הזנה בצמחים ובבעלי חיים

  שלום, 

בכל נביטה של זרעים יש מעורבות של אנזימים המפרקים את חומרי התשמורת שבזרעים היבשים. 
בזרעים של קטניות (למשל שעועית, אפונה ופול) יש חומרי תשמורת בעיקר חלבון ושמן הנמצאים בפסיגים הבשרניים (לכן יש צורך בפרוטאזות לפירוק החלבון ובליפאזות שונות לפירוק טיפות השמן). 
בזרעים של דגניים (למשל תירס, חיטה, שעורה) יש בעיקר עמילן, מעט שמן ומעט חלבון (לפירוק העמילן יש צורך בעמילאזות) וחומרי התשמורת מצויים באנדוספרם. 
במקרה הקלסי של נביטת גרגרי דגניים, תפיחת הגרגר גורמת ליצירה ושחרור של ההורמון ג'יברלין מציר העובר אל האנדוספרם.  ההורמון מגיע אל שכבת האלוירון העוטפת את האנדוספרם (מתחת לקליפת הגרגר) ומזרז שם יצירת והפרשת עמילאזות המפרקות את גרגרי העמילן שבאנדוספרם. תוצרי פירוק העמילן (גלוקוז) עוברים בדיפוזיה אל העובר ומזרזים את צמיחתו.
הגרגר  של הדגניים הוא פרי בעל זרע אחד לכן הוא מכונה "גרגר" ובו קליפת הפרי מאוחה עם קליפת הזרע ומכילה 7 שכבות. אפשר להבחין בצד אחד של גרגר התירס (קרוב לקצהו המחודד) בשקע ברור המוגבל על ידי קו בהיר בצורת אליפסה המסמנת את גבול המגינית (הפסיג של הדגניים).

אני מניח שברמה של בית הספר, תלמידים אינם יכולים לבצע ניסוי לזיהוי פעילות של אנזימים ולכן אני מציע לעקוף את הבעיה הזו באופן הבא- מאחר ובכל פעילות של אנזימים יש לטמפרטורה השפעה ולכל אנזים יש טמפרטורת אופטימום לפעולתו, אז אפשר לבצע ניסויי נביטה של זרעים על נייר סופג לח בתוך בצלחות פטרי (עטופות בנייר כסף כי אור לעיתים מעכב נביטה) בטמפרטורות שונות ולצפות כל יומיים באחוז הזרעים הנובטים. אפשר להשיג טמפרטורות שונות על ידי השארה בחדר, בתוך פריג'ידר, בתא הקפאה של הפריג'דר ובתנור בטמפרטורה של 40-60 מעלות. הביטוי של הנביטה ישקף באופן כללי את פעילות האנזימים מבלי הצורך לקבוע איזה אנזימים. בכל מקרה של הנבטת זרעים יש צורך, לפני תחילת הניסוי, להשרות אותם במים ולשטוף לעיתים קרובות כדי לסלק את מעכבי הנביטה המצויים בקליפות (הכי טוב לשים זרעים בכוס, לכסות עם גאזה, להדק את הגאזה עם גומייה סביב הכוס ולהניח מתחת לברז מטפטף).

בהצלחה

פרופ' אלי זמסקי
חקלאות/בוטניקה חקלאית
האוניברסיטה העברית

שלום,

לפי המאמר המצ"ב, ריטלין השפיע על התפתחות שורשים לפחות בצמח שנבדק. שווה לנסות גם בבצל.

כל טוב,

ד"ר יהושע קליין
המכון למדעי הצמח
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

שלום,

באופן כללי 150 ח"מ של מגנזיום במי ההשקיה יכולים לגרום לנזק אך לא אמורים לגרום לתמותה של צמחים. ישנם מספר אפשרויות להסבר התופעה המדווחת כולל, מין צמח רגיש למליחות או למלח המגנזיום שהשתמשתם בו. לחילופין מימשק גידול שהחמיר את המצב. לדוגמא מי ההשקיה לא הכילו תמיסה מאוזנת של מרכיבי המינרלים הנחוצים לגידול. אנחנו יודעים שיש תחרות בין סידן ומגנזיום ולכן הגברה של כל אחד פוגעת ומקטינה את הקליטה של השני. יכול להיות שהתופעה המתוארת הינה תגובה של מחסורי סידן חמורים. יש צורך בעוד פרטים על מנת לאתר את הבעיה.

בברכה,

ד"ר אורי ירמיהו
המחלקה לקרקע ומים, מרכז מחקר גילת
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:
 

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7723

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

חמי שלום,

זוהי אכן שאלה טובה.

ראשית, פיטוטוקסיות (רעילות לצמחים) של קומפוסטים נמדדת במהלך הכנתם, והיא יכולה להיות מדד להערכת מידת בשלותם ומוכנותם לשימוש חקלאי.

המדידה נעשית ע"י הכנת מיצוי מימי של הקומפוסט ביחס מים:קומפוסט 1:5 או 1:10, ושימוש במיצוי הזה להרטבת מצע להנבטת זרעים (כאן הבחירה מגוונת).

גורמי הרעילות יכולים להיות אמוניה, חומרים אורגניים רעילים (פנולים, גזים אוגגניים, תרכובות מרקפטו ואחרים), מליחות, pH, מתכות מסיסות (כגון, נחושת ואבץ), וכמובן כל מה שאיננו יודעים לכנות בשם או לבדוק. פיטוטוקסיות יכולה להיות קשורה גם לחומרים אללופתיים (המופרשים ע"י צמח אחד ואשר פוגעים בצמחים אחרים) המצויים בין חומרי הגלם לקומפוסטציה (למשל, נוכחות עלי אורן או אקליפטוס בקומפוסט).

ככלל, אינני מתלהב ממדידה של פיטוטוקסיות בשיטות אלו. בפועל, אופן המדידה מאד משפיע על התוצאה, ולדעתי לפיטוטוקסיות במעבדה אין בהכרח קשר להערכה נכונה של התועלת החקלאית של הקומפוסט. עומס היישום של קומפוסט בקרקע הנו נמוך בדרך כלל, והקרקע היא תווך המשכך פעילות פיטוטוקסית אפשרית, שבמיצוי מימי יכולה להיות דומיננטית. כל הגורמים שמניתי לעיל הנם תלויי מינון, ותלויי תווך: כך, מתכות מסיסות תספחנה בחוזקה על חלקיקי החרסית בקרקע, ה-pH ישוכך ע"י כושר הבופר הגבוה של הקרקע, קצבי האינאקטיבציה בקרקע (כגון, ספיחה, וביודגרדציה) הנם גבוהים מכדי של גורמי הפיטוטוקסיות תוכל להיות השפעה משמעותית (או אף, השפעה כלשהי). יתרה מזאת, זריעה של גידולי שדה מתרחשת זמן רב אחרי פיזור זבלים או קומפוסטים, זמן המאפשר ביטול כל פיטוטוקסיות אפשרית.

המלצתי לחקלאים בד"כ היא לא להתחשב כלל בגורם עלום זה ולהעדיף קומפוסטים פחות בשלים ליישום בגידולי שדה. זמינות יסודות ההזנה במקרה כזה הנה משמעותית יותר, והיא פוחתת בחדות כשהקומפוסט מבשיל יתר על המידה.

עם זאת, פיטוטוקסיות יכולה להיות משמעותית יותר בקומפוסטים המשמשים מרכיב משמעותי במצע הגידול בגידול במצע מנותק. במקרה כזה יש להקפיד על בשלות ועל מניעת המלחה שמקורה בקומפוסט (בעיקר בקומפוסטים מזבלי בע"ח) וריכוזי אמוניה גבוהים (זבלי עוף, בוצות שפכים, זבלי חזיריות וכד').

אחרים ודאי חושבים אחרת (יעל לאור ומיכה רביב, אף הם ממינהל המחקר החקלאי), ותוכל למצוא מקורות רבים (בעברית ובאנגלית) בגוגל ובויקיפדיה.

יום טוב,

ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני

אוקסין ניתן להמיס במים ולהוסיף לתמיסת המזון או מצע הגידול.
ניתן לגדל נבטים על צלחות מצע על בסיסי אגר ולהוסיף את תמיסת האוקסין לפני שהאגר מתקרר או לאחר מכן .

יש לחשב ריכוז סופי בהתאם לכמות המצע בו משתמשים.

פרופ' ניר אוהד
ביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים
אוניברסיטת תל אביב

מצורף לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער":

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7552

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5901

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3397

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7760

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

אתילן משפיע על פירות לימון בכך שהוא מזרז את שבירת הצבע מירוק לצהוב, ולכן טיפול הבחלה באתילן מיושם באופן מסחרי.

בזן הלימון 'וילה פרנקה' יש בעיה ספציפית בכך שאתילן גם גורם לנזקי קליפה המכונים 'רד בלוטש', ולכן פותחו טכנולוגיות שונות להבחלת פירות לימון מזן זה ללא גרימת נזקי קליפה.

נא ראה מאמר מצורף.

בברכה,

דר' רון פורת
המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף
מרכז וולקני

מור שלו רב,

הפיוניות נמצאות גם בעלי הכותרת של פרחים ממינים רבים (אולי יש יוצאים מן הכלל, אבל אני לא מודע להם).
לכן נצפה לקבל גם אידוי מעליי כותרת. לפעמים ישנן פיוניות בגבעול. כך בניסוי שלך  אובדן המים יכול להתרחש מהגבעולים.
לכן כאשר אתה תחולל רוח על הפרחים, יש לצפות שזה גם יאיץ את אובדן המים, אולם זה צריך להיות פחות מהר מאשר כאשר העלים הם גם נמצאים. אידוי מים דרך הפיוניות על פני השטח של עלי הכותרת הוא הכוח שמושך את הצבע מהמים בתחתית האגרטל לראש (עלי הכותרת) בניסוי שלך - זה צריך להיות מואץ עם הרוח.

פרופ' אברהם לוי
המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

עומר שלום,

שאלתך בנושא "השפעת מים אפורים על תהליך הנביטה"  נענתה בעבר באתר ע"י מומחים בתחום. מצ"ב קישורים לתשובות המומחים:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5648
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7278

שמחנו לסייע,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אלעד שלום,

מצ"ב קישור לתשובות מומחים שהשיבו באתר "בשער ברשת" לשאלות בנושא השפעת הוספת גלוקוז על קצב הנביטה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5853
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5352
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4471

לאחר עיון בחומר המצ"ב, נשמח להשיב על שאלות נוספות במהלך עבודת הביוחקר,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

רחלי שלום,

להלן קישור לתשובות שניתנו בנושא ע"י מומחים באתר:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5365
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4621
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אודיה שלום,

מצ"ב קישורים לתשובות מומחים בנושא שאלת החקר שהצגת בשאלתך:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5937

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שקד שלום,

מצ"ב קישור לאתר העונה לשאלה: "אילו מינרלים הצמח צריך" וכיצד יושפע הצמח במקרה של עודף או מחסור במינרלים:

http://www.haderech.co.il/garden27.html
 

כמו כן, מצורף קישור לאתר המסביר עם אילו סוגי מים עדיף להשקות צמחים:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%93%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%96-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

הראל שלום,

שאלה בנושא "השפעת רמת חומציות הקרקע על נביטת זרעים" נענתה בעבר באתר.

להלן הקישור: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4943

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום לרותם, אביאל ושאול,

הרעיון שלכם נכון אבל, לצערי, הניסוי שלכם יכשל.
גלוקוז הוא חומר מזון לרוב האורגניזמים, כולל מיקרואורגניזמים רבים בקרקע. הוספת גלוקוז תגרום לגידול מואץ של חיידקים ופטריות שיהרגו את הצמחים.
אני הייתי נמנע מהוספת גלוקוז לחלוטין. לצמחים יש מאגרי גלוקוז גדולים בתוך התאים שלהם. הגלוקוז אגור בצורת עמילן.
 

הניסוי שאני הייתי מציע לכם הוא שונה:
א) שיתלו חיטה באדמה ועקבו אחר לוח הזמנים לנביטה. רישמו כמה זמן מאז ששתלתם עבר עד שנבטים התחילו לצוץ ומה קצב הגידול לאחר הנביטה, במשך כשבוע.
ב) העמידו ניסוי נוסף עם מספר עציצים (חישבו כמה חזרות דרושות). מצוידים במידע מסעיף א - העבירו עציצים עם נבטים לחושך שלושה ימים לפני הנביטה, יומיים לפני הנביטה, יום לפני הנביטה, ביום הנביטה, יום לאחר הנביטה, יומיים לאחר הנביטה, שלושה ימים לאחר הנביטה.
ג) היו מאוד סבלניים. צמחים רגישים מאד לאור כדי שהניסוי יצליח החושך צריך להיות מוחלט. לא להציץ!
ד) חשוב שלצמחים יהיו כמויות מים שוות במהלך הניסוי. ניתן לשים כל עציץ בתוך כלי המכיל מים. כמה מים? תצטרכו לקבוע לבד בניסוי המקדים (סעיף א).
ה) לאחר שבוע בחושך בידקו את התוצאות. רישמו מה השתנה במבנה הצמחים (אורך העלים, מספר העלים) ובצבעם. אני חושב שתראו דברים מעניינים.
אם תמצאו את הכיוון הזה  מעניין, יהיה שווה להשוות את התוצאות של החיטה לתוצאות של אפונה (שני צמחים עם תוכנית התפתחותית מאוד שונה).
אני מקווה שזה עוזר ואל תהססו לפנות אלי אם יש לכם עוד שאלות.
 

ד"ר ניר קרן
מדעי הצמח והסביבה
האוניברסיטה העברית

שלום,

מלחי החנקן שיכולים לשמש לזירוז נביטה הם חנקת אשלגן, חנקן סידן וחנקן אמון. הריכוזים המומלצים הם עד 5 מילימולר. צריך יהיה לבדוק לכל טיפוס של זרעים בניסוי מקדים מה הריכוזים המתאימים.

להדגמה יש להנביט על מצע עני כגון נייר סופג או צמר-גפן נקי. אפשר גם להשתמש בוורמיקוליט או פרלייט בתנאי שאינם מכילים תוספות דשן.

בחירת הזרעים איננה קלה כי כל סוג של זרעים מסחריים טובים שנמכרים לחקלאות או לגינון בדרך-כלל ינבטו בשיעור קרוב ל-100% גם ללא תוספות, אבל אפשר לבדוק. ייתכן שניתן למצוא זרעים קטנים (כגון חסה או עגבניות) שיגיבו יפה. לגבי קצב הנביטה קשה לדעת, כי הוא יהיה תלוי בטמפרטורה ובתנאי הארה.

אם אפשר, כדאי לנסות על זרעים של צמחי בר שניתן לאסוף בשפע בקרבת ביה"ס. העדיפות לזרעים קטנים (דגניים או מצליבים) ולא לזרעים גדולים (קטניות) שמכילים הרבה חומרי תשמורת וביניהם גם תרכובות חנקן, כך שצפוי שיגיבו חלש לתוספת חיצונית.

אין לאסוף זרעים של צמחי בר מוגנים או של אלה שגדלים בשמורות טבע!

עמרם

שאלה מעניינת.

על פי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) אין בעיה בריאותית לאכול חלודה. טעם האוכל יהיה כנראה מתכתי.

יום טוב

יורם

פרופ' יורם אפשטיין
רפואה
בית חולים שיבא

להלן קישור לתשובה בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5609

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

תשובתי כוללנית בלבד.אני לא בקי בספרות העוסקת בהיבטים אלה של השבלולים אך כהכללה, להרבה מאוד בעלי חיים יש מחזור יממתי: לא-פעילים ביום אך מגיחים לפנות ערב, וזאת בתנאי ששוררים תנאי סביבה מתאימים (כגון לחות באוויר או בקרקע); אחרים הם פעילי יום ולא פעילים בלילה. יש ספרות למכביר על מחזורי יממה בעולם החי, המתנהלים כשעונים מולקולריים פנימיים. בניסוי אפשר להפוך יום ללילה ולעקוב אחר פעילות השבלולים.

פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית

להלן תשובות בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5603

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5342

נשמח להמשיך ולסייע
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

תופעה אכן מעניינת ופורסמה לאחרונה גם על ידי חוקרים מקניה (ראו פרסום http://www.m.elewa.org/JAPS/2011/11.2/2.pdf) .
אבל משך חיי המדף נקבע לא רק על ידי כיפוף הראש אלא גם על ידי נשירת עלים ועלי כותרת והשחרת עלים. ישנה אפשרות שהריכוז של הגבוה של היפוכלוריט (החומר הפעיל באקונומיקה) גורם להפרעה בתהליכים פיזיולוגיים אשר גורמים לכיפוף אבל עדיין לא מאריך את חיי המדף של הורד.

ד"ר משה ראובני
המחלקה לפרחים וצמחי נוי, מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני

מלח יכול להיות רעיל מלחץ אוסמוטי הכרחי לספיגת המים, וגם ע"י שיבוש חלבונים / אנזימים הדרושים לצמיחת הזרע.

פרופ' אלכסנדר לוין
מדעי הצמח והסביבה
האוניברסיטה העברית

שלום,

לצמח יהודי נודד יש פיגמנט סגול- אנטוציאנין המצוי ברקמת האפידרמיס של העלה. בעוצמות אור נמוכות יורד ייצור הפיגמנט ונחשף הכלורופיל המצוי ברקמה מתחתיו.
האנטוציאנין פועל בעלים לסינון הקרינה האולטרה סגולה, וייצורו תלוי בעוצמת הקרינה. כיוון שעוצמת האור יורדת, יש ירידה בייצור הפיגמנט כיוון שאינו נדרש יותר להגנה. מצד שני בעוצמת האור הנמוכה הצמח זקוק לכל האור לפוטוסינטזה והירידה באנטוציאנין ברקמת האפידרמיס מאפשרת ליותר אור להגיע לכלורופיל.

דודו

פרופ' דוד וייס
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

להלן קישור לתשובה בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758

נשמח להמשיך ולסייע,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן קישורים בנושא:

http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma112.htm

http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/255256.html

נמשיך לסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

ישנו מידע רב על נושא יצור והובלת סוכרים בצמחים. רובו באנגלית.

בקצרה, צמחים מייצרים גלוקוז ופרוקטוז ברקמות הירוקות שלהם כתוצאה מהפעילות הפוטוסינטתית.

סוכרוז (גלוקוז+פרוקטוז) הוא הסוכר המשמש להובלה בין רקמות הצמח . מהעלים לשורש לדוגמא.

לצמחים יש מערכת הובלה לסוכרים וחומרים אחרים הנקראת פלואם או שיפה בעיברית.

אם תרצו להוסיף סוכר לצמח תצטרכו להשתמש בסוכרוז ולהזריק אותו לשיפה. זו משימה בעיתית למדי וקשה לי לראות איך תוכלו לבצע זאת ללא עזרה של מומחה.

אפשרות שנייה היא להוסיף סוכרוז דרך מערכת השורשים. צמחים מסוימים, אך לא כל הצמחים, מסוגלים לספוג סוכר מהשורשים. צמח הארבידופסיס (תודרנית לבנה) מסוגל לעשות זאת. במידה ותנסו לעבוד בשיטה זו תצטרכו לשמור על תנאים סטריליים. הסוכר הוא מקור מזון מצויין לחידקים ופטריות שיהרסו את הניסויי.

הוספת סוכר למצע הגידול של ארבידופסיס מגדילה את קצב הגידול.

אני מקווה שתשובתי מספקת במידה ודרושת הבהרות אני אשמח לענות שוב ניר.

ד"ר ניר קרן
מדעי הצמח והסביבה
האוניברסיטה העברית

מצ"ב קישור לתשובה בנושא זה:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3397

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל