הנדסת מזון
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביו-פיסיקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום הללי, להלן תשובתי.
אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.
צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית.
אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה.
בתיאבון, גדעון בלע.
ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
להלן תשובתי.
אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.
צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית.
אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה.
בתיאבון, גדעון בלע.
ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום ניר
להלן קישור ממכון דוידסון בו מפורטת התשובה לשאלתך
במידה ויש לך שאלות נוספות, אתה מזומן לכתוב לנו שוב.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
לכל אדם יש שומן. אנשים רזים יהיו בעלי אחוז שומן נמוך.
קיימים נתונים לגבי מהו אחוז השומן הרצוי אצל גברים, נשים, ילדים וכו' בהתאם לפרמטרים נוספים כמו גיל, ספורטאים ועוד.
בחלק ממוצרי החלב, בשלבי הייצור הראשונים, מפרידים את השומן מהחלב, כך שמקבלים חלב כחוש או רזה, ושמנת. חלב כחוש משמעו חלב עם כמות שומן קטנה מאוד, בסביבות 0.1% שומן.
התשובה לשתי השאלות מסתכמת בכך שאין הוכחות מדעיות ידועות לאמירות (אמונות) האלה.
בברכה,
אמנם תשובה מלאה תלויה במיקומך בארץ ובמאפיינים גיאוגרפיים נוספים בנוגע להיכן נמצא העץ הבודד שלך.
אולם, תשובה ראשונית היא כי המשמש שהינו בוסר לא ניתן לאכילה כי הוא קשה וחמוץ.
אם רוצים לקטוף מוקדם (שלב שבירת צבע לא בוסר), אפשר לטפל במשמש באתילן או טבילה באתרל כדי לזרז את הבשלת הפרי.
בברכה,
שלום רב,
מצ"ב קישור לתשובה לשאלה דומה שנשאלה בעבר
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
היי דודי,
מצ"ב תשובה לשאלה שנשאלה בעבר המסבירה מהו פוספטאז וקב' האנזימים הזו.
בנוסף, קבל את תשובתה של פרופ' פישמן לתהליכים המתרחשים בהבשלת בננות.
אני מצרפת לך מאמר על תהליכי ההבשלה של בננה ועל האנזימים הפעילים בשלבים אילו.
שיהיה בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
אכן צפוי (ובניסויים קודמים כך יצא) שגלוקוז יהיה הסוכר הכי יעיל. נשמע כאילו היתה בעיה טכנית כלשהיא (אולי זיהום?) אשר גרמה לתוצאה המוזרה הזאת.
בברכה,
פרופ' מרטין קופאייק
אוניברסיטת תל אביב
שינת, אני מצרפת לך עוד תשובה (אמנם בחיידקים) של פירוק סוגים שונים של סוכר. אולי גם היא תוכל לעזור לך.
שיהיה בהצלחה רבה,
בשער ברשת
כיצד משפיעה רמת ה- PH של מיץ עגבניות על זרעי החיטה?
אוריין חג שמח,
מצ"ב תשובות לשאלות זהות שנשאלו בעבר, על השפעת חומציות (לאו דווקא מעגבניה) על זרעי החיטה:
4943, 8582, נביטה טבעית של חיטה
בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
אני מעוניין לעשות ניסוי בביולוגיה במסגרת הבית ספרית. אני רוצה לבדוק את ההשפעה של ריכוז החומצה הזרחתית על הצמיחה הווגטטיבית של נענע( ניתן גם על צמח אחר)? אני אעשה את הניסוי של גידול הידרופוני ואני צריך לדעת מה הריכוז המומלץ של חומצה זרחתית לגידול הצמח? אשמח גם למידע לגבי השפעת חומצה זרחתית על שורשי הצמח או הצמיחה שלו?
שלום,
לצורך עבודת חקר בכימיה אנו רוצים לקיים השוואה בין כמות הויטמינים בפירות רגילים מול כמות הויטמינים בפירות אורגניים, וכיצד הם נשמרים בסיטואציות ותנאים שונים. אנו זקוקים לביסוס מדעי שאכן יש הבדל בין כמות הויטמינים בין פירות רגילים לפירות אורגניים. האן יש הבדל?
בנוסף האם יש הבדל בשמירה על אחוז הויטמינים לאורך זמן במגע עם חמצן ובתנאים כמו שינוי PH בין פירות רגילים לפירות אורגניים? (אנו נעסוק באינדקטור ספציפי לויטמין C).
תודה רבה!
שלום רב,
היתרון הבריאותי של אוכל אורגני הוא בעיקר לא בגלל שהוא מכיל יותר חומרים מועילים אלא בגלל שהוא מכיל פחות חומרים מזיקים: שאריות של אנטיביוטיקה, חומרי הדברה, מתכות כבדות וכד'.
ההבדל בתכולת חומרי בריאות כמו ויטמינים (ויטמין C בפרט) הוא שולי או לא קיים בכלל. ספק אם תגלו אותו בשיטות שבידכם. ואם תגלו, זה דווקא יהיה בלתי צפוי ומפוקפק.
יחד עם זאת, מזכירים שיש יתרון קטן לתוצרת אורגנית בתכולת תרכובות פנוליות.
הסבר אפשרי, לפי דעתי, כי הגנת הצמחים האורגניים מפני מחלות ומזיקים מבוססת יותר על הגנה טבעית מאשר על חומרי הדברה, "חיסון טבעי" במקום "תרופות". תרכובות פנוליות הן בין היתר חומרי הגנה.
אבל ההבדל, אם קיים (לא תמיד נמצא) הוא לא גדול.
בהצלחה
ד"ר ויקטור רודוב
מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני
שלום,
ברצוני לדעת מהו תפקידו של האנזים ppo (פוליפנול-אוקסידאז) בטבע.
תודה מראש ושבת שלום!.
יעל שלום,
מצ"ב קישורים למס' תשובות לשאלות דומות על האנזים PPO שנשאלו באתר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8720
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5798
ומאמר על השפעת הPPO באפרסקים
שיהיה בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שיר שלום!
כן את צודקת. תסיסת שמרים יוצרת פחמן דו חמצני ושומרת את ה – PH מעל 4.5.
לפעמים ישנם זיהומים של חיידקים שמורידים את ה- PH בעיקר ע"י יצור חומצה לקטית. ירידה של ה PH מתחת ל 4.5 יכולה לפגוע מאוד בפעילות השמרים.
לכן מוסיפים SO2 ליין (שמונע גידול חיידקים) או אנטיביוטיקה ביצור ביו-אתנול.
בהצלחה בתסיסה,
פרופ' יחזקאל קאשי
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
שלום רב,
בשאלה כיצד טמפרטורות גבוהות משפיעות על ויטמין C בפלפל אדום - המרכיב האנזימטי משפיע על כמות ויטמין C בפלפל (אוקסידאזות) או על התהליך הכימי (חימצון חיזור) או על שניהם???
אשמח לתשובה
מור, צהרים טובים!
יש לשאלתך מס' תשובות שכבר פורסמו באתרנו. מצ"ב הקישורים אליהם:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9011
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8919
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8776
בהצלחה והמשך יום טוב,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב!
ביצענו ניסוי בו השרנו 5 חתיכות של שישה כבדים שונים בשבע צלחות פטרי- אותן חילקנו לחמישה חלקים. בכל חלק שמנו חתיכה מכבד שונה בריכוזי אלכוהול שונים, למשך כשעה. כעבור שעה שמנו את חתיכות הכבד והכנסנו אותם למבחנה עפ"י אחוזי האלכוהול. לכל מבחנה הוספנו 3 מ"ל של מי חמצן בריכוז של 3%. בדקנו את הגובה אליו מגיעות הבועות הנוצרות במהלך התגובה בין הכבד למי החמצן.
שאלתנו היא- מה תפקיד מי החמצן בניסוי והקשר שלהם אל מטרת הניסוי? ידוע לנו שמי החמצן הם תוצר לוואי של נשימה תאית, ושהנשימה התאית חשובה בתהליך פירוק האלכוהול מכיוון שנצרכת אנרגיה לצורך פעילותו של האנזים קטלאז.
תודה רבה מראש
הלה, שלום רב!
ישנם מספר תשובות לשאלתך שכבר פורסמו באתר 'בשער ברשת'.
להלן קישור שבו תמצאי את התשובות לשאלתך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8985
בהצלחה רבה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מע' בשער, שלום רב!
אנו תלמידי כיתה יא' במגמת ביולוגיה, עושים את עבודת הביוחקר שלנו לבגרות בנושא התרככות הבננה בעקבות השפעת טמפרטורה גבוהה. יש לנו שאלה לגבי קליפת הבננה: האם יש השפעה של הקליפה על התרככות הבננה בעקבות טמפרטורה גבוהה והאם זה קשור לאתילן?
תודה מראש
ירון, צהרים טובים!
באתר 'בשער ברשת' פורסמו מספר שאלות דומות על התרככות הבננה ועל אתילן. אני מצרפת מס' קישורים רלוונטיים לנושא. בתשובה הראשונה לשאלה 7438 תמצאו פירוט על אתילן בטמפ' שונות וקישורים למאמרים. בנוסף, בתשובה לשאלה 8970 תמצא עוד קישורים רבים לשו"ת דומות, שיכולים לעזור לכם.
שיהיה לכולכם הרבה בהצלחה!
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7438
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8970
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
ברצוני לשאול מדוע חלב בקר בארץ כ"כ שונה מזה שבאירופה? באירופה החלב עשיר מאד וצבעו צהבהב ואילו בישראל הוא מאד דליל וצבעו לבן. האם זה קשור לכך שבישראל החלב מדולל במים? האם זה בגלל שפרה בישראל נחלבת הרבה יותר מפרה באירופה? האם מסיבה אחרת?
תודה מראש על המענה,
רחל
שלום,
החלב בארץ שונה מהחלב באירופה בשל סוג הפרה, תזונת הפרה, תנאי מזג האוויר ומספר החליבות.
צבעו הצהבהב של החלב באירופה נובע מתזונת הפרה. למזג אוויר יש השפעה גדולה על כמות החלב, ועל הרכבו. בקיץ שחם, הפרות נותנות פחות חלב, והרכבו שונה מהחלב שנותנות הפרות בחורף.
את החלב בארץ לא מדללים במים. גם למספר החליבות יש השפעה על הרכב החלב. ההרכב, הטעם והצבע נקבעים על ידי מכלול הגורמים שהזכרתי.
בברכה,
ד"ר קובי מאירי
טכנולוג מחקר ופיתוח
תנובה
איך אחוז השומן בחלב משפיע על החומציות שלו?
שלום,
מדידה של pH לא רגישה מספיק כדי לקבל הבדלים בין חלב עם אחוזי שומן שונים. אם נרצה לראות הבדלים, צריך למדוד חמיצות מטוטרת.
ככל שאחוז השומן בחלב גבוה יותר, מידת החמיצות (המטוטרת) נמוכה יותר.
בברכה,
ד"ר קובי מאירי
טכנולוג מחקר ופיתוח
תנובה
קבוצת בנות עשו ניסוי וראו שככל שיש יותר מוצקי קקאו בשוקולד הוא ניתך יותר מהר. מדוע?
שלום,
האם ביוגורט האקטיביה ישנם חיידקים המסייעים לפעילות מערכת העיכול (bifidus actiregularis)?
ואם כן, בעזרת איזה אינדיקטור ניתן לבדוק את ריכוז החיידקים אשר יש באקטיביה?
תודה.
שלום,
קראתי שהחומר "מסטיקא" מעכב את חיידקי הפה.
חשבתי להעמיד ניסוי על ההשפעה של ה"מסטיקא" על חיידקי גראם שלילי וחיובי.
רציתי לשאול איך החומר משפיע על החיידקים?
ובאיזה ריכוזים של ה"מסטיקא" אתם ממליצים להשתמש?
אשמח לקבל כל מידע.
תודה.
שלום רב,
מהי הסיבה שמכניסים לדגני הבוקר השונים ברזל מוצק (Fe (s?
וכיצד ברזל זה הופך ליוני הברזל אשר נחוצים לשימוש בגוף האדם Fe+2?
תודה רבה.
בעקבות ניסוי שאנו עורכות בביוחקר התעוררו לנו מספר שאלות:
1.אכילת מזון נא הפכה להיות טרנדית בתקופה האחרונה ואחד הנימוקים שתומכים בה הוא לספק אנזימים לגוף המגיעים מהמזון הנא, כדי לחסוך באנרגייה של הגוף לבנייתם.
שאלתנו היא- האם האנזימים שאנו מקבלים במזון לא מתפרקים במערכת העיכול ? ואם זה כך , אז מה היתרון של מזון נא ?
2.ידוע לנו שמיצוי קישוא מכיל את האנזים אוקסידאז שמחמצן ויטמין C כי הוא חומר אנטיאוקסידנט שעוזר לו במיוחד בתנאי עקה.
מדוע הוא "ירצה " לפרק את הויטמין בעזרת האנזים?
תודה...
שלום,
כעיקרון, האנזימים הנמצאים במזון בהגיעם למערכת העיכול הם חשופים לפעילות פרוטאוליטית חזקה ע"י אנזימים אנדוגנים ודינם הוא כדין כל חלבון אחר שאנו צורכים, פרוק לחומצות אמינו ופפטידים קצרים. ספיגת לדם היא כמובן בצורה של חומצות אמינו או פפטידים קצרים. יחד עם זאת, יש להניח שבמערכת הפה וגם בקיבה יכולים אנזימים שמקורם במזון לפעול אבל רק בדקות הראשונות בתנאי שסביבת ה pH היא מתאימה כמו במקרה של אסקורבט אוקסידז. לא הייתי מצפה לפעילות אנזימתית כלשהי שמקורה במזון עם הגיע המזון לתריסריון.
יכולים להיות מקרים בקליניקה בהם מזינים אנשים בקפסולות המכילות אנזימים ספציפים ואלה משחררות את האנזימים הרצויים (כמו לקטאז) במערכת העיכול עצמה במקרים של מחסור אנזימתי.
איני מכיר מזון נא.
בברכה,
מיכאל נעים
פרופ' מיכאל נעים
המכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה , הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית
ניסינו לחקור כיצד משפיע הרכב הגלידה שהכנו לבד על כמה מהר הגלידה "נמסה" ? מצאנו שבהכנת גלידה ביתית ככל שריכוז השומן או כמות הסוכר גדולים יותר כך משך הזמן עד להופעת טיפה ראשונה של גלידה מותכת ("נמסה") היה קצר יותר . כיצד ניתן להסביר זאת ?
שלום רב,
התופעה נובעת מהתכונות הקוליגטיביות של תמיסה - תכונות התלויות בריכוז המספרי של מולקולות המומס, ובפרט, הורדת נקודת הקיפאון של תמיסה. ככל שריכוז הסוכר בגלידה גבוה יותר, טמפרטורת הקיפאון שלה נמוכה יותר וקרובה יותר לטמפרטורת המקפיא- כלומר ההקפאה פחות עמוקה. (אם למשל טמפרטורת הקיפאון תהיה נמוכה מטמפרטורת המקפיא - הגלידה לא תקפא כלל, או תפשיר אם הוכנסה קפואה) כתוצאה מהגדלת ריכוז הסוכר, הגלידה תעבור התכה מהר יותר כשנוציאה מהמקרר.
השפעת אחוז השומן היא עקיפה - ככל שאחוז השומן במתכון גבוה יותר - יש פחות מים ואז ריכוז הסוכר במים גבוה יותר- וההסבר כמו במקרה הקודם.
הצעה: נסו להקפיא כדורי גלידה (אבל לא עם הרבה סוכר או שומן) הקפאה עמוקה (בDeep freezer ביתי) , אח"כ לטבול אותם ב"בצק בירה" ולטגן זמן קצר בשמן עמוק- ותקבלו "סופגניה" ממולאת בגלידה לחנוכה...
בתאבון וחג שמח,
יואב ליבני
פרופ' יואב ליבני
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
שלום. אנו תלמידי כיתה יב' במגמת ביולוגיה, ובתקופה זו אנו מבצעים ניסוי במסגרת הביוחקר. שאלת החקר שלנו הינה:
תלמידים יקרים שלום,
מצ"ב קישור מהאינטרנט העונה על שאלתכם באתר: איך קרינת מיקרו משפיעה על מים שחוממו במיקרוגל?
http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/physics/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%9C
במידה ויעלו שאלות נוספות נשמח לשוב ולסייע לכם,
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
אשמח מאוד אם תעזרו לי בנושא המעניין אותי מאוד: גלוטן.
כאשר לשים בצק ללחם, ובפרט בצק שמרים, מפתחים את הגלוטן ובתוך כדי הלישה נוצרים קשרי צילוב בין 2 אטומי גופרית, או כמו שזה נקרא באנגלית:
DILSUFIDE BRIDGE S-S
אם אינני טועה, כדי שקשרים אלו ייווצרו יש צורך בחמצן שנכנס תוך כדי הלישה או בשימוש בחומרים מחמצנים. בזמן ההתפחה, השמרים פולטים פחמן דו חמצני והגז מותח את רשת בגלוטן כך שבעצם יש כאן המשך של תהליך הלישה, ואני מבין (ותקנו אותי אם אני טועה) שגם כאן נוצרים קשרי גופרית. מצד שני, קראתי שבו בזמן רשת הגלוטן נחה וכמו שכתוב באנגלית:
relaxing the gluten
אשמח מאוד אם תסבירו לי איך מצד אחד, בזמן ההתפחה כשרשת הגלוטן נמתחת מהפחמן דו חמצני שפולטים השמרים ונוצרים קשרי גופרית שאמורים לחזק את הבצק כך שיהיה כמו גומי חזק שקשה יהיה למתוח אותו והוא יתנגד מאוד למתיחה, ומצד שני, בשעת התפיחה החוזק האלסטי של הבצק יורד כך שלאחר מספיק זמן ניתן למתוח אותו והוא פחות יתנגד כיוון שהגלוטן "נרגע" ונח.
האם זה קשור לרמת החומציות שמתפתחת בבצק בזמן התפיחה?
תודה רבה על תשובתכם
דוד
שלום דוד
קשרי הצילוב נוצרים רובם ככולם בתהליך הלישה, בדרך כלל בנוכחות חומרים מחמצנים. תהליכי הלישה, בהם מופעלים מאמצים מכאניים ניכרים, גורמים לא רק להתפתחות הבצק אלא גם להקשייתו. הקשיה זו מפריעה להמשך ההתפתחות הרצויה של הבצק. יש לכן צורך לתת לגלוטן "לנוח" כדי לשחרר את המאמצים ולאפשר קבלת מבנה "רך" ואחיד יותר הדרוש לייצור לחם בעל נפח ומרקם רצוי. דבר זה קורה בעת התפיחה וה- PROOFING של הבצק.
בברכה,
פרופ' שמעון מזרחי
הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
שלום רב,
אכן ידוע שמתיקות מגבירה את רמות דופמין במוח, כשדופמין נחשב להורמון המעורב בתחושת תענוגות, בין היתר.
יש דיווחים גם על הגברת ההפרשה של סרוטונין בתגובה למתיקות בלשון.
שני ההורמונים האלו מעורבים גם בתחושות העונג הקשורים לפעילות מינית ולעוד מגוון רחב של פעילויות עיצביות.
מאידך לא כל בני האדם ׳מכורים׳ למתיקות, וזאת תכונה נרכשת בחלקה.
ידוע שאכילת שוקולד מגבירה את הפרשת סרוטונין במוח, ראה לעיל, זאת כנראה בגלל ריכוזי טריפטופן [פריקורסור של סרוטונין), וכן מספר חומצות שומן המביאות לתגובה דומה.
ד"ר רפאל נשר
אנדוקרינולוגיה ומטאבוליזם
הדסה עין כרם
שלום נגה
מצורף מאמר קצר של דר' אילן פארן שפורסם ועונה לשאלתך
https://www.agri.gov.il/download/files/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F%20%D7%A4%D7%A8%D7%9F-%20%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C0001_1.pdf
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום אנאל,
תולעים (וכל יצור חי אחר) לא נוצרים יש מאין. אם הן מופיעות באריזות סגורות סביר להניח שהיו ביצים על האורז או אגוזי המלך, שבקעו לאורך הזמן, או תולעים בגודל ממש קטן שלא ראיתם בהתחלה, עד שגדלו לגודל שניתן לראות בעיין. אפשרות נוספת היא שהן הוכנסו בטעות, בזמן שפתחתם את השקית בפעם הראשונה (למשל בעקבות נגיעה עם ידיים מלוכלכות), או אם לא סגרתם את השקית באופן מלא, וגדלו והתרבו על המוצר לאורך הזמן (זה גם מקור מזון בשבילן).
עובשים יכולים להתפתח על מוצרים רבים, אבל לא על כל מוצר. אחד התנאים הוא באמת לחות ברמה מספיקה. כדאי לזכור שלא תמיד צריך שכל המוצר יהיה רטוב, לפעמים מספיקה קצת לחות על אגוז אחד או בחלק ממנו. רוב העובשים גם צריכים חמצן, ולא יגדלו בד"כ במוצרים שמכילים חומרי שימור, מלח בריכוז גבוה, ועוד.
כמובן, שאם נוצר עובש על מוצר מזון כלשהו, או הופיעו תולעים, אסור לאכול את המוצר הזה. עובשים עלולים לייצר רעלנים מסוכנים מאוד שמצטברים בגוף.
נקודות שחורות על עלים או תפרחת הכרובית יכולות לנבוע מהרבה גורמים החל ממכה שהרקמה קיבלה דרך נזקי ריסוס שגרמו לצריבות ממשיך בנזק על ידי חרקים שגרמו לפגיעה ברקמה, הזדקנות של רקמת הצמח המתבטאת בנקודות שחורות ויכול אף לנבוע מגורמי מחלה שונים. לפעמים גורם המחלה הוא פטריה (עובשים או אחרים) ולפעמים חיידקים.
בכדי לקבוע מהו גורם המחלה חייב המאבחן לראות האם לנקודות החומות יש מאפיינים יחודיים המזוהים עם כל אחד מהגורמים האפשריים. במקרה של גורם ביוטי כלומר גורם חי כמו חרקים, פטריות או חיידקים צריך לבודד את גורם הנזק במעבדה או לזהותו באמצעים מולקולריים. לאחר שבודדנו וגידלנו (לא תמיד זה אפשרי כשמדובר בחיידקים ופטריות מסוימות) את האורגניזם החשוד כגורם הנזק במעבדה, הפעולה הבאה הנדרשת היא הדבקה של צמח בריא באורגניזם שבודדנו מהצמח ה "חולה". אם לאחר ההדבקה בגורם הנזק קיבלנו את אותם תסמינים בצמח הבריא, במקרה של השאלה שלך נקודות חומות על העלים והתפרחת, יש לבודד מחדש מהתסמינים הללו את הגורם שוב.
רק לאחר שביצענו את ההליך שתיארתי שנקרא "מבחן קוך" אפשר לקבוע בוודאות האם מצאנו את גורם המחלה. בכרובית יש פטרייה אחת מרכזית שגורמת להופעת נקודות שחורות על העלים והתפרחת פטרייה זו נקראת Alternaria brassicicola. ישנה גם מחלה חיידקית הגורמת להשחרה בכרוביים ויכולה להתבטא גם כנקודות חומות שחורות על העלים הנגרמת מחיידק בשם : Xanthomonas campestris pv. Campestris. במידה והגורם להופעת הנקודות השחורות הוא פטריה או חיידק אם לא ינתן טיפול העוצר את הפטרייה או החיידק כמו לדוגמא ריסוס בחומרי הדברה הנזק יתפשט יגרום להופעת כתמים חומים שחורים על כל העלים והתפרחת עד שלבסוף הכרובית תירקב לגמרי.
אז כמו שהסברתי בהתחלה ישנן סיבות רבות אפשריות להופעת נקודות וכתמים שחורים על כרובית. בכדי לדעת מהו הגורם יש לבצע בדיקה מתאימה לקביעת גורם הנזק.
בברכה,
שלום וברכה! רציתי לדעת האם יש אפשרות לבדוק נוכחות של הכימיקל אקריל אמיד בתפוחי אדמה לאחר הבישול שלהם? תודה מראש!
היי ליטל,
ראשית, ישנה טעות בשאלה. גלקטוז לא מתפרק לגלוקוז. גם גלוקוז וגם גלקטוז הם חד סוכר עם אותה נוסחא כימית- C6H12O6 אלא שגלקטוז הינו סטראואיזומר של גלוקוז, כאשר הקבוצה ההידרוקסילית של פחמן 4 נמצאת מעל הטבעת בעוד שבגלוקוז היא מתחת לטבעת. מצ"ב קישור לספר המפרט את ההבדלים בין תכונות הגלוקוז והגלקטוז:
Brewing Science: A Multidisciplinary Approach
.
אני מצרפת לך כתבה של המגזין המדעי nature, המתאר (בין היתר) את השמרים בתעשיית הבירה:
Yeast Fermentation and the Making of Beer and Wine
ובתשובה לשאלתך- מצ"ב שאלה שנשאלה בעבר באתר שלנו המתארת את האנזימים שתאי שמרים מכילים.
ומאמר על האנזימים שבשמרי הבירה.
בהצלחה!!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
א. אני לא מכיר מחקר כזה (קרי: השפעת אגוזי הפקאן על קליפתם על האצת הבשלת אבוקדו); זה כמובן לא מבטיח שטרם בוצע, אבל כנראה שלא.
ב. פרי הפקאן מייצר אתילן כסיגנל המשפיע על תהליך התבקעות הקליפה החיצונית של הפרי. משלב התבקעות הקליפה החיצונית, יש ירידה הדרגתית, או מהירה, של רמת האתילן – בתלות בזן של הפקאן.
ג. לאור הנ"ל, אני מציע לבצע את הניסוי המוצע עם פירות פקאן שנקטפו צמוד ככל האפשר לשלב תחילת התבקעות הקליפה החיצונית.
בהצלחה,
יורם אייל
מכון וולקני
שלום רב,
באופן כללי, הקפאה משפרת את היציבות של ויטמין C כנגד חימצון. באופן כללי, ב pH נמוך, היציבות טובה יותר וזה המצב במיץ לימון.
יחד עם זה, חימצון ע"י אנזימים מתרחש בקצב איטי גם בהקפאה. לפיכך, ירקות למשל שנשמרים בהקפאה, עוברים חליטה לפני ההקפאה לעשות דנטורציה לאנזימים המחמצנים (הכוונה לטיפול תרמי קצר בטמפ. של 70-80 מעלות).
רכזים של מיצים עוברים פיסטור כנגד חיידקים וזה גם משרת את המטרה של אינאקטיבציה של האנזימים.
אם מדובר על מיץ סחוט בבית, בהחלט אפשר לשמור קפוא וזה יעזור בשמירה על הערך התזונתי של המיץ.
אני מצרפת מאמר משנת 1995 שבדק מיצוי של אספרגוס ואיחסון בקור של התמצית.
בברכה
פרופ' אילת פישמן
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
שלום רב!
מצורפת כתבה של מכון דוידסון- מדוע משחימים תפוחי עץ ואדמה כשחותכים אותם? בנוסף, השבתי בעבר לשאלה דומה באתר "בשער" ומצ"ב התשובה.
בנוסף, אני מצרף קישור לוויקיפדיה הכולל הסבר על ההשחמה במזונות שונים וסירטון בהאצה על השחרה בתפוח עץ.
שיהיה בהצלחה!
ד"ר רון פורת
המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית
מכון וולקני