הזנה בצמחים ובבעלי חיים
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום, אנו תלמידי יב העורכים עבודת ביוחקר שבודקת השפעה של מים ממקורות שונים על נביטת זרעים.
אחד המקורות שאנו מעוניינים להשתמש הם מים אפורים:
(א) איזה מים אתם ממליצים להשתמש (מכונת כביסה, מקלחת
ב) מהם החומרים הקיימים במים אפורים אשר עלולים לעכב את הנביטה ומהו מנגנון העיכוב?
בתודה מראש.
מצ"ב קישור לתשובה בנושא זה:
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758
נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
הפיטוכרום הוא פיגמנט שקולט את השינויים העונתיים המתבטאים באורך יום (ולמעשה אורך הלילה), וידוע שיש לו השפעה על פריחה ועל נביטה. ידוע שהפיטוכרום מופיע בשתי צורות: האחת (Pfr) פעילה והשנייה (Pr) אינה פעילה.
המעבר מצורה לצורה תלוי באור שניתן (אדום או אדום רחוק),והוא יכול "לאותת" לצמח מתי מסתיים יום ומתחיל לילה, וההיפך). עלו לנו כמה שאלות בנושא:
.1כיצד המעבר היומי בין הצורות מתורגם לאות שמסמן לצמח אם הגיע זמן פריחה, כשנאמר על אחת הצורות
שהיא פעילה למה הכוונה?
.2 מהי הפעילות שלה? כיצד היא משפיעה?
3. האם אותו מנגנון משפיע גם על פריחה וגם על נביטה?
אודה לתשובתכם
בברכה רחל
לאחר חיפוש ברשת גילינו שבעגבניה ישנם חומרים מעכבי נביטה.
מתוך עיון ב"שאלות ותשובות" שבאתר זה הבנו כי עדיין לא נענתה השאלה "מהו החומר מעכב הנביטה שבעגבניה וכיצד הוא מעכב נביטה של זרעים שונים.
נשמח אם מישהו יוכל לענות לנו על שאלות אלה כדי שנוכל להתקדם בעבודת הביוחקר שלנו.
תודה רבה, דניאל ורועי.
שלום לפרופ' הלר
במסגרת ביוטופ רצינו להתבונן במבנה גופו של השבלול ובאופן הליכתו, אז לקחנו פרט חי אחד עם חתם וחשבנו שלא תהיה לנו כל בעיה עם זה. הירטבנו בטיפת מים והנחנו לו שלא יחוש מגע, אבל הברל'ה ( שבלולית המדבר) המשיך לישון שנת ישרים. אחרי שעות הוא התעורר בסוף הוציא מחושים ו... חזר לתרדמתו. זה היה בקיץ. גם בספרך אתה מציין שהקיוט הוא חיוני ותלוי בעיקר בגורמים פנימיים
גם בטבע קשה מאוד לראות אותם פעילים, אני עוקבת שנים עם אחרי השבלוליות ומקסימום שרואים ( ביום סגריר כשהאדמה לחה) זה הוצאת מחושים. יש שנים שאני מצליחים לתפוס התעוררות וגם אז הם קודם כל ( לפני שהם יוצאים), הם מפרישים את הפרש של השנה שעברה וזה לוקח להם שעות, לכן תלמידים לא יכולים לעקוב ממש אחר הפעילות של השבלולים ישירות בפועל ( אם כי היו לי גם תצפיות נדירות של הזדווגות והטלה, אבל זה היה גם מזל).
האם, השבלולית שונה באופן מהותי מהדרחול. ידוע לי שהדרחול הוא חד שנתי ואילו השבלולית רב שנתית. האם זה משנה?
האם היית מציע אותם ניסויים עם שבלוליות?
בנוסף - אשמח לדעת כמה זמן חיות שבלוליות בממוצע
בתודה על כל מידע,
יעל בר
באר שבע
שלום יעל,
אני שמח מאוד על התעניינותך ביצורי עולם קטנים ואטיים אלה ותצפיותייך ממש עולות בקנה אחד עם התצפיות שלי: שבלולים הם לא "מכונות" של מזג האוויר אלא הם זקוקים לקיוט ואם מעירים אותם בקיץ (על ידי הרטבה) הם מהר מאוד מתכנסים חזרה לשנתם, מחכים עד בוא היורה האמיתי. תצפיות דומות יש לי בשבלול החרמון, אותו גידלה בשעתו תלמידת מחקר במעבדה שלי. לשאלתך, בטבע שבלוליות חיות כשלוש שנים.
המערכת שלך מציעה בסיס נהדר לניסויים: לגדל אותם במעבדה בתנאי שפע של מזון ולחות, לתת להם להיכנס לקיוט ואז להעיר אותם כעבור חודש / חודשיים/ שלושה/ וכדומה עד סמוך ליורה, וכן עם בוא היורה, ולראות אם תמיד הם מגיבים באותו האופן. אפשר גם לנסות, עם תלמידים, לא לתת להם כלל להיכנס לקיוט ולראות אם ניתן הדבר. אולי כדאי לערוך את הניסוי בנפרד לבוגרים ולצעירים שזה עתה בקעו.
בברכה
יוסי
פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית
שלום רב
ראשית אני רוצה להודות לכם על פועלכם ועל העזרה הרבה שאתם נותנים- אז תודה
רציתי לברר האם ישנה השפעה של אור על ייצור אתילן בפרי הבננה
בניסוי שערכנו בכיתה - השפעה של נוכחות אור או חושך על קצב ההבשלה של אשכול בננות גילינו כי אשכול בננות שהיה באור הבשיל מהר יותר
לצערי לא מצאתי נתונים בספרות ואני לא יודעת האם התוצאה היא מקרה או שאכן מבוססת
אשמח לקבל כיוון ומקורות בנושא
תודה רבה
יעל
להלן קישור לתשובה שנענתה לנושא זה :
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4103
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
תלמידים שלי מנסים להשריש הפוך את צמח הגומא בתנאים שונים ולבדוק התאמה.
בניסוי של התאמה לתנאי מליחות, תוך 3 ימים נמצא בחלק העליון (ההפוך) של הענפים גיבוש של מלח. האם זה בגלל הובלה נימית של המלח תוך התאידות של המים וגיבושו או שיש כאן איזה מנגנון?
גם כשקטמו והפכו את הגבעולים, היתה תופעה זהה.- גם ישר וגם הפוך.
תודה רבה
יהודית
ריכוזי המלח בניסוי - 2,0,0.1,0.5,1,1.5 (באחוזים)
לקחתי עלים מנבטי לוביה שגודלו במשך עשרה ימים בריכוזי מלח שונים, והכנסתי אותם לחמש מבחנות שונות. בחמש המבחנות שמתי תמיסת NaHCO3 1% (תמיסת נתרן ביקרבונט).
התוצאה תאמה להשערה שלי שהייתה שעלי הנבטים שגודלו שבריכוז מלח גבוה יבצעו פוטוסינתזה בעצמה נמוכה יותר.
נתקלתי בבעיה בעת ניסוח מסקנות הניסוי: ההשפעה של ריכוז המלח על אחוז הנביטה ברור, אך מדוע בזרעים שכן הצליחו לנבוט בריכוז מלח גבוה (2%) היה שוני בעוצמת הפוטוסינתזה?
האם המלח פגע בצורה כלשהיא במנגנונים האחראיים לתהליך הפוטוסינתזה אך לא פגע במנגנון הנביטה?
ואם כן מהם המנגנונים שהושפעו/לא הושפעו מהמלח?
בתודה מראש
בת אל
בת אל שלום
הנבטת זרעי הלוביה וגידול הנבטים על מצע המכיל ריכוזי מלח גדולים גורם לצמחים לחוש עקה, סטרס. עקת המלח חזקה יותר ככל שריכוז המלח גבוה יותר. אם הבנתי נכון את תוצאות הניסוי, אחוזי הנביטה בריכוזי המלח הגבוהים היו נמוכים יותר מבריכוזי המלח הנמוכים, וכמו כן הצמחים שגדלו על מצע הכיל ריכוז מלח גבוה ביצעו פחות פוטוסינטזה. אם כן, ניתן לומר כי עקת המלח השפיעה הן על תהליך הנביטה וכן על תהליכי הפוטוסינטזה.
עקה כמו עקת מלח מפעילה מסלולי בקרה (signaling pathways) רבים וסבוכים, אשר בחלקם הגדול אינו ידוע לנו. ניתן לומר כי הצמח כולו מנסה להתאים את הפעילויות השונות אותן הוא מבצע, בניסיון לשרוד את מצב העקה. לדוגמא, זרעים עשויים לא לנבוט תחת תנאים כאלו ו"לחכות" לתנאים נוחים יותר.
על מנת לבצע פוטוסינטזה לצמח דרושים מים (אותם הוא מבקע בתהליך המשחרר חמצן). כאשר ריכוזי המלח עולים, לצמח קשה יותר לצרוך מים. למעשה, ישנם צמחים המפרשים מצב כזה כמחסור במים. בעת מחסור במים הצמח "מכבה" תהליכים צורכי מים כמו הפוטוסינטזה. הצמח אף סוגר את הפיוניות, נקבים בחלקו התחתון של העלה דרכם נכנס פחמן דו חמצני ונפלט חמצן, שכן דרך הפיוניות מתנדפים מים. סגירת הפיוניות (ותחלופת הגזים) גורמת אף היא לדיכוי הפוטוסינטזה.
לסיכום, מסלולי מעבר האותות, ובינם האותות הנוגעים לעקת מלח, סבוכים וברובם בלתי מובנים (ומעסיקים חוקרים רבים בארץ ובעולם). לא ניתן לומר בדיוק ובוודאות אילו מסלולים הושפעו במהלך הניסוי. אם זאת, התוצאות מראות כי עקת המלח משפיעה על תהליכים שונים בצמחים. לא מפתיע כי תהליך הפוטוסינטזה, תהליך חילוף החומרים העיקרי בצמחים, מושפה אף הוא.
דר' גל ויטנברג
המחלקה למדעי הצמח
מכוון ויצמן למדע
_________
ד"ר דרור נוי
מדעי הצמח
מכון ויצמן למדע
שלום רב,
ידוע כי חומצה פוגעת בחלק מהחלבונים ולפיכך בתהליכים ביולוגיים. יחד עם זאת ישנם צמחים הגדלים בקרקעות חומציות.
כיצד מתאפשרת התפתחות השורש בסביבה זו?
האם יש לו חלבונים המותאמים לפעילות בדרגות חומציות נמוכות?
האם קיים בו מנגנון המנטרל את השפעת החומצה?
אשמח לקבל גם הפניה למקורות להעמקה
תודה
אחת מהדרכים להארכת חיי מדף שלך פרחים קטופים היא החיתוך האלכסוני של הגבעול. מהי הסיבה לכך? ואילו הורמונים מעורבים בהזדקנות הצמח?האם נכון שאספירין מאריך את חיי המדף של פרחים קטופים? ומהי בדיוק פעילותו?
לכל מען ודבאי שלום,
שאלות מפי ילדי הגן המטילים בשדה הבור לאורך השנה.
-שאלה של ילדה בגן - מדוע ישנה צפיפיות רבה של דרחול השיח על גבעול אחד?
- מדוע יש "חרציות עטורות" שצבען לבן צהבהב ולא צהוב כהה?
- מדוע השנה לא ראינו את פריחתו של הקחוון המצוי לעומת שנה שעברה?
- למה באביב לא כל הפרחים פורחים באותו זמן?
תודה רבה
אלה
שלום רב
האם מישהו מכיר תכשירים למניעתהדברת מחלות צמחים מבוססי חומצה סליצילית?
האם קיימים בכלל תכשירים כאלו?
והאם החומצה הסליצילית נבדקה כנגד מחלות צמחים?
תודה רבה מראש
בילי
ראינו בספר אקולוגיה שבשעות הצהריים יש לעיתים ירידה בריכוז החמצן המומס למרות שתהליך הפוטוסינתזה נמשך.
מה הסיבה לכך?
בתודה ובברכה, כיתת ביולוגיה
האם ניתן להתייחס אל צמחים חד שנתיים וצמחים גיאופיטים כמייצגים התאמה התנהגותית בעולם הצמחים?
שלום לכם
במקורות שונים המתייחסים לצמחים בשרניים כתוב שצמחים סוקולנטיים אוגרים מים.
ברצוני לשאול:
א. האמנם יש אגירת מים בצמחים אלו?
ב. האם כמות המים ברקמות הצמחים משתנה באופן משמעותי בעונות השונות?
ג. מהו היתרון בבשרניות בצמחי מדבר? האם היא קשורה למאזן המים, או למיהול חומרים מזיקים?
תודה
דבורה
שלום רב!
אני עושה עם עוד שני תלמידים עבודה בביולוגיה- ביוחקר ל-5 יחידות לימוד בביולוגיה. במהלך העבודה ערכנו ניסוי ונתקלנו בתוצאות בלתי צפויות ולא מובנות.
כדי לבדוק את אחוז ההשפעה של תמיסות מלח בריכוזים שונים על אחוז הנביטה של חד שנתיים, ערכנו את הניסוי הבא:
הכנו תמיסות בריכוזים של 0%, 0.25%, 0.5%, 1% מלח. הכנו צלחות ובהן שמנו 15 זרעי צנון. השקנו 3 צלחות בתמיסה בריכוז 0%, 3 צלחות בריכוז 0.25% וכן הלאה, כך שנוצרו לנו 15 צלחות. את כל הצלחות חשפנו לאותם תנאי טמפרטורה, אור, חמצן וכו'. עקבנו אחר ההתפתחות במשך 7 ימים.
לבסוף קיבלנו את התוצאה, שזרעי הצנון שהושקו במים מזוקקים, ללא מלח, קיבלו בממוצע את התוצאות הטובות ביותר- אחוז הנביטה היה הגדול ביותר. זוהי תוצאה צפויה, שכן זוהי התמיסה המהולה ביותר ולכן מים רבים נכנסו לזרעים באוסמוזה.
התוצאה הבלתי שגרתית הייתה שקיבלנו תוצאות טובות יותר, באופן משמעותי בתמיסה בריכוז 0.5% מאשר בתמיסה בריכוז 0.25% מלח. כיצד ניתן להסביר זאת? הרי תמיסה בריכוז ל0.5% היא תמיסה מרוכזת יותר מתמיסה בריכוז 0.25%, מפל הריכוזים שנוצר נמוך יותר, ולכן פחות מים עוברים אל הזרעים, והם צריכים להתפתח בצורה פחות טובה.
אם כן, מדוע קיבלנו תוצאה הפוכה? מדוע הזרעים שהושקו בתמיסת מלח בריכוז 0.5% התפתחו בצורה טובה יותר באופן משמעותי מהזרעים שהושקו בתמיסת מלח בריכוז 0.25%?
לאריאל שלום
נתוני בדיקות שנראים חריגים, הם לעיתים מענינים לא פחות מנתונים שנתקבלו כמצופה, הדרך הנכונה היא לחזור על הבדיקות מספר פעמים על פי המרשם המקורי לכן, מחקר נקרא באנגלית
Research .מכאן לא מספיקות 3 חזרות שהכנתם בבדיקה הראשונה שעשיתם אלא לחזור בנפרד באופן בלתי תלוי על אותה בדיקה
, ניתן להניח כי טעיתם ברישום או בסמון הכלים בהם העמדם את הבדיקות וכדי לודא זאת, ראוי לחזור על הבדיקות תוך תשומת לב, את לא מצינת באיזה מלח עבדת, האם היה זה מלח בישול (סודיום כלוריד) או מלח אחר כלשהו, מה היתה רמת ניקיונו, מיהו היצרן או הספק של המלח . לכל סוג של מלח השפעות ייחודיות של על הנביטה הן תודות להשפעות האוסמוטיות שלו והן תודות לסוג היונים שבתמיסה , כדאי להתייעץ עם המורה לביולוגיה או לכימיה .כדי להעריך את ההשפעה האוסמוטית של המלח שהשתמשתם מן הראוי להכין תמיסות מלח בריכוזים שאותם תחשבו במול ולא באחוזים . השוואות בין ההשפעה של תמיסות שונות בערכים אוסמוטיים שווים (תמיסות איזואוסמוטיות) עשויות לתת לכן תמונה על ההשפעות הייחודיות של המלחים השונים
.אם מדובר במלח בישול, המלח מתמוסס במים והופך בהם ברובו הגדול לתמיסה יונית ולכן הערך האוסמוטי של התמיסה גבוה כמעט פי שניים בהשואה לתמיסת סוכר בת אותו ריכוז מולרי
Na+ + -Cl
לפרטים כדאי שתתיעצו עם המורה לביולוגיה או לכימיהבהצלחה
פרופ. יעקב פרידמן
נ.ב
.א. הנבטה של זרעים בתמיסות כלשהן מחייבת סגירה מרבית למניעה התאדות בתמיסות ההנבטה, ולכן צריך לחתום את צלחות ההנבטה עד לספירת הנביטה ו/או לשקול אותן במאזניים
עדינים מידי יום ולהשלים את משקל המים שהתאדו מהצלחות.ב. מול אחד הוא המשקל המולקולרי של המלח הנבדק כשהוא מומס באחד ליטר מים במידה והמומס אינו מתפרק ליונים (לדוגמה סוכר קנה) הוא מוערך בפוטנציאל אוסמוטי של 22.4
אטמוספרות , במידה והוא ידוע כמתפרק ליונים בתמיסה , יש לבדוק בספרות המתאימה את הערכים האוסמוטיים של תמיסה של כל מלח בנפרד.פרופ' יעקב פרידמן
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
רציתי לשאול על פטרייה הגדלה בפירות- הכוונה הספציפית שלי היא ללימון, אני מניחה שזוהי פטריית העובש הירוק.
ידוע לי שהיא צריכה רטיבות על מנת לגדול, ושאלתי היא - כאשר מדובר במיץ לימון שעשוי מרכז ומדולל במים- ברור שהסביבה הרטובה עוזרת, אך לדעתי ככל שיש יותר רכז בתחתית(משקע), כך הפטריה גדלה יותר. האם יש דרך למנוע את גדילת הפטריה על הרכז או לעשות טיפול כלשהו למיץ שימנע את גדילת הפטריה?
שלום אפרת,
שאלה בנוגע לעובש על פירות הדר נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישור לתשובה אשר מכילה מאמרים רבים בנושא וכן הפניות למאמרים בהם ודאי תוכלי למצוא תשובה לשאלתך.
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3550
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
אני תלמידת י"א במגמת ביולוגיה.
השנה עליי לעשות ביוחקר בנושא השפעת מים אפורים על הצמח.
הייתי שמחה מאוד לקבל מידע כללי על נושא זה. על הרכב המים האפורים. וכיצד הרכבם משפיע על התפתחותו ומבנהו של הצמח. אורכו של הצמח, מס' עלים וכו.
בתודה
עדי.
אני מעוניינת לקבל תמיכה מדעית/ הסבר ביולוגי להשערה שתלמידי העלו בעקבות ניסוי מדעי.
תוצאות הניסוי היו שאפונה ללא תמיכה מייצרת יותר קנוקנות וקוטר הגבעול שלה עבה יותר ואילו ככל שאורך התמיכה גדול יותר, מספר הקנוקנות וקוטר הגבעול יורד בהתאמה.
האם המגע עם רשת הלולים שמהווה תמיכה גורמת להתמיינות הניצנים לעלים במקום לקנוקנות?
האם מספר הפרחים והתרמילים הגבוה יותר בצמחים שזכו לתמיכה עשוי להיות הודות למגע עם הרשת ועידוד הצימוח הוגטטיבי על פני יצירת אמצעי אחיזה?
תודה
בילי
שלום בילי,
תגובת הצמח למגע (עקה מכנית) ידועה זמן רב. לתגובה זו משמעויות רבות בביולוגיה של צמחים כגון הגנה מרוחות חזקות, הגנה מפני בעלי חיים ומזיקים, מעקף מכשולים בקרקע (בשורשים), תמיכה בצמחים מטפסים, ועוד. התגובה למגע יכולה להתבטא באופן שונה במיני צמחים שונים. ידועות השפעות של מגע על תהליכים התפתחותיים כגון: התארכות ועובי גבעולים, התמיינות פרחים, יחס בין פרחים זכריים לנקביים, ועוד. ידועות גם השפעות של מגע מכני על הפיסיולוגיה של הצמח, כמו למשל תגובה ועמידות לעקות סביבתיות (חום, קור יובש, וכו'). לגבי השאלה שנשאלה, האם אחיזת הצמחים ברשת הלולים עצמה משפיעה על השינויים ההתפתחותיים שנצפו בניסוי, בהחלט יתכן שכך הדבר. אולם כדי להסיק מסקנה זו יש לקחת בחשבון גורמים אחרים שהיו יכולים להשפיע על תוצאות הניסוי כגון: טמפרטורה, לחות, הארה, מהירות רוח, וכו'. כלומר, המסקנה כנראה נכונה אם כל שאר תנאי הניסוי היו דומים לגבי הצמחים שהיו במגע עם הרשת, לעומת התנאים שאליהם נחשפו הצמחים שלא היו במגע עם רשת הלולים
.בברכה
,פרופ' הלל פרום
המחלקה לביולוגיה מולקולארית ואקולוגיה של צמחים
אוניברסיטת תל אביב
מומחה שלום רב,
במסגרת עבודות החקר בהן אנו עוסקים עלו מספר שאלות:
האם יש קשר ישיר בין ריכוז החנקן במים לבין צמיחתם וגדילתם של צמחי מים מסוג קרנן טבןע?
2.האם מחזור החנקן הוא מרכיב קריטי ואינטגרלי באקווריום?
האם ישנו גבול מסויים של ריכוז חנקן , בו תיפסק גדילתו של הצמח. 3
שלום רב
במסגרת עבודות חקר בכיתות יב, אנו מחפשים מידע אודות החומר הפעיל בבצל כנגד החיידקים. אנו מעוניינים לדעת מהו וכיצד משפיע על תאי החיידקים(הפסקת/עיכוב תהליכים? פגיעה פיזית בדופן? בקרום? וכדומה).
תודה מראש
אורנה
שלום אורנה,
פסטר נוכח ב-1858כי שום הגינה מכיל חמרים בעלי פעילות אנטי-בקטריאלית. מיצויי שום שמשו במהלך מלחמת העולם הראשונה לחיטוי ולמניעת גנגרנה. פעולתו האנטי-חיידקית, אנטי-פטרייתית ואנטי-נגיפית הוכחה בניסויים במבחנה, אך קשה להוכחה בבני אדם.
דוגמה להצלחת ניסוי בבני אדם: ניסויים קליניים בהם נשטף הפה בתמיסה המכילה 2.5% מיצוי של שום העלו כי הטיפול הועיל אך המטופלים התלוננו על הטעם והריח הדוחה.שום הגינה (וכך גם הבצל) מכיל מרכיבים מכילי גפרית שיש להם
פעילות ביולוגית, כגון: alliin, allicin, ajoene, S-allycystein, diallylsulphide and allymethyltrisulphide.פציעת התאים של השום
(ע"י חיתוך, לעיסה, כתישה וכד') גורמת למגע בין האנזים אלינאז וחומצת האמינו אליין ולפירוקה. מתקבלים אליצין וחמרים אחרים מכילי גפרית (חומרים נדיפים התורמים לריח ולטעם האופייניים ולתכונות הפרמצויטיות). חשיפה לאויר מעודדת את המשך הפירוק ויצירת diallyldisulphide בעל התכונות האנטיבקטריאליות וחיזור הציסטאין יגרום לפירוק הקשרים הדיסולפידיים בחלבוני החיידקים. מחקרים העלו כי האליצין ותיוסולפונטים המסונתזים ברקמות הפצועות של שום (ושל בצל) אחראים לעיכוב הגדילה של חיידקים ולתכונות הבקטריוצידיות של השום. כך גם אג'ואן וחמרים אחרים מכילי גפרית המשתחררים בתהליכים אלה .המנגנון האנטיבקטריאלי כולל מספר פעילויות, כגון: עיכוב התחרותי של אליצין עם אנזימים מכילי
sulphydryl, עיכוב הספציפי של סינתזת RNA בקטריאלי ע"י אליצין ועיכוב של סינתזת שומנים המשתתפים בבניית הממבראנות . כך נגרמים נזקים לדופן התא (למשל ב-Candida albicans) בברכה,פרופ' חיים רבינוביץ'
פקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית
מעוניינות לחקור את נושא ריכוזים שונים של אוקסין וההשפעה על השתרשות יחורי חרציתקולאוס.
נתקלנו בבעיית הכנה הריכוזים.
יצאנו מאבקת IBA והתחלנו בהכנת ריכוזים בסביבות ppm 300 עד ppm1800
לצערנו לא הצלחנו להגיע לתמיסה ראויה. עבדנו עם אתנול אך, עדיין נוצרו גושים
רבים, בלתי מסיסים.
כמו כן רוצות לדעת האם ההשרשה הנעשית במצע פרלייט נעשית ע"י טבילה חד
פעמית בתמיסת ההורמון וההמשך במים?
תודה מראש
מירי
שלום,
הייתי רוצה לדעת מי עוד יוצר עפצים על אשל הפרקים פרט לעשבחנין הכישור
מכיון שהעפצים על עצי האשל שאנו חוקרים אינם בצורת כישור אלא כדוריים
ונמצאים יחסית בקצוות העלים. תודה ! עדי
בשאלתי מאתמול 8.11 ביקשתי הסבר לתוצאה מתמיהה שקיבלנו בניסוי. אחזור על פרטי הניסוי: בדקנו את השפעת נוכחות עלי קייצת (מיובשים וכתושים) בקרקע על נביטה וצמיחה של זרעי אפונה. קיבלנו שבעציצים שהכילו קייצת היתה צמיחה רבה במידה ניכרת יותר מאשר בעציצי הבקרה ללא הקייצת. מכיוון שלא מצאתי בספרות חומר על השפעת הקייצת.הנחתי שהסיבה לצמיחה המוגברת היא הוספת החומר האורגני - ותהיתי אם יכולה להיות לו השפעה מהירה כל-כך. היום מצאתי מקור (ראו קישור בהמשך) שמצביע אולי על כיוון אחר: במחקר שנעשה על השפעת עלי היביסקוס בקרקע על נביטת חיטה, התקבלו תוצאות של עידוד צמיחה, שמזכירות את התוצאות שלנו. ההסבר במאמר הוא נוכחות חומרים מעודדי צמיחה. האם יתכן שגם בקייצת ישנם חומרים כאלה? היכן אוכל לקרוא על כך?
תודה רבה,
חיה
קישור למאמר על ההיביסקוס:
bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdf09/16179.pdf
שלום חיה,
מהניסוי כמו שבוצע ניתן לשער את שתי ההשערות שהוצעו. או, שהקייצת מטיבה את הקרקע או, שיש בה גורמים מזרזי גידול. אין בספרות חומר על צמח זה והשפעותיו (כחומר אורגני המוסף למצע הגידול) על גידולים אחרים.
בברכה,
פרופ' אברהם לאלזר
המכון למדעי הצמח
מכון וולקני
אם נכניס צמח לתוך מיכל הנטול פחמן דו חמצני מדוע יעלה ריכוז הפחמן הדו חמצני במיכל ולאחר מכן יתייצב?
שלום דנה,
לערך יציב שמבטא את שיווי המשקל שבין שני התהליכים.
בברכה,
פרופ' אהרון קפלן
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית
שלום חיה,
שאלות בנושא עיכוב נביטה נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישור לאחת התשובות:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3157
נשמח לסייע במידה ויתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום למומחי בשער
ידוע שחקלאים נוהגים לפעמים לגדל תלתן או אספסת , לקצור ולטמון את הצמחים
באדמה, לפני הפריחה לצורך דישון.
א. מדוע דוקא צמחי קטניות? הרי כל צמח אשר מתפרק באדמה, מדשן את הקרקע
במחזור החנקן? אני מניחה שזה קשור לחיי שיתוף עם חיידקים קושרי חנקן, אבל לא
ברור לי כיצד
ב. האם נשורת עלים מעצים ממשפחת הקיטניות, מדשנת את הקרקע יותר
מאשר נשורת מעצים אחרים?
ג. מדוע נוהגים לטמון את התלתן הקצור לצורך דישון, לפני הפריחה?
בתודה,
יעל בר
מקיף ו
באר שבע
שלום יעל,
א. מדוע דוקא צמחי קטניות? הרי כל צמח אשר מתפרק באדמה, מדשן את הקרקע: בגלל קיבוע חנקן אטמוספירי והגדלה נטו של מאגר החנקן בקרקע
.מחזור החנקן? אני מניחה שזה קשור לחיי שיתוף עם חיידקים קושרי חנקן, אבל לא ברור לי כיצד
: ראי בבקשה חלק מהמקורות המצוטטים להלן. בנוסף, הקלידי ריזוביום בגוגל ותקבלי שפע מידע.ג. מדוע נוהגים לטמון את התלתן הקצור לצורך דישון, לפני הפריחה? בשלב הזה, הפירות הנוצרים מהווים מבלע חזק לסוכרים, ואספקתם לשורשים (ולחיידקי הריזוביום) קטנה באופן משמעותי. עקב כך חדלים אלה לקבע חנקן, ונפסקת הצבירה של חנקן נוסף בצמחים. מהבחינה של העשקרת המערכת בחנקן, תפקיד הצמחים הסתיים, אך הם ממשיכים לצרוך מים ויסודות הזנה אחרים
.דרך אגב, חלק ניכר מהתשובות מצוי באינטרנט. צריך רק להקליד שאלה ולגרוף תשובות מלוא הטנא. לדוגמה (בעברית בלבד
):http://groworganic.info/wordpress/?page_id=392
למרבה הצער, דווקא ה"ויקיפדיה" מכילה מידע מוטעה בנושא
.זבל ירוק, במובן הרחב (של צמחים המוצנעים בקרקע במטרה לטייבה, ולא בהכרח לשפר את מצב הדישון שלה) כולל גם הדברה של מחלות שוכנות קרקע באמצעות הצנעה של צמחים (בעיקר ממשפחת המצליבים), שבהתפרקותם בקרקע משחררים תרכובות באשה (מכילות גפרית אורגנית) אשר גם מדבירות במידת מה חיידקים ופטריות פאתוגניים המצויים בקרקע. לדוגמה
:משהו על ההיסטוריה של הדשן החנקני
:בברכה
,ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני
שלום רב, אשמח אם מישהו יוכל לתת לי בבקשה מעט פרטים על כשותית החסה:
תנאי התפתחות המחלה, התנאים הדרושים לה לאילוח,והתבססות התפטיר וכמו כן להתפתחות המחלה. ולבסוף מה הם התנאים האופטימליים להנבגה.
תודה מראש
בילי מלכה
שלום בילי
כשותית החסה מתרחשת ומתעודדת בתנאי לחות גבוהה ורטיבות ובתנאי טמפרטורה מתונה.
תשובה מפורטת לשאלה על כשותית החסה מצויה באתר:
http://edis.ifas.ufl.edu/vh044בברכה,
פרופ' יגאל אלעד
המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר העשבים, מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני
שלום רב,
האם יש או אין אללופתיה בעצי אורן וצמח טיון דביק? שמעתי שיש מחקרים חדשים
בנושא זה והייתי רוצה להתעדכן.
תודה, גלית
שלום גלית
יש הרבה מחקרים המראים השפעה אללופתית של חומרים שמוצו מאורנים וכן כאלה מטיון דביק
.ב 2006 בוצע מחקר בצרפת בו נמצאו פוליפ נולים רבים במחטי אורן והם השפיעו על נביטה והתבססות של צמחים מקומיים – ומביאים זאת כהוכחה לאללופתיה. ראי תקציר מצורף
.השאלה החשובה היא האם תהליך זה מתקיים גם בתנאים טבעיים בשדה ולזה אין תשובה ברורה
.כנ"ל המצב גם עם טיון
.בברכה,
פרופ' גידי נאמן
ביולוגיה אבולוציונית וסביבתית
אוניברסיטת חיפה
אורן ירושלים
Chemoecology 16: 97–105
0937-7409/06/020097–9
© Birkhäuser Verlag, Basel, 2006
DOI 10.1007/s00049-006-0334-z
CHEMOECOLOGY
Potential allelopathic effect of Pinus halepensis in the secondary
succession: an experimental approach
Catherine Fernandez, Benjamin Lelong, Bruno Vila, Jean-Philippe Mévy, Christine Robles, Stéphane Greff,
Sylvie Dupouyet and Anne Bousquet-Mélou
Institut Méditerranéen d’Ecologie et Paléoécologie (IMEP) - UMR CNRS 6116, LBEM, Université de Provence, Centre de St. Jérôme, Case 421, 13397
Marseille, Cedex 20, France
Summary. Recent economic and social changes in north
Mediterranean regions have led to an important rural depopulation.
Consequently, meadows developed on abandoned
agricultural lands (characterized by high species richness)
undergo reforestation. These former fields are mainly colonized
by Pinus halepensis Miller, which is known to synthetize
a wide range of secondary metabolites, among these,
some could influence plant succession through allelopathy.
The allelopathic potential of P. halepensis, was tested
against two target species (Lactuca sativa L. and Linum
strictum L.) with aqueous extracts obtained from different
organs (root and needle) taking into account the individual
age (}10, }30 and >60 years old). Root and needle extracts
affected differently germination and growth of the two
target species, the responses varying with concentration of
extracts, age and organs tested. The strongest inhibitory
effect was observed on the germination and growth of
L. strictum, exposed to needle extracts of young P. halepensis
(}10 years old), and root extracts of older P. halepensis
(>30 years old). These extracts contained several phenolic
acids (e.g. 4-hydroxybenzoic acid and p-coumaric acid),
which are known as allelochemicals and their concentrations
vary with age and organ tested. Hence, P. halepensis
could influence secondary succession through the release
of potential allelochemicals in the environment by leaf
leachates or root exudates.
טיון דביק
Pak. J. Bot
., 41(5): 2517-2527, 2009.INORGANIC PROFILE AND ALLELOPATHIC EFFECT OF
ENDEMIC INULA KOELZII FROM HIMALAYA PAKISTAN
ABDUL LATIF KHAN1,2 , JAVID HUSSAIN1, MUHAMMAD HAMAYUN2,
ZABTA KHAN SHINWARI3, HAMAYUN KHAN4, YOUNG-HWA KANG2,
SANG-MO KANG2 AND IN-JUNG LEE2*
1Department of Chemistry, Kohat University of Science and Technology, Pakistan,
2School of Applied Biosciences, College of Agriculture & Life Science,
Kyungpook National University, Deagu Republic of Korea
3 Department of Plant Science, Quaid-e-Azam University, Islamabad
4Department of Chemistry, Malakand University Chakdara Pakistan
Abstract
Inula koelzii of Astereaceae, an endemic plant growing at Ladakh and Kashmir regions, has
been observed a potential allelopathic plant species. Further observing its allelopathic role, four
subfractions (hexane, chloroform, butanol and water) were extracted from 80% MeOH of the aerial
plant material. While using EDX technique for inorganic profile of each subfraction, it revealed 18
different elements i.e., C, O, Cl, K, Ca, Cr, Mn, Fe, Zn, Ag, Cd, Co, Ni, Cu, Al, Si, S and P.
However, C, O, K, Fe, Zn and Co was present in highest percentages in each subfraction. Overall,
chloroform (CHCl3) revealed a composition of 13 different elements and the most abundant were
Cl, K, Ca, Zn, Co, Ni, Cu and Al. To know the allelopathic effect of each subfraction, dish pack
method was used for bioassay with a concentration gradient of 10, 30, 100 and 300ppm. The
significant chloroform subfraction had highest specific activity compared to other four fractions
and presented 85% inhibitory effect to germination of lettuce seeds. Hexane subfraction presented
dose-response effect, while butanol and water subfraction presented stimulatory effects.
שלום וברכה,
האם מה שקורה בהתפוצצות זרע של תירס כתוצאה מחימומו קשור לדנטורציה של חלבון?
ידוע לי שחומרי התשמורת בתירס הם בעיקר פחמימות -עמילן, אך האם יש גם חלבונים המשתתפים בתהליך?
בתודה מראש,
מרים
שלום מרים,
קבוצות בוטניות של התירס
התירס שייך למשפחת הדגניים (
GRAMINEAE בת למשפחת ה-MAYDEAE). זרעי הדגניים הם המזון הבסיסי של רוב האוכלוסייה בעולם. מבין הדגניים, התירס הוא הגידול בעל התנובה הגבוהה ביותר ליחידת שטח.זני התירס התרבותיים נחלקים למספר קבוצות מיון בוטניות:
תירס קשה (
Zea mays indurata) - האנדוספרם זגוגי ומכיל ברובו עמילן קשה ומעט עמילן רך במרכזו. הגרגר עגלגל וחלק, בצבעים שונים. מוצאו באזור הטרופי ההררי של אמריקה המרכזית.תירס קמחי (
Zea mays amylacea) - מוצאו מפרו ומבוליביה. הגרגר חסר שקע ומכיל עמילן שכולו רך.תירס שן הסוס (
Zea mays indentata) - מוצאו מדרום מקסיקו. הגרגר מלא במחציתו עמילן רך, ובמחציתו השנייה - עמילן קשה. עם התייבשות הגרעין נוצר שקע בחלקו העליון, בדומה לשן סוס.תירס קלי (
Zea mays everta) הנקרא בשם העממי פופקורן - הגרגר מכיל עמילן קשה במיחד. בחימום מתפקע הגרגר ותופח עד פי 30 מגודלו.תירס מתוק (
Zea mays sacharata) - האנדוספרם עשיר בסוכרים. הגרגר מצטמק בעת ההבשלה. גנים רצסיביים (Su, Se and Sh2) בזנים שונים של תירס מונעים את הפיכתם של חלק מהסוכרים באנדוספרם לעמילן בעת ההבשלה, לכן הגרעין מתוק ועם התייבשותו הוא נראה מצומק וכמעט שקוף.הקבוצות הבוטניות מאופיינות בעיקר ע"י אופי הצטברות ורבידת העמילן בגרגרים וכן בהצטברות הסוכרים הפשוטים. תכונה זו קובעת גם את צורת הגרגרים. ברוב הקבוצות הבוטניות של התירס העמילן בגרגרים אינו טופח משמעותית בזמן חימום הגרגרים למעט תירס בקלי
(Popcorn) בו נפח העמילן עולה עד פי 30 בזמן חימומו.הפופקורן
תירס קלי (Zea mays everta) מכיל באנדוספרם עמילן דחוס במיוחד. חימום גרגירי הפופקורן גורמת למעטפת הגרגר להתפקע עקב לחץ אדי המים אשר נוצר בתוכו. התפקעותה של קליפת הגרגר מביאה לשחרור לחץ האדים בגרגר וגורמת לתפיחה (התפוצצות) העמילן המשמש כחומר התשמורת בגרגר. נפח הגרגר כתוצאה מההתפוצצות העמילן שבגרגר יכול לגדול עד פי 30 מנפחו המקורי. טפיחת העמילן יוצרת מרקם אוורירי במספר צורות אופייניות המשמשות גם לקביעת סוגי הפופקורן. חימום הגרגרים נעשה באמצעות חימום באווירה יבשה.
ד"ר אפריים צוקרמן
משרד החקלאות
בס"ד
שלום וברכה
כמדומני,ככל ששטח המגע בין המים לאוויר קטן כך נדיפות המים גדלה
האם נימיות מפריעה לנדיפות?
מה ניתן לעשות כדי להגדיל את קצב התאדות המים מלבד שינוי טמפרטורה של המים של הסביבה ושינוי שטח פני המים?
מה קורה כאשר מערבבים מים עם נוזל נדיף יותר?
תודה רבה
יום טוב.
נסים
ניסים שלום,
יש להבחין בין נדיפות להתאדות ולהלן אסביר בקצרה את שני המושגים האלה.
נדיפות היא תכונה של חומר, בדרך כלל נוזל, המבטאת את נטייתו להתאדות, כלומר לשנות את מצב הצבירה שלו מנוזל לאד. הנדיפות תלויה בלחץ האדים של החומר. לחץ האדים הוא הלחץ שיש לאדים של הנוזל הנמצאים בשווי משקל עם הנוזל בטמפרטורה נתונה. לחץ האדים תלוי בטמפרטורה. באותה טמפרטורה, לחומרים שונים יהיה לחץ אדים שונה ולכן נדיפות שונה. לכן קיימים בטבע חומרים נדיפים יותר או פחות. לחומר בעל נדיפות גבוהה יש כוחות משיכה קטנים יותר בין המולקולות מאשר לחומר בעל נדיפות נמוכה יותר. חשוב לציין שנדיפות היא תכונה מיקרוסקופית ולכן איננה תלויה במימדים הגיאומטריים של פני הנוזל. כלומר, הנדיפות לא תלויה בשטח הפנים הכולל של הנוזל.
גם הרכב החומר ישפיע על הנדיפות. לדוגמה, הוספת מלח למים תקטין את הנדיפות. זאת מאחר והמים הם חומר נדיף בעוד שמלח הוא חומר בלתי נדיף. כאשר המלח מומס במים, חלק מפני השטח החופשיים של התמיסה יאכלסו מולקולות של מלח וחלק מולקולות של מים. מאחר ומולקולות המלח אינן נדיפות, הנדיפות של התמיסה כולה תפחת בהשוואה למים שאינם מכילים מלח. ולפי אותו עקרון, ערבוב מים עם נוזל נדיף יותר יגדיל את הנדיפות של התערובת.
התאדות הוא תהליך מורכב, בו נוזל הופך לאד, והאד מסולק ע"י האוויר (בדרך כלל). מובן שקצב ההתאדות תלוי בנדיפות (שתלויה בטמפרטורה) אך הוא תלוי בגורמים נוספים כמו: מהירות ואופי תנועת האוויר הסמוך לנוזל המתאדה, הריכוז ההתחלתי של אדי החומר המתנדף באוויר (במקרה של מים המתאדים לאוויר, ריכוז אדי המים באוויר, או לחות האוויר) וכן בכמות האנרגיה הזמינה אשר דרושה לשינוי הפאזה של החומר מנוזל לאד.
נבחן לדוגמה אידוי של זעה מגוף האדם. ידוע לנו כי אידוי הזעה יגבר אם תנשב רוח סביב הגוף. אז גם נחוש בצינון הגוף וזה מאחר והאנרגיה הדרושה להתאדות טיפות הזעה נלקחת מהגוף – וכך הוא מתקרר. קצב התאדות טיפות הזעה יגבר אם האוויר הנושב סביב הגוף יהיה יבש יותר, כלומר יכיל פחות אדי מים. אוויר יבש יותר מסוגל לקלוט אדים בקצב מהיר יותר וזה מגביר את קצב ההתאדות.
בדרך כלל מבטאים את קצב ההתאדות ביחידות של גרם מים ליחידת זמן ליחידת שטח מאדה. לכן, בדרך כלל, לא תהיה השפעה לשטח על קצב ההתאדות. מובן שהגדלת שטח פני המים תגדיל את סך הכול כמות המים המתאדה בכל יחידת זמן.
ובקשר לנימיות, זוהי תכונה המיוחסת למוצקים מחוררים (כמו ספוגים, או אדמת חרסית) המתארת את יכולתם למשוך במעלה חריריהם נוזלים איתם הם באים במגע. נימיות היא אחד התהליכים המאפשר תנועת נוזלים כלפי מעלה בתוך גבעולי צמחים או בחומרים בעלי נקבוביות דקות, כמו קרקע, בניגוד לכוח הכבידה. לנימיות של אדמה שהורטבה אין השפעה ישירה על קצב ההתאדות (ביחס לפני מים חופשיים שטוחים) אך כן קיימת השפעה על ההתאדות הכוללת. השפעה זו איננה פשוטה, אך בכלליות ניתן לומר שאדמה בעלת נימיות גדולה יותר מגדילה דווקא את ההתאדות הכוללת. זאת פשוט ע"י הגדלת שטח הפנים של הנוזל עם האוויר, שכן פני המים אינם שטוחים בגלל המגע עם גרגירי האדמה.
הגובה אליו "יטפס" נוזל בתוך צינור נימי תלוי בתכונה אחרת והיא מתח הפנים של הנוזל. מתח הפנים היא תכונה המייצגת את כוחות המשיכה בין מולקולות החומר בפניו החופשיים, לדוגמה, בפאן הביניים בין מים לאוויר. ככל שמתח הפנים גבוה יותר (למשל, עקב שינויי טמפרטורה או הרכב הנוזל) כוחות המשיכה בין המולקולות גדולים יותר ויכולתן של המולקולות לברוח מן הנוזל אל האוויר ולהתאדות קטנה יותר.
לכן, נוזלים בעלי מתח פנים נמוך מראים התאיידות גדולה יותר משל נוזלים בעלי מתח פנים גבוה.
בברכה,
ד"ר יוסי טנאי
המחלקה לפיסיקה סביבתית והשקיה, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
מכון וולקני
תודה ליובל טנאי וליוני מכמנדרוב על סיועם בהכנת התשובה.
שלום רב,
מתצפית במיקרוסקופ ראיתי שבתאיו של כשות השדות שהוא טפיל מוחלט ( חובב אור וחום) ,יש עמילופסטים רבים.
ידוע שלכשות יש מעט כלורופלסטים. מדוע בכשות, העמילופסטים אינם הופכים באור לכלורופלסטים?
תודה!
שלום יעל,
שאלתך מעניינת מאד במיוחד כי התשובה עשויה להבהיר כי מנגנוני הבקרה של דיפרנציאצית הפלסטידות בכשות שונה מבצמחים אחרים
.אבל תחילה הבהרת מושגים. באופן יסודי התא הצמחי כולל פלסטידות, שנקראות בשמות שונים על פי התכולה שלהם, שעשויה להיות זמנית ולהשתנות עם שינוי התפתחותי של התא או בעקבות שינויים סביבתיים. כלורופלסטים, עמילופלסטים, וכרומופלסטים הם גלגולי פלסטידות
.מנסיוני במחקר כשות ברור לי כי בתנאי גידול מסוימים גבעולי הכשות אכן עשירים בעמילופלסטים, כלומר בפלסטידות לא-פוטוסינתטיות האוגרות עמילן. מתברר שכשות השדות שונה התנהגותית מצמחים רגילים בכך שפלסטידות בגבעול עשויות להתפתח לכלורופלסטים בתנאי עקה, בעיקר כאשר הספקת המוטמעים מהפונדקאי קטנה או נפסקת. על ידי כך מצליח הטפיל לספק לאברי הריבוי שלו את הדרוש להם לצורך השלמת מחזור החיים. בתנאי הארה טובים מספק הפונדקאי לכשות את המוטמעים הדרושים להתפתחותו, אך בתנאי הארה מוגבלים בהם מצטמצמת הספקת המוטמעים משתמש הטפיל תחילה במלאי העמילן שבפלסטידות שלו ואחר כך גם מצליח ליצור מוטמעים בעצמו
.בברכה
,ד"ר דני יואל
המחלקה לחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי
מרכז מחקר נווה יער
שלום
במשימת הערכה שתלמידי כיתה ו' קיבלו בנושא מערכותאקולוגיות הם נשלאו:
באי מסויים קיממים צמחי בר שפני סלע ועיטים.
מה יקרה אם יעלמו השפנים התשובה ברורה יעלמו גם העיטים השאלה הבעיתית שבגללה אני פונה אילכם היא: עשבי הבר יתרבו ללא הפרעה.
במדריך למורה הם טוענים שכן כי אין שפני סלע שיאכלו אותם.
אני טוענת שהם יתרבו עד גבול הנשיאה של אותו אי אחר כך התחרות ביניהם
על משאבי הקיום כמו מים שטח חומרי מזון תכריע גם אותם והם יכחדו.
האם אני צודקת בטענתי זאת. תשובתכם חשובה לי כי אני למדתי את תלמידי כאשר חוליה אחת חסרה בשרשרת מזון כל שרשרת המזון מתפרקת. אלא אם מדובר במארג מזון ובמקרה זה אין מארג מזון.
אשמח לקבל תשובה מכם.
תודה רותי יצחק '
שלום רותי,
זה נכון, שצמחי הבר יתרבו ללא הפרעה, אבל מדוע שיכחדו
?יתקבל מאזן חדש והרכב אוכלוסיה כזה, שהוא המתאים ביותר לתנאים שנוצרו
.אסור לשכוח, שיש גם יחסי הדדיות וגם יחסי דחייה בין מיני צמחים
.דוגמא או שתיים: צמח אשר "נוהג" להישען או לטפס על האחר
, צמח אשר הוא טפיל על האחר, צמח המפריש חומרי רעל משורשיו, מה שמונע צמיחת מינים אחרים בסביבתו.כל זאת בקצרה. אם דרוש, נרכיב פורום מומחים
.חג פורים שמח
.ד"ר ליאורה מאירי
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום נג'מה,
תוצרי קיבוע הפחמן בפוטוסינתזה משמשים בצמח לשתי מטרות, האחת בניית הצמח והשנייה כסובסטרט לנשימה המאפשרת את קיומו. בממוצע ניתן להעריך שהחלוקה בין שני שימושים אלה היא שווה. כמחצית מתוצרי הקיבוע נשארים בצמח והם שבונים את רקמותיו וכל החומרים האורגניים שבהן וכמחצית משמשים לנשימה. המאזן הזה משתנה כמובן במהלך חייו של הצמח. כל עוד הצמח גדל במהירות חלק גדול יותר של תוצרי הפוטוסינתזה נשאר בו ואילו כאשר הוא מתנוון בזקנתו כבר איננו עושה פוטוסינתזה אבל כל עוד התאים חיים הם ממשיכים לנשום. המאזן משתנה כמובן גם במהלך היממה. קיבוע הפחמן מתרחש, ברוב הצמחים, רק בשעות האור ואילו הנשימה נמשכת בכל שעות היממה. יוצאי דופן מכלל זה הם צמחי CAM שמקבעים פחמן מהאוויר בסביבתם בשעות הלילה.
בברכה,
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
האם אנזימי העיכול של טורפים מובהקים, יכולים לפרק חלבונים ועמילן ממקור צמחי? האם מקור החלבון משנה לבעל החיים? השאלה נובעת מכך שחתולי בית רבים ניזונים ממזון מלאכותי המבוסס על מוצרי תירס וסויה עתירי חלבון ועמילן מן הצומח.
תודה,
יעל בר, מקיף ו' באר שבע
שלום יעל,
חתולים מעכלים מזון מן הצומח. בישול וטחינה משפרים הנצילות.
בברכה,
פרופ' עמי אריאלי
הפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה/המחלקה למדעי בעלי חיים
האוניברסיטה העברית
ידועה התופעה שלצמחי מדבר יש חומרים מעכבי נביטה בזרע או בקליפה, ורק אם יורדת כמות סבירה של גשם - הזרע נובט. האם נכון יהיה לומר שלרוב הזרעים האחרים יש גם כן כמות מסוימת של מעכבי נביטה ובעת ספיחת מים הם נשטפים?
תודה
אסתר
לצמחים שונים ישנן דרכים מגוונות לבקרת הנביטה כגון: קליפות זרע קשות שלא מאפשרות קליטת מים, לפרטים ראי בספרם של פוליאקוב, מאיר וקולר / פיזיולוגיה של הצמח, בפרק- אקולוגיה של הנביטה .
לאחר שפירות כאלה נאכלים על ידי בעלי חיים חומרי העכוב מתפרקים, וזרעיהם יוכלו לנבוט. בפירותיהם העסיסיים של מינים רבים בצמחית המטפסים בחורש הים תיכוני בישראל חומרי עיכוב נביטה ונביטתם מתאפשרת רק לאחר שיאכלו על ידי צפורים,לאחר שהזרעים של המטפס יעברו דרך קיבת הציפור , יתפרקו חומרי העיכוב ותתאפשר נביטה. היות ומיני צפורים, נוהגים לעמוד על ראשי שיחים או עצים לאחר האכילה ושם הן מלשלשות את הזרעים ובדרך זו מגיעים הזרעים של המטפסים לאיזור הקרוב לגזע של עץ בוגר. נביטת המטפס בצל העץ, היא נוחה, שם הנבט הצעיר יהיה מוגן מהתיבשות וגם מאוכלי העשב (עדרי צאן או בקר) ובמהלך השנים יגיע המטפס לראש העץ ופירותיו ילטו לעיני צפורים החומדות פירות עסיסיים (לרוב בתקופת הסתו בה מקורות המים מצומצמים).
כך אפשר למצוא מינים שונים של מטפסים שהגיעו למרכזם של עצים או שיחים בוגרים לדוגמא: מינים של זלזלת, קיסוסית, פרזיון, דלעת הנחש ואחרים במרכזה של אילת המסטיק או של חרוב מצוי.
פרופ' יעקב פרידמן
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום למומחי בשער,
האם פקעות תפוחי אדמה שנשמרו בחושך(לא הוריקו, לא הצטמקו) והצמיחו גבעולים עדיין ראויות לאכילה?
תודה, יהודית
שלום יהודית,
בברכה,
פרופ' דוד לוי
המכון למדעי הצמח, וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית
לאחרונה מתפרסמים הרבה נתונים "מדעיים" על יעילותם של מוצקי הקקאו כאנטי אוקסידנטים ואני תוהה מה הם בכלל, מוצקי הקקאו ?
אומרים ששוקולד לבן עשוי רק מחמאת קקאו, אין בו מוצקי קקאו ולכן צבעו בהיר. אז אם מוציאים מהקקאו את החמאה, למה שוקולד 100% מכיל אותה כמות קלוריות כמו שוקולד 50% שיש בו, לכאורה, 50% יותר חמאה? איך זה מסתדר
האם יש מוצקי קקאו שונים, כמו מוצקים חמאתיים, מוצקים פחמימתיים וכו' ן
מה זה מוצקי קקאו ולמה הם כל כך בריאים
תודה
איתן
שלום רב
האם זה נכון שירקות שחתכו אותם וישבו במקרר יום אחד איבדו את הערך הויטמיני שלהם?
תודה
איתי
שלום איתי,
ירקות לאחר החיתוך מאבדים מהערך התזונתי שלהם. חלק מהויטמינים מתפרקים, בעיקר ויטמינים מקבוצה C.
כדאי לאכול פירות וירקות מיד לאחר החיתוך.
בברכה,
אנקה סימוביץ
דיאטנית קלינית
בית החולים שניידר
בס"ד
שלום וברכה
רציתי ברשותך לברר את העניינים הבאים:
א- האם אין בדנ"א את המידע הדרוש לסנתזה של אותן חומצות אמיניות ולכן יש צורך לקלוט אותן מהמזון?
ב- כמה חומצות אמיניות הן הכרחיות?
תודה
מרים גוטסמן
שלום מרים,
להלן קישור בו תוכלי למצוא תשובה לשאלתך:
http://www.infomed.co.il/glossary/g_1516.htm
נשמח לסייע במידה ויתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב
ברצוני לשאול האם האם מעבירה לתינוקה את המידע לייצור נוגדנים או שמעבירה נוגדנים ספציפיים?
תודה, איתישלום איתי,
שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישור לתשובה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=1775
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל