המרחב העירוני
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
לכל מאן דבעי,
שמעתי שבעבר הרחוק סברו שיש קשר ישיר בין איזור אקלים מסויים בו אדם חי לרמת תפקוד שכלו..
האם גם היום סוברים כך? יש כיום הוכחות מדעיות חותכות שתפקוד המוח האנושי מושפע ישירות ע"י האקלים?והאם יש הבדל בין מבנה מוחו של אדם שחי ברוסיה לבין אדם שחי באפריקה.למשל..
תודה רבה על תשומת הלב...
שלום שמעיה,
בנושא השאלה קיימת ספרות עשירה שבה באים לידי ביטוי חילוקי הדעות והבדלי הגישות הנטושים בנושא זה עד היום. רק בשנה שעברה פירסם מלומד ידוע בארה"ב מאמר, שעורר סערת ביקורת , שבו טען שאין להתעלם מהאבחנה של קיום נחיתות בכושר השכלי אצל בני גזע מסוים מאוכלוסי ארה"ב. במחצית השניה של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 האמינו מדענים רבים שלתכונות הטבעיות של המרחב (תכונות הכוללות את האקלים, התבליט, המיקום הגיאוגרפי ועוד)השפעה רבה ואפילו מכרעת על התפתחותן התרבותית והטכנולוגית של אוכלוסיות. תלו את הפער הגדול ,על פני דורות, בין העמים המפותחים ביותר לבין העמים הפרימיטיביים ביותר בהבדלים הגדולים בתנאים הסביבתיים (במיוחד באקלים) שבהם מתקיימת כל אחת מאוכלוסיות אלו וטענו שהבדלים אלו, על פני תקופות ארוכות יצרו גם פערים בכישורים ובתיפקודים שכליים. מחקרים הצביעו על כך שגורם חשוב לנחשלותם של עמים או שבטים "פרימיטיביים" הוא שאופי מרחב קיומם מטיל עליהם בדידות. הם אינם נהנים מהמגעים, עם אוכלוסיות אחרות, של הפרייה הדדית, תרבותית וטכנית, שתרמו רבות לקידומם של העמים המפותחים
.מחקרים רבים , בעיקר במאה ה-20 עירערו את ההנחה על השלכה ישירה של התכונות הטבעיות של מרחב הקיום על הכושר השכלי. בני אוכלוסיה פרימיטיבית שעברו לתנאי חיים והשכלה, דומים לאלו השוררים באזורים המפותחים, גם אם נשארו לגור במרחב מוצאם, הוכיחו כושר שכלי מתקדם. מחקרים כאלו שנערכו על ידי מדענים מתחומים שונים: אנתרופולוגים, פסיכולוגים, רופאים, מחנכים ועוד ערערו, במידה רבה את ההנחות המקוריות הנ"ל שהתבססו לעתים על התרשמויות . הגיאוגרפיה המודרנית , במידה שהיא נזקקת לנושא זה, נשענת על ממצאי מחקריהם של מדענים מומחים,בתחומים הנזכרים, המשתממשים בחידושים עדכניים (כולל נושא הגנים) כדי לאבחן את המייחד את האוכלוסיות הפרימיטיביות (שעדיין נותרו) מבחינה ביולוגית ,תיפקודי המוח, תכונות נפשיות וחברתיות
.בברכה,פרופ' משה ברור
החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם
אוניברסיטת תל אביב
ברור לי שישנם הבדלים הנובעים מיעילות השריפה במנוע, אך האם אפשר לקבל הסבר מבחינת תגובה כימית לגבי הקשר בין סוג הדלק לכמות פד"ח הנפלטת?
בהמשך לעיל, מה ההבדל כאשר משתמשים בביודיזל?
לפי נתונים שמצאתי מדובר על חיסכון של 50% בפליטת פד"ח וחיסכון משמעותי בפליטת חלקיקים. האם יתכן שההפרש כה גדול?
לפי ההסבר לאופן החישוב, ישנם המתייחסים לסך הכל פליטת פד"ח, כולל את ההפקה והשינוע של חומר הדלק. לכן בביודיזל בתהליך ההפקה ישנה קליטה של פד"ח בשלבי הצימוח ולכן לא ברור לי איך אפשר להשוות את הנתונים. (על אותו משקל אפשר להוסיף את מחיר העליה במחירי המזון בעולם כתוצאה משימוש בביודיזל........)
תודה מראש
שלום
רב,
מה בין אגד ערים למטרופולין?
תודה, ליאת
שלום רב,
בקובץ המצורף יש סיכום והתייחסות לשימוש במונחים השונים עליהם נשאלתי.מתוך הכתוב ניתן להסיק:
1.שהגיאוגרפיה משתנה כול הזמן והגדרות של אתמול אינן בהכרח טובות להיום.
2. שיישובים, והמרחבים שבתוכם הם נמצאים, עוברים תהליכי שנוי בלתי פוסקים, והצורה שבה הוגדרו אתמול אינה מתאימה יותר למצבם היום ואולי לא תתאים יותר למצבם מחר.
3. שאנחנו חייבים להתייחס להגדרות ולמושגים בגמישות
רבה, וחשוב יותר להבין את התהליכים ואת כווני השנוי ופחות להיצמד להגדרות ישנות.
בברכה,
ד"ר איריס גרייצר
מכללת בית ברל