היסטוריה

רון שלום,

להלן קישור למקור מידע המסביר את התיאוריות השונות בנושא "האדם הניאנדרטלי":

http://www.hayadan.org.il/neanderthal-galileo-290612/

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

כפי שעלייתה של ההגמוניה התרבותית של המאיה נחשבת כמפתיעה, כך גם שקיעתה הדרמאטית עד כדי היעלמות כמעט בסביבות שנת 800 לספירה. היסטוריונים מציעים הסברים שונים לשקיעה זו ולנטישת המרכזים הדתיים של המאיה בסוף המאה השמינית ותחילת התשיעית. מה שברור הוא שאין הסבר חד-סיבתי לתופעה ויש לשלב כמה הסברים בעת מתן תשובה לשאלה זו. ההסברים האפשריים כוללים את הידלדלותה של הקרקע בגלל סוג החקלאות, שמכונה slash-and-burn farming ולכן עקרה האוכלוסייה לאזורים אחרים והתפזרה. הסבר אחר נוגע לקושי לשמור על גידולי התירס נוכח ההתפשטות המתמדת של עשבים שונים. יתכן שבעיות וקשיים באספקת מיים תרמו לכך. ואולי היו אלה התקוממויות של איכרים כנגד הכהונה הדתית השלטת. יתכן גם ששקיעתה של טאוטיוואקן Teotihuacan שקיימה קשרי מסחר הדוקים וקשרים פוליטים עם אזור המאיה, תרמה/השפיעה גם על השקיעה של המאיה. השקיעה הזו החלה כבר באמצע המאה השישית ובהדרגה נכרו השפעותיה ברדיוס רחב יותר. יש הסברים המתייחסים לגידול דמוגרפי שהביא לצפיפות אוכלוסין ותחרות גוברת על אדמות ומשאבים, אשר יצרו אקלים של אי נחת ותרמו להתפוררות מנגננונים מרכזיים של שליטה והשפעה

אינני מכיר ספרות בעברית בנושא זה. כמובן שבאנגלית (ובספרדית) יש על כך ספרות מחקר ענפה

פרופ' רענן ריין
הסטוריה של ספרד ואמריקה הלטינית
אוניברסיטת תל אביב

שלום דור,

חיים לאחר המוות הם בשאול (לא בגן עדן או בגיהנום).

גן העדן מוזכר בספר בראשית אך לא לצרכים אלה.

חיים לאחר המוות מוזכרים בצורות שונות אבל לא באופנים שהם מוזכרים אחר כך בספרות התלמוד.

להרחבה ניתן לעיין באינציקלופדיה מקראית בערכים גן עדן, גיהנום, חיים לאחר המוות.

בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלמה זנד מטיל ספק בקיומו של "העם היהודי העתיק" אבל לא בקבוצות שבטיות שונות אשר התאגדו במידה זו או אחרת סביב אינטרס/רעיון משותף – כנראה בעיקר דתי (מונותאיזם). הסימוכין שלו מבוססים על ניתוחים היסטוריים וארכיאולוגיים של הנתונים.

המחקר הגנטי עוסק באיפיון שכיחויות של אללים בגנים ספציפיים באוכלוסיות, או במילים אחרות: בשכיחויות היחסיות של אלטרנטיבות בהרכב של קטעים שונים בכרומוסומים בקבוצות אוכלוסייה. קבוצות כאלה ניתנות להגדרה על פי קריטריונים סוציו-תרבותיים ומה שקובע לגבי הגנטיקה הוא שיש העדפה של נישואין בתוך הקבוצה על פני נישואין מחוץ לקבוצה. קירבה גיאוגרפית או קירבה תרבותית או חברתית עשויים לקבוע אוכלוסיות-רביה: סיכויי תושב תל-מונד למצוא בת-זוג ביישובו גדול מלמצוא אותה בשדרות, שומרת-מצוות רבים סיכוייה למצוא בן-זוג דתי מאשר חילוני, וכיו"ב (נדמה לי שגם בארה"ב של ימינו, למרות הכל, ההסתברות של בחורה יהודיה למצוא בן-זוג יהודי גבוהה במידה ניכרת מן השכיחות היחסית של יהודים שבאוכלוסייה).

יהודים חיו במשך מאות בשנים בקהילות, שמתוך רדיפה או מתוך בחירה, היוו אוכלוסיות-רביה מופרדות חלקית מן האוכלוסיות הלא-יהודויות שבקרבם ישבו. סביר על כן שיימצאו הבדלים בשכיחויות גנים שונים באוכלוסיות היהודים לעומת אלה של שכניהם הלא-יהודיים. הנתונים הגנטיים מלמדים שאכן כך הם פני הדברים, אולם הם גם מלמדים שיש דמיון בין ההרכב הגנטי של אוכלוסיות יהודיות ממקומות שונים, למשל בין קהילות יוצאי עירק ויוצאי פולין. על בסיס זה מבוסס הנסיון של הגנטיקאים לאתר את הרכב אוכלוסיית המוצא המשותף ואת המועד בו הן נפרדו, בהנחה שאכן היה מוצא משותף כפי שהיסטוריונים וחוקרי תרבות מסוימים טוענים.

אולם הקרבה הגנטית הנ"ל איננה יכולה להוכיח מוצא משותף אלא רק לתאר את הרכבו וגילו אם היה מוצא משותף כזה. ההיסטוריונים וחוקרי תרבויות הביאו נתונים רבים המראים שהיו קשרים מתמידים בין קהילות היהודים: יש נתונים על כלות מיהודי פולין שנישאו לחתנים בעירק; על קשרים אישיים ותרבותיים בין קהילות תימן וקורדיסטן; אחד מתלמידי האיר את עיני כי השם בן-הרוש, המקובל ביהדות צפון-אפריקה מוצאו ממשפחת רבנים בגרמניה שנקראו בן-הראש ונדדו דרך צרפת וספרד עד שהגיעו לכס הרבנות במרוקו; רבנים, שליחי ציבור וסתם "נוסעים" היו תופעה נפוצה במשך מאות בשנים (זנד מביא בספרו עדויות רבות לקיום קשרים כאלה). לא תהיה זאת אפוא הנחה פראית כי קשרי התרבות והחברה בין קהילות היהודים, ממש כקשרי התרבות והחברה בתוך קהילות היהודים, הביאו למידה מסוימת של קרבה גנטית בין קהילות היהודים (אף המרוחקות ביותר), כשם שהביאו להבדלה מסוימת בין קהילת היהודים ללא-יהודים באותו מקום.

הגנטיקאים יכולים רק לתאר את ההרכב הגנטי של אוכלוסיית המוצא (ואת גילה) בהנחה שהייתה אוכלוסיית מוצא כזו. הם לא יכולים להוכיח שהייתה אוכלוסיית מוצא משותף! מאוד ייתכן שהקרבה הגנטית בין אוכלוסיות היהודים של היום הם תוצאה משנית של הקשרים הסוציו-תרבותיים שנכפו עליהם או שהם בחרו בהם: זאת על חוקרי ההיסטוריה והתרבות להוכיח.

נסיתי לעמוד על הבעייתיות הזו בפרק "דנא ופוליטיקה" (בעיקר עמ' 222-220) בספרי ציונות והביולוגיה של היהודים, אבל מסתבר שהייתי צריך להקדיש לעניין זה הרחבה רבה יותר.

לאומברטו שלום,

מחשבותיך ושאלותיך, בניסוחים שונים, העסיקו בעבר ומעסיקים בהווה אנשים חכמים רבים.

אינני חושב שיש תשובה חד משמעית, מספקת, לשאלות מעין אלה. במקום לנסות לענות לשאלה אעיר מספר הערות קצרות על כמה מדבריך.

1. אין גוף שנקרא "מדע" שיש לו דעה, גרסה או עמדה בעניין כלשהו. יש אוסף של אנשים שנקראים אנשי מדע, ומגוון הדעות שביניהם, לפחות בין הנבונים שבהם, מן הסתם גדול ועשיר יותר ממגוון הדעות של אנשים נבונים פחות.

2. הרעיון שהעולם או חוקי הטבע הם ישויות שנוצרו הוא הכללה שאולי אין לה הצדקה.

הניסיון האנושי מלמדנו שכל דבר שישנו בתוך העולם נוצר בזמן כלשהו, כלומר, היה זמן קודם לו שבו היישות הפיזיקלית שאנו מזהים לא הייתה קיימת בעולם. לגמרי לא ברור שמניסיון זה אפשר להסיק משהו על "יצירה" של העולם עצמו, בכללותו. מהתנסות אנושית זו לא נובע בהכרח שגם הקוסמוס, או האופן (החוקים) שעל פיו הוא מתנהל, אף הם עברו תהליך של יצירה.

3. הפחד שלך מן המחשבה מה היה קורה אילו הגרביטציה הייתה כוח דחייה ולא משיכה לא צריך להביא אותך למחשבה שהיא אולי הרבה יותר מפחידה. אם קיימת יישות בעלת רצון, אינטרס ומטרה (תכונות אנושיות למהדרין) שמנהלת את העולם, היא בוודאי יכולה להביא לתוצאות מפחידות שאין השכל האנושי יכול כלל לתאר.

4. אולי יש סתירה פנימית בתוך משפט שהשתמשת בו: "יש ... משהו על טבעי". ייתכן שמשהו שישנו הוא בהכרח טבעי. כמו לגבי כמעט כל מושג אחר, קשה לנסח הגדרה קצרה, ממצה ומוסכמת על הכל, של המונח "טבעי". עם זאת האמירה ש "טבעי" הוא לא אחר מאשר "כל מה שיש", נראית לי כאיפיון לא רע של המושג. לאור זאת אינני בטוח שיש בכלל משמעות למושג של "יש על טבעי".

כפי שציינתי, בכל האמור לעיל אין בעצם תשובה לשום שאלה. אעפ"כ אני מקווה שהואלתי משהו בדבריי.

בברכה,

פרופ' אליה ליבוביץ
אסטרופיסיקה
אוניברסיטת תל אביב

להלן קישור לתשובה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA
נשמח להמשיך ולסייע
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום אחלאם,

המלצתה של ד"ר איריס פריי מהמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב היא לחפש ברשת האינטרנט באנגלית תחת הכותרת:
negative feedback in biology/ history of the concept of negative feedback
יש קישורים רבים שמביאים דוגמאות רבות למשוב שלילי וגם כמה התייחסויות היסטוריות לנושא.

נשמח לסייע במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

"בשער ברשת"

שלום עמוס,

באשר להיסטוריה של המבחנים אי אפשר להצביע על נקודת התחלה. תמיד נבחנו תלמידים בכל הרמות ובכל התרבויות.

שלום מרק,

התשובה לשאלתך תלויה, כמובן, במובן שאתה מייחס למילה "מדע". מקורה של מילה זו הוא במילה ידע, או ידיעה, וזו גם הייתה המשמעות המקובלת שלו עד התקופה המודרנית, גם בעברית (כמו בתנ"ך, בחלום שלמה) וגם בשפות לועזיות רבות. בתקופה המודרנית החלו להשתמש במילה זו במובן יותר מצומצם. זה מוסבר היטב בויקיפדיה: "מדע הוא שיטה לאיסוף ידע אודות העולם באמצעות תצפית, ניסוי והסקה שיטתיים, ודרכי מחקר שנועדו לפתח ידע זה. השיטה המדעית כוללת עקרונות ותהליכים המשמשים לאיסוף ידע מדעי, ומכונה גם מחקר. אדם העוסק במדע נקרא מדען. יש המצמצמים את משמעותו של המושג "מדע" למדעי הטבע בלבד, המתבססים על תצפית וניסוי. יש הכוללים במושג גם פעילויות מתחום מדעי החברה המתבססות על תצפית וניסוי. מתמטיקה נחשבת לאבן יסוד של המדע, אף שהיא פרי רוחו של האדם ואינה מבוססת כלל על תצפית וניסוי. במשמעות הרחבה כולל המושג "מדע" כל פעילות חקר אנושית, כולל זו הנכללת במדעי הרוח." תוכל להיעזר בערך זה גם כדי למצוא מאמרים וחומר אחר בנושא.

בברכה,
פרופ' דן עמיר
מדעים מדוייקים
אוניברסיטת תל אביב

שלום יעל,

בתגובה ראשונה וקצרה ניתן להגיד ששאלתך נוגעת לשני תחומים שונים שלדעתי יש לבחון כל אחד מהם בנפרד כי ספק אם ניתן לזהות קשר ביניהם. לגבי תכונות עידן הקרח האחרון באמריקה הצפונית ומידת ההקבלה בינן לבין אלו של אירופה, מבחינת זמן ועוצמה, קיימות גישות ודעות שונות. הדבר כרוך בהגדת ובאיבחון העובדות שעל פיהן מושתת כל סברה הקובעת את סופו של עידן הקרח הנידון. איני מכיר את ספרו של הפיסיקאי היפאני הנזכר בשאלתך ואיני יודע על מה מתבססות הנחותיו.

עם זאת ראוי להדגיש שהאזורים אליהם הגיע האדם הלבן בצפון אמריקה " בערך ב-1500 " שבהם נתקל בנחשלות האוכלוסיה המקומית היו דרום הים הקריבי וחופיה ה צפוניים של אמריקה הדרומית. לאזורים אלו לא הגיע מעטה הקרח ובהם שרר בעידן הקרח אקלים הדומה לזה של צפון ארצות הברית כיום. מכאן שמידת השפעת עידן הקרח על אוכלוסיות אזורים אלו אינה ראויה למצב המתואר בשאלך.

לגבי בעיית הקשר בין רמת התפתחותה הטכנולוגית והתרבותית של אוכלוסיה לבין התכונות הגיאוגרפיות של מרחב מושבה , במיוחד כשמרחב זה מבודד, זהו נושא שזכה לספרות מחקרית עשירה ומגוון רחב של דעות והערכות . איני נוטה לתת תשובה קצרה בנושא זה .