הנדסה ומדעי המחשב
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שמן קינמון מכיל תערובת של חומרים רבים, ביניהם מולקולות/חומרים אנטיבקטריאלים או ואנטי-פטרייתיים.
כמו כן, שמן המופק מהגזע או העלים או הפירות, מתקבל בשיטות שונות (מיצוי בעזרת ממיסים שונים, מיצוי בעזרת קיטור, תערובות ממיסים), וגם ישנם סוגי עצי קינמון שונים.
לכן, שמן קינמון אינו מוצר אחיד, וכמות החומרים הפעילים עשויה להיות שונה בין שמנים שונים.
ככל שנשים יותר שמן על הלחם או מוצר המזון, כך נגדיל גם את כמות החומרים הפעילים בתוכו שגורמים להרג הפטריות (עובש).
צריך לבצע ניסוי (אפשר עם לחם או בצלחת פטרי), בו נשים ריכוזים שונים של שמן הקינמון, ונראה מה הריכוז שבו יש גידול (ריכוז נמוך של החומר הפעיל), ומה הריכוז ממנו כבר יש עיכוב של בגידול הפטרייתי.
כך עושים גם עם אנטיביוטיקה.
במאמר (ניתן למצוא באמצעות גוגל סקולר)
יש מידע לגבי המולקולות הפעילות, השימושים השונים של שמן קינמון ועוד. בטבלה 2 יש רשימה של מיצויים שונים (שמנים שונים) והחיידקים שניתן להרוג באמצעותם.
לסיכום – יותר שמן, יותר פעילות אנטי-עובש. זה יהיה תלוי שמן שהופק בצורה מסוימת.
בברכה
פרופ' אילת פישמן
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
שלום הללי, להלן תשובתי.
אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.
צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית.
אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה.
בתיאבון, גדעון בלע.
ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
להלן תשובתי.
אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.
צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית.
אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה.
בתיאבון, גדעון בלע.
ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום ניר
להלן קישור ממכון דוידסון בו מפורטת התשובה לשאלתך
במידה ויש לך שאלות נוספות, אתה מזומן לכתוב לנו שוב.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
בעקרון אם שמים לדוגמא נר בין שתי מראות מקבילות הוא משוכפל אין סוף פעמים על ידי השיקופים מהמראות. הבעיה היא שהשיקופים הולכים ומתרחקים ותרומתם הולכת ונחלשת, כך שהאור בסביבת הנר יגדל, אבל להערכתי לא יותר מ-3-4 פעמים מעוצמתו המקורית.
לזוג קירות נוסף יש פוטנציאל להגדיל עוצמת האור בסביבת הנר בצורה דומה. הוספת זוג מראות נוסף לא תתרום עוצמת אור משמעותית.
הבעיה היא שבין שתי המראות יש נקודות שהאור מתחזק (התאבכות בונה) ונקודות שהאור נחלש (התאבכות הורסת) וכל סטיה קטנה יכולה לגרום למעבר מנק' התאבכות בונה להתאבכות הורסת.
בעיה נוספת היא כיצד לאסוף את כל האנרגיה הזו ולהפוך אותה לאנרגיה חשמלית. הדבר בדרך כלל נעשה בעזרת תא פוטואלקטרי שהנצילות שלו נמוכה, דבר שהופך את כל התהליך ללא משתלם.
לסיכום הרעיון בסדר, אבל המימוש שלו כנראה בעייתי.
לכל אדם יש שומן. אנשים רזים יהיו בעלי אחוז שומן נמוך.
קיימים נתונים לגבי מהו אחוז השומן הרצוי אצל גברים, נשים, ילדים וכו' בהתאם לפרמטרים נוספים כמו גיל, ספורטאים ועוד.
בחלק ממוצרי החלב, בשלבי הייצור הראשונים, מפרידים את השומן מהחלב, כך שמקבלים חלב כחוש או רזה, ושמנת. חלב כחוש משמעו חלב עם כמות שומן קטנה מאוד, בסביבות 0.1% שומן.
התשובה לשתי השאלות מסתכמת בכך שאין הוכחות מדעיות ידועות לאמירות (אמונות) האלה.
בברכה,
אמנם תשובה מלאה תלויה במיקומך בארץ ובמאפיינים גיאוגרפיים נוספים בנוגע להיכן נמצא העץ הבודד שלך.
אולם, תשובה ראשונית היא כי המשמש שהינו בוסר לא ניתן לאכילה כי הוא קשה וחמוץ.
אם רוצים לקטוף מוקדם (שלב שבירת צבע לא בוסר), אפשר לטפל במשמש באתילן או טבילה באתרל כדי לזרז את הבשלת הפרי.
בברכה,
שלום רב,
מצ"ב קישור לתשובה לשאלה דומה שנשאלה בעבר
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
בהמשך למאמר שהתפרסם באתר:
האם זה דומה למצלמות התרמיות הנפוצות כיום בשוק? לדוגמא המצלמה התרמית הזאת - https://www.ibt.co.il/Product.aspx?id=233 ?
לא. המצלמה שלנו היא מצלמה ספקטראלית, כלומר מצלמה שמייצרת תמונות במספר רב (מאות) של אורכי גל ("צבעים"). להמחשה: מצלמה צבעונית, כמו למשל זו בטלפון הנייד אוספת למעשה 3 תמונות בצבעים שונים (אדום, כחול וירוק). שלנו יכולה להבדיל לא רק בין 3 צבעים אלה בין מאות צבעים. אחד השימושים הוא להבדיל בין חומרים שנראים דומה אבל הם שונים רק במעט בהרכב הספקטראלי ("צבעים").
המצלמה התרמית היא מצלמה שחשה מעבר לספקטרום ("צבעים") שנראים בעין. היא חשה אורכי גל שגופינו פולט. היא לא יכולה להבדיל בין אורכי גל השונים
בברכה,
פרופ' אדריאן שטרן
אוניברסיטת בן גוריון
היי דודי,
מצ"ב תשובה לשאלה שנשאלה בעבר המסבירה מהו פוספטאז וקב' האנזימים הזו.
בנוסף, קבל את תשובתה של פרופ' פישמן לתהליכים המתרחשים בהבשלת בננות.
אני מצרפת לך מאמר על תהליכי ההבשלה של בננה ועל האנזימים הפעילים בשלבים אילו.
שיהיה בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
היי דביר,
מצ"ב קישור להסבר על נצילות חשמלית מאת 'דע-מדע', בגדול נצילות היא היחס בין כמות האנרגיה המועילה (היוצאת) לבין הכמות הכוללת של האנרגיה המושקעת (נלקח משיעור נצילות של עמל נצרת).
בהצלחה!!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
אכן צפוי (ובניסויים קודמים כך יצא) שגלוקוז יהיה הסוכר הכי יעיל. נשמע כאילו היתה בעיה טכנית כלשהיא (אולי זיהום?) אשר גרמה לתוצאה המוזרה הזאת.
בברכה,
פרופ' מרטין קופאייק
אוניברסיטת תל אביב
שינת, אני מצרפת לך עוד תשובה (אמנם בחיידקים) של פירוק סוגים שונים של סוכר. אולי גם היא תוכל לעזור לך.
שיהיה בהצלחה רבה,
בשער ברשת
כיצד משפיעה רמת ה- PH של מיץ עגבניות על זרעי החיטה?
אוריין חג שמח,
מצ"ב תשובות לשאלות זהות שנשאלו בעבר, על השפעת חומציות (לאו דווקא מעגבניה) על זרעי החיטה:
4943, 8582, נביטה טבעית של חיטה
בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
אני מעוניין לעשות ניסוי בביולוגיה במסגרת הבית ספרית. אני רוצה לבדוק את ההשפעה של ריכוז החומצה הזרחתית על הצמיחה הווגטטיבית של נענע( ניתן גם על צמח אחר)? אני אעשה את הניסוי של גידול הידרופוני ואני צריך לדעת מה הריכוז המומלץ של חומצה זרחתית לגידול הצמח? אשמח גם למידע לגבי השפעת חומצה זרחתית על שורשי הצמח או הצמיחה שלו?
שלום,
לצורך עבודת חקר בכימיה אנו רוצים לקיים השוואה בין כמות הויטמינים בפירות רגילים מול כמות הויטמינים בפירות אורגניים, וכיצד הם נשמרים בסיטואציות ותנאים שונים. אנו זקוקים לביסוס מדעי שאכן יש הבדל בין כמות הויטמינים בין פירות רגילים לפירות אורגניים. האן יש הבדל?
בנוסף האם יש הבדל בשמירה על אחוז הויטמינים לאורך זמן במגע עם חמצן ובתנאים כמו שינוי PH בין פירות רגילים לפירות אורגניים? (אנו נעסוק באינדקטור ספציפי לויטמין C).
תודה רבה!
שלום רב,
היתרון הבריאותי של אוכל אורגני הוא בעיקר לא בגלל שהוא מכיל יותר חומרים מועילים אלא בגלל שהוא מכיל פחות חומרים מזיקים: שאריות של אנטיביוטיקה, חומרי הדברה, מתכות כבדות וכד'.
ההבדל בתכולת חומרי בריאות כמו ויטמינים (ויטמין C בפרט) הוא שולי או לא קיים בכלל. ספק אם תגלו אותו בשיטות שבידכם. ואם תגלו, זה דווקא יהיה בלתי צפוי ומפוקפק.
יחד עם זאת, מזכירים שיש יתרון קטן לתוצרת אורגנית בתכולת תרכובות פנוליות.
הסבר אפשרי, לפי דעתי, כי הגנת הצמחים האורגניים מפני מחלות ומזיקים מבוססת יותר על הגנה טבעית מאשר על חומרי הדברה, "חיסון טבעי" במקום "תרופות". תרכובות פנוליות הן בין היתר חומרי הגנה.
אבל ההבדל, אם קיים (לא תמיד נמצא) הוא לא גדול.
בהצלחה
ד"ר ויקטור רודוב
מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני
שלום,
ברצוני לדעת מהו תפקידו של האנזים ppo (פוליפנול-אוקסידאז) בטבע.
תודה מראש ושבת שלום!.
יעל שלום,
מצ"ב קישורים למס' תשובות לשאלות דומות על האנזים PPO שנשאלו באתר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8720
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5798
ומאמר על השפעת הPPO באפרסקים
שיהיה בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שיר שלום!
כן את צודקת. תסיסת שמרים יוצרת פחמן דו חמצני ושומרת את ה – PH מעל 4.5.
לפעמים ישנם זיהומים של חיידקים שמורידים את ה- PH בעיקר ע"י יצור חומצה לקטית. ירידה של ה PH מתחת ל 4.5 יכולה לפגוע מאוד בפעילות השמרים.
לכן מוסיפים SO2 ליין (שמונע גידול חיידקים) או אנטיביוטיקה ביצור ביו-אתנול.
בהצלחה בתסיסה,
פרופ' יחזקאל קאשי
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
שלום רב,
בשאלה כיצד טמפרטורות גבוהות משפיעות על ויטמין C בפלפל אדום - המרכיב האנזימטי משפיע על כמות ויטמין C בפלפל (אוקסידאזות) או על התהליך הכימי (חימצון חיזור) או על שניהם???
אשמח לתשובה
מור, צהרים טובים!
יש לשאלתך מס' תשובות שכבר פורסמו באתרנו. מצ"ב הקישורים אליהם:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9011
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8919
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8776
בהצלחה והמשך יום טוב,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב!
ביצענו ניסוי בו השרנו 5 חתיכות של שישה כבדים שונים בשבע צלחות פטרי- אותן חילקנו לחמישה חלקים. בכל חלק שמנו חתיכה מכבד שונה בריכוזי אלכוהול שונים, למשך כשעה. כעבור שעה שמנו את חתיכות הכבד והכנסנו אותם למבחנה עפ"י אחוזי האלכוהול. לכל מבחנה הוספנו 3 מ"ל של מי חמצן בריכוז של 3%. בדקנו את הגובה אליו מגיעות הבועות הנוצרות במהלך התגובה בין הכבד למי החמצן.
שאלתנו היא- מה תפקיד מי החמצן בניסוי והקשר שלהם אל מטרת הניסוי? ידוע לנו שמי החמצן הם תוצר לוואי של נשימה תאית, ושהנשימה התאית חשובה בתהליך פירוק האלכוהול מכיוון שנצרכת אנרגיה לצורך פעילותו של האנזים קטלאז.
תודה רבה מראש
הלה, שלום רב!
ישנם מספר תשובות לשאלתך שכבר פורסמו באתר 'בשער ברשת'.
להלן קישור שבו תמצאי את התשובות לשאלתך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8985
בהצלחה רבה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מע' בשער, שלום רב!
אנו תלמידי כיתה יא' במגמת ביולוגיה, עושים את עבודת הביוחקר שלנו לבגרות בנושא התרככות הבננה בעקבות השפעת טמפרטורה גבוהה. יש לנו שאלה לגבי קליפת הבננה: האם יש השפעה של הקליפה על התרככות הבננה בעקבות טמפרטורה גבוהה והאם זה קשור לאתילן?
תודה מראש
ירון, צהרים טובים!
באתר 'בשער ברשת' פורסמו מספר שאלות דומות על התרככות הבננה ועל אתילן. אני מצרפת מס' קישורים רלוונטיים לנושא. בתשובה הראשונה לשאלה 7438 תמצאו פירוט על אתילן בטמפ' שונות וקישורים למאמרים. בנוסף, בתשובה לשאלה 8970 תמצא עוד קישורים רבים לשו"ת דומות, שיכולים לעזור לכם.
שיהיה לכולכם הרבה בהצלחה!
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7438
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8970
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
ברצוני לשאול מדוע חלב בקר בארץ כ"כ שונה מזה שבאירופה? באירופה החלב עשיר מאד וצבעו צהבהב ואילו בישראל הוא מאד דליל וצבעו לבן. האם זה קשור לכך שבישראל החלב מדולל במים? האם זה בגלל שפרה בישראל נחלבת הרבה יותר מפרה באירופה? האם מסיבה אחרת?
תודה מראש על המענה,
רחל
שלום,
החלב בארץ שונה מהחלב באירופה בשל סוג הפרה, תזונת הפרה, תנאי מזג האוויר ומספר החליבות.
צבעו הצהבהב של החלב באירופה נובע מתזונת הפרה. למזג אוויר יש השפעה גדולה על כמות החלב, ועל הרכבו. בקיץ שחם, הפרות נותנות פחות חלב, והרכבו שונה מהחלב שנותנות הפרות בחורף.
את החלב בארץ לא מדללים במים. גם למספר החליבות יש השפעה על הרכב החלב. ההרכב, הטעם והצבע נקבעים על ידי מכלול הגורמים שהזכרתי.
בברכה,
ד"ר קובי מאירי
טכנולוג מחקר ופיתוח
תנובה
איך אחוז השומן בחלב משפיע על החומציות שלו?
שלום,
מדידה של pH לא רגישה מספיק כדי לקבל הבדלים בין חלב עם אחוזי שומן שונים. אם נרצה לראות הבדלים, צריך למדוד חמיצות מטוטרת.
ככל שאחוז השומן בחלב גבוה יותר, מידת החמיצות (המטוטרת) נמוכה יותר.
בברכה,
ד"ר קובי מאירי
טכנולוג מחקר ופיתוח
תנובה
ממה מיצרים חוטי חשמל? מנחושת או כסף?
שלום,
חוטי חשמל עשויים בדרך כלל מנחושת או אלומיניום. הבחירה של החומר המתאים ביותר תלויה בתכונות כמו יעילות הולכה, תכונות מכניות ופיזיקליות של החומר שמשפיעות על תהליך הייצור ועל עמידות התוצר הסופי, ועלות חומר הגלם, עיבודו, שינועו ואיכסונו.
האתר שלנו מיועד ליצירת חיבור עם מומחים מהארץ בנושאים מדעיים – מדענים, טכנאים, חוקרים, בעלי מקצוע. אם יש לך שאלה ספציפית שניתן להפנות למומחה אתה מוזמן להמשיך ולשאול.
מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Power_cable
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
קבוצת בנות עשו ניסוי וראו שככל שיש יותר מוצקי קקאו בשוקולד הוא ניתך יותר מהר. מדוע?
מה הנזק והאם בהטענת המכשיר על יד הגוף?
אין לדעתי שום נזק בהטענת טלפון סלולרי ע"י הגוף, כי במצב זה הגוף משמש מעין אנטנה לכל האותות באויר ואנרגיה זו מועברת לטלפון הסלולרי. אנרגיה חיצונית יכולה להזיק לגוף, אבל כאן מדובר בניצול אנרגיה שבלאו הכי נאגרת בגוף.
האם שיחות ארוכות גורמות נזק לאזור בגוף הצמוד למכשיר ?
במצב של שיחות ארוכות המכשיר משדר קרינה לאורך זמן לתוך הגוף ובהחלט הדבר יכול לגרום נזק, לכן ככלל יש להמנע משיחות ארוכות בטלפון סלולרי.
כיצד ניתן למזער את הנזק?
מזעור הנזק אפשרי ע"י:
1.קיצור השיחות.
2. הרחקת הטלפון הסלולרי בזמן שיחה ארוכה מהראש ע"י שימוש ברמקול או שימוש באוזניות עם חיבור אקוסטי לטלפון ולאו דוקא עם חיבור חשמלי למכשיר.
פרופ' ראובן שביט
הנדסת חשמל
אוניברסיטת בן גוריון
שלום רב
הערכת מרחק של גופים קרובים אלינו באמצעות הראיה נעשית על ידי ההבדל בכיוונן של קרני האור המגיעות מן הגוף לשתי העינים. זה כנראה המנגנון המכונה על ידי השואל "טריאנגולציה". לגופים רחוקים יותר ההבדל נעשה זניח ואז כדי להעריך את המרחק עלינו לדעת מראש את עצמת האור הנפלט על ידי הגוף. הוא הדין בעצמים אסטרונומיים. מרחקם של כוכבים קרובים יכול להיות מוערך לפי ההבדל בזוית בה מגיעות אלינו קרני האור מהם בהפרש של חצי שנה, בשני קצות מסלול כדור הארץ סביב השמש. בהקשר זה מכונה התופעה בשם "פרלקסה". את מרחקם של עצמים רחוקים יותר, עבורם הפרלקסה קטנה מלהמדד, אפשר להעריך רק על ידי ידיעת עצמת האור הנפלט מהם על ידי זיהוי והכרה של תהליכים הקורים במקור האור, למשל עצמת אור המשתנה בתדירות מסוימת, או סוג כלשהו של התפוצצות. התשובה לשאלה היא אפוא שללא טריאנגולציה או פרלקסה לא נוכל לדעת את מרחקו של גוף הפולט קרינה אם אין לנו ידע על עצמת האור שהוא פולט.
פרופ' שמואל אליצור
מכון רקח לפיסיקה
האוניברסיטה העברית
האותות המגיעים לכדור הארץ ממשדרים רחוקים הם, בדרך כלל, חלשים ולכן נדרשים אנטנה ומקלט מתאימים.
האנטנה המתאימה ביותר לקליטת אותות חלשים ורחבי סרט היא אנטנת הצלחת, בדומה לאנטנות של חברת YES. ככל שהצלחת גדולה יותר, ניתן באמצעותה לקלוט אותות חלשים יותר. בעמק האלה ניתן לראות אנטנות צלחת ענקיות. אם האות בו מתעניינים הוא צר סרט ועוצמתו לא "מאוד נמוכה"אזי אפשר להסתפק באנטנה ייעודית לתדר במשודר - שאינה צלחת (ראה קליטת לווייני GPS באמצעות הטלפון החכם)
המקלט צריך להיות מותאם לתדר המשודר, או לתדר המעניין במקרה של שידור בסרט רחב ומותאם גם לאיפנון האות (האופן בו האינפורמציה "מורכבת" על האות הנושא) וכמובן צריך להיות בעל רגישות טובה ורעש עצמי נמוך.
אני חושש שמכשיר רדיו של חובבים שאינו עונה לדרישות הנ"ל לא יאפשר קליטת אותות חלשים מהחלל.
ד"ר יהונתן מולכו
הנדסת חשמל ומחשבים
אוניברסיטת בן גוריון
שלום,
האם ביוגורט האקטיביה ישנם חיידקים המסייעים לפעילות מערכת העיכול (bifidus actiregularis)?
ואם כן, בעזרת איזה אינדיקטור ניתן לבדוק את ריכוז החיידקים אשר יש באקטיביה?
תודה.
שלום,
אני גר במיקום די מרכזי ורועש. במהלך כל היום עוברים באזור אמבולנסים, מכבי אש ומשטרות שהסירנה שלהם מפרה את שלוותי. רציתי לשאול, אפילו באופן עקרוני, האם קיים או אפשר ליצור רמקול שאת הקול היוצא ממנו ישמעו רק בכיוון אליו הוא מכוון? או לפחות ברמה כזאת שתחליש את עוצמתו בבניינים הסמוכים?
אשמח לתשובתכם.
שלום,
קראתי שהחומר "מסטיקא" מעכב את חיידקי הפה.
חשבתי להעמיד ניסוי על ההשפעה של ה"מסטיקא" על חיידקי גראם שלילי וחיובי.
רציתי לשאול איך החומר משפיע על החיידקים?
ובאיזה ריכוזים של ה"מסטיקא" אתם ממליצים להשתמש?
אשמח לקבל כל מידע.
תודה.
שלום רב,
מהי הסיבה שמכניסים לדגני הבוקר השונים ברזל מוצק (Fe (s?
וכיצד ברזל זה הופך ליוני הברזל אשר נחוצים לשימוש בגוף האדם Fe+2?
תודה רבה.
שלום
1. אני מבקשת מתכון להכנת מים אפורים על מנת לבדוק השפעת צמחי מים על טיהורם
2. נשתמש בספקטרופוטומטר לבדיקת עכירות המים , איזה אורך גל יש להקרין ?
תודה
בעקבות ניסוי שאנו עורכות בביוחקר התעוררו לנו מספר שאלות:
1.אכילת מזון נא הפכה להיות טרנדית בתקופה האחרונה ואחד הנימוקים שתומכים בה הוא לספק אנזימים לגוף המגיעים מהמזון הנא, כדי לחסוך באנרגייה של הגוף לבנייתם.
שאלתנו היא- האם האנזימים שאנו מקבלים במזון לא מתפרקים במערכת העיכול ? ואם זה כך , אז מה היתרון של מזון נא ?
2.ידוע לנו שמיצוי קישוא מכיל את האנזים אוקסידאז שמחמצן ויטמין C כי הוא חומר אנטיאוקסידנט שעוזר לו במיוחד בתנאי עקה.
מדוע הוא "ירצה " לפרק את הויטמין בעזרת האנזים?
תודה...
שלום,
כעיקרון, האנזימים הנמצאים במזון בהגיעם למערכת העיכול הם חשופים לפעילות פרוטאוליטית חזקה ע"י אנזימים אנדוגנים ודינם הוא כדין כל חלבון אחר שאנו צורכים, פרוק לחומצות אמינו ופפטידים קצרים. ספיגת לדם היא כמובן בצורה של חומצות אמינו או פפטידים קצרים. יחד עם זאת, יש להניח שבמערכת הפה וגם בקיבה יכולים אנזימים שמקורם במזון לפעול אבל רק בדקות הראשונות בתנאי שסביבת ה pH היא מתאימה כמו במקרה של אסקורבט אוקסידז. לא הייתי מצפה לפעילות אנזימתית כלשהי שמקורה במזון עם הגיע המזון לתריסריון.
יכולים להיות מקרים בקליניקה בהם מזינים אנשים בקפסולות המכילות אנזימים ספציפים ואלה משחררות את האנזימים הרצויים (כמו לקטאז) במערכת העיכול עצמה במקרים של מחסור אנזימתי.
איני מכיר מזון נא.
בברכה,
מיכאל נעים
פרופ' מיכאל נעים
המכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה , הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית
ניסינו לחקור כיצד משפיע הרכב הגלידה שהכנו לבד על כמה מהר הגלידה "נמסה" ? מצאנו שבהכנת גלידה ביתית ככל שריכוז השומן או כמות הסוכר גדולים יותר כך משך הזמן עד להופעת טיפה ראשונה של גלידה מותכת ("נמסה") היה קצר יותר . כיצד ניתן להסביר זאת ?
שלום רב,
התופעה נובעת מהתכונות הקוליגטיביות של תמיסה - תכונות התלויות בריכוז המספרי של מולקולות המומס, ובפרט, הורדת נקודת הקיפאון של תמיסה. ככל שריכוז הסוכר בגלידה גבוה יותר, טמפרטורת הקיפאון שלה נמוכה יותר וקרובה יותר לטמפרטורת המקפיא- כלומר ההקפאה פחות עמוקה. (אם למשל טמפרטורת הקיפאון תהיה נמוכה מטמפרטורת המקפיא - הגלידה לא תקפא כלל, או תפשיר אם הוכנסה קפואה) כתוצאה מהגדלת ריכוז הסוכר, הגלידה תעבור התכה מהר יותר כשנוציאה מהמקרר.
השפעת אחוז השומן היא עקיפה - ככל שאחוז השומן במתכון גבוה יותר - יש פחות מים ואז ריכוז הסוכר במים גבוה יותר- וההסבר כמו במקרה הקודם.
הצעה: נסו להקפיא כדורי גלידה (אבל לא עם הרבה סוכר או שומן) הקפאה עמוקה (בDeep freezer ביתי) , אח"כ לטבול אותם ב"בצק בירה" ולטגן זמן קצר בשמן עמוק- ותקבלו "סופגניה" ממולאת בגלידה לחנוכה...
בתאבון וחג שמח,
יואב ליבני
פרופ' יואב ליבני
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
שלום. אנו תלמידי כיתה יב' במגמת ביולוגיה, ובתקופה זו אנו מבצעים ניסוי במסגרת הביוחקר. שאלת החקר שלנו הינה:
תלמידים יקרים שלום,
מצ"ב קישור מהאינטרנט העונה על שאלתכם באתר: איך קרינת מיקרו משפיעה על מים שחוממו במיקרוגל?
http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/physics/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%9C
במידה ויעלו שאלות נוספות נשמח לשוב ולסייע לכם,
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל