הנדסה ומדעי המחשב

שמן קינמון מכיל תערובת של חומרים רבים, ביניהם מולקולות/חומרים אנטיבקטריאלים או ואנטי-פטרייתיים.

כמו כן, שמן המופק מהגזע או העלים או הפירות, מתקבל בשיטות שונות (מיצוי בעזרת ממיסים שונים, מיצוי בעזרת קיטור, תערובות ממיסים), וגם ישנם סוגי עצי קינמון שונים.

לכן, שמן קינמון אינו מוצר אחיד, וכמות החומרים הפעילים עשויה להיות שונה בין שמנים שונים.

ככל שנשים יותר שמן על הלחם או מוצר המזון, כך נגדיל גם את כמות החומרים הפעילים בתוכו שגורמים להרג הפטריות (עובש).

צריך לבצע ניסוי (אפשר עם לחם או בצלחת פטרי), בו נשים ריכוזים שונים של שמן הקינמון, ונראה מה הריכוז שבו יש גידול (ריכוז נמוך של החומר הפעיל), ומה הריכוז ממנו כבר יש עיכוב של בגידול הפטרייתי.

כך עושים גם עם אנטיביוטיקה.

במאמר (ניתן למצוא באמצעות גוגל סקולר)

יש מידע לגבי המולקולות הפעילות, השימושים השונים של שמן קינמון ועוד. בטבלה 2 יש רשימה של מיצויים שונים (שמנים שונים) והחיידקים שניתן להרוג באמצעותם.

לסיכום – יותר שמן, יותר פעילות אנטי-עובש. זה יהיה תלוי שמן שהופק בצורה מסוימת.

בברכה

פרופ' אילת פישמן
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

שלום הללי,  להלן תשובתי.

אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.

צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית. 

אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה. 

                               בתיאבון, גדעון בלע.

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

  להלן תשובתי.

אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.

צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית. 

אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה. 

                               בתיאבון, גדעון בלע.

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום ניר

להלן קישור ממכון דוידסון בו מפורטת התשובה לשאלתך

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F-c-%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A1-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%94%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9C

במידה ויש לך שאלות נוספות, אתה מזומן לכתוב לנו שוב.
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

בעקרון אם שמים לדוגמא נר בין שתי מראות מקבילות הוא משוכפל אין סוף פעמים על ידי השיקופים מהמראות. הבעיה היא שהשיקופים הולכים ומתרחקים ותרומתם הולכת ונחלשת, כך שהאור בסביבת הנר יגדל, אבל להערכתי לא יותר מ-3-4 פעמים מעוצמתו המקורית.

לזוג קירות נוסף יש פוטנציאל להגדיל עוצמת האור בסביבת הנר בצורה דומה. הוספת זוג מראות נוסף לא תתרום עוצמת אור משמעותית.

הבעיה היא שבין שתי המראות יש נקודות שהאור מתחזק (התאבכות בונה) ונקודות שהאור נחלש (התאבכות הורסת) וכל סטיה קטנה יכולה לגרום למעבר מנק' התאבכות בונה להתאבכות הורסת.

בעיה נוספת היא כיצד לאסוף את כל האנרגיה הזו ולהפוך אותה לאנרגיה חשמלית. הדבר בדרך כלל נעשה בעזרת תא פוטואלקטרי שהנצילות שלו נמוכה, דבר שהופך את כל התהליך ללא משתלם.

לסיכום הרעיון בסדר, אבל המימוש שלו כנראה בעייתי.

לכל אדם יש שומן. אנשים רזים יהיו בעלי אחוז שומן נמוך.

אמנם תשובה מלאה תלויה במיקומך בארץ ובמאפיינים גיאוגרפיים נוספים בנוגע להיכן נמצא העץ הבודד שלך.

שלום רב,

מצ"ב קישור לתשובה לשאלה דומה שנשאלה בעבר

בהצלחה, 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי דודי,

מצ"ב תשובה לשאלה שנשאלה בעבר המסבירה מהו פוספטאז וקב' האנזימים הזו.

בנוסף, קבל את תשובתה של פרופ' פישמן לתהליכים המתרחשים בהבשלת בננות.

אני מצרפת לך מאמר על תהליכי ההבשלה של בננה ועל האנזימים הפעילים בשלבים אילו.

שיהיה בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי דביר, 

מצ"ב קישור להסבר על נצילות חשמלית מאת 'דע-מדע', בגדול נצילות היא היחס בין  כמות האנרגיה המועילה (היוצאת) לבין הכמות הכוללת של האנרגיה המושקעת (נלקח משיעור נצילות של עמל נצרת).

בהצלחה!!  

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

אכן צפוי (ובניסויים קודמים כך יצא) שגלוקוז יהיה  הסוכר הכי יעיל. נשמע כאילו היתה בעיה טכנית כלשהיא (אולי זיהום?) אשר גרמה לתוצאה המוזרה הזאת.

בברכה,

פרופ' מרטין קופאייק

אוניברסיטת תל אביב

שינת, אני מצרפת לך עוד תשובה (אמנם בחיידקים) של פירוק סוגים שונים של סוכר. אולי גם היא תוכל לעזור לך.

שיהיה בהצלחה רבה,

בשער ברשת

אוריין חג שמח,

מצ"ב תשובות לשאלות זהות שנשאלו בעבר, על השפעת חומציות (לאו דווקא מעגבניה) על זרעי החיטה:

4943, 8582, נביטה טבעית של חיטה

בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי ניב, מצ"ב תשובה מאתרנו שנשאלה בעבר על גידול הידרופוני. היא יכולה לעזור לך בביו-חקר.

בנוסף, אני מצרפת לך מאמר על השפעות החומצה הזרחתית על צמחיםץ מעין מאמר המסכם את ההשפעות על צמחים שונים כמו ארבידופסיס.
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

היתרון הבריאותי של אוכל אורגני הוא בעיקר לא בגלל שהוא מכיל יותר חומרים מועילים אלא בגלל שהוא מכיל פחות חומרים מזיקים: שאריות של אנטיביוטיקה, חומרי הדברה, מתכות כבדות וכד'.

ההבדל בתכולת חומרי בריאות כמו ויטמינים (ויטמין C בפרט) הוא שולי או לא קיים בכלל. ספק אם תגלו אותו בשיטות שבידכם. ואם תגלו, זה דווקא יהיה בלתי צפוי ומפוקפק.

יחד עם זאת, מזכירים שיש יתרון קטן לתוצרת אורגנית בתכולת תרכובות פנוליות.

הסבר אפשרי, לפי דעתי, כי הגנת הצמחים האורגניים מפני מחלות ומזיקים מבוססת יותר על הגנה טבעית מאשר על חומרי הדברה, "חיסון טבעי" במקום "תרופות". תרכובות פנוליות הן בין היתר חומרי הגנה.

אבל ההבדל, אם קיים (לא תמיד נמצא) הוא לא גדול.

בהצלחה

ד"ר ויקטור רודוב
מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני

יעל שלום,

מצ"ב קישורים למס' תשובות לשאלות דומות על האנזים PPO שנשאלו באתר:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8720
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5798

ומאמר על השפעת הPPO באפרסקים

שיהיה בהצלחה!

בשער ברשת

פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שיר שלום!

כן את צודקת. תסיסת שמרים יוצרת פחמן דו חמצני ושומרת את ה – PH מעל 4.5.

לפעמים ישנם זיהומים של חיידקים שמורידים את ה- PH בעיקר ע"י יצור חומצה לקטית.  ירידה של ה PH מתחת ל 4.5 יכולה לפגוע מאוד בפעילות השמרים.

לכן מוסיפים SO2 ליין  (שמונע גידול חיידקים) או אנטיביוטיקה ביצור ביו-אתנול.

בהצלחה בתסיסה,

פרופ' יחזקאל קאשי
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

מור, צהרים טובים!

יש לשאלתך מס' תשובות שכבר פורסמו באתרנו. מצ"ב הקישורים אליהם:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9011

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8919

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8776

בהצלחה והמשך יום טוב,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

הלה, שלום רב!

ישנם מספר תשובות לשאלתך שכבר פורסמו באתר 'בשער ברשת'.

להלן קישור שבו תמצאי את התשובות לשאלתך:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8985

בהצלחה רבה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

ירון, צהרים טובים!

באתר 'בשער ברשת' פורסמו מספר שאלות דומות על התרככות הבננה ועל אתילן. אני מצרפת מס' קישורים רלוונטיים לנושא. בתשובה הראשונה לשאלה 7438 תמצאו פירוט על אתילן בטמפ' שונות וקישורים למאמרים. בנוסף, בתשובה לשאלה 8970 תמצא עוד קישורים רבים לשו"ת דומות, שיכולים לעזור לכם.

שיהיה לכולכם הרבה בהצלחה!

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7438

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8970

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

החלב בארץ שונה מהחלב באירופה בשל סוג הפרה, תזונת הפרה, תנאי מזג האוויר ומספר החליבות.

צבעו הצהבהב של החלב באירופה נובע מתזונת הפרה. למזג אוויר יש השפעה גדולה על כמות החלב, ועל הרכבו. בקיץ שחם, הפרות נותנות פחות חלב, והרכבו שונה מהחלב שנותנות הפרות בחורף.

את החלב בארץ לא מדללים במים. גם למספר החליבות יש השפעה על הרכב החלב. ההרכב, הטעם והצבע נקבעים על ידי מכלול הגורמים שהזכרתי.

בברכה,

ד"ר קובי מאירי
טכנולוג מחקר ופיתוח
תנובה

שלום,

מדידה של pH לא רגישה מספיק כדי לקבל הבדלים בין חלב עם אחוזי שומן שונים. אם נרצה לראות הבדלים, צריך למדוד חמיצות מטוטרת.

ככל שאחוז השומן בחלב גבוה יותר, מידת החמיצות (המטוטרת) נמוכה יותר.

בברכה,

ד"ר קובי מאירי
טכנולוג מחקר ופיתוח
תנובה

שלום,

חוטי חשמל עשויים בדרך כלל מנחושת או אלומיניום. הבחירה של החומר המתאים ביותר תלויה בתכונות כמו יעילות הולכה, תכונות מכניות ופיזיקליות של החומר שמשפיעות על תהליך הייצור ועל עמידות התוצר הסופי, ועלות חומר הגלם, עיבודו, שינועו ואיכסונו.

האתר שלנו מיועד ליצירת חיבור עם מומחים מהארץ בנושאים מדעיים – מדענים, טכנאים, חוקרים, בעלי מקצוע. אם יש לך שאלה ספציפית שניתן להפנות למומחה אתה מוזמן להמשיך ולשאול.

מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Power_cable

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

מה הנזק והאם בהטענת המכשיר על יד הגוף?

אין לדעתי שום נזק בהטענת טלפון סלולרי ע"י הגוף, כי במצב זה הגוף משמש מעין אנטנה לכל האותות באויר ואנרגיה זו מועברת לטלפון הסלולרי. אנרגיה חיצונית יכולה להזיק לגוף, אבל כאן מדובר בניצול אנרגיה שבלאו הכי נאגרת בגוף.

האם שיחות ארוכות גורמות נזק לאזור בגוף הצמוד למכשיר ?

במצב של שיחות ארוכות המכשיר משדר קרינה לאורך זמן לתוך הגוף ובהחלט הדבר יכול  לגרום נזק, לכן ככלל יש להמנע משיחות ארוכות בטלפון סלולרי.

כיצד ניתן למזער את הנזק?

מזעור הנזק אפשרי ע"י:

1.קיצור השיחות.

2. הרחקת הטלפון הסלולרי בזמן שיחה ארוכה מהראש ע"י שימוש ברמקול או שימוש באוזניות עם חיבור אקוסטי לטלפון ולאו דוקא עם חיבור חשמלי למכשיר.

פרופ' ראובן שביט
הנדסת חשמל
אוניברסיטת בן גוריון

שלום רב

הערכת מרחק  של גופים קרובים אלינו באמצעות הראיה נעשית על ידי ההבדל  בכיוונן של קרני האור המגיעות מן הגוף לשתי העינים. זה כנראה המנגנון המכונה על ידי השואל "טריאנגולציה". לגופים רחוקים יותר ההבדל נעשה זניח ואז כדי להעריך את המרחק עלינו לדעת מראש את עצמת האור הנפלט על ידי הגוף. הוא הדין בעצמים אסטרונומיים. מרחקם של כוכבים קרובים יכול להיות מוערך לפי ההבדל בזוית בה מגיעות אלינו קרני האור מהם בהפרש של חצי שנה, בשני קצות מסלול כדור הארץ סביב השמש. בהקשר זה מכונה התופעה בשם "פרלקסה". את מרחקם של עצמים רחוקים יותר, עבורם הפרלקסה קטנה מלהמדד, אפשר להעריך רק על ידי ידיעת   עצמת האור הנפלט מהם על ידי זיהוי והכרה של תהליכים הקורים במקור האור, למשל עצמת אור המשתנה בתדירות מסוימת, או סוג כלשהו של התפוצצות.  התשובה לשאלה היא אפוא שללא טריאנגולציה או פרלקסה לא נוכל לדעת את מרחקו של גוף הפולט קרינה אם אין לנו ידע על עצמת האור שהוא פולט.

פרופ' שמואל אליצור
מכון רקח לפיסיקה
האוניברסיטה העברית

האותות המגיעים לכדור הארץ ממשדרים רחוקים הם, בדרך כלל, חלשים ולכן נדרשים אנטנה ומקלט מתאימים.

האנטנה המתאימה ביותר לקליטת אותות חלשים ורחבי סרט היא אנטנת הצלחת, בדומה לאנטנות של חברת YES. ככל שהצלחת גדולה יותר, ניתן באמצעותה לקלוט אותות חלשים יותר. בעמק האלה ניתן לראות אנטנות צלחת ענקיות. אם האות בו מתעניינים הוא צר סרט ועוצמתו לא "מאוד נמוכה"אזי אפשר להסתפק באנטנה ייעודית לתדר במשודר - שאינה צלחת (ראה קליטת לווייני GPS באמצעות הטלפון החכם)

המקלט צריך להיות מותאם לתדר המשודר, או לתדר המעניין במקרה של שידור בסרט רחב ומותאם גם לאיפנון האות (האופן בו האינפורמציה "מורכבת" על האות הנושא) וכמובן צריך להיות בעל רגישות טובה ורעש עצמי נמוך.

אני חושש שמכשיר רדיו של חובבים שאינו עונה לדרישות הנ"ל לא יאפשר קליטת אותות חלשים מהחלל.

ד"ר יהונתן מולכו
הנדסת חשמל ומחשבים
אוניברסיטת בן גוריון

שלום,

כעיקרון, האנזימים הנמצאים במזון בהגיעם למערכת העיכול הם חשופים לפעילות פרוטאוליטית חזקה ע"י אנזימים אנדוגנים ודינם הוא כדין כל חלבון אחר שאנו צורכים, פרוק לחומצות אמינו ופפטידים קצרים.  ספיגת לדם היא כמובן בצורה של חומצות אמינו או פפטידים קצרים. יחד עם זאת, יש להניח שבמערכת הפה וגם בקיבה יכולים אנזימים שמקורם במזון לפעול אבל רק בדקות הראשונות בתנאי שסביבת ה pH היא מתאימה כמו במקרה של אסקורבט אוקסידז.  לא הייתי מצפה לפעילות אנזימתית כלשהי שמקורה במזון עם הגיע המזון לתריסריון.

יכולים להיות מקרים בקליניקה בהם מזינים אנשים בקפסולות המכילות אנזימים ספציפים ואלה משחררות את האנזימים הרצויים (כמו לקטאז) במערכת העיכול עצמה במקרים של מחסור אנזימתי.

 איני מכיר מזון נא.

 בברכה,

מיכאל נעים

פרופ' מיכאל נעים
המכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה , הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

התופעה נובעת מהתכונות הקוליגטיביות של תמיסה - תכונות התלויות בריכוז המספרי של מולקולות המומס, ובפרט, הורדת נקודת הקיפאון של תמיסה. ככל שריכוז הסוכר בגלידה גבוה יותר, טמפרטורת הקיפאון שלה נמוכה יותר וקרובה יותר לטמפרטורת המקפיא- כלומר ההקפאה פחות עמוקה. (אם למשל טמפרטורת הקיפאון תהיה נמוכה מטמפרטורת המקפיא - הגלידה לא תקפא כלל, או תפשיר אם הוכנסה קפואה) כתוצאה מהגדלת ריכוז הסוכר, הגלידה תעבור התכה מהר יותר כשנוציאה מהמקרר.

השפעת אחוז השומן היא עקיפה - ככל שאחוז השומן במתכון גבוה יותר - יש פחות מים ואז ריכוז הסוכר במים גבוה יותר- וההסבר כמו במקרה הקודם.

הצעה: נסו להקפיא כדורי גלידה (אבל לא עם הרבה סוכר או שומן) הקפאה עמוקה (בDeep freezer ביתי) , אח"כ לטבול אותם ב"בצק בירה" ולטגן זמן קצר בשמן עמוק- ותקבלו "סופגניה" ממולאת בגלידה לחנוכה...

בתאבון וחג שמח,

יואב ליבני

פרופ' יואב ליבני
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

תלמידים יקרים שלום,

מצ"ב קישור מהאינטרנט העונה על שאלתכם באתר: איך קרינת מיקרו משפיעה על מים שחוממו במיקרוגל?

http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/physics/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%9C

במידה ויעלו שאלות נוספות נשמח לשוב ולסייע לכם,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל