה התהליך קורה דווקה בגיל ההתבגרות ולא קודם?
הסיבה לכך היא שתהליך הרבייה קורה בזמן ובתנאים שהכי מתאימים לאחזקת הריון ולגידול צאצאים. למשל, בבע"ח החיים באזורים בהם יש חילופי עונות, ההזדווגות ותחילת ההריון מתרחשים כך שההמלטה תתרחש כאשר מזג האויר וזמינות המזון יתאימו לגידול הצאצאים. הגיל שבו מתרחש ההריון הראשון (כלומר גיל ההתבגרות המינית) גם הוא חשוב מאחר ויש צורך במאגרי אנרגיה מספיקים וגודל מסויים על מנת לקיים הריון תקין ולגדל צאצאים. המידע לגבי גודל הגוף ומאגרי האנרגיה, כמו גם העונה והתנאים החיצוניים נקלטים בהיפותלמוס ומשפיעים על הפרשת ההורמון GnRH כך שתהיה מספקת לעודד את הפרשת ה LH וה- FSH ולעודד התפתחות ביציות ותאי זרע רק כאשר התנאים מתאימים לכך.
יתכן ואילו התהליך היה מתרחש בגיל צעיר מידי היכולת לגדל צאצאים הייתה פוחתת והיינו נכחדים. תהליכים אבולוציונים "דואגים" לכך שכל מין בע"ח (כולל בני אדם) יתרבה בזמן המתאים ביותר לסיכויי ההשרדות של הצאצאים.
ד"ר יואב גוטהילף
מדעי החיים, נוירוביוכימיה
אוניברסיטת תל אביב
זיהוי קן של ציפור
על עץ אלון בחורש בגליל המערבי מצאתי קן ישן בנוי עשבים מבחוץ , מרופד בבוץ מבפנים.
במקורות המידע הכיוון מצביע על קיכלי רונן.
עפ"י המקורות: קן השחרור, מטויח בוץ מבחוץ ומרופד עשבים מבפנים.
אך, עפ"י אותם מקורות... הנ"ל אינו מקנן בארצנו אלא בחורף בלבד.
קוטר הקן בין 15-20 ס"מ (כאמור קן ישן ולא שלם), גובה הקן כ1.5 מ' מעל הקרקע. נמצא במזלג ענפי אלון מצוי, מפנה דרומי, בנחל געתון.
האם יש גם ציפורי חורש אחרות הנוהגות לרפד את קיניהן בבוץ? האם הקן יכול להיות של קכלי רונן שנשאר לקייץ בארצנו?
שלום,
ככל הידוע לי, מין הקיכלי היחיד המקנן בארץ הוא השחרור, ועד כה לא נמצא בארץ קן של מין קכלי אחר. הדבר אפשרי, אבל צריך הוכחה.
לגבי הריפוד: שחרורים אכן מטייחים את קינם בבוץ מבחוץ, ומרפדים בחומר צמחי ואחר מבפנים, אבל לעתים כמות חומר הריפוד קטנה והבוץ נראה בתוך הקן. אולי זה מה שקרה במקרה המתואר.
בברכה,
פרופ' יורם יום-טוב
מדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
כיצד תכונות כמו חיפוש זרדים לקן ובניית קן אצל צפורים, מבוטאות בקידוד גנטי? אני למדתי שקידוד גנטי גורם ליצירת חלבונים. אבל מה לגבי תכונות שלא נראה שהן יצירת חלבונים?
תודה
ליאורה ורדי
מדוע הדם של החרקים לא אדום כמו אצל בני האדם ?
והאם זה נכון שצבע הדם של החרקים הוא ירוק - צהבהב ?
תודה !
חן שלום,
להלן קישור למקור מידע בנושא מערכת ההובלה של החרקים:
http://insectour.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_30.html#axzz2Tj8gKgQC
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
1)הצב הוא יצור שנחשב מאוד איטי ומסורבל בתנעותיו. כיצד עובדה פיזיולוגית זו מסייעת לו לשרוד בטבע? באופן טבעי תכונות פיזיולוגיות עילאיות כמו כוח ומהירות הן שורדות , האם אצל הצב לאורך השנים נשמרה התכונה הזו קבועה, או שפעם הצבים היו אף איטיים יותר???
2)מה גורם לצב להיות איטי כל כך? מהירות עצבית איטית ביותר, סיבי שריר המתכווצים באיטיות רבה יותר ( האם ניתן לומר שכל סיבי השריר של הצב אדומים , כלומר מאופיינים באיטיות גבוהה?)
3)הצב מאופיין בתוחלת חיים גבוהה מאוד יחסית לשאר היצורים החיים. האם האיטיות היא מבין הגורמים לכך? ( בתחילה חשבתי שבגלל שהוא כל כך איטי סיפקו לו זמן נוסף להשלים את מטלותיו - די מהר זנחתי את הרעיון הזה ) .
תהליכי החמצון התאי מופחתים ברמה מאוד משמעותית ונובעים מזה שהוא אינו מתאמץ כמעט (עוצמת המאמץ נגזרת גם מהמהירות על פי עקומת מהירות- כוח) לכן באופן טבעי מייצר פחות רדיקלים חופשיים , המאיצים את ההזדקנות
תודה !!
שלום,
להלן הפניות לקישורים המסבירים את תכונת "האיטיות של הצב" והאבולוציה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3647
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
איך הטמ"פ משפיעה על קצב הנשימה של הדרחול?
מהם הגורמים שמשפיעים על תנועתיות של דרחול השיח?
כיצד משפיעה רמת הלחות על פעילות השבלול?
שלום,
להלן מצורף קישור לשאלה שפורסמה באתר, ובה מופיעות תשובות לשאלותיך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5941
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום
קראתי על עטלפי פירות לאחרונה ומצאתי מקורות שכותבות שיש בעיה של עטלפי פירות בישראל ומצאתי מקורות שאומרים שהיה רק בשנות ה-50 ועכשיו זה כבר לא קיים (בזכות פיתרונות מסוימים). הבעיה שאני מתכוונת היא אכילת הפירות מהעצים ועשיית הצרכים שלהם על הפירות/עצים.
באתר ויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.98.D7.9C.D7.A4.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.99.D7.A9.D7.A8.D7.90.D7.9C
כתוב: בתקופה מסוימת היו עטלפי הפירות מרובים עד כדי כך ששיערו כי הם מהווים מזיק לחקלאות, דבר שהיה טעות נוראה.
ובאתר אחר מצאתי את זה: העטלפים שיורקים את התמרים על הבתים והמכוניות
http://www.allgedera.co.il/?CategoryID=34&Page=&ArticleID=13490&Show=&Show=
שאלתי היא: איזו דעה נכונה יותר?
שלום רב,
בישראל 33 מיני עטלפים, מתוכם רק מין אחד הינו עטלף פירות וכל השאר הם עטלפי חרקים. עטלף הפירות המצוי הינו נפוץ ביותר בכל הארץ (יותר באזור הים תיכוני ופחות במדבר). בעבר נחשבו בטעות עטלפי הפרי למזיק חקלאות משמעותי ולכן נעשו פעולות להדברתם. פעולות אלה לא רק שלא פגעו בעטלפי הפרי אלא כמעט גרמו להכחדתם של רוב מיני עטלפי החרקים בישראל (שהם מועילים ביותר לחקלאות ולאדם).
עטלפי פרי נחשבים כיום כמין מזיק שאינו מוגן בחוק הגנת חיות הבר (1950). עיקר הנזק הוא בלכלוך אותו יוצרים עטלפי הפרי בהפרישם את צואתם תוך כדי מעוף על קירות בתים, מכוניות וכו'. הנזק לגידולים חקלאיים מעטלפי פירות הנו שולי לרוב.
הסיבה לכך, שעטלפי הפירות כה נפוצים הוא הגינון המודרני בישראל המשלב עצים טרופים או סובטרופים רבים שיש עליהם פרי במשך רב השנה, כגון מיני פיקוס, תמר, איזדרכת וכו'. ריבוי המזון אפשר לאוכלוסית עטלפי הפרי לגדול בצורה משמעותית בעשרות השנים האחרונות.
בברכה,
ערן
ערן לוין
המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
ידוע שקיימים זנים רבים של בעלי חיים מאותו מין. לגבי חלקם מקובל שאינם צאצאים של אותו בעל חי.
כפי שידוע לי, זני הכבשים שהם בעלי זנב אליה, וזני הכבשים שהם בעלי זנב רגיל (ללא אליה), מסווגים כצאצאים של שני בעלי חיים שונים מששת ימי בראשית (כלומר: לא יתכן שהם צאצאים של אותו בעל חי במקור).
רציתי לדעת אם זה נכון שלמשל: כבש אווסי טהור (ללא הכלאות ומוטציות לא טבעיות) וכבש מרינו טהור , מקורם באופן ודאי משני כבשים שונים שנבראו בששת ימי בראשית.
שלום,
מקובל כי אין לערבב אמונה דתית וענייני מדע. תשובה זו אינה מכוונת למי שסובר כי הכבשים נבראו בששת ימי בראשית.
כפי שאנשי המדע רואים את הדבר, ביות הכבשה החל לפני כ 12,000 שנה בצפון מסופוטמיה מאוכלוסיית כבשי בר. ממצאים גנטיים מלמדים כי לפחות חמש נקבות שונות ושני זכרים שונים בויתו, והם יחד עם פרטים אחרים שימשו בסיס לאוכלוסיית כבשי הבית אשר כיום מונה כ1000 זנים וגזעים.
כבש הבר אשר נציגו כיום הוא המופלון, שונה במראהו מכל וכל מכבש הבית. כפי שקיימת שונות בין בני האדם במראה ומבנה הגוף, כך כנראה הייתה שונות בין הכבשים שבויתו בתכונות הגוף שלהן. במהלך הביות (אלפי שנים ומקומות שונים) האדם בחר בכל מקום ומקום מבין הטיפוסים השונים של הכבשים את אלה שהתאימו יותר לצרכיו ודאג לזווג פרטים דומים. כך נוצרו הגזעים השונים. במהלך השנים אירעו מדי פעם בפעם באופן טבעי שינויים אקראיים במבנה הגנטי של בעלי החיים (מוטציות) והדבר היווה מקור לצורות חדשות וזנים חדשים.
כך, אם לסכם, את התשובה, אנו סוברים כי לזנים השונים של הכבשים יש מקור משותף – אוכלוסייה של הכבש הקדום, שהיא כשלעצמה הייתה הטרוגנית במופע שלה.
כל טוב
ד"ר אלישע גוטויין
ד"ר אלישע גוטויין
המחלקה לחקר בקר וצאן המכון לחקר בעלי חיים
מכון וולקני
שלום,
שמי לאה ואני עושה דו"ח סיור ולכן אני צריכה עזרה לגבי מאפיינים שבולטים בחוף הים הסלעי בחדרה ,הטופוגרפיה, סוג הקרקע והכבישים.
בנוסף יש לי שאלה :מהי דרך המדידה של גורמים ביוטיים כמו בעלי חיים למשל ?
לאה שלום,
מצ"ב קישור לאתר המכיל מידע מפורט הנושא: "החי והצומח במישור החוף"
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13828
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
א. האם תופעת ההומוסקסואליות בקרב בעלי חיים ידועה? שכיחה?
ב. האם ע"פ דעת החוקרים הנה תופעה גנטית / חברתית ... ?
תודה!
איתי
איתי שלום,
תשובה לשאלתך המעניינת הנושא: "הומוסקסואליות בבע"ח" וקישור למקורות מידע נוספים תמצא בלינק המצורף:
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מה הקשר בין לחות החול ומקום ההתיישבות של החלזונות?
מחפשים מקורות ספרותיים וידע נרחב יותר בנושא, מאמרים, הקשר אקולוגי וכו'.
תודה
שלום,
שאלה בנושא השפעת מידת הלחות על פעילות חלזונות נשאלה לאחרונה באתר, ונענתה
בהרחבה.
להלן הקישור לתשובה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5941
נשמח לעזור גם בהמשך,
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, אני תלמידת יא' ואני עובדת על ביוחקר בנושא קיוט אצל שבלולים ממין דרחול השיח.
יש לי מספר שאלות:
1. רציתי לדעת כיצד השבלולים חשים ברמת הלחות באוויר, האם יש מנגנון האחראי לכך ומהי שרשרת התגובות בו פעולתו?
2. הטמפרטורה והלחות הם שניהם גורמים המשפיעים על היכנסות למצב קיוט. בניסוי אני חוקרת רק השפעת לחות משום שהמורה אמר לי שקל ליצור רמות לחויות שונות בכלים שונים בהם יהיו השבלולים, אך יהיה קשה ליצור טמפרטורות שונות ויציבות בכלים השונים. השאלה שלי היא מה הטמפרטורה האחידה שאני צריכה לשמור עליה בכל הכלים עם רמות הלחויות השונות כדי להכניס את השבלולים לקיוט? האם ניתן להסתפק בטמפרטורת החדר כדי להכניס את השבלולים למצב קיוט (בשילוב של רמת לחות נמוכה) , או שמא זאת צריכה להיות טמפרטורה גבוהה יותר?
3. אם מספקים את רמת הלחות הרצויה וטמפ חדר לשבלול לאורך תקופה בקיץ הוא לא יכנס לקיוט? במילים אחרות כל עוד נספק לו את התנאים האביוטים הדרושים לו הוא לא יכנס לקיוט אפילו בקיץ?
שלום,
שאלותייך יפות ונבונות מאוד.
כיצד שבלולים חשים ברמת הלחות באוויר? – איני יודע. יש מיני שבלול שבהפרישם חתם (המורכב ריר יבש וסידן) הם מותירים פתיל קצר, המחבר בין החתם לגוף השבלול המכונס בעמקי קונכייתו; ושינויי לחות בסביבה נקלטים על-ידי החתם, מעוברים לאותו פתיל וממנו לגוף השבלול.
מהי הטמפרטורה האחידה הרצויה בכלים שבהם ייכנסו השבלולים לקיוט? – לדעתי טמפרטורת חדר. אנא זכרי ששבלול שורד את כול משרעת הטמפרטורות שבין יום ללילה וכן בין חוף לקיץ, כך שטמפרטורת חדר נראית לי דבר שהוא יכול לעמוד בו והולמת את הניסוי.
האם שפע לחות ימנע כניסה לקיוט? אני בספק. שבלולים אינם רק "מכונות המגיבות ללחות" אלא יש להם צורך פנימי בקיוט. במעבדה שלי, בשעתו סיפקנו לשבלולים שפע לחות במשך כול השנה ובכול-זאת, בקיץ הם בחרו לקייט – הם הקיצו, הסתובבו כסהרורים ושבו והתכנסו בקונכיותיהם. יובש הוא רכיב חשוב בקיוט, אך אני משוכנע שיש גם גורמים נוספים.
מדוע לא תנסי? מקצת השבלולים תוסיפי להם לחות ומקצתם לא, ותראי מה קורה.
בברכה,
יוסי הלר
פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית
האם דגים ישנים ואיך?
איך ישנים הלווייתנים?
דניאל
דניאל שלום,
נושא השינה בדגים ובלוייתנים נחקר וסוכם בשני מאמרים מאוד מעניינים המצורפים להלן:
שינה בדגים: http://news.walla.co.il/?w=/22/600646
שינה בליוויתנים: http://www.hayadan.org.il/how-whales-sleep-0505082/
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
ידוע כי חלזונות פעילים בחורף בעיקר בשעות החושך. במחקר שעשו תלמידים הם ראו הבדל בפעילות החלזונות באור לעומת החושך. החלזונות היו פעילים יותר בחושך מאשר באור.
מחפשת מקור ספרותי המתייחס להשפעת האור על פעילות החלזונות, או הסבר כיצד האור משפיע על פעילותם. בתודה מראש
תשובתי כוללנית בלבד.אני לא בקי בספרות העוסקת בהיבטים אלה של השבלולים אך כהכללה, להרבה מאוד בעלי חיים יש מחזור יממתי: לא-פעילים ביום אך מגיחים לפנות ערב, וזאת בתנאי ששוררים תנאי סביבה מתאימים (כגון לחות באוויר או בקרקע); אחרים הם פעילי יום ולא פעילים בלילה. יש ספרות למכביר על מחזורי יממה בעולם החי, המתנהלים כשעונים מולקולריים פנימיים. בניסוי אפשר להפוך יום ללילה ולעקוב אחר פעילות השבלולים.
פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית
האם יש יתרון אבולוציוני לצורת שבלול, כמבנה חיצוני של רכיכות מסוימות,
והאם יש לו יתרונות נוספים כמבנה של האוזן הפנימית אצל יונקים?
תודה
עמוס
שלום רב לך עמוס
כדי להסביר את היתרון בצורה הסלילית של הקונכייה אצל חלזונות נתאר לנו חילזון ימי ירוד כלשהו בשחר האבולוציה, לפני 500 מיליון שנה, אשר יש לו רגל ובקדמתה ראש, ועל גב הרגל מתנשא גוש קרביים המכיל את מערכת העיכול ובלוטות המין. גוש הקרביים מפריש קליפת מגן גירית, היא הקונכייה.
כעת: לבלוטת מין גדולה יותר תהיה יתרון בכך שהיא תייצר יותר תאי זרע ותאי ביצית ולפיכך פרט שיש לו בלוטת מין גדולה יותר, גדלים סיכוייו לשרוד ולהעמיד צאצאים רבים. לפיכך פרט כזה גם ייצר קונכייה מגינה גדולה יותר (מפרט אחר שבלוטת המין שלו יותר קטנה). לכאורה ניתן היה להגדיל את (גוש הקרביים וה-) הקונכייה על ידי יצירת חרוט גירי גדול וארוך מאוד, שיתנשא גבוה ורם מעל לגב הרגל. אלא שחרוט גבוה כזה יהיה כה צר וארוך שהוא ייצור בעיות יציבה, וגם קשה יהיה להזדחל עמו לתוך נקיקי סלע. הפתרון: פיתול החרוט הגדל לצורה סלילנית, כך שהוא יהיה אמנם גדול, אך נמוך יותר (מחרוט גבוה) ויהיה קל יותר להתנועע עמה.
שבלול באוזן אכן קיים ביונקים אך לפני היונקים נתחיל בזוחלים. בזוחלים האוזן הפנימית בנויה כחרוט צר וארוך המשתנה בקוטרו, ולאורכו תאי חוש שונים, המגיבים כל אחד לתדר אחר של קולות; וככל שהחרוט ארוך יותר כך עולה רגישות בעל-החיים לקולות אלה ואחרים. בעופות הרגישות לקולות רבה הרבה יותר (תנשמת שומעת רשרוש של מכרסם ומאתרת אותו גם בחושך מוחלט) ולפיכך החרוט ארוך יותר, אך הוא כה ארוך שלו היה נותר ישר לא היה לו די מקום בגולגולת; ולפיכך האוזן הפנימית בעופות רבים בנויה כחרוט ארוך המתפתל בקצהו. ביונקים, ששמיעתם חדה במיוחד (בחדף הנקבה משמיעה וקולטת קולות אולטרא-סוניים לתקשורת עם צאצאיה) כדי שחרוט השמיעה הארוך מאוד יוכל להיות מוכל בתוך הגולגולת, הוא מלכתחילה מפותל בצורת סליל צפוף, הוא "שבלול האוזן".
כך, בחלזונות הצורה הלוליינית מאפשרת נשיאה קלה של גוש קרביים גדול; וביונקים היא מאפשרת הכלת איבר שמיעה חרוטי רגיש בתוך הגולגולת.
מדעי הטבע/ אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית
שלום,
הייתי שמחה לדעת מדוע ממליצים להשתמש בחומץ כדי לנטרל תגובה של עקיצת מדוזה.
ידוע לי כי הארס(ארס של בע"ח) בדרך כלל מכיל חלבונים, ולרוב הוא חומצי בעצמו, האם החומץ אמור להגיב עם הארס ובכך בעצם למנוע תגובה של הארס עם תאי הגוף?
מדוע ממליצים לשטוף במי מלח? האם זה אמור לבודד את התגובה הנ"ל מהגוף או שמא לעורר איזו שהיא פעילות יונית?או שזה קשור לתגובה של התא הצורב של המדוזה?
בהקשר לזה ובאופן כללי:
האם כאשר מערבבים חומר חומצי חלש יחסית (PH6/7)
עם חומר חומצי חזק יותר , החומציות של הראשון קטנה(הופך בסיסי יותר) כי למעשה הוא משחרר פחות יוני מימן, ולפי מה מגדירים את דרגת החומציות של תערובת כזו
תודה מראש,
שלי
אין לי, לצערי, תשובה פרטנית. אולם, מים מתוקים גורמים להתפוצצות של תאים צורבים ועל כן לא משתמשים בהם בשטיפה. מי מלח נקיים (לא מאתר שורץ מדוזות) ולו אף סינטטיים שוטפים את התאים הצורבים ומונעים שליפתם. אני מניח שחומץ גם הוא מונע שליפת תאים צורבים נוספים המצויים על העור וייתכן שגם מנטרל פעולת הארס. יתכן וחומציות מונעת שליפת התאים הצורבים.
פרופ' יהודה בניהו
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום לפרופ' הלר
במסגרת ביוטופ רצינו להתבונן במבנה גופו של השבלול ובאופן הליכתו, אז לקחנו פרט חי אחד עם חתם וחשבנו שלא תהיה לנו כל בעיה עם זה. הירטבנו בטיפת מים והנחנו לו שלא יחוש מגע, אבל הברל'ה ( שבלולית המדבר) המשיך לישון שנת ישרים. אחרי שעות הוא התעורר בסוף הוציא מחושים ו... חזר לתרדמתו. זה היה בקיץ. גם בספרך אתה מציין שהקיוט הוא חיוני ותלוי בעיקר בגורמים פנימיים
גם בטבע קשה מאוד לראות אותם פעילים, אני עוקבת שנים עם אחרי השבלוליות ומקסימום שרואים ( ביום סגריר כשהאדמה לחה) זה הוצאת מחושים. יש שנים שאני מצליחים לתפוס התעוררות וגם אז הם קודם כל ( לפני שהם יוצאים), הם מפרישים את הפרש של השנה שעברה וזה לוקח להם שעות, לכן תלמידים לא יכולים לעקוב ממש אחר הפעילות של השבלולים ישירות בפועל ( אם כי היו לי גם תצפיות נדירות של הזדווגות והטלה, אבל זה היה גם מזל).
האם, השבלולית שונה באופן מהותי מהדרחול. ידוע לי שהדרחול הוא חד שנתי ואילו השבלולית רב שנתית. האם זה משנה?
האם היית מציע אותם ניסויים עם שבלוליות?
בנוסף - אשמח לדעת כמה זמן חיות שבלוליות בממוצע
בתודה על כל מידע,
יעל בר
באר שבע
שלום יעל,
אני שמח מאוד על התעניינותך ביצורי עולם קטנים ואטיים אלה ותצפיותייך ממש עולות בקנה אחד עם התצפיות שלי: שבלולים הם לא "מכונות" של מזג האוויר אלא הם זקוקים לקיוט ואם מעירים אותם בקיץ (על ידי הרטבה) הם מהר מאוד מתכנסים חזרה לשנתם, מחכים עד בוא היורה האמיתי. תצפיות דומות יש לי בשבלול החרמון, אותו גידלה בשעתו תלמידת מחקר במעבדה שלי. לשאלתך, בטבע שבלוליות חיות כשלוש שנים.
המערכת שלך מציעה בסיס נהדר לניסויים: לגדל אותם במעבדה בתנאי שפע של מזון ולחות, לתת להם להיכנס לקיוט ואז להעיר אותם כעבור חודש / חודשיים/ שלושה/ וכדומה עד סמוך ליורה, וכן עם בוא היורה, ולראות אם תמיד הם מגיבים באותו האופן. אפשר גם לנסות, עם תלמידים, לא לתת להם כלל להיכנס לקיוט ולראות אם ניתן הדבר. אולי כדאי לערוך את הניסוי בנפרד לבוגרים ולצעירים שזה עתה בקעו.
בברכה
יוסי
פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית
מאחר והם מסתמכים ע"פ רוב באקולוקציה (סונאר) להתמצאות במרחב ולא בחוש הראיה - אין להם סיבה מיוחדת להעדיף שעה זו או אחרת של יום לפעילות
שלום בנצי,
רב העטלפים פעילי לילה משום שכך הם מנצלים את השעות בהן הציפורים אינן פעילות והם נמנעים מתחרות ומסוגלים לנצל את שפע מקורות המזון הזמינים להם בשעות אלו.
עטלפים מסוגלים לפעול בלילה בזכות השימוש באקולוקציה, אך חשוב לציין כי כל מיני העטלפים הנם בעלי חוש ראיה.
מקוה שתשובתי עזרה.
בברכה,
ערן לוין
המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
במסגרת עבודת ביוטופ אני חוקרת את חיפושית הבלפס וצמח ירוקת החמור ואת יחסי הגומלין ביניהם.
קשה לי להכריע מה סוג יחסי הגומלין ביניהם? טורף נטרף, טפליות, הדדיות?
לא ברור מדוע בוחר הבלפס להיות תחת ירוקת החמור דווקא. האם הוא ניזון ממנה? מסתתר שם? מטיל שם ביצים?
אשמח אם תוכלו לעזור לי להבין את סיבת הימצאות הבלפס תחת הירוקת, ומה הוא סוג יחסי הגומלין השוררים ביניהם.
תודה רבה
לפרופ' הלר שלום רב
א. תלמידי חוקרים מדי שנה את שבלולית המדבר בב"ש. בעבר (בכל שנה) מצאו שהשבלולים די פעילים בקיץ. השנה לא היתה כלל פעילות. בספרך כתבת שהם אכן אינם פעילים בקיץ. האם הפעילות בקיץ או אי הפעילות נקבעת על פי תנאי הסביבה בלילה? אולי ביום? האם תנאי הסביבה בקיץ השנה, היו כה שונים זה מזה?
ב בעבר ראינו שהשבלוליות מקייטות בעיקר בבסיסי צמרנית הסלעים
סמוך לקרקע, שהיתה נפוצה בשטח. מאחר שהרסו את השטח, התלמידות עברו לשטח שאין בו כלל צמרניות, אלא חד שנתיים, שיחים זעירים של מלוח קיפח ושיח נוי יבש די גדול וסבוך . השנה השבלולים קייטו בעיקר על ענפיו וגזעו של השיח המת, בקבוצות עצומות של עשרות פרטים אולי מאות, חלקם דבוקים זה על זה בצפיפות רבה. מה קובע את מקום הקיוט של השבלוליות מבחינת הגובה מעל פני הקרקע?
ג. מעניין לציין שהשבלולים בשטח הזה, מתפזרים בחורף ויורדים במדרון השטח כברת דרך של כמה מטרים, אבל בסוף האביב, רובם חוזרים חזרה במעלה המדרון לשיח היבש. איך הם מוצאים את דרכם חזרה? הם זוכרים את הדרך לפי הריח, איך הם יודעים מתי מתקרב סוף החורף? כי הרי בקיץ הם לא היו פעילים, ומי שלא עלה- נשאר חשוף בשטח.
בתשובתך הקודמת אמרת שפרט פצוע של דרחול, משדר לשאר הפרטים "לברוח גבוה" האם תוכל לרחיב על אופן התקשורת מעט יותר?
תשובותיך יהיו לי לעזר רב בהנחיית הביוטופ.
תודה רבה!
שלום, מירושלים לבאר שבע
.שבלוליות מדבר פעילות גם בלילות טל והדבר מוכר מתצפיותיו הנהדרות של משה שחק, מלפני שנים רבות. באשר לאי-פעילות השבלוליות השנה בניגוד לשנים עברו, אני מציע לבדוק בשירות המטרולוגי את מספר לילות הטל בבאר שבע השנה, יחסית ללילות אחרים
.שבלוליות מדבר פזורות ברחבי מרכז הנגב ובמקומות שונים הם מקייטים על צמחים ממינים רבים, אלה ואחרים. ייתכן אולי ששבלוליות מקייטות על צמחים שמהן הן ניזונו; ויתכן גם שצמחים מסוימים דוחים אותם מלטפס עליהם בגלל טעם, או ריח, או מירקם הגבעול או עוביו. אשר לשאלת המצבורים שהתגודדו בבסיס שיח הנוי היבש, - מדוע לא להציב ניסוי? אפשר לבחור עשרה שבלולים, לסמן אותם, ולהניח אותם פעם סמוך למרגלות צמח ממין זה ופעם סמוך למרגלות צמח ממין אחר ולבדוק אם הם מעדיפים כל צמח בסביבתם, או אולי הם בורחים מאחד הצמחים. כאמת-מידה אפשר אולי לנעוץ באדמה מקל עץ של מטאטא, לספור כמה שבלוליות תעלינה עליו ולאיזה גובה ואחר-כך להשוות אליו את "כוח המשיכה" של שני מיני הצמחים
.התופעה אותה תיארת, של נדידת שבלוליות במורד המדרון עם סתיו ועלייתם חזרה בשלהי האביב, נחקרה ותועדה על ידי עירית חרמוני, מאוניברסיטת בן-גוריון (בהנחיית צביקה אברמסקי): בחורף הם יורדים לוואדי הלח, לאכול הרבה ולהטיל, עם קיץ הם מהגרים חזרה למדרון, שם אולי קריר יותר. אני לא חושב שהפרט חוזר כל שנה אל בדיוק אותה הנקודה במדרון
.אשר לתגובת ההימלטות של שבלולים בנוכחות חיפושיות טורפות, המאמר הוא
Lefcort H, F. Ben-Ami & J. Heller, 2006. Terrestrial snails use predator-diet to assess danger. Journal of Ethology 24 (1): 97-102.
בברכה
,פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית
פרופ' הלר שלום
שאלת המשך בנושא דרחול השיח ומיקום על הענף
מתוך תשובתך ניתן להסיק שמיקום הדרחול על הענף מונע מכמה גורמים ביניהם טמפרטורה(חום מוחזר מן האדמה), תחרות תקשורת ולחץ טריפה.
אחלק את שאלתי לשני חלקים חלק מתודי וחלק עינייני:
א. המלצת לערוך מחקר שדה מבוקר אך לצערי חלקת האלוהים שמשכה את תשומת ליבי נמצאת בלב אזור עירוני היא די מופרעת ולא מבוקרת ועשויה להשתנות בעיקר עקב גורמים אנושיים(בנייה, עישוב).
כלומר קשה מאוד לבודד משתנים. המשתנים שניתן להתייחס אליהם הם סוג הצמח וצפיפות הדרחולים. באזור הנתון נמצאת חבורת צומח ים תיכונית, קרקע לא מלוחה בעיקר דו שנתיים (עבקנה מצוי, לוטמית דביקה וגזר קיפח)
מתוך אוכלוסיה זו של צומח האם כדאי לבחור את הצמח הגבוה יותר - עבקנה מצוי ועליו גם אוכלוסייה צפופה יותר או לחילופין לוטמית נמוכה יותר ונמצאת באזור מועדף פחות מבחינת הדרחולים (הראייה לכך הוא דרחול בודד על כל פרט)?
ב. שמתי לב לכך שגם מנח(עמדת) החלזון ביחס למישור משתנה ויש לי תחושה שגורם התחרות גם הוא מכריע בעניין. הראיה לכך היא שעל גדר תיל משובצת(מלבנים ולא מעוינים) נראו דרחול הנמצא גבוה כשהוא ממוקם במקביל לציר האנכי והפתח כלפי מעלה ומתחתיו דרחול הניצב במקביל לציר האופקי כשהפתח כלפי מעלה.
בהנחה שהפתח נשמר מול האוויר ולא מול האדמה, ושחלזונות לא הולכים לאחור, כיוון התנועה יהיה כלפי מטה בזמן הפעילות ועם כיוון השעון ובדרך זו דרחול ביתא(קומה שניה) נמנע ממפגש עם דרחול אלפא הניצב למעלה.
כל אלו הן השערות ולכן אשמח לקבל הפניות למחקרים דומים על מנת שיהיה לי רקע רחב יותר בנושא.
שוב תודה מראש,
שלי
שלום שלי
,אם אין למצוא את הרצוי, יש למצות את המצוי. החלקה שיש לך בלב האזור העירוני – עם זה צריך לעבוד ועמה להתקדם, אין בטבע 'שטח תצפית מושלם'. אם החלקה העירונית שלך מספיק טובה עבור השבלולים ואין חלקה מושכת יותר, אז זה מה שיש
.בחלקה העירונית שלך, מכל הצמחים אני מציע להתרכז בעבקנה, כי מרבית הפרטים באוכלוסית השבלולים הם עליו; בשלב ראשוני לפחות, כדאי להתעלם משאר הצמחים
.אם על העבקנה יש כיום שבלולים והם יורדים ממנו מדי ערב כדי לאכול מהקרקע הייתי מסמן את כל הפרטים שעל אחד הצמחים בצבע נתון (שתי נקודות של לכה לצפרניים) ובודק אם הם חוזרים מדי יום לאותו הצמח. במקצת פרטי העבקנה הייתי מציין בלכה אחת את הפרט העליון (שוב, בשתי נקודות), בלכה מצבע אחר את מספר שתיים ובלכה שלישית את מספר שלוש, ובודק במהלך תקופה האם סדר זה נשמר. מאחד העבקנים הייתי גם מסיר את הפרט העליון במרומי הענף, מודד ואולי גם שוקל אותו ובודק אם אכן זהו הפרט הגדול ביותר על ענף נתון. אני חושב שגם הייתי עוקב אחר פרט כלשהו שהוא עכשיו במרומי הענף, למעלה, ולמחורת הייתי מחייב אותו להיות לא הראשון העולה בצמח אלא השני או השלישי, והייתי בודק אם הוא יעקוף את אלה הקודמים לו
.והייתי גם שוקל להדביק על העבקנה קונכיות ריקות, ישנות, ובודק אם הן מהוות מכשול שהשבלולים העולים בענף לא יכולים לעקוף אותו
.בברכה
,פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית
בעקבות התבוננות בענפים מכוסי דרחולים, עלתה שאלה במוחי: מה משפיע על מיקום הדרחול על הענף? בידיעה שטמפרטורה מוחזרת מן האדמה ולכן האוויר שקרוב לפני השטח מתחמם מהר יותר, היא הגורם לכך שדרחולים מטפסים לנקודה גבוהה על הענף כדי להמנע בתנאי יובש וחום,האם קיימת תחרות "תוך מינית" בין הפרטים כך שמתקבל דרחול "אלפא" וזה שמצליח להגיע ראשון הוא זה ששורד למרות שהם הרמפרודיטיים? לפי הנחה זו דרחול אלפא קובע את נקודת השיא על הענף, והוא זה שיוכל לקלוט סימנים ראשונים לשינויים בסביבה כמו ירידת גשם אבל אולי יהיה אחרון לרדת מן הענף בגלל מגבלת תנועה?
שאלות כלליות: האם גודל הקונכיה מצביע בהכרח על חוזק השרדותי? מה טווח הזמן בו פעילים דרחולים במשך יממה?
השערה אחרת יכולה להיות שיש רוטציה ובכל ערב ההתמקמות היא חדשה .
האם כדאי לעקוב אחרי שאלה זו בדרך של ניסוי(כלומר,בחירת מדגם,סימון ומעקב אחרי שבלולי אלפא ביתא וגמא למשך כמה זמן ובאיזה זמן בשנה
תודה מראש
שלום רב,
השאלה מה מכתיב את מיקומם של שבלולים על השיח היא מצוינת. בין הגורמים הבאים בחשבון יש למנות את החום, מצב התזונה, יחסים בין פרטים, נוכחות פרטים פצועים, ונוכחות טורף.
השיקול של חום העולה מן הקרקע משמעותי בעיקר בשלהי האביב, שאז הן נעשה חם מאוד הן הפרטים עומדים בפני תרדמת קיץ ארוכה (קיוט). מעבר לכך, יתכן שהשבלולים מוצאים את מזונם גם על השיח, בצורת פטריות רקב או גבעולים מתים – יש לזכור ששבלולים יכולים להיזון על חומר צמחי מת מהיותם מצוידים באנזים מפרק התאית צלולאז. יש בהחלט חשיבות ליחסים בין הפרטים: בתוך שגר אחד פרט אחד הוא אלפא ובנוכחותו הוא מדכא פרטים אחרים בני מינו, ומעכב את גדילתם. כמו כן נמצא לאחרונה שבנוכחות פרט שנפצע עקב נוכחות טורף, שבלולים בסוג דרחול נסים על נפשם גבוה יותר מאשר ללא פרט פצוע זה, שזועק כביכול "ברחו! נתפסתי על ידי טורף!".
לגבי מרבית השאלות האלה אין מענה וזהו נושא מצוין למחקר שדה, עם ביקורות קפדניות.
כללית פרט גדול יותר הוא גם חזק יותר ועמיד יותר ויש בכך ערך הישרדותי רב.
בברכה,
פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית
שלום, רציתי לדעת האם קיימת תחרות תוך מינית בין דרחולים למרות שהם הרמפרודיטים ואם כן, האם זה משפיע על מיקום הפרטים על ענף כך שנוצר מעין דרחול אלפא, זה שתופס את המיקום האופטימאלי מבחינת טמפרטורה זה הדרחול שמתמם הכי גבוה והאם יש אפשרות שיש רוטציה בין הדרחולים כלומר אם ההנחה שיש תחרות ויש חשיבות למיקום על הענף האם זה לא יוצר חסרון כאשר מתחילה הפעילות והם יורדים מן הענף(פקקים) בהנחה שההשערה הזו נכונה האם דרחול אלפא קובע את גבולות פיזיים להתיישבות או שיש פריפריה של חוסר ברירה(ברירה טבעית) . בנוסף לכך, האם כדאי לערוך ניסוי עם מדגם ולעקוב אחרי השערה זו או שכבר יש מידע קיים בנושא?
תודה מראש,
שלי
שלום שלי,
להלן קישור לתשובה לשאלתך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4734
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
רציתי לדעת האם יש תחרות בין דרחולים הבאה לידי ביטוי במיקום על הענף כך ש"דרחול אלפא" הוא זה שטופס את המיקום הגבוה על הענף מה שמספק לו יתרון מבחינת שמירה על טווח טמפרטורה מתאים(נמוך) לפעילות) זאת למרות העובדה שדרחולים כחלזונות אחרים הם הרמפרודיטיים (אם אינני טועה) אבל אם כן, מה קורה בשעת הירידה מן הענף האם אין זה חיסרון? אם ההנחה הזו נכונה האם דרחול אלפא קובע את גבולות המושבה שלו אבל יכול להיווצר גם מצב של פריפריה כמו בבעלי חייים גדולים יותר(יחמורים למשל) שהזכרים הפחות מוצלחים נאלצים להסתפק בשולי הטריטוריה ובכך נמצאים בסכנה גדולה יותר. רציתי לדעת גם האם ההשערה מתאימה לחקר וניתן לחקור אותו בדרך של תצפית(דיגום ומעקב אחרי דרחולי אלפא ביתא וגמא לדוגמה
תודה מראש, שלי
מורה ואדם סקרן
שלום מורה ואדם סקרן
,קשה להניח שאין תחרות בין פרטים של דרחול, - תחרות, בהכללה גסה, קיימת בין כל שני פרטים בטבע שהם בני אותו המין. אין כאן שום קשר בהיות השבלולים הרמפרודיטים, לאמור כל פרט מייצר הן תאי זרע הן תאי ביצית. עם זאת ההשלכה לגבי יחמורים, שהם יונקי יום גדולי-גוף ומטיבי ראות, חפוזה במקצת: שבלוים חשים את סביבתם הקרובה בלבד, חושיהם עמומים למדי והדגש הוא כנראה על ריח
.ההשערה בדבר קיום תחרות בהחלט ניתנת לחקר: ניתן להכניס לקופסאות שונות (רצוי שקופות) שבלול יחיד, חמישה ועשרה שבלולים, לתת להם שפע מזון, ולראות את אופן גידול השבלולים. אם יש תחרות ופרט אחד מדכא את האחר, פרט זה יגדל ואילו האחרים יישארו קטנים יותר; אם אין תחרות ודיכוי, כולם יגדלו לאותו הגודל. איני מכיר ניסוי כזה בסוג דרחול, אך בסוגים אחרים (אירופה) ניסוי כזה נערך ואכן – יש תחרות בין-מינית ופרט אחד גדל להיות גדול הרבה יותר
.בברכה
,פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית
האם כמו שלתינוק יש יותר תאי דם בממ"ק מאשר לבוגר, ניתן להניח שכך הדבר גם בעכבר - מאחר והוא בעל חיים קטן יותר, יחס שטח פנים לנפח שלו גדול יותר, וכדי לשמור על חום גוף קבוע הוא זקוק ליותר תאים בממ"ק?
תודה מראש על התשובה
שלום רב
תלמידותי לקחו אדמה ממרחקים שונים מפתח של קן נמלת קציר והינביטו בהם זרעים של חיטה כעבור שבוע בדקו כמה זרעים נבטו בכל צלחת וגילו שאחוז הגבוה של הנביטה היה בקרקע ממש סמוך לפתח הקן ואחוז הנביטה הלך וירד ככל שהקרקע היתה יותר רחוקה מפתח הקן.
רציתי לשאול מה יכולה להיות הסיבה לכך.
שלום חסידה,
"איך מזהים נמלה באורך של סנטימטר ממרחק של חמישה ק"מ",
וכן רשימה של מאמרים נוספים בנושא זה.
ד"ר טובית סימון
המחלקה לזואולוגיה, חרקים
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב
איך מערכת הדם של העופות מתפקדת עם חוסר הגמישות של כדוריות הדם האדומות (בעלות גרעין)
תודה
שלום שולי,
כדוריות הדם האדומות בעופות דומות לכדוריות הדם של זוחלים
.ראשית כמה נתונים
:צמיגות כדוריות הדם האדומות גדולה יותר בעופות מאשר ביונקים כנראה בגלל נוכחות גרעין בתוך התאים וכן בחוזק הממברנה של התא הגבוה יותר בעופות
.אורך החיים של כדוריות דם אדומות בעוף 28-35 יום יונה 35-45 וברווז כ - 42 יום. זמנים אילו נמוכים מיונקים כנראה בגלל טמפ' גוף גבוהה יותר ורמת מטבוליזם גבוה יותר
.ולגבי שאלתכם
:לכדורית האדומה בעופות צורה אובאלית. גם לגרעין בתוך התא צורה דומה. מעבר לכך לתא ולגרעין יכולת שינוי צורה במעבר בתוך קפילרות דקות. התאים (ביחד עם הגרעין) "יודעים" להתארך במעבר הצר ובכך נפתרת הבעיה
.בברכה,
ד"ר ישראל רוזנבוים
מדעי בעלי חיים/עופות
האוניברסיטה העברית
שלום רב
כיצד ניתן להסביר את התנהגות הציפור שמאכילה את גוזלי הקוקיה למרות שאין דמיון בינהם לגוזליה - מעבר לכך להיותם גוזלים.
האם ניתן להסביר מבחינת עקרון ההכבדה שכך היאם מראה שהיא מסוגלת לטפל בצאצאים גם כשלא שלה?
מה ההסבר ההתנהגותי המקובל?
תודה רבה
דניאל
שלום איתי,
התשובה המקובלת לשאלה זו היא שאצל רוב הציפורים לא התפתח מנגנון להזיק למשהו הנמצא בתוך הקן, תהיה זו ביצה זרה או גוזל זר. מנגנון כזה יכול להביא לטעויות ולהיזק עצמי (השמדת ביצה או גוזל של בעל הקן). במקרים אחדים יש מנגנון דחיה של ביצים או גוזלים זרים, ולעתים קרובות קוקיות חוזרות לקינים בהן הטילו, ואם נוכחו שביצתן הורחקה או ניזוקה הן שוברות את ביצי הפונדקאי. מנגנון זה נקרא "מנגנון המאפיה
".בברכה
,פרופ' יורם יום-טוב
מדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב
רציתי לשאול
בבסיס הברירה הטבעית עומד עניין הרבייה כערך עליון - המותאם ביותר ישרוד
לדוגמא בטרמטים פרט למלכה אף פרט לא יכול להתרבות וכל "חייל" משרת את מושבתו למען הקבוצה.
האם מדובר באלטרואיזם?
כיצד ניתן לראות את המקרה ע"פ עקרון ההכבדה?
תודה
איתי.
פרופ' אמוץ זהבי
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
רציתי לדעת האם זה נכון שברווזים או אווזים רואים 3 צבעים שאנשים לא יכולים לראות? שונים לגמרי, לא גוונים של מה שקיים.
שלום אדם,
אחד ההבדלים בין ברווזים לבני האדם הוא שהברווזים רגישים לאור אולטרא סגול
( UV, אורך גל של 358 ננומטר) ובני האדם לא. ציידים אף משתמשים במשטחי UV כדי לצוד אותם.ברווזים אכן רואים ואריאנטים שונים של צבעים שבני האדם רואים.
פרופ' צבי וולברג
נוירוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב למומחים של שער ברשת
שאלה:
אימצתי גורת חתולים ושמתי לב שמבלי שראתה לפני וחוותה אינטראקציה עם ציפורים התחילה להתקיף את כלוב התוכים בבית במטרה לאכול את התוכים.
האם מדובר בהתנהגות אינסטנקטיבית מולדת? גן / גנים שעוברים בתורשה במהלך האבולוציה?
או הסבר אחר?
תודה ושבוע טוב
איתי.
שלום רב
,להלן תשובתה של תלמידתי הילית פינקלר, החוקרת חתולי רחוב בישראל בשנים האחרונות במסגרת עבודת הדוקטורט שלה
:חתולים הם טורפים או יותר מדויק טורפים אינסטנקטיביים, ואפילו אם יש להם אוכל הם עדיין ירצו לצוד
.האינסטיקט לציד קיים אצלם גם אם לא ראו אותו אצל אימם למרות שוודאי יהיה פחות מוצלח במקרה כזה, מכיוון שהאם אחראית ללמד את גוריה את תורת הציד
.ההתנהגות הזו כל כך אינסטנקטיבית, שכאשר הם חיים בסביבה שאין בה ציד, לרוב נראה אותם רודפים אחר ציד דמיוני
.בוודאי שהדבר יהי חזק יותר אצל חתולי רחוב, שההתנהגות שלהם יותר "פראית" מאשר של הגזעים המבויתים כמו הפרסי והסיאמי
.בברכה
,פרופ' יוסף טרקל
זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
כיצד קורה שחלק מביצי התרנגולת מכילים בתוכן אפרוח וחלקן לא?
מה המנגנון הביוכימי / פיסיולוגי שגורם לכך?
תודה!!
איתי.
שלום איתי,
על מנת לגרום לביצה להכיל אפרוח היא חייבת לעבור תהליך הפרייה, תהליך שיתבצע בנוכחות של זכר בלהקת העופות
.תרנגולת מטילה לביצי מאכל מגודלת ללא זכר, והיא מטילה אחת ליום כמעט (כר 340 ביצים לשנה), הטלת הביצה אינה מותנית בנוכחות זכר מכיוון שהביצה מכילה בתוכה את הביצית הנקבית – כפי שאישה מבייצת אחת לחודש כך נקבת העוף מבייצת אחת ליום (כמעט). במידה והתרנגולת תזדווג או תוזרע באופן מלאכותי, תופרה הביצית (חלמון הביצה) ויתפתח עובר שלאחר 21 ימי דגירה יהפוך לאפרוח. אם לא תתבצע הפרייה תוטל ביצה ללא עובר.
בברכה,
ד"ר ישראל רוזנבוים
מדעי בעלי חיים/עופות
האוניברסיטה העברית
שלום רב
האם חנקנים נוטים לשפד את טרפם כאקט של חיזור או כאקט שבו נוח להם יותר לאכול את הטרף או שבכלל מדובר בהתנהגות מולדת ללא הסבר???
תודה רבה
איתי
שלום איתי,
ההסבר המקובל הוא, שהחנקן מציג את הטרף המשופד לראווה, כדי לשכנע את בת-זוגו ביכולת הצייד שלו. ככל שיש יותר נטרפים, הוא מוצלח יותר, וכדאי לבחור בו.
בנוסף "השיפוד" מהווה גם "מזווה" מעולה לשמור על הצייד כשהחיפושית או הלטאה לא נקטלת ועדיין חיה ימים ספורים עד שבוע.
ד"ר יוסי לשם
המרכז הבין לאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
קראתי שכנפי הפרפרים כולם שקופים .
והצבע מפרפר לפרפר הוא בעצם חומר אבקתי שבאמת במגע בפרפר ניתן להוריד אותו.
א - מהו החומר האבקתי הנ"ל?
ב - מהו היתרון בחומר אבקתי ולא ב"חומר קבע" על העור? האם בגלל שמדובר באורגניזם שמבצע גלגול במהלך חייו?
תודה רבה!
איתי.
שלום רב,
כנפי הפרפרים מכוסים קשקשים ("החומר האבקתי"), שהם גלגול של שערות או זיפים. לקשקשים אלו תפקידים אחדים, ובעיקר הם אלו שנותנים לפרפר את צבעיו. אם מסלקים אותם, למשל על ידי מגע באצבעות, הכנפים נותרות שקופות וללא צבע. אינני רואה כל קשר בין גלגול הפרפרים לקיום הקשקשים, הנמצאים רק על הבוגרים. יתכן שלקשקשים יש גם תפקיד הגנתי, מכיוון שאופיים החלקלק והשארותם על האצבעות, או על שפתיו של טורף פוטנציאלי, מאפשרת כנראה לפרפר לחמוק מגורל פחות נעים במערכת העיכול של הטורף, גם אם בדרך זו הוא מאבד משהו מיופיו.
כל טוב,
ד"ר אמנון פרידברג
הפקולטה למדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
האם ניתן לצבוע זימים בצביעה דיפרנציאלית שתדגיש תאי כלור בדגים? ואם כן, כיצד?
שלום נגה,
החטאתי
אשמח לענות על שאלות נוספות.
מכל מקום אני מצרף גם לינק לאתר של חוקר ממסצ'וסטס המציג צביעה של תאי כלוריד (משאבת הסודיום פוטסיום איטיפיאז) באמצעות נוגדנים למשאבה זו:
בברכה,
פרופ' עמוס טנדלר
המרכז הלאומי לחקלאות ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל
שלום רב,
רוב ההסברים הניתנים לרעמת האריה הם בגדר להוכיח ע"י מראה את אדירותו, וגודלו אך האם כך הדבר גם מבחינת עקרון ההכבדה?
כיצד מכבידה הרעמה על האריה?
תודה
איתי.
פרופ' אמוץ זהבי
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב
האם נכון לומר שבכל ממלכות עולם החי מתקיימת ( ב% כאלה ואחרים) רבייה אל זוויגית?
אילו דוגמאות יש מממלכת היונקים ?
איתי.
שלום איתי,
בברכה,
פרופ' יורם יום-טוב
מדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
ידוע שנשימה היא מעבר גזים דרך קרום דק ורטוב. במקרה של דגים, הקרום הוא זים.
כאשר הקרום יבש, אין מעבר גזים, אין נשימה ואין חיים לדג.
השאלה שלי:
מדוע הקרום חייב להיות רטוב / לח ?
מה משמעות של תווך לח מבחינת הדיפוסיה?
תודה
איתי
שלום איתי,
תנועת גזים פנים – חוץ באורגניזם מתווכת ע"י דיפוזיה בנוזלים כאשר הנוזלים משמשים כנשאים מתווכים. הדיפוזיה מתרחשת בהתאם ללחץ החלקי של הגז בסביבה בין אם זה במים או בנימי הדם בקרום הזימים.
בברכה,
פרופ' לב פישלזון
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב