הנדסה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
ממה מיצרים חוטי חשמל? מנחושת או כסף?
שלום,
חוטי חשמל עשויים בדרך כלל מנחושת או אלומיניום. הבחירה של החומר המתאים ביותר תלויה בתכונות כמו יעילות הולכה, תכונות מכניות ופיזיקליות של החומר שמשפיעות על תהליך הייצור ועל עמידות התוצר הסופי, ועלות חומר הגלם, עיבודו, שינועו ואיכסונו.
האתר שלנו מיועד ליצירת חיבור עם מומחים מהארץ בנושאים מדעיים – מדענים, טכנאים, חוקרים, בעלי מקצוע. אם יש לך שאלה ספציפית שניתן להפנות למומחה אתה מוזמן להמשיך ולשאול.
מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Power_cable
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מה הנזק והאם בהטענת המכשיר על יד הגוף?
אין לדעתי שום נזק בהטענת טלפון סלולרי ע"י הגוף, כי במצב זה הגוף משמש מעין אנטנה לכל האותות באויר ואנרגיה זו מועברת לטלפון הסלולרי. אנרגיה חיצונית יכולה להזיק לגוף, אבל כאן מדובר בניצול אנרגיה שבלאו הכי נאגרת בגוף.
האם שיחות ארוכות גורמות נזק לאזור בגוף הצמוד למכשיר ?
במצב של שיחות ארוכות המכשיר משדר קרינה לאורך זמן לתוך הגוף ובהחלט הדבר יכול לגרום נזק, לכן ככלל יש להמנע משיחות ארוכות בטלפון סלולרי.
כיצד ניתן למזער את הנזק?
מזעור הנזק אפשרי ע"י:
1.קיצור השיחות.
2. הרחקת הטלפון הסלולרי בזמן שיחה ארוכה מהראש ע"י שימוש ברמקול או שימוש באוזניות עם חיבור אקוסטי לטלפון ולאו דוקא עם חיבור חשמלי למכשיר.
פרופ' ראובן שביט
הנדסת חשמל
אוניברסיטת בן גוריון
שלום רב
הערכת מרחק של גופים קרובים אלינו באמצעות הראיה נעשית על ידי ההבדל בכיוונן של קרני האור המגיעות מן הגוף לשתי העינים. זה כנראה המנגנון המכונה על ידי השואל "טריאנגולציה". לגופים רחוקים יותר ההבדל נעשה זניח ואז כדי להעריך את המרחק עלינו לדעת מראש את עצמת האור הנפלט על ידי הגוף. הוא הדין בעצמים אסטרונומיים. מרחקם של כוכבים קרובים יכול להיות מוערך לפי ההבדל בזוית בה מגיעות אלינו קרני האור מהם בהפרש של חצי שנה, בשני קצות מסלול כדור הארץ סביב השמש. בהקשר זה מכונה התופעה בשם "פרלקסה". את מרחקם של עצמים רחוקים יותר, עבורם הפרלקסה קטנה מלהמדד, אפשר להעריך רק על ידי ידיעת עצמת האור הנפלט מהם על ידי זיהוי והכרה של תהליכים הקורים במקור האור, למשל עצמת אור המשתנה בתדירות מסוימת, או סוג כלשהו של התפוצצות. התשובה לשאלה היא אפוא שללא טריאנגולציה או פרלקסה לא נוכל לדעת את מרחקו של גוף הפולט קרינה אם אין לנו ידע על עצמת האור שהוא פולט.
פרופ' שמואל אליצור
מכון רקח לפיסיקה
האוניברסיטה העברית
האותות המגיעים לכדור הארץ ממשדרים רחוקים הם, בדרך כלל, חלשים ולכן נדרשים אנטנה ומקלט מתאימים.
האנטנה המתאימה ביותר לקליטת אותות חלשים ורחבי סרט היא אנטנת הצלחת, בדומה לאנטנות של חברת YES. ככל שהצלחת גדולה יותר, ניתן באמצעותה לקלוט אותות חלשים יותר. בעמק האלה ניתן לראות אנטנות צלחת ענקיות. אם האות בו מתעניינים הוא צר סרט ועוצמתו לא "מאוד נמוכה"אזי אפשר להסתפק באנטנה ייעודית לתדר במשודר - שאינה צלחת (ראה קליטת לווייני GPS באמצעות הטלפון החכם)
המקלט צריך להיות מותאם לתדר המשודר, או לתדר המעניין במקרה של שידור בסרט רחב ומותאם גם לאיפנון האות (האופן בו האינפורמציה "מורכבת" על האות הנושא) וכמובן צריך להיות בעל רגישות טובה ורעש עצמי נמוך.
אני חושש שמכשיר רדיו של חובבים שאינו עונה לדרישות הנ"ל לא יאפשר קליטת אותות חלשים מהחלל.
ד"ר יהונתן מולכו
הנדסת חשמל ומחשבים
אוניברסיטת בן גוריון
שלום,
אני גר במיקום די מרכזי ורועש. במהלך כל היום עוברים באזור אמבולנסים, מכבי אש ומשטרות שהסירנה שלהם מפרה את שלוותי. רציתי לשאול, אפילו באופן עקרוני, האם קיים או אפשר ליצור רמקול שאת הקול היוצא ממנו ישמעו רק בכיוון אליו הוא מכוון? או לפחות ברמה כזאת שתחליש את עוצמתו בבניינים הסמוכים?
אשמח לתשובתכם.
שלום
1. אני מבקשת מתכון להכנת מים אפורים על מנת לבדוק השפעת צמחי מים על טיהורם
2. נשתמש בספקטרופוטומטר לבדיקת עכירות המים , איזה אורך גל יש להקרין ?
תודה
החימום כיום באמצעות גופי חימום מוגבל בטמפרטורות גבוהות וקיימים הפסדי הספק גדולים עקב זרם גבוה
האם ניתן להגיע לתנור בננו טכנולוגיה שיחמם עד ל 2000 מעלות סלזיוס
האם קיים תנור / גוף חימום שמחמם בטמפרטורות גבוהות כאלו
שלום
אם מוליך נופל בשדה מגנטי, נוצר בו מתח חשמלי, ואם המוליך יוצר מעגל חשמלי סגור אז יווצר גם זרם בשני המקרים, בין אם נוצר זרם, או אם נוצר רק מתח, צפוי שהנפילה של המוליך בשדה המגנטי תהיה איטית יותר מאשר נפילה חופשית (שבדרך כלל מעוכבת על ידי האויר בלבד) וכן צפוי שהנפילה כשנוצר זרם תהיה איטית יותר יחסית למהירות הנפילה כשנוצר רק מתח
האם התאור שכתבתי כאן נכון והאם יש לכם הערות.
תודה
עמוס
בקשר לשאלה השניה הילדים הוסיפו ושאלו מדוע כשמכניסים את התקע לשקע רואים גיצי אש?
אשמח לתשובה ברמת הילדים ואם יש נסויים שיכולים להמחיש את התשובות.
עמוד חשמל: ישנם מספר סוגים של עמוד חשמל. עמוד חשמל מעץ - כורתים עץ גבוהה מספיק ומקציעים אותו כך שיהיה גליל ישר וארוך. בקצהו העליון מחברים ווים ועליהם מבודדים מחרסינה שאליהם מחברים את החוטים.
עמוד הבנוי כמו מגדל (מגדל אייפל) - העמוד מורכב מחתיכות ברזל בעל פרופיל של זווית ישרה (נקרא ברזל זווית). חותכים חתיכות באורכים מתאימים לפי תכנית. ישנם ארבעה מוטות מרכזיים ארוכים ובינהם מחברים את ברזלי הזווית הקצרים שמחזיקים אותם. חיבורים אלו יכולים להיות ע"י ריתוך או ע" ברגים. העמוד בבסיסו הוא רחב, בעל 4 רגלים מוצקות מחוברות לאדמה ובחלקו העליון צר. על החלק הצר למעלה מרכיבים זרועות שגם הן עשויות מאותם ברזלי זווית. הזרועות האלו מחזיקות את חוטי החשמל בעזרת מבודדי חרסינה. את העמודים הענקיים בונים כאשר הם מונחים על הקרקע. לאחר שגומרים לבנות את העמוד מביאים אותו למקום שרוצים להעמיד אותו ומעמידים אותו בעזרת מנוף מתאים.
ישנם גם עמודים דמויי צינור רחב בבסיסו וצר למעלה. הצינורות האלו עשויים פח עבה מכופף לצורה שתתן צורה של העמוד.
תפקיד העמוד להרחיק את חוטי החשמל מבני אדם ובעלי חיים שיכולים להפגע אם יבואו במגע עם החוטים.
למה יש זרם חשמלי: כל מערכת חשמלית בנויה ממקור מתח, אם זה סוללה חשמלית פשוטה שקונים בחנות ומשתמשים למכשירים שונים, או גנרטור (מחולל) הנמצא בתחנות כוח המייצרות חשמל. לכל מקור מתח כזה יש שני קטבים, חיובי ושלילי. מקור המתח הזה הוא בעל כח לדחוף זרם חשמלי. אם סוגרים את המעגל כלומר מחברים בין הקוטב החיובי לקוטב השלילי בעזרת חוט מוליך חשמל יזרום זרם במעגל. בדרך כלל מחברים "צרכן" כלשהו במעגל החשמלי כמו מנורה, כאשר המעגל סגור, כלומר יש חיבור רצוף בין הקטבים של הסוללה, יזרום זרם במעגל (בגלל הכח הדוחף של הסוללה) והמנורה תאיר.
לגבי הניצוץ שרואים כאשר מחברים או מנתקים את החשמל (פותחים או סוגרים מעגל חשמלי)- כאשר מוציאים את התקע מהשקע או מכניסים אותו, ישנו רגע ממש לפני שנוצר המגע בין שני הקטבים, שהמרחק בין שני החלקים התקע והשקע, הוא קטן מאד והכח החשמלי שבין הקטבים יכול לפרוץ את האויר ויזרום זרם דרך האויר במרחק הקטן הזה (למרות שהאויר הוא מבודד חשמלי). כאשר זה קורה, האויר (אטומי האויר) הופכים לטעוני חשמל והם פולטים אור.
אפשר להמחיש לילדים את פעולת המעגל החשמלי, זה נעשה בשעורי טבע או חוגים למדע בבתי הספר. קונים סוללה פשוטה בחנות, קונים גם מחזיק או בית סוללה עם אפשרות חיבור חוטים, קונים מנורה מתאימה עם בית מנורה, מפסק (מתג), חוטים ומחברים את המעגל ע"י העברת חוט מקוטב אחד של הסוללה למפסיק, מהמפסיק למנורה ומהמנורה לקוטב השני של הסוללה. כאשר סוגרים את המפסק יזרום זרם במעגל והמנורה תדלוק. אולי אפשר לראות נצוצות בחיבור וניתוק הסוללה אם כי סוללה קטנה לא מספקת מספיק כח
חשמלי לשם כך. לא רצוי לשחק עם התקע והשקע שבקיר כדי לראות ניצוצות או לכל מטרה אחרת. זה מסוכן.
בברכה,
פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון
עפ"י התגובה שקבלתי מד"ר עודד פרגו הובן לי שעל מנת למצוא את כיוון ההתרחשות של תגובות מטעמים תרמודינמיים עלי לקבוע מישור ייחוס כלומר לדעת גם מהם התוצרים כדי שאוכל לבדוק מהו השינוי באנטרופיה וכן באנטלפיה של המערכת.
תגובתי לתשובתו(אנסה לנסח את התגובה לפי הבנתי): הטבע לא מתרחש בגלל שאנחנו יודעים לאיזה התארגנות מחודשת הוא צריך להגיע, הכוונה שלי היא שבתגובה מסוימת, אנטלפיה ואנטרופיה מסוימים של המגיבים לא יוכלו להתקיים מטמפרטורה T מסוימת ועל כן לאור מה שכתבתי כרגע האם ניתן בכל זאת לפתח נוסחא אשר משתמשת אך ורק באנטרופיה ובאנטלפיה של המגיבים כדי לדעת האם התגובה תתרחש כי לאותם מגיבים יש מצב פחות אנרגטי בו הם יכולים להמצא או שהתגובה לא תתרחש כי אותם מגיבים נמצאים במצב "נוח" מבחינה אנרגטית בטמפרטורה בה הם מצויים?
תודה על תשומת הלב.
אני מקוה שהבנתי את השאלה
.מערכת תרמודימנית מורכבת ממספר עצום של מולקולות הנמצאות בתנועה מתמדת והמקיימות אינטרקציות זו עם זו. אותה דינמיקה מולקולרית היא המאפשרת למערכת "לידגום" מצבים תרמודימניים
שונים ו"לגשש" את דרכה אל מצב שווי המשקל המועדף עליה. ריאקציה או שינוי פאזה יתרחשו רק אם הדינמיקה מובילה את המערכת למצבים בהם האנרגיה החופשית קטנה, שהם המצבים המועדפים מהבחינה התרמודינמית. שינוי הכרוך בהגדלת האנרגיה החופשית יגרור כוח אשר ישיב את המערכת למצב שווי המשקל שלה.
יתכנו, אגב, מקרים שבהם התהליך כרוך במעבר במצבי ביניים שעבורם האנרגיה החופשית גדלה ורק לאחרם היא קטנה. במקרה כזה אומרים שישנו "מחסום פוטנציאל" להתרחשות הריאקציה. התנועה המולקולרית מאפשרת למערכת לנסות ולפרוץ את אותו מחסום. כל עוד למולקולות אין מספיק אנרגיה קינטית בכדי להתגבר על אותו מחסום פוטנציאל - התגובה תעוכב והמערכת לא תגיע למצב שווי המשקל האמיתי שלה.
מאחר שהאנרגיה הקינטית של המולקולות משתנה ללא הרף, קיים סיכוי שהן תשגנה מספיק אנרגיה קינטית לפריצת מחסום הפוטנציאל, ומשקרה הדבר - הריאקציה תתרחש.
בברכה,
ד"ר עודד פרגו
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון
שלום
אני מורה למדעים בבית ספר יסודי. בקבוצת המחוננים שאותה אני מלמדת עלתה השאלה מה מאפשר לניילון הנצמד להצמד לחפצים בניגוד לניילונים אחרים.
עלו השערות שאולי מדובר בהרכב החומר שממנו עשוי הניילון הנצמד
תלמיד אחר טען שמדובר אולי בהפרשי לחצים היוצרים מעין ואקום שגורם לניילון להצמד.
האמת שגם אני לא יודעת אך דווקא ההרעיון של הפרשי לחצים ניראת לי
האם אכן זו התשובה?
אשמח לקבל תשובה
תודה רותי יצחק
שלום רותי,
השאלה אודות יריעות פלסטיק חשובה מאוד, בייחוד לאור העובדה שבישראל הכינוי ליריעות אלו הפך את הנושא למבלבל יותר. המילה" ניילון" המשמשת בישראל לתיאור יריעות פלסטיק מטעה. ניילון הוא שם גנרי למשפחת פלסטיקים להם מבנה מולקולארי של פוליאמיד. אין לזה קשר לשקיות הפלסטיק וליריעות הפלסטיק המתוארים בישראל כניילון.
http://en.wikipedia.org/wiki/Nylon
יריעות נצמדות מבוססות על פוליוניל כלוריד ,(polyvinyl chloride, PVC)פוליונילידין כלוריד ( , (polyvinylidene chloride, PVDC, Saran או פוליאתילן.( polyethylene, PE)
לכל אחד מהם תכונות חוסמות המונעות דיפוזית
חמצן, ריח (ארומה) וטעם הגורמת קלקול ואובדן טעם. החומרים הללו, בעלי משקלים מולקולרים גבוהים מאד, זקוקים לתוספת של חומרים בעלי משקלים מולקולרים נמוכים על מנת לאחד אותם יחד ולהפוך אותם לדביקים. במאמר שלהלן ישנו כל המידע הרלוונטי בנוסף לקישורים המתארים את המבנה המולקולרי הרלוונטי המבנים המולקולרים הרלוונטיים<
והאם סביר שיום אחד העלות תשתלם כך שמכוניות יונעו באמצעות תאי דלק הממונעים ע"י מימן ביולוגי שמקורו במיקרואורגניזמים או אצות?
תודה מראש,
אורן
שלום אורן,
נושא שאלתך נחקר
לעומק ויש
אודותיו מידע רב בספרות המקצועית וברשת האינטרנט.
להלן קישור למצגת ומספר מאמרים בנושא:
http://www.madatech.org.il/MSV/Data/Uploads/Contents/FilePath/FilePath852.ppt
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11751&kwd=2760
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7214&kwd=2760
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4040&kwd=2760
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4042&kwd=2760
נשמח לסייע במידה ויתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
האם קיים קשר בין אחוז הכיסוי של גוף החימום למהירות החימום,
כלומר אם ניקח לדוגמא חדר ונפרוס על רצפתו גופי חימום שיכסו 5% מכיסוי הריצפה
מאידך ניקח גופי חימום ונפרוס אותם ב 20% כיסוי,
כמובן שבשני המקרים נשמור על הספק קבוע למטר מרובע,
האם נכון יהיה להגיד שאחוז כיסוי גדול יותר של הרצפה יאיץ את חימום החדר?
תודה רבה
שלום יוני,
ושל גופי החימום על פני השטח, עם הספק כללי נתון. פילוג זה ניתן לחישוב רק בשיטות נומריות עבור כל חדר מסוים בניפרד.
ליד החלונות וליד הקירות החיצוניים של החדר.
בברכה,
פרופ' טוב אלפרין
הנדסת מכונות
אוניברסיטת בן גוריון
שלום רב!
הייתי מעוניין לדעת כיצד העלו מים למזרקות בימים עברו, כגון בגני ורסאי בצרפת?
תודה
מני
שלום מני,
אין דרך ליצור מזרקות מים אלא דרך השקעת אנרגיה בהעלאת המים למקום גבוה לצורך הפיכת האנרגיה הפוטנציאלית (גובה) לאנרגיה קינטית (מהירות) במ
בימינו ,משתמשים במשאבות חשמליות לצורך כך.בעבר ,היו "משאבות " שהונעו בכוח אדם ובהמות (סוסים,חמורים וכו')לצורך העלאת המים (מתקן פשוט כמו "גלגל דליים" המעלה מים מבאר ע"י סיבוב בידית ההרמה) ותחנות רוח ששימשו גם להרמת מים .דוגמא: תחנות הרוח המשמשות לניקוז שטחים נמוכים דרך תעלות, לים (הנמצא מעל פני היבשה) בשטחים נרחבים של הולנד.
במזרקות קדומות,נעשה שימוש "במשאבות" מסוגים אלה להרמת המים למאגרים גבוהים מפני המזרקות ,שממנו זרמו המים בצנורות למתזי המזרקה השונים.
רצ"ב מאמר על מזרקות מים שפרסמתי בעיתון מקצועי.
אשמח לענות על שאלות נוספות.
בברכת שנה טובה,
אינג' י. מרגלית
מזרקן
בס"ד
לליטר דלק יש כמות מסויימת של אנרגיה כימית, כמות זו מתארת את העבודה המקסימאלית שניתן לבצע מכמות זו של דלק.
מעניין אותי עקרונית האם כמות האנרגיה נקבעה לפי המכונות או בהתאם לסוג החומר.
אם כמות האנרגיה נקבעה לפי המכונההמקרה האידיאלי ביותר לניצול אנרגיה , הרי שהנצילות היא יחסית למקרה זה. והיא לא מוחלטת?!
במידה והאנרגיה מוגדרת בהתאם לסוג החומר אשמח לדעת כייצד?
תודה רבה
נסים
נסים שלום,
אנסה לענות לשאלתך. אכן, בליטר דלק ישנה כמות מסוימת של אנרגיה. אם אנחנו מדברים על אנרגיה כימית, אז לכל חומר ישנה כמות אנרגיה שונה ליחידת מסה. קשה לומר כמה אנרגיה כימית אגורה בדלק נתון בלי להיכנס לפרטים, כגון סוגי הקשר הכימי והריאקציות שמתרחשות בזמן פרוק הדלק. סה"כ האנרגיה שניתן להפיק מחומר נתון (אנרגיה כללית, לא רק כימית) ניתן על ידי קשר איינשטיין המפורסם: E=mc2. כאן אין תלות בסוג החומר, רק המסה הכללית היא שחשובה. שאלת הנצילות היא אחרת - כמה אנרגיה ניתן לנצל מתוך דלק נתון תלויה בסוג המכונה. מכונה בזבזנית תפלוט חם רב ותבצע עבודה מועטת, בכמות דלק נתונה. לדוגמא מנועים המבוססים על תאי דלק פחות בזבזניים ממנועי הבעירה הפנימית שנמצאים בשימוש נרחב במכוניות. ישנה תאוריה שפותחה ע"י המדען הצרפתי קרנו, שאומרת שמנוע נתון לא יכול להפיק יותר עבודה מסף מסוים שתלוי בטמפרטורת העבודה של המנוע, כלומר באופן עקרוני לא ניתן להגיע ל- 100 אחוז נצילות.
אני מקווה שעזרתי,
ד"ר יואב צרי
הנדסה כימית
אוניברסיטת בן גוריון
בס"ד
שלום פרופ' יורם זבירין
בהמשך לשאלה ולתשובתך
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3932
האם אפשר לראות את האוויר כסוללה חשמלית בעלת התנגדות פנימית וכא"מ . מצד אחד האוויר מתנגד לתנועה ומצד שני תומך בה. אולי אפשר להגיד שהאוויר אומנם תומך בתנועת השבשבת אולם שקול הכוחות הוא שלילי
תודה רבה ,נסים
שלום נסים,
אני לא נתקלתי מעולם במודל שמתאר את האוויר כסוללה חשמלית בעלת התנגדות פנימית וכא"מ, ולא נראה לי שניתן לעשות זאת.
בהמשך לתשובתי הקודמת, האוויר (כמו כל זורם) תמיד מתנגד לתנועה בגלל חיכוך וכוחות צמיגות, ואינו תומך בתנועה כפי שאתה כותב.
בברכה,
פרופ' יורם זבירין
הנדסה מכונות
הטכניון
האם מדעית נכון ששני מגנטים החובקים את צינור כניסת המים למכונת הכביסה ימנעו הצטברות אבנית על גוף החימום של המכונה?.
?אם כן כיצד הם מתרחשת הפעולה.
השאלה עלתה בעקבות נסיונות של טכנאים למכור את המוצר הזה לבעלי מכונות כביסה ולהסביר להם את הפעולה של מניעת האבנית.
תודה על ההתייחסות
ציון
שלום ציון,
הרעיון למנוע שיקוע אבנית ע"י שדה מגנטי הועלה לפני למעלה ממאה שנה ועצם העובדה שרעיון זה לא השתרש בתהליכים תעשייתיים עד היום למרות מאמצים מתמשכים מעיד על כך שאין לטכנולוגיה זו משמעות יישומית. מאידך, סוחרים ממולחים נעזרים בתחבולות שווק מתוחכמות כתחליף לאינפורמציה טכנית מבוססת שלא קיימת ברשותם.ומנצלים את תמימותם של רבים לשווק מכשירים חסרי תועלת מעשית. עיון במאמר ביקורתי מקיף שמופיע באתר האינטרנט http://www.csicop.org/si/9801/powell.html יסיר את האשליות ממי שהתפתה להאמין במכשיר הפלא שמנסים לשווק לו.
אבנית נוצרת בתהליך גיבוש של מלחים קשה תמס. יש אמנם עדויות ששדה מגנטי גורם לשינויים קלים במים כגון שינוי זעיר ברמת ה-pH, שינויים קלים בגודל ובמבנה של הגבישים וכיו"ב אך לא קיימת תיאוריה מוסכמת להסבר ולחיזוי השפעת שדה מגנטי למניעת היווצרות אבנית. בהעדר ידע תיכנוני ובהתחשב בהשפעה המינורית של שדה מגנטי במניעת אבנית ברור שאין כל ערך מעשי לכל מכשירי הפלא המגנטיים.
נטיית שיקוע של אבנית מוכתבת ע"י מספר רב של גורמים –לרבות הרכב המים, טמפרטורת המים ומשטר הזרימה. צריך להיות פתי מאמין כדי להסתמך על כושרו של מכשיר מגנטי בדגם אוניברסאלי למנוע שיקוע אבנית בכל תנאי המים – אם בריכוזי מלחי אבנית גבוהים או בנמוכים ואם בטמפרטורה גבוהה או בטמפרטורה נמוכה.
הניסיון המעשי מראה שברוב המקרים מכשיר מגנטי אינו מונע היווצרות אבנית בתנאי מים משקעי אבנית משמעותית. באותם המקרים שלמים נטייה קלה ביותר להיווצרות אבנית, יש לפעמים עיכוב אבנית לזמו מה אך לאחר תקופה מסויימת פעולת העיכוב נפסקת. הסבר שהוצע לתופעה זו במחקר שנערך באוניברסיטה בארה"ב הוא ששדה מגנטי מאיץ קורוזיה של צנרת ברזל. ידוע שמוצרי קורוזיה מעכבים את תהליך ההתגשות של האבנית אך ידוע גם שתהליך קורוזיה נעצר אחרי זמן מה וזו הסיבה להפסקת פעולת העיכוב.
להלן מאמרים בספרות למי שמעוניין להתעמק בנושא (כולל מחקר שביצענו בטכניון):
1. V.G.Levich, “Concerning a sensational effect”, Soviet Physics, USPEKHI, 9 (1966), 316.
This short note by a highly regarded Russian physicist of international repute, analyses the intensity of a magnetic field required to produce a measurable effect on water molecules and reaches the conclusion that the field intensities of commercial devices are far below the required intensity. In a personal communication, the late Professor Levich gave me to understand that most of the extensive
2. D. Hasson and D. Bramson, “Effectiveness of magnetic treatment in suppressing CaCO3 scale deposition”, Ind. Eng. Chem. Process Design & Development, 24 (1985), 588-592.
This is an extensive study we carried out on a widely advertised magnetic conditioner under the full supervision of the technical representative of this equipment. The effectiveness of magnetic treatment in suppressing CaCO3 scale deposition was examined under fully controlled conditions in numerous experiments. Magnetic treatment failed to produce a scale suppression effect.
3. O. Sohnel and J .Mullin, “Some comments on the influence of a magnetic field on crystalline scale formation”, Chemistry and Industry, 6 June, 1988, pp 356-358
This is a highly regarded critical review paper written by an eminent expert, author of the well-known book on crystallization. It was prompted by the extreme claims made by a Chemistry Professor on the effectiveness of magnetic treatment, without providing hard scientific data.
Paper 250, March 1985
These are probably the most extensive reliable tests on the effectiveness of various devices carried out in an industrial environment (the 3M Company) under well-controlled conditions. All devices tested failed to show a meaningful scale suppression effect.
5. W. Wagner and M. Schmidt carried out in the eighties for the DVGW (the German Association for gas and water) a similar extensive study at
the Water Research Institute of the
Again, no meaningful scale suppression effect was detected.
6. “Water Conditioning and Purification”, the magazine of the American Water Quality Association published in the October1989 issue a news item announcing that they were banning exhibition of MFC and related devices from their trade shows. The reason given was lack of evidence on the effectiveness of that such devices.
7.
P.W. Krauter, J.E. Harrar, S.P.Orloff and S.M.Bahowick, "Test of a Magnetic Device for the Amelioration of Scale Formation at Treatment Facility D, Environmental Protection Department, Lawrence Livermore National Laboratory, University of California, UCRL-ID-12551, December 1996, 19 pages
This study evaluated the effect the Descal-A-Matic magnetic device on the formation of calcite scale at LLNL Treatment Facility D. To evaluate the magnetic treatment technique, the ground water was passed through the Descal-A-Matic device before treatment by the air stripping unit, and the resulting scale formation and other water characteristics were compared with those found during a test with no water treatment and a test with chemical treatment with a polyphosphate additive. No beneficial effect was found when using the magnetic device.
8. Brent E. Corbett, Charles D. Moody, Michael D. Morris, " Evaluation of RO Scaling Prevention Devices at High Recovery", Bureau of Reclamation, Science & Technology Program, Denver CO, ADVANCED WATER TREATMENT PROGRAM REPORT NO. 91 (R-03-01), 36 pages, March 2003
This study evaluated the effectiveness of a magnetic device (MD) and a high voltage capacitance device (HVC) as possible alternatives to the dosing of chemical antiscalants for preventing scaling during reverse osmosis (RO) operation at high product water recovery. The tests were conducted on feedwater to the Bureau of Reclamation’s 72-MGD Yuma Desalting Plant. High overall recoveries of greater than 90 percent were achieved. In these tests, neither the MD nor the HVC were effective in preventing calcium sulfate scaling at 91-percent water recovery. In contrast, the addition of 2 mg/L of sodium hexametaphosphate (SHMP) to feedwater was successful in avoiding scale at recoveries of 93 percent.
9. Gil-Ju Jeong, Tae-jin Lee, Ki-hoon Han, Young-Ju Ahn, Kee-yong Park, Seok-lyong Song, "Magnetic Treatment of Seawater to Control Scale Formation", Proccedings International Desalination Association World Congress on Desalination and Water Reuse, Singapore, September 2005 Paper SP05-140, 9 pages
The Effect of magnetic field on the control of scale formation in the seawater was investigated to find any possible application in the desalination process. The experiments have been carried out with two types of thermal desalination process. One is MED (Multi Effective Distillation) process and another is MSF (Multiple Stage Flashing) process. Heated seawater (about 90oC) was fed to two pipes with 1/2 inch diameter. One has a commercially available permanent magnet before entering the pipe, control does not have it. The flow rate was 1,300 kg/hr and the velocity inside the pipe was maintained to be 1.9 m/s. After over 2,000 hours operation, the scale formed inside the pipes was examined to find the effect of permanent magnet. Thickness, chemical compositions, and micro-structure of scale were examined. The results showed that permanent magnet tested in this study did not prevent nor considerably reduce mineral scale formation in the seawater when compared to the control experiment.
פרופ' דוד חסון
מכון גרנד למחקר מים,
הפקולטה להנדסה כימית
הטכניון
בס"ד
אם בתוך צינור אנכי זורמים מים באופן אחיד בכוח המשיכה כלפי מטה, ונאמר שבאופן תאורטי לא ניתן להגיע לשפך המיים בתחתית הצינור.
האם ניתן לבצע עבודה כלשהיא מתנועת המיים באמצעות טורבינה הממוקמת בתוך הצינור?
תודה רבה, נסים.
שלום ניסים,
אפשר להפיק עבודה מן המים הזורמים. באופן תיאורטי ניתן להפוך לעבודה את כל ההפרש באנרגית הכובד הפוטנציאלית של המים בין מצבם העליון והתחתון.
בברכה,
פרופ' גרשון גרוסמן
הנדסת מכונות
הטכניון
ברצוני לדעת על מחקרים בתחום חומרים הסופגים לתוכם זעזועים, מדוע משתמשים ברצפת מתקני השעשועים בחומר קשיח יותר, ואילו בחלקי האופניים משתמשים בחומר רך וספוגי יותר, באולמי ההתעמלות בחומר שלישי, ובקסדות האופניים בחומר רביעי, האם ההבדל הוא מקצועי (כלומר יש הבדל בין חבטות הבאות מנפילות מגובה לחבטות הבאות תוך כדי התנגשות, או שאין חומר אחד העדיף על משנהו, או שההבדל הוא כלכלי בלבד).
אשמח לתשובה
שלום רב,
ישנו מספר רב של סוגי החומרים המסוגלים לעמוד בנגיפה (מכה חדה) ובזעזועים, החל בסגסוגות וכלה בחומרים מרוכבים. אין הבדל עקרוני בין חבטות מנפילה לאלה בהתנגשות (שניהם מוגדרים כנגיפה), אם כי יכולים להיות הבדלים בעוצמה ובמהירות, אולם אין דין חלקי אופניים, שמתוכננים לעמוד בעיקר בעמיסה דינמית משתנה, כדין הקסדה שתפקידה היחיד הוא לעמוד בנגיפה (לספוג את המכה). בתחום הספורט והתעופה נעשה שימוש רחב בחומרים מרוכבים, שיתרונם הגדול הוא חוזקם הגבוה ביחס למשקלם הנמוך (לא כול החומרים המרוכבים, אגב, יודעים לספוג חבטות וזעזועים). לעומתם, בכלים משוריינים, מטבע הדברים, הסגסוגות המתכתיות הן שמשמשות כעטיפת מגן.
לא ניתן לענות בתמציתיות על שאלותיך, מפני שהן כוללניות מדי. בשיטות תכן מודרניות בתחום המכאניקה של חומרים, ניתן לתכנן בצורה אופטימלית את המוצר, אם ידועים תנאי שירותו הצפויים, כמעט כמו שמחייטים חליפה לפי מידה. וכן, בהחלט, העלות הכספית היא חלק בלתי נפרד מהתכנון. לדוגמה, ישנם אפודי מגן טובים יותר (=יקרים) וטובים פחות (=זולים).
מקווה שקצת הבהרתי את העניינים.
בברכה,
פרופ' אילן גולדפרב
הנדסת מכונות
אוניברסיטת תל אביב
למה ה-FRICTION FACTOR קטן ככול שהזרימה נעשית יותר טורבולנטית ? האם זה אומר שבזרימה טורבולנטית יש פחות הפסדי חיכוך?
הנדסת מכונות
אוניברסיטת בן גוריון
ברצוני לדעת האם כדאי להשתמש במנוע יוני לטיסה ארוכה שעתידה להגיע לצדק ?
Yes, electric propulsion is one of the real options to travel to Jupiter as well as all the other outer planets (Saturn, Neptune, Uranus, Pluto). The effective payload is much increased in comparison to chemical propulsion. Computations were made by the past and roughly half the mass is propulsion, the other half is payload. The main limitation in electric propulsion is the needed electric power. Up to Mars, the use of Solar Power is feasible, for Jupiter it is not. The real option is to use Nuclear Electric Propulsion. This was part of a NASA program called JIMO, that for the time being was interrupted. See the following site for JIMO
http://www.spacetoday.org/SolSys/Jupiter/JIMO.html
Moshe
פרופ' משה גואלמן
הנדסת אווירונאוטיקה וחלל
הטכניון
שלום רב,
יש מספר טעויות בסיסיות בהצגת השאלה. להלן הרקע לאינטראקציה של פוטון עם חומר. כאשר פוטון חודר לחומר יכולים להתרחש מספר תהליכים. שלשת העיקריים בהם הם:
1. האפקט הפוטואלקטרי בו הפוטון מוסר את כל האנרגיה שלו לאלקטרון קשור באטום. האלקטרון ניפלט מהאטום באנרגיה שהיא שווה לאנרגית הפוטון פחות אנרגית הקשר של האלקטרון (האנרגיה שמחזיקה את האלקטרון קשור לאטום). כלומר האנרגיה של האלקטרון נמוכה יותר מהאנרגיה של הפוטון שגרם לפליטתו.
2.אפקט קומפטון. הפוטון פוגע באלקטרון, מוסר לו חלק מהאנרגיה שלו ונשאר פוטון עם אנרגיה נמוכה מזו של הפוטון המקורי. האנרגיה של הפוטון המקורי מתחלקת בין האלקטרון שניפלט לפוטון החדש שנפלט לפי זווית הפלטה ביניהם ( כמובן פחות אנרגית הקשר של האלקטרון שהיא אפסית ביחס לאנרגית הפוטון שפגע).
3. יצירת זוגות. באנרגיות גבוהות, מעל האנרגיה ששווה לשתי מסות אלקטרון (2X511 קא"ו), הפוטון שפגע בחומר יוצר שני חלקיקים- אלקטרון ופוזיטרון (אלקטרון בעל מטען חיובי) שיפלטו בכיוונים מנוגדים (180 מעלות). האנרגיה שלהם תהייה שווה, כל אחד ייקח חצי ממה שנשאר מאנרגית הפוטון המקורי פחות האנרגיה הדרושה ליצירת שני החלקיקים כלומר פחות 1022 קא"ו.
עד כאן העובדות הבסיסיות. זה מתקן את טעות השואל בשאלה הראשונה. באנרגיות נמוכות מאד יכולים להיות תהליכים אחרים אבל זה נדיר. אני חוזר שוב – כדי להוציא אלקטרון ממסלולו באטום צריך להשקיעה את אנרגית הקשר שלו.
השואל מתכוון לתהליכים שמתרחשים בגבישים. בגבישים האלקטרונים מסודרים בפסים, לסרוגין, פס מותר שבו יכולים להימצא אלקטרונים ופס אסור שבו אין אלקטרונים. כדי להעביר אלקטרון מפס מותר נמוך (פס ערכיות) לפס מותר גבוה יותר (פס הולכה) צריך להשקיעה באלקטרון אנרגיה ששווה להפרש בין שני הפסים האלו כלומר רוחב הפס האסור שביניהם (ועוד אנרגית הקשר כמובן). זה קורה בדרך כלל בגלל אפקטים טרמיים (חום) או הפעלת שדה חשמלי על הגביש. זה יכול לקרות גם בפגיעת פוטון אם הוא מספיק אנרגטי.
לגבי השאלה השנייה. אם האלקטרון שקיבל אנרגיה ועלה לפס גבוה יותר לא עזב את האטום (בצורת זרם חשמלי בהשפעת שדה חשמלי שמופעל על הגביש), הוא יכול ליפול לאנרגיה נמוכה יותר, בדרך כלל לרמות מותרות בתוך הפס האסור (יש כאלו עקב זיהומים בגביש) או כאשר רוחב הפס האסור קטן בהשפעת שדה חשמלי (הפעלת מתח הפוך). בשני המקרים האנרגיה שתיפלט במעבר תהייה נמוכה יותר מזו שהייתה דרושה להעלות את האלקטרון לרמה גבוהה. במקרים אלו יכול להיפלט אור ניראה מהגביש.
לגבי השורה האחרונה בשאלה, אור נראה בדרך כלל לא מספיק אנרגטי כדי להעלות אלקטרון לרמה גבוהה. השדה החשמלי ואנרגיה טרמית עושים שת זה. כאשר האלקטרון חוזר לרמה נמוכה יותר זה נעשה כאשר הפרש האנרגיות קטן יותר מזה שגרם לאלקטרון לעלות.
אין מצב שבו פוטון אחד יעלה אלקטרון לרמה גבוהה, זה "יפול" ויפלוט פוטון באותה אנרגיה בדיוק והתהליך ימשך בלי סוף. תמיד צריך להשקיעה יותר אנרגיה בהוצאת האלקטרון ממסלולו מזו המתקבלת בדעיכת האלקטרון ופליטת אור.
בברכה,
פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון
שלום רב,
במסגרת דיון שקיימנו בנושא תכנון הוראה בנושא של מערכות טכנולוגיות לתלמידי כיתה ח אנו מתלבטים האם מערכת טכנולוגית כוללת תמיד בקרה (דומגאות למערכות ללא בקרה בתוכן: אופניים, מכשיר לייבוש חסה)?
תודה רבה,
ארנה
שלום,
השאלה היא לא שאלה מדעית אלא שאלה פלוסופית במידה מסויימת. לא חשבתי על זה קודם אבל הדוגמא שהביאה השואלת גרמה לי לחשוב שהיא טועה. אני לא יכול להגיד שבכל מערכת מכנית יש בקרה כי לא בדקתי את כל המערכות, אבל באופניים בהחלט יש מערכת בקרה ואלו הם המעצורים. האופניים לא יזוזו ממקומם אם אדם לא יזיז אותם. האופנים יאיצו או יאיטו אם אדם יפעיל נכון את הדוושות. כך גם האופנים יעצרו כאשר המפעיל אותם חושב שזה מה שצריך לעשות. הוא יפעיל את המעצור כפי שהפעיל את מערכת ההאצה. נכון שכל מערכת הבקרה עוברת
דרך מוחו של הרוכב אבל אופנים בתנועה, בהאצה, בהאטה, בעצירה הם מערכת אחת יחד עם הרוכב. בלעדיו הם אוסף של חלקי מתכת ולא מערכת טכנולוגית.
אני לא יודע איך פועל מכשיר ליבוש חסה אבל בכל מכשיר ייבוש יש מערכת בקרה שמפסיקה את פעולתו כאשר הטמפרטורה הרצויה מושגת או היובש הרצוי מושג. מיבש כביסה יגיע לטמפרטורה הרצויה שאליה כוון בתחילת תהליך היבוש ויפסיק לפעול כאשר המטרה הושגה או עבר הזמן שהוקצב לו לפעולה. זאת מערכת בקרה. אם המכשיר ליבוש חסה פועל על ידי סיבוב בלבד האם אין לו בקר שמקבל הוראה כמה זמן להמשיך ולהיסתובב? אולי אפשר גם לקבוע את מהירות הסיבוב - סיבובים בדקה.
בברכה,
פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון
שלום רב,
אשמח לקבל הסבר על עקרון הפעולה/תגובה של החומר שנקרא "משחרר ברגים", בעיקר באספקט של הקשר בין מתכות לשמנים.
תת שאלה: האם בורג לחוץ (הפרעה מתמדת) יכול להתמסג מחדש? (בהנחה שהבורג נמצא בתוך מערכת שהטמפרטורה בה קבועה, בניגוד למשל לבורג המקובע לסרן המסתובב במהירות ומתחמם/נחשף לטמפרטורה משתנה)
תודה.
שלום רב,
קיימים סוגים שונים של "ספריי משחרר ברגים", כאשר הנפוץ מכולם הוא WD40.
העיקרון מבוסס על חוקי הפיזיקה.
א. על השמן לחדור למרווחים קטנים ביותר – לפי חוק הנימיות (קפילריות) ומצד שני – נזילות (בעיקר מתח פנים קטן).
ב. על השמן ליצור סיכוך ולאפשר הקטנת מקדמי החיכוך בין המתכות.
ג. בחלק מסוגי השמנים קיימים תוספים שמגיבים באופן כימי עם תוצרי הקורוזיה ומאפשרים "ריכוך" שלהם או פעולות "המסה".
בברכה,
ד"ר עוז גולן
הנדסת חומרים
אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
מומלץ לשמור ניילון נצמד בפריזר, מהו ההסבר ברמה המולקולרית לתופעה?
שלום,
מעולם לא שמעתי המלצה לאחסון כיסוי נצמד (או כיסוי פלסטי או כיסוי של מזון) במקפיא.
אנא שימי לב: לעולם אין להשתמש במילה "ניילון" על מנת לתאר שקיות סופרמרקט או כיסוי נצמד. ניילון הוא שם של משפחת הפוליאמידים שפותחו ע"י חברת דופונט.
שקיות ספורמרקט הם פוליאתילנים, לחלוטין לא ניילון.
הגרסה המקורית של הכיסויים הנצמדים המפורסמים ביותר, Saran Warp, היו במקור פולי ויניל כלוריד. בימים אלה, כיסוי נצמד עשוי גם מויניל כלוריד המכיל חומרים מעצבים או פוליאתילנים בצפיפות נמוכה. לחלוטין לא ניילון. מצ"ב קישור:
http://en.wikipedia.org/wiki/Plastic_wrap
יתכן שההמלצה לאחסון כיסוי PVC במקפיא נועדה לצמצם את הנדידה של החומרים המעצבים אל פני השטח. בנוסף, הניידות של מקרו-מולקולות מצטמצמת בטמ"פ נמוכות, מצב העשוי לאפשר מניעה של תכונת ההיצמדות העצמית וכך קל יותר להשתמש בכיסוי כאשר הוא מופרד מהגליל ולהביאו למצב הרצוי לשימוש. תכונת ה"היצמדות" תשוחזר כאשר הכיסוי יהיה שוב בטמ"פ החדר.
אני מקווה שתשובתי עזרה,
בברכה,
פרופ' מיכאל סילברסטין
הפקולטה להנדסת חומרים
הטכניון
שלום רב,
בעבודת החקר שלנו התמקדנו בבדיקת יכולת ההגנה של תבנית בצורת משושים על חומרים אחרים,
מערכת הניסוי:
http://www.youtube.com/watch?v=QOzXaZp-Y6s&feature=youtu.be
והצענו יישום: תבנית בצורת משושים מגומי אשר מגינה על חזית מכונית מרוצים (צעצוע)
http://www.youtube.com/watch?v=LkPd7cDDcEo&feature=youtu.be
אנו מבקשים עזרה בהסבר התיאורטי לתופעה זו: למה צורת המשושים הגנה יותר טוב. מצאנו קצת מידע לגבי כך שהמשושה הוא מהצורות המעטות שניתן לרצף באמצעותן מישור ושהכוח במשושה מתחלק על יותר צלעות. אך בבקשה אם תוכלו לעזור לנו להרחיב ולהעמיק את ההסברים.
למומחה, שלום רב
תלמידי ח מתכננים ננו לווין למדידת התפרצויות השמש
האם ניתן להסתפק במדידת כמות האנרגיה החשמלית המתקבלית מהתאים הסולריים של הננו לווין כדי לדעת על הפסקת אנרגיה חשמלית
בגלל התפרצות שמש ?
האם יש צורך בגלאי נוסף או מספיק להשתמש בתאים הסולריים כמדדים?
תודה
אתי
שלום
האם ניתן למנוע מגלי רדיו לעבור ע"י גלי רדיו בתדר אחר .
תודה
שלום שמעון,
התשובה לשאלה האם ניתן למנוע מגלי רדיו לעבור ע"י גלי רדיו בתדר אחר
היא לא ניתן.הסבר: האטמוספירה היא תווך ליניארי שמשמעותו - היא יכולה לשאת גלים אלקטרומגנטיים (כמו גלי רדיו, גלי אור וכו') רבים מבלי שהללו יתערבבו, או יפריעו זה לזה.
חריגה מכלל זה יכולה להתרחש אם אחד הגלים הוא בעוצמה מאד גבוהה כך שהוא משנה את התכונה הנ"ל (ליניאריות) של האטמוספירה. להגיע לעוצמות הנדרשות לשינוי באטמוספירה משתמשים בלייזרים (גלי אור) מאד חזקים שפועלים בפולסים מאד קצרים ואז ההפרעה מוגבלת בזמן (זמן הפולס) ומוגבלת במקום (מוקד הקרן).
בברכה,ד"ר יהונתן מולכו
הנדסת חשמל ומחשבים
אוניברסיטת בן גוריון
שלום
כאשר תולים פיסת בד מעל כוס מים, כאשר חלק מהבד טבול במים
המים עולים עד גובה מסוים
נראה שיש כאן עליה באנרגית הגובה של המים
איזה אנרגיה אחרת "משלמת " עבור העליה הזאת באנרגית הגובה
??
תודה
עמוס
התופעה שמתאר הכותב מקורה במתח הפנים (surface tension) של המים והאנרגיה היא אנרגית מתח הפנים.
פרופ' גרשון גרוסמן
הנדסת מכונות
הטכניון
האם קיים קשר בין אחוז הכיסוי של מוליך החימום איתו אנחנו מחממים את משטח למהירות החימום (בזמן ההאצה הראשונית ובזמן עבודה עם תרמוסטט).
כלומר:
מקרה א': לוקחים גוף חימום ופורסים אותו בצורה שיהווה 20% מכיסוי השטח המחומם.
מקרה ב': לוקחים גוף חימום ופורסים אותו בצורה שיהווה 5% מכיסוי השטח המחומם.
אנו רוצים לדעת האם קיימת השפעה במהירות החימום של חלל החדר בשני המקרים השונים.
במידה וקיימת השפעה האם נכון יהיה להגיד שאחוז כיסוי גבוה של מוליכים למ"ר חוסך אנרגיה?
הערה: חשוב לציין שההספק למטר מרובע נשמר קבוע בשני המקרים,
המשתנים היחידים הם אורך הסרט למטר מרובע, וההספק למטר רץ.
יש להניח כי גודל החד קבוע לשני המקרים וכנ"ל הריצוף.
האם משטחי החימום באחוזי הכיסוי השונים יחממו את חלל החדר במהירות שווה לשני המקרים?
האם קיימת נוסחא שיכולה לתאר את הקשר בין אחוז כיסוי שטח החימום למהירות חימום החלל?
שלום רב,
להלן קישור לתשובה לשאלתך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4300
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
1)באילו דרכים אפשר להמיר אנרגיית חום לאנרגייה חשמלית, ללא שימוש בטורבינה של תחנת כוח?
2)בקשר לתאוריית ההיתוך הקר, האם הדבר אפשרי ופשוט עוד לא גילו דרך לעשות זאת, או שהדבר מקביל למיתוס ואין לייחס לו חשיבות?
תודה מראש, אלעד לוי.
שלום אלעד,
1.
אפשר לייצר חשמל מחום בהמרה ישירה, ללא שימוש בטורבינה או מערכת מכנית אחרת. השיטה הנפוצה ביותר היא המרה תרמואלקטרית. המתקן יקר והנצילות נמוכה לעומת מתקנים קונבנציונאליים המשתמשים בטורבינה אבל זה מתאים במקומות שדרוש הספק מועט וחשוב שלא יהיו חלקים נעים.2.
לדעתי מה שנקרא "היתוך קר" אינו אפשרי בברכה,פרופ' גרשון גרוסמן
הנדסת מכונות
הטכניון
שלום רב! רציתי לשמוע יותר פרטים על קרינה היוצאת ממחשב (נייח, נייד) -האם היא מסוכנת גם כמו קרינה של פלאפון ומיקרוגל? ומה הרמה המומלצת להיחשף אליה?
תודה רבה
שלום ספיר,
קרינת מחשב נייח או נייד שאינם מחוברים לרשת אלחוטית כמעט ואינו קורן קרינת
RF ובודאי קרינתו נמוכה בצורה משמעותית ביחס לקרינת טלפון סלולרי. מחשב שמחובר לרשת אלחוטית ביתית קורן והדבר תלוי ביצרן של הרשת, אבל לדעתי גם במקרה זה עוצמתו חלשה מזה של טלפון סלולרי, כך שלכאורה הוא עשוי לא להיות בעיתי וכאן מגיע אבל. הפרמטר המשמעותי לסכנה מקרינה אינו ההספק שהמחשב משדר אלא המכפלה של ההספק עם הזמן ולכן יכול להוצר מצב שטלפון סלולרי שמשדר הרבה אבל מדברים איתו מעט זמן יכול להיות פחות מסוכן ממחשב שמשדר פחות הספק אבל לאורך זמן. פרמטר נוסף שיש לבחון הוא חשיפה לצפיפות הספק מכסימלית והתקן הבינלאומי במקרה זה הינו צפיפות הספק נמוכה מ-1mW/cm2. פרמטר זה פחות בעיתי כי לרוב גם טלפון סלולרי וגם מחשב משדר אינם מתקרבים אליו. העצה הכי טובה היא להרחיק את האנטנות המשדרות מהמחשב בזמן העבודה עם המחשב ובצורה זו להקטין הסיכון. בברכה,פרופ' ראובן שביט
הנדסת חשמל
אוניברסיטת בן גוריון
בס"ד
בניגוד לחיכוך רגיל , אולי ניתן לקבל אלמנט של התמדה בתנאים מסויימים.
למשל אם נכניס שבשבת לתוך מיכל עם אוויר דחוס בתחילה האוויר מתנגד לתנועה
האם בשלב מסויים זרימת האוויר תיתמוך בתנועה,או לפחות תתנגד פחות
בכבוד רב
נסים
שלום ניסים,
זרימת האוויר לא תתמוך בתנועה, והחיכוך גם לא יקטן. בסופו של דבר תנועת השבשבת תיעצר אם לא יניעו אותה ע"י אנרגיה חיצונית.
בברכה,
פרופ' יורם זבירין
הנדסה מכונות
הטכניון
שלום גד, בתשובתך ציינת כי תנור המקרוגל בנוי מחלל מתכתי סגור. החזרת הגלים מהמתכת לדפנות התנור ובחזרה יכולה לגרום לניצוצות או התפרקויות חשמליות בין המתכת לדופן. כלי המתכת המוכנס לתנור,למעשה קיבל את הפוטנציאל של דופן התנור אז מדוע קיימות ניצוצות או התפרקויות חשמליות בין המתכת לדופן מאחר והתפרקויות חשמליות לא קימות במיקרים של פוטנציאל שווה בין הגופים? זאת הסיבה שלא קימות ניצוצות בין הדפנות של התנור שהם שווה פוטנציאל כאשר הוא מופעל ואין כל דבר בתוכו?
שלום שלמה,
ידוע שכאשר גוף מוליך צובר מטען חשמלי פילוג המטען יהיה אחיד בכל הגוף אם הוא כדורי. בגוף שיש בו פינות חדות או מקומות בעלות רדיוס עקמומיות קטן יצטבר יותר מטען בפינות אלו. ככל שרדיוס העקמומיות קטן יותר יצטבר באותה נקודה יותר מטען. אם בגוף המוליך שבתוך תנור המקרוגל יש פינה או פינות יותר חדות, ותמיד יש כמו שולי סיר או ידית. וככל שפינה כזו קרובה לדופן התנור תהייה בשלב מסויים פריצה בין הכלי לדופן התנור.
פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון
בס"ד
שלום ד"ר יואב צרי, אני מודה לך על תשובתך.
לגבי הקשר שבין אנרגיה למסה של אינשטיין כייצד רואים את ההבדל שבין ק"ג מים לק"ג דלק?
האנרגיה משמעותה יכולת לבצע עבודה , האם גודל האנרגיה נקבע לפי מציאות ביצוע העבודה ?!
מדוע העבודה המקסימאלית שניתן להפיק מגוף נע מעצם תנועתו ,שווה לאנרגיה הקינטית של הגוף. אולי יש דרכים שאינן מוכרות לנו להפיק אנרגיה מגוף נע? מעצם תנועתו!
אני מקווה שהסברתי את עצמי בצורה ברורה.
תודה רבה, נסים.
נסים שלום וחג שמח,
בנוסחה של איינשטיין אין חשיבות לסוג החומר, כלומר אין חשיבות להרכב הכימי (!). הנוסחה שלו לוקחת בחשבון את האנרגיה הפיסיקלית המקסימלית שניתן להפיק מחומר, ולעניין זה כל החומרים הם שווים. שים לב שאנרגיה זו גבוהה בהרבה מהאנרגיה הכימית שניתן להפיק מהחומר, שהיא תלוייה בהרכב הכימי של החומר. האנרגיה "הפיסיקלית" הזו היא היא האנרגיה שמשתחררת בפיצוץ אטומי, ועדיין לא למדנו לשחרר אותה באופן מבוקר מספיק שתוכל לשמש במכוניות, מכשירים שונים, וכ"ו.
גודל האנרגיה לא תלוי בזמינותה של עבודה לביצוע. לפעמים ניתן לאגור את האנרגיה (אנרגיה פוטנציאלית) ללא הפסד וללא ביצוע עבודה, ולפעמים אנחנו מאבדים אנרגיה בצורה של חום וכדומה. ניתן לומר שאנרגיה לא אובדת, היא רק מחליפה צורה.
אם מדובר על גוף קשיח, הרי האנרגיה שניתן להפיק ממנו נובעת מתנועתו - תנועה לינארית בקו ישר אבל גם תנועה סיבובית, אם קיימת. לשתיהן ניתן לייחס אנרגיה, ובדרכים מסוימות ניתן להשתמש באנרגיה זו כדי לעשות איזו שהיא עבודה.
ישנן דרכים רבות להפיק אנרגיה מגוף נע מעצם תנועתו. למשל סיבוב טורבינה על ידי מפל של מים, שימוש בתנועת הגלים בים כדי לאגור חשמל, דינמו חשמלי, וכ"ו, ובודאי ניתן להמציא עוד דרכים רבות להמרתה של אנרגיה קינטית של גוף לאנרגיה אחרת.
אני מקווה שעזרתי,
ד"ר יואב צרי
הנדסה כימית
אוניברסיטת בן גוריון
קודם כל תודה על שירות מועיל זה !ברצוני לשאול האם ישנו חומר או אפשרות לחצוץ בשדה מגנטי ושחומר זה איננו פעיל בעצמו מבחינה מגנטית [כדוגמת קל_קר המבודד קורחום ובעצמו איננו פעיל אלא נייטרלי] בתודה רבה מאד- ירמיהו