הוראת המדעים
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום,
לפי בדיקה באתר האינטרנט של האוניברסיטה העברית - פלורה - שבו מגדירים צמחים רבים, ניתן לראות כי לא קיימת "נענע הררית". לעומת זאת, במשפחת השפתניים ישנו שיח אשר נקרא "שלהבית הררית". זוהי אותה משפחה שאליה שייכת הנענע. הנני מצרפת לך את הלינק לאתר המדובר. תוכלי למצוא בו מידע רב על צמחי ארץ ישראל:
http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=browse&group=1621
http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=PHLBRE
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
לפי ניסוי קומפטון כאשר אור פוגע באלקטרון האלקטרון משנה מהירות וכיוון כי
בנוסחה יש גם זוית
כלומר שינוי מהירות =שינוי כיוון
1] האם השדה החשמלי באוסילוסקופ נחשב לשדה של פוטונים
2באוסילוסקופ התנועה מהתותח למסך ישרה ולפי קומפטון צריכה להיות תזוזה הצידה אז מה נכון
בניסוי קומפטון בו פוטון פוגע באלקטרון נשמרים האנרגיה והתנע. כתוצאה מהפגיעה משתנים כיווני התנועה של האלקטרון והפוטון ומשתנים גם מהירות האלקטרון ואורך הגל של הפוטון.
השדה החשמלי (בין לוחות ההטיה) באוסילוסקופ אינו נחשב לשדה פוטונים.
באוסילוסקופ, תנועת האלקטרונים מתותח האלקטרונים ועד המסך הנה ישירה כאשר השדות החשמליים בין לוחות ההטיה (האנכית והאופקית) הוא אפס.
בתשובתי נעזרתי בדר' פליקס צלניק, פיזיקאי, tselnik@ee.bgu.ac.il . פנייה אל פליקס אפשרית באנגלית או רוסית.
בברכה,
יהונתן
ד"ר יהונתן מולכו
הנדסת חשמל ומחשבים
אוניברסיטת בן גוריון
בטרנספורמצית לורץ
V/C=sin(A)
בטרנספורמצית מרחב זמן מינקובסקי
V/C=tanh(B)
לטרנספורמציות ביטויים שונים וזויות שונות
מה המשמעות של כל זוית בטרנספורמציה. והמציאותהפיזיקלית לפי איזה טרנספורמציה היא פועלת
מצ"ב קישור לשאלות בתחום זה:
http://davidson.weizmann.ac.il/search/apachesolr_search/%D7%92%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%94
נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
קראתי ב- בא במיל כאן
http://new.ba-bamail.co.il/View.aspx?
emailid=15378&memberid=805997
על המצאת פנסי רחוב המכילים אצות והם עשויים להפחית את רמת הפחמן הדו חמצני באוויר.
גם אם המידע נכון, אני תמהה אם אכן פנסי רחוב כאלה יכולים להפחית את רמתו. כאשר האצות מתות הן נרקבות ומשתחרר פחמן דו חמצני חזרה לאויר. אשמח לדעת יותר פרטים על המצאה זו ועל הפתרון לבעיה.
בתודה!
הרעיון נחמד למדי כהדגמה לבתי ספר.
קליטת גז CO2 באור השמש וגם בתאורה מלאכותית על ידי אצות ירוקות כמו על ידי צמחים ירוקים מובנת ומוכרת היטב.
אבל, כדי שקליטת הגז תמשך במידה משמעותית לאורך זמן יהיה הכרחי לאסוף ולסלק כל כמה ימים את האצות שקלטו את הפחמן, וזה נראה לי מסורבל ויקר.
לדעתי הרבה יותר יעיל לחסוך בשימוש באנרגיה בנסיעות ובחימום הצורכים דלק פחמני בכמויות גדולות הרה יותר.
בברכה
דן כהן
פרופ' דן כהן
המחלקה והחוג לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות והחלטות אינטרקטיביות
האוניברסיטה העברית
מחברים שתי מסות שונות לקצות קפיץ בעל קבוע קפיץ כלשהו. משליכים את הקפיץ והמסות הקשורות אליו בזריקה בליסטית למשל במסלול פגז. כאשר המסות מסתובבות בתנועה סיבובית באויר (דומה לידוי פטיש רגיל שהוחזק בידית והושלך בתנועה סיבובית
סביב איזה נקודה המערכת מסתובבת
האם זה מרכז הכובד , מרכז מומנט האנרציה או אחר
האם זה מרכז יציב?
למה אי אפשר לעבור את מהירות האור ?
להלן מספר תשובות בנושא:
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3638
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4189
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4587
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4721
נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום
האם הקרינה מהמחשב עוברת דרך הקיר?
במרקה שכן: האם הקרינה מסוכנת לגבי תינוק שיושן ליד הקיר בחדר הסמוך? הנני יודעת שאין הוכחות לגבי סכנת הקרינה, אבל אנו רוצים ללכת על בטוח
תודה על התשובה
הקרינה האלקטרומגנטית ממחשב יחסית פחותה ולי לא ידוע שהיא מזיקה לבריאות. היא עוברת דרך קיר
במידה והוא עשוי בלוקים או גבס. הקרינה דרך קיר בלוקים או בטון מונחתת בצורה משמעותית יותר מאשר קרינה דרך קיר גבס.
בברכה,
פרופ' ראובן שביט
הנדסת חשמל
אוניברסיטת בן גוריון
שלום רב,
האם נכון להמשיך וללמד ע"פ החוק הביוגנטי של ארנסט הקל ולהציג את הדמיון בין התפתחות עוברית של יצורים שונים ממחלקות שונות באמצעות האיור המבוסס על חוק זה?
בהנחה שהגישה והאיור אינם מדוייקים, אודה אם אקבל הפנייה למקור לאיורים/תמונות אחרים שניתן באמצעותם להדגים את הדמיון בהתפתחות העוברית לתלמידים.
תודה,
יפה גונדה-קרן
שלום.
בדומה, לחישוב סטיית תקן, גם חישוב אר.אמ.אס. מבוסס על שורש ריבועים, אם כי השורש בשני המקרים שונה במקצת.
השאלה שלי היא באיזה מקרים, מבחינה פיזיקלית, מחשבים, עקרונית, את השורש הריבועי של סכום הריבועים (כמו במקרים של מתח וזרם חילופין), ובאיזה מקרים מחשבים את סכום השורשים ? מהו הכלל ?
תודה, בנצי כהן.
להלן קישורים לתשובה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3996828,00.html
יש מחקרים המצדדים ויש המתנגדים
http://www.take-care.org/mbri.asp?id=54
http://www.b-well.co.il/?CategoryID=189&ArticleID=383
http://translate.google.co.il/translate?hl=iw&langpair=en%7Ciw&u=http://www.sciencedaily.com/releases/2008/07/080721152005.htm
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום:)
שמעתי כמה דעות נוגדות לגבי טיגון בשמן זית, ורציתי לדעת האם מותר לטגן בו , והחל מאיזו טמפרטורה הוא מתפרק, תודה:)י
להלן תשובה בנושא:
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4922
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3340069,00.html
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום.
ישנו קשר ברור בין השניים. למשל, מי אגם דון חואן (אם אני זוכר נכון) שבאנטארקטיקה, קופאים ב-40 מעלות צלזיוס מתחת ל-0, בקירוב.
אני מבקש לדעת מהו הביטוי (משיקולים תיאורטיים או ביטוי אמפירי) הקושר בין טמפ' הקיפאון לבין מליחות המים, וגם מקורות העוסקים בכך.
תודה, בנצי.
שלום רב,
מדובר בתופעה נפוצה/כללית - חומר שאינו טהור (במקרה של קרח - מכיל מלחים) נקודת ההמסה שלו יורדת. ירידה זו מוסברת ע"י שינויים בדיאגראמת הפאזות.
מצ"ב קובץ המסביר את התופעה (הדבר מתבטא במשוואת קלזיוס קאלפרון)
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום.
תופעת ההתקרחות קשורה, גנטית, במספר מחזורי התחדשות השיער להם זוכה הפרט .
מהו, אם כן, המנגנון המשריין לנשים, ככלל, מס' מחזורים מספיק גדול, המבטיח אותן מפני התקרחות, למעשה (מלבד מצבים פתולוגיים, כמובן) ?
באיזו מידה רמת הטסטוסטרון מעורב בכך ?
תודה, בנצי.
הטסטוסטרון מתחבר עם שני מימנים והופך לדיהידרוטסטוסטרון שגורם לזקיק לקטון ולהפוך לכזה שמיצר שערות דקיקות וקטנטנות, כל זה קורה רק באזורים בהם יש הפרשת האנזים 5אלפארדוקטז-מהזקיקים, לא בכל הקרקפת, האזורים הספציפים האלה הם אלה שנותנים לגבר את המראה עם המפרצים בקדמת הקרקפת, שמעמיקים ומתחברים עם הקרחת באזור הפדחת, יש דרוג וסולם של עוצמת ההתחברות הנ"ל, על שם המילטון שתאר את הסולם,
אצל נשים יש מסלול שמונע את ההווצרות של דיהידרוטסטוסטרון, ולכן תמונת ההתקרחות שונה לחלוטין, בברכה פרופ' ברנר
פרופ' שרה ברנר
מומחית ברפואת עור
שלום.
מדוע אלקטרונים 'יודעים' להתאבך בשני סדקים, באופן המפגין את אופיים הגלי, אבל לא עוקפים בסדק יחיד ?
עובדה זו גם מלמדת על כך ש'עקיפה' כמקרה פרטי של 'התאבכות' ממספר רב של מקורות משניים, נכון רק לגלים. במילים אחרות, במובן היסודי של המילה, מדובר בשתי תופעות שונות.
תודה, בנצי כהן.
שלום
אעפ''י שאלקטרון מקיים משוואת גל (של שרדינגר) שונה ממשוואת הגל לאור,
התופעה
של עקיפה כן מלווה כל אלקטרון.
אלקטרון שנורה לעבר חריץ או חור בודד במסך,
מייצר מעבר למסך
פילוג הסתברותי של מקומות הגעה דומה לזה שמייצר פוטון.
יעקב בקנשטיין
פרופ' יעקב בקנשטיין
הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, מכון רקח לפיסיקה
האוניברסיטה העברית
שלום.
א. עפ"י היחסות הכללית, אינטראקציית הכבידה מוחלפת בתיאור בסיסי יותר - עיקום המרחב, כאשר אינטראקציית הכבידה בין מסות היא מקרה פרטי שלו.
מאידך, גם שדה אלקטרומגנטי מעקם את המרחב, אם היבנתי נכון. האומנם ?
ב. אם אכן כן, איפה בדיוק ההבחנה בין אינטראקציות בין 'חלקיקים חומריים', בין פוטון לבין 'חלקיק חומרי', ובין פוטון ?
ג. ובהמשך ל(ב): מה בין 'מסה' ל'אנרגיה' במהותם הבסיסית, לפחות מנקודת מבט של 'כבידה' או של 'עיקום המרחב' ? האם אפשר לדבר על סימטריה ביניהם ?
בברכה, בנצי כהן.
נאמר שכאשר אני טס לחלל במהירות הקרובה למהירות האור למשך 7 שנים, אני מגלה כי תושבי כדוה"א הזדקנו ב-500 שנה
שאלה:איך ניתן להבין זאת כאשר אני מדבר על הזדקנות גוף האדם . הרי לא ניתן לימצוא הגיון בריא שיסביר לי את התופעה ,אלא אם כן הצלחנו להבין שבהעדר כח כבידה גופנו מזדקן לאט אם בכלל.
אם זה אומר שאדם במונחים של כדוה"א אכן חי בחלל 500 שנה ,האם זה שקול
אם החללית עצמה הייתה נשארת רק בכדוה"א ולא ממריאה הרי שהחלקים התבלו ב-500 שנה
ואם היא הייתה יוצאת למסע חלקיה היו מתבלים רק ב- 7 שנים
בבקשה הסבר הגיוני לתופעה...
זוג תלמידות בדקו בעבודת ביוחקר את השפעת החשיפה לחמצן על כמות ויטמין c
בתפוזים.
הם חתכו תפוזים למספר חתיכות שונה: תפוז לחצי, לארבע,לשש,לשמונה ולעשר
ותפוז שלם כבקרה .לאחר כשעה הם סחטו את התפוזים למבחנות ,הוסיפו כמות שווה
של עמילן וטיטרו עם יוד עד לקבלת צבע שחור. התוצאות יצאו מפתיעות:ככל
שהתפוז היה חתוך יותר,התקבל בו יותר ויטמין בניגוד להשערה שחשיפה לחמצן
פוגעת בויטמין c. נשמח להסבר ואף להפנייה למקורות מידע רלוונטיים .תודה רבה
שלום למומחים,
נאמר לי כי סודה לשתיה פוגעת באמייל השן, ורציתי לדעת האם זה נכון (בייחוד בגלל שחלק ממשחות השיניים מכילות סודה לשתיה). ואם כן, מהי התגובה המתרחשת בין האמייל לסודה, והניסוח הכימי שלה
תודה!
יש לי עבודה על תורת המיתרים ואני רוצה לדעת איזה קשר יש בין תורת המיתרים לתורת היחסות הכללית
תודה רותם
מנוסחת במשוואת קומפטון
תוצאת התנגשות פוטון אלקטרון מנוסחת יפה במשואת קומפטון מה קורה בשאר
אפשרויות ההתנגשות כמו פוטון פוטון , אלקטרון אלקטרון פורוטון אלקטרון וכולי
יש הרי די הרבה חלקיקים
ל "בשער ברשת" שלום רב
במסגרת לימודי מדעים לכיתות ז' חשוב לנו להדגים , שלא תמיד כשמשקיעים אנר' חום בחומר, מקבלים עליית טמפר'. לצורך זה אני מחממת קרח (ממים מזוקקים) ומודדת את נהחום בכל דקה. במעבר בין מים לגז, עניין השקעת הטמפ' מודגם יפה מאד, (במשך כ-20 דקות הטמפ' נעה סביב 99-100 מעלות(, בעוד שבתחילת התהליך, יש עליה מתמדת של הטמפ'. במעבר מקרח לנוזל, הטמפ' "מתעכבת" רק דקה אחת.
ברור לי שהעניין קשור לחוזק הקשר בין המולקולות במצב צבירה זה, ובכל זאת חסר לי הסבר שיסבר את אוזנם של התלמידים והמורים.
תודה על תשובתכם.
נירה מנע, לבורנטית, תפוח פיס קריית-אונו.
שלום,
מדוע יוד מתמוסס טוב בכלורופורם ובפחמן ארבע כלורי?
איך ניתן היה לחזות את זה מראש?
בתודה,
ילנה.
יוד מתמוסס היטב בכלורופורם ובפחמן ארבע כלורי בגלל העובדה שהוא אינו חומר יוני וכמו כן לא-קוטבי. כלל אצבע הוא שחומרים קוטביים מתמוססים בממסים קוטביים ואילו חומרים לא-קוטביים מתמוססים בממסים שאינם קוטביים. יוד אינו מתמוסס במים שהם כידוע קוטביים אלא אם מוסיפים גם יודיד מאחר ואז נוצר I3- (בתגובה שבין יודיד ליוד) שהוא יוני ולכן מתמוסס במים.
בברכה, דני.
פרופ' דניאל מנדלר
המחלקה לכימיה אורגנית ואנליטית
האוניברסיטה העברית
מדוע יוד עובר המראה (מה מיוחד במבנה וקישור שלו שמאפשר לו לעבור תהליך זה בלחץ אטמוספרי וטמפרטורת החדר)בשונה מהלוגנים אחרים באותו טור. כלומר איך המבנה שלו משפיע על דיאגרמת הפאזות האופינית לו.
שוב תודה!
בקבוצת הרובוטיקה אנו חוקרים כיצד הקקאו מגיע באיכות גבוהה ליצרן.ו
האם זו שיטה יעילה להצמיד לשקי הקקאו הטחון המגיעים ארצה אינדיקטורים לבדיקת לחות או שמא זה נעשה ממילא
מה לגבי סופחי לחות האם נעשה שימוש בהם
האם הקקאו באמת שמור היטב בארץ
הקקאו מעלה עובש ברגע שיש לחות מעל 50% או טמפ מעל 18 מעלות צלזיוס
חוק הנרי משמש לכמת את מסיסות הגזים בממסים.מסיסות הגז ב בממס עומד ביחס ישר ללחץ החלקי של הגז מעל הממס. הקשר זה נכתב כך:
p=kHC
כאשר kH הוא הקבוע תלוי הטמפרטורה (למשל, 769.2 L·atm/mol for dioxygen (O2) in water at 298 K), p
הוא הלחץ החלקי (ATM), ו-C הוא הריכוז של הגז המומס בנוזל (mol / L). לכן אם מלח מתמוסס במים, אז הלחץ החלקי יורד וגם ריכוזו.
בברכה,
פרופ' מוריס אייזן
כימיה
הטכניון
שלום.
השאלה מתייחסת לתהליכים אקראיים. ישנן מערכות בטבע (או מערכות טכנולוגיות, או אלקטרוניות לדוגמא), אשר מדגימות, מבחינה פיזיקלית, ממוצע של תוחלות של משתני המערכת, לעומת כאלה המדגימות תוחלת של ממוצע.
מתי, או באיזה מצבים, נכון המקרה הראשון, ומתי, השני ?
היש לזה קשר עם תלות בין המשתנים ?
לאיזה מהשניים שייך 'רעש' ?
תודה, בנצי.
כשאנו מבצעים ניסויים בחשמל סטאטי אנו דואגים ליבש את אויר החדר מהלחות שבאוירע"י כך שנפעיל מזגן כמה שעות לפני הניסויים או נערוך את הניסויים ביום יבש במיוחד. אחוזי לחות נמוכים הם תנאי הכרחי להצלחת הניסויים בחשמל סטאטי. איך מתיישבת עובדה זו עם ההסבר האלקטרוסטאטי שאנו נותנים לתלמידים בדבר היווצרות ברקים ורעמים בתנאי לחות גבוהים בעננים עמוסי מים?
אשמח לקבל תשובות והרחבה לשאלות הבאות:
א. מהי התשובה המתאימה ( מדעית ) לתלמיד אשר טוען כי החור באוזון היה לפני ההתפתחות הטכנולוגית ותחילת התיעוש וייצור חומרים מזיקים אלו, אלא שאותה התפתחות הביאה להמצאת הכלים הטכנולוגים המתאימים לחשיפת תופעה זו, לכן יש לחפש סיבות אחרות?!
ב. היות והאוזון הינו גז (תנועה מתמדת ושרירותית) אזי איך זה שתנועת הגז לא גורמת למעברו ממקום אחד לאחר ( לאזור החור למשל ) ואז יוצר כמין טיפול, ולו חלקי, לבעיית הידלדלות שכבת האוזון באותם אזורים בהם עיקר היווצרות החור?!
ג. בהנחה והפסיק האדם לייצר את החומרים המזיקים לשכבת האוזון ולייצור החור בה, האם הנזק הנגרם לה מהתפרצויות געשיות גדולות בכדור הארץ, המעיפות כמות עצומה של גזים ואפר געשי והמכילים כמויות גדולות של גפרית ומפרקים את האוזון ימשיכו לפגוע ולייצר חור (ולו בטווח הארוך) או שהטבע בהתבסס על עיקרון שיווי המשקל ימנע תרחיש כזה?!
אשמח בעזרתכם ותודה מראש
ישר כח!
סמיר,
שלום רב,
במסגרת קורס פיתוח של תכנית לימודים, עלו מספר שאלות שלא נמצאה תשובה עליהן, אשמח לעזרתכם:
האוזון הוא חמצן תלת ערכי. מה הן התכונות הכימיות והפיזיקליות המקנות לו את היכולת להיות שכבת בידוד בסטרטוספירה? מדוע דווקא האוזון נוצר שם? ומדוע הוא נוצר דווקא שם(בתנאים הספציפיים האלה)?
סוגיית החור באוזון מדאיגה את כל העולם. עם כל ההתקדמות הטכנולוגית הקיימת הרשות האדם, מדוע אין אנו מייצרים אוזון בצורה מלאכותית ו"ממלאים" את החור?
תודה מראש,
אירה
נניח שמדדתי במעבדה איזשהו גודל, לדוגמא, אורך, ויצא לי 2.5 ס"מ פלוסמינוס 0.1 ס"מ (שהיא השגיאה המוחלטת במרבית הסרגלים השימושיים). האם ההסתברות לקבל, למשל, 2.5001 ס"מ במדידה, שונה מההסתברות לקבלת, למשל, 2.49 ס"מ ?
אני משער שמרבית השגיאות תתרכזנה קרוב יותר לערך הממוצע, פשוט משום שסביר יותר לטעות 'קצת' מאשר 'הרבה'. שאלתי אז היא מהי צורת ההתפלגות ?
תודה, ושבוע טוב, בנצי כהן.
שגיאת המדידה מתפלגת סביב הערך הממוצע בהתפלגות נורמלית .
כדי לראות מהי התפלגות נורמלית , תקתק "התפלגות נורמלית " בגוגל והכנס לערך בוויקיפידיה .
נדב
מתמטיקה
הטכניון
שלום רב!
הבנתי שכאשר ממיסים אלקטרוליט במים,יש "התרחקות" בין אטומי האלקטרוליט- מה שמאפשר משיכה של היונים לקטבים השונים כאשר יוזרם זרם חשמלי בתמיסה. שאלתי היא: האם ההרחקה בין האטומים לא מחזירה אותם למצבם ותכונותיהם כיסוד? וביתר פירוט :האם המסת מלח במים כבר גורמת לרעילות מסוימת של המים בשל הימצאות יונים נפרדים של נתרן וכלור? תודה
אלקטרוליט הוא חומר המורכב מיונים והתמוססותו במים גורמת לפירוקו ליונים ולא לאטומים!
לכן ההתמוססות אינה מחזירה את מרכיבי האלקטרוליט ליסודותיהם. באופן ספציפי, התמוססות נתרן כלורי במים מביאה ליצירתם של יוני כלוריד ויוני נתרן שאינם רעילים אלא אם ריכוזם מאד גבוה.
בברכה, דני
פרופ' דניאל מנדלר
המחלקה לכימיה אורגנית ואנליטית
האוניברסיטה העברית
מדוע האטמוספרה של מאדים התדלדלה עד שכיום הלחץ שלה הוא כ-1% מזה של כדור הארץ
החמצן נמצא באיזון בין יצירתו, על ידי צמחים לבין ניצולו בין השאר על ידי בעלי חיים (אנחנו צורכים חמצן). כל עוד כמות הצרכנים הייתה קטנה עלה ריכוז החמצן באטמוספירה. היום עם העלייה באוכלוסייה ואיתה צריכת האנרגיה ובירוע יערות וכ"ו, האחוז צפוי לרדת.
בברכה
ד"ר זהבי
ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל
ענן הוא ריכוז טיפות מים, גבישי קרח מיקרוסקופים, אשר התהוו כתוצאה מתהליך התעבות של אדי מים הנמצאים במצב רוויתי בנוכחות גרעיני התעבות.
השאלה:
מי יותר צפוף, ענן או אוויר?
למה ענן לא נופל? מה זה שתופס אותו בשמים?
התשובה לשאלה מחולקת לשני חלקים:
1) מהירות נפילה - עננים מורכבים מטיפות מים קטנות וגבישי קרח (בענן קר). מהירות הנפילה תלויה בגודל החלקיק ובמסתו.
גודלם של רוב הטיפות או גבישים הוא מסדר גודל של כמה עשרות מיקרונים ובתחום גדלים זה מהירות הנפילה היא איטית (ס"מ לשנייה).
2) מה שבולם את נפילת הטיפות או הגבישים האיטית הם זרמי אויר עולים המצויים בסביבת הענן ונוצרים בתוכו כאשר טיפות מתעבות או קופאות ומשתחרר חום כמוס.
כאשר מספר טיפות מתלכד לטיפות גדולות יותר (סדר גודל של מספר מילימטרים), מהירות הנפילה גדלה
כך שחלק מהטיפות יכול לעזוב את הענן כגשם.
בברכה,
אילן
ד"ר אילן קורן
מדעי הסביבה ומחקרי אנרגיה
מכון ויצמן למדע
לדוגמה אם אני עומד במרחק מטרים ספורים מגוש אורניום מועשר במשקל קילוגרם(המסה הקריטית הנה יותר מכך) האם הקרינה שהוא ישחרר תהיה מסוכנת לי או זניחה. אני מניח שהדבר תלוי בסוג הקרינה (אלפא, גאמא) ובעצמתה. חלקה הרי גם תיבלע על ידי הגוף עצמו.
אז האם הדבר הינו באמת מסוכן??
תודה מראש
התשובה כתובה בהנחה שהשואל מכיר את מונחי היסוד.
(נמנעתי משמוש באותיות אנגליות היות והשילוב של עברית ואנגלית יוצר אי סדר שאינו ניתן לקריאה).
אורניום 235 מהווה 0.72% מהאורניום הטבעי. הדלק בתחנות כוח גרעיניות מועשר ל- 3-4%
אורניום 235 .בכורי מחקר העשרה מגיעה עד 20%. ישנם כורי מחקר בהם העשרה מגיעה ל- 90%.
למטרות צבאיות מעשירים אורניום לרמה של עד 95% אורניום 235.
נכון שקילוגרם אחד של אורניום 235 הוא מעט מידי כדי ליצור פצצה גרעינית אבל עם מעט יותר (1.5 ק"ג) בשילוב מתאים של חומרים אפשר ליצר מסה קריטית, כלומר תהליך יציב של שרשרת ביקועים.
לגבי הקרינה הנפלטת מאורניום, אורניום פולט חלקיקי אלפה ופוטונים כלומר קרינת גמה וקרינת אקס. האנרגיה של חלקיקי אלפה היא בסביבות 4.5 מא"ו (מיליון אלקטרון-וולט)
אבל חלקיקים אלו אינם חדירים בחומר מוצק, ובאוויר הטווח שלהם הוא מספר ס"מ.
האנרגיה הממוצעת של הפוטונים הנפלטים מאורניום 235 היא בסביבות 0.15 מא"ו, מחצית החיים של אורניום 235 היא 700 מיליון שנים (מחצית החיים של אורניום 238 היא 4.5 מיליארד שנים. לפיכך קצב ההתפרקות של אורניום 235 גבוהה יותר- 80,000 התפרקויות לגרם לשנייה לעומת 12,400 התפרקויות לגרם לשנייה של אורניום 238.
מתוך הנתונים לעיל סכנת הקרינה מאורניום 235 היא כלהלן: אם כל קרינת הפוטונים המשתחררת בהתפרקות נפלטת לסביבה זה יהיה בערך 0.002 ג'אול לשנייה לק"ג. אם כל האנרגיה הזאת נבלעת בק"ג אחד של חומר זה נותן 0.002 גריי לשנייה. בהתחשב במקדם הסיכון זה נותן 0.0013 סיוורט לשנייה או 5 סיוורט לשעה (בערך). במרחק של מטר ממקור הקרינה העוצמה יורדת ביותר מחמישה סדרי גודל
כלומר 40 מיקרוסיוורט לשעה. אם אנרגיה זאת נבלעת בגוף שמשקלו 70 ק"ג המנה היא 0.57 מיקרוסיוורט לשעה.
המנה השנתית המותרת לעובדי קרינה (2000 שעות עבודה) היא 50 מיליסיוורט לכל הגוף. כלומר, החשיפה לקרינה מק"ג אחד של אורניום 235
במרחק של מטר במשך שעה היא
קטנה בהרבה
מהמנה המותרת הממוצעת לעובדי קרינה במשך שעה.
במרחק של מספר מטרים מגוש האורניום הסיכון הוא נמוך בהרבה.
בברכה,
גד שני.
פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון
א.מכתש קביאוס נמצא בקוטב הדרומי של הירח
בצד הנסתר של הירח:84.90°S 35.50°W
ב. מה מספר הימים ( ימי ארץ או ימי ירח ) המוארים בשמש באיזור זה.
מה שטף הקרינה?
באילו מופעים של הירח הקרינה באיזור זה היא מכסימלית?
מהי הטמפרטורה המקסימלית בפני המכתש? מהי קרינת השמש במידרונות
המכתש? במדרונות המזרחיים? המערביים? הצפוניים?
בהתאם למידע זה נדע למקם מערך של תאים סולריים למושבה שתקום בעתיד בירח.
כמות האור המתקבלת, ע"י השמש, באזור מסוים על הירח תלויה בזוית של הנקודה על פני השטח של הירח, וכן את פרטי מסלולו של הירח סביב כדור הארץ, ואת מסלולו של כדור הארץ סביב השמש. בנוסף זה תלוי בטופוגרפיה המקומית, כגון השיפוע של השטח המדובר, והאם יש סביב ההרים, וכו 'אם אתם רוצים לדעת את הטמפרטורה של האזור הזה, אתה גם צריך לדעת כמה טוב האזור סופג את אור השמש. כל זה מוביל לפתרון ע"י סט מורכב של משוואות. מודל מפורט המכיל את המשוואות ההכרחית, ניתן למצוא במאמר הבא:
Estimation of solar illumination on the Moon: A theoretical model by X. Li, S. Wang, Y. Zheng, and A. Cheng published in Planetary and Space Science vol. 56, pp. 947-950 (2008).
בברכה,
פרופ' מוריס פודולק
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב
אנחנו צריכים למצוא מקום בו הטמפ' הממוצעת על הירח תהיה נוחה לאיוש בני אדם.
אנו יודעים כי בקטבים הפרש הטמפ' מאוד קיצוני, האם על הירח יש מקומות נוספים בהם הפרש הטמפ' יאפשר הקמת התיישבות על הירח?
להלן קישור לנושא:
http://www.universetoday.com/19623/temperature-of-the-moon/
בברכה
פרופ' מוריס פודולק
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב