הוראת המדעים

שלום רב,

התשובה לשאלה זו טמונה בהגדרה של המילה "יום". אם נגדיר יום כ"זמן שלוקח לכדור הארץ להסתובב ב- 360 מעלות", אז אורכו של יום הוא אכן 23.9344696 שעות. זה נקרא "היום הכוכבי" (("sidereal day". אבל גם ניתן להגדיר יום כ"זמן בו השמש נמצאת ב- meridian (הצהריים) לזמן בו השמש חוזרת ל- meridian". זה נקרא "היום הסולרי" ("solar day").

אם נתחיל בצהריים ונחכה במשך "יום כוכבי", אז בעצם כדור הארץ הסתובב ב- 360 מעלות, אבל הוא גם עבר קצת סביב השמש. מאחר שכדור הארץ נע ב- 360 מעלות סביב השמש בכ- 365 ימים, כדור הארץ עובר כמעלה אחת ביום. אז כדי להיות מוצבים עם השמש לאחר יום אחד, כדור הארץ צריך להסתובב 360 מעלות פלוס תוספת של כמעלה אחת כדי לפצות על התנועה לאורך המסלול שלו. משמעות הדבר היא ש"היום הסולרי" יהיה קצת יותר ארוך מ"היום הכוכבי". אנחנו לוקחים את "היום הסולרי" כבדיוק 24 שעות.

קיים סבוך נוסף בגלל שמסלולו של כדור הארץ סביב השמש אינו מעגלי לחלוטין ואף מעט אליפטי. כתוצאה מכך, בחורף כדור הארץ נע מהר יותר סביב השמש ויותר איטי בקיץ. לכן "היום הסולרי" משתנה לאורך כל השנה. אנחנו לוקחים את "היום הסולרי" הממוצע כך שיהיה 24 שעות.

התשובה לשאלה השנייה היא שזה אפשרי עבור שני חלקים שונים של כדור הארץ לראות את הירח באותו הזמן. אם שתי נקודות על פני כדור הארץ, לדוגמה תל האביב והונולולו, הן במרחק 12 שעות ואם הירח גלוי למשך 12 שעות אז הירח יהיה גלוי בתל אביב כשהוא שוקע ובאותו זמן הוא גם יהיה גלוי כפי שהוא עולה בהונולולו.

מוריס

פרופ' מוריס פודולק
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

עופר שלום,

שאלה דומה לשאלתך נענתה בעבר באתר ע"י מומחה. מצ"ב קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5567
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

איתי שלום,

מצ"ב קישור לתשובות מומחים באתר בנושא האנרגיה מהמפץ הגדול:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6080
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5903
 

כמו כן, מצורף קישור למקור מידע בנושא המפץ הגדול:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/astrophysics/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%9E%D7%94

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

כל קליפה אלקטרונית מכילה כמה תת קליפות. הקליפה הראשונה מכילה תת קליפה אחת, שנקראת 1s. הקליפה השנייה מכילה את תת הקליפות 2s ו-2p, השלישית את תת הקליפות 3s,3p,3d, והרביעית את 4s,4p,4d,4f. ב-s נכנסים 2 אלקטרונים, ב-p שישה, ב-d 10, ב-f 14. סדר תת הקליפות לפי אנרגיות הוא

1s,2s,2p,3s,3p,4s,3d,4p,5s,… (משמאל לימין). לכן, 20 מתוך 27 האלקטרונים של קובלט ממלאים את 1s2s2p3s3p4s, ונותרים 7 ל 3d, שיכול להכיל 10. אם סופרים אלקטרונים בקליפות, יש 15 בקליפה השלישית ושניים ברביעית; זה מפני שהאנרגיה של 4s נמוכה מזאת של 3d. ניתן למצוא הסברים ודיאגרמות באתר chemwiki.ucdavis.edu/Inorganic_Chemistry/Electronic_Configurations 

בברכה,

 

פרופ' עוזי קלדור
כימיה
אוניברסיטת תל אביב

הי איתי,

 ריאקציה כימית מבוטאת בעזרת משוואות קינטיות. עבור הריאקציה:  AàBכאשר A  הוא סוכר גבישי ואילוB  הינו סוכר שעבר המסה הקצב נכתב על ידי קבוע K כפול ריכוז הסוכר K[A].

אם למשל אנחנו לוקחים כפית סוכר שבה כ – 1 גרם סוכר ורוצים להמיסה בכוס מים שבה כ -200 גרם מים ניתן לכתוב את המשואה הקינטית על ידי המכפלה K*1:200 (את ריכוז הסוכר ניתן לבטא במספר צורות- לשם פשטות ביטאתי את ריכוזו כ- 1:200). קבוע הקצב אינו תלוי בכמות הסוכר שתוסיף אלא רק בטמפרטורת המים (לכן סוכר מתמוסס מהר במים חמים ולאט במים קרים). קצב המסת הסוכר המתמוסס כן תלוי בכמות הסוכר שתוסיף אך לא באופן פשוט. אם תרצה להוסיף 2 גרם סוכר קצב המסת הסוכר יהיה 2:200*K ואם תרצה להוסיף 3 גרם סוכר הקצב יהיה K*3:200. אולם ככל שתוסיף יותר סוכר ריכוזו במים יעלה ולפי חוק לשטלייה יוצר לחץ (אוסמוטי) נגדי המבוטא על ידי המשוואה K_-1[B]. כלומר הסוכר המומס יתחיל לשקוע לתחתית הכוס. קצב הכולל של ההמסה יהיה K[A]-K_-1[B]. מכאן יוצא שלאחר מספר שניות (או דקות-תלוי בטמפרטורה) יוצר מצב עמיד שבו קצב ההמסה אפס שכן שני האיברים המנוגדים מבטלים אחד את השני וככל שתגדיל את כמות הסוכר ל- 4 או 5 גרם תגדיל גם את שקיעתו לתחתית הכוס.

 בנוסף למה שנכתב לעייל, ראוי לציין כי קצב ההמסה של הסוכר תלוי גם במידת הבחישה של המים. הריכוז כפי שנכתב לעייל מבטא ריכוז הומוגני. אבל למעשה ברגע שהכנסת את הכפית למים הריכוז נעשה מאד לא הומוגני שכן כל כמות הסוכר מרוכזת במקום אחד (ליד הכפית) ולפיכך ריכוזה המקומי גבוה מאד כך שגם B (הסוכר המומס) ריכוזו המקומי גבוה  וייוצר לחץ אוסמוטי נגדי. אם בוחשים חזק את המים גורמים להתפזרות הומוגנית של הסוכר (הלא מומס) במים ובכך מקטינים את ריכוזו הממוצע כך שהלחץ הנגדי K_-1[B] יורד אף הוא ולפיכך קצב המסת הסוכר הכולל גדל.

אני מקווה שההסבר שנתתי מתקבל על דעתך.

שלך רשף טנא

פרופ' רשף טנא
כימיה
מכון ויצמן למדע

שלום!

1)      מודל האטום של בוהר הוא, כמובן, מיושן ופרימיטיבי.

תורת הקוואנטים המודרנית אינה "רואה" אלקטרון נקודתי טעון ש"רוקד הורה" סביב הגרעין. אלא פונקצית-גל. למרבה הפלא, אפשר בכל זאת להראות שההתנהגות המגנטית של אטומים (כלומר – השדה המגנטי שלהם) נובעת בחלקה מ"תנועת" האלקטרון ("כאילו") סביב הגרעין. בחלקה האחר היא נובעת מהעובדה שהאלקטרון עצמו גם הוא מגנט קטן (בגלל הספין שלו). בקיצור – ה"זרם" של האלקטרון אכן כן מתחשבים בו!

בזכותו יש לחומר תכונות מגנטיות.

2)      זוהי שאלה שיש להפנות לניסיונאי (אני תיאורטיקאי).

האם בטכנולוגיות הקיימות ניתן ל"הרקיד" אלקטרון בודד במסלול זעיר בעל ממדים אטומיים באמצעות שדה מגנטי מתאים? לא אתפלא אם אפשרות כזאת כבר קיימת.

השאלה היא – למה יואיל ניסוי כזה?

בברכה רבה,

פרופ' יששכר אונא
פיסיקה
האוניברסיטה העברית

שלום,

תשובת המומחה מצורפת כקובץ - לחץ כאן לצפייה בתשובה.

 בברכה,

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

ישראל שלום,

1. נניח מעגל חשמלי המכיל סוללה (מקור מתח) ונגד. הזרם במעגל יהיה בהתאם למתח הסוללה והתנגדות הנגד. אם אתה מחבר עוד נגד במקביל לראשון אתה מוסיף עוד מסלול שבו יכול לזרום זרם. המתח על שני הנגדים הוא זהה- מתח הסוללה. אם  נניח ששני הנגדים הם בעלי אותה התנגדות, בכל אחד מהם יזרום אותו זרם, כלומר הזרם במעגל יוכפל. זה כמו לחבר נגד אחד בעל התנגדות חצי מהתנגדות הנגד המקורי. זה גם מה שתקבל בחישוב.

אם הנגד השני יהיה לדוגמא בעל התנגדות כפולה מהראשון, הזרם שיזרום בו יהיה חצי מהזרם שיזרום בנגד הראשון כך שסך כל הזרם במעגל יהיה הזרם המקורי ועוד חצי ממנו כלומר פעם וחצי הזרם המקורי. זה כאילו ההתנגדות ירדה לשני שליש מההתנגדות המקורית. זה מה שתקבל בחישוב. באותה צורה ובאותו הגיון תקבל את הזרם וההתנגדות השקולה עם כל נגד שתוסיף במקביל.

2. השאלה השנייה לא לגמרי ברורה. אם אתה מחליף נגד בחוט מוליך אז הקטנת את ההתנגדות ולכן הגדלת את הזרם. אם אתה מחליף חוט נחושת בחוט כסף בהמשך למערכת הנגדים המקבילים זה כמו חיבור נגד בטור וההתנגדות הכוללת היא סכום ההתנגדויות. שוב אם כסף הוא בעל התנגדות קטנה מזו של נחושת אז הקטנת את ההתנגדות הכוללת במעגל והזרם יגדל. 

בברכה,

גד שני.

פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון

שלום רב,

מידע על משפט נתר ניתן למצוא בקישור הבא:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A0%D7%AA%D7%A8_(%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94)

בברכה,
 

פרופ' אבישי דקל
מכון רקח לפיזיקה
האוניברסיטה העברית

שי שלום,

מצורף קישור למאמר העונה על שאלותיך בנושא חיים על המאדים:

http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/marslife.htm

נשמח לסייע גם בהמשך,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רוני,

שאלתך מעניינת. אבל, ראשית מזרע בודד אין להסיק מסקנות צריך להמתין ולראות אם זאת תופעה או מקרה. בנוסף, כדי לענות על שאלתך צריך עוד הרבה נתונים.

1. מה סוג האדמה בעציצים?

2. כמה זרעים יש בכל חזרה? בכל עציץ?

3. מה משטר ההשקייה בניסוי?

4. איך נזרעו הזרעים, יבשים או לאחר התפחה?

5. מה הטמפרטורה במקום הניסוי (יום ולילה)?

6. כמה זמן חלף מהזריעה?

בברכה,

פרופ' אברהם לאלזר

פרופ' אברהם לאלזר
מנהל מכון
מכון וולקני

ידידיה שלום,

שאלה בנושא עיכוב נביטה נשאלה בעבר באתר, להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4306

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות,

בהצלחה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום איתי,

לשאלתך הראשונה – מחלה תורשתית מעצם הגדרתה היא מחלה שעוברת בתורשה ולכן השינוי הגנטי חייב להיות ברמת הד.נ.איי. מחלה גנטית היא זהה למחלה תורשתית וחייב להיות שינוי בדי.נ.איי.

מחלת הטאי זאקס היא מחלה העוברת בתורשה רצסיבית. כלומר אם יש אלל אחד הבן אדם בריא. רק אם מתחתן עם אשה שיש לה גם אלל אחד מוטנטי יש סיכוי של רבע שהילד יהיה הומוזיגוט לשני האללים המוטנטים ואז יהיה חולה.

לשאלתך השניה – ישנם מיקרים כאשר למישהו יש אלל אחד מוטנטי למשל לגן p53  שמעלה את הסיכוי לקבל סוגי סרטן שונים.  ואז יכולה לקרות מוטציה שנייה כתוצאה מחשיפה לחומר קרצינוגני למשל: עשן סיגריה או קרינת UV בתאים סומטיים ולא בתאי המין. ואז, האלל השני ל-p53 יעבור מוטציה והתא יהפוך להיות תא סרטני. במקרה כזה הילדים של אותו אדם ימשיכו לשאת את המוטציה באלל אחד ויהיו בריאים. המוטציה באלל השני לא תעבור בתורשה מכיוון שקרתה רק בתאים סומאטיים. במקרים מסוימים כאשר תאי המין נחשפים למוטגן למשל, קרינת UV ,יכולה להתרחש מוטציה בתאי המין ואז היא כן תעבור בתורשה.

בברכה,

 טלילה

פרופ' טלילה וולק
גנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע

שלום,

שאלה בנושא השפעת מידת הלחות על פעילות חלזונות נשאלה לאחרונה באתר, ונענתה

בהרחבה.

להלן הקישור לתשובה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5941

 נשמח לעזור גם בהמשך,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

יהודית שלום,

נדון במקרה של תייל מוליך חשמל, נחושת למשל,בטמפרטורת החדר. אם לא מפעילים שדה חשמלי לאורך התייל, יוכלו האלקטרונים החופשיים לנוע, בתנועה אקראית ומהירותם הממוצעת היא אפס.

לאחר שמפעילים שדה חשמלי בכיוון התייל, נוסף למהירות האקראית (אשר מכונה: ”מהירות טרמית”) רכיב חדש, בכיוון הפוך לכיוון התייל, כי האלקטרונים טעונים במטען שלילי. החיבור הווקטורי בין המהירות הטרמית לרכיב החדש הנ"ל לאחר מיצוע על כל האלקטרונים, נותן את "מהירות הסחיפה“. מהירות הסחיפה קטנה בהרבה מגודלה של המהירות הטרמית. אפשר להסתכל על ההתנגדות החשמלית כנובעת מהפיזור של האלקטרונים החופשיים עם היונים הכבדים מהם בהרבה. לכן, מהירות הסחיפה תגדל כאשר ההתנגדות תקטן.

חשוב להדגיש כי מהירות ההתפשטות של האות החשמלי בתייל היא הרבה יותר גדולה מהמהירויות אשר דנו בהן עד כה, והיא קרובה למהירות האור. לכן הפרש הזמנים בין הדלקתה של נורה לבין הופעת האור נראה כמיידי. זאת כי אין לראות את התקדמות האות בתייל כאילו והוא נובע מאלקטרוןן שיוצא מהמפסק ומגיע לנורה. מה שקורה הוא שהאלקטרון הראשון נותן דחיפה קלה לזה שלידו וזה שלידו נותן דחיפה קלה לשכנו וכולי, עד שהאלקטרון האחרון נע. הדבר דומה ל-”משחק המנהלים" שבו יש מספר כדורי מתכת תלויים על חוטים. כאשר מסיטים את הכדור הראשון הרחק מהכדורים האחרים ונותנים לו להתנגש עם הכדור שלידו, יזוז רק הכדור האחרון ממצב שיווי המשקל שלו.

בברכה,
 

פרופ' גד עילם
פיסיקה
הטכניון

אביה שלום,

שאלתך נענתה בעבר ע"י מומחי האתר. להלן הקישורים שיסייעו לך בעבודתך:

1. http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273

2. http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625

נשמח לסייע גם בהמשך,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן תשובות המומחה:

1. המונח "מלחים" משמש עבור קבוצה מיוחדת וחשובה של חומרים יוניים. לדוגמא, גם חומצות חזקות מהוות חלק מקבוצת החומרים היוניים, אבל למרות זאת לא ניתן להתייחס אליהן כמלחים.
2. חלודה, בתנאים מציאותיים, היא לא חומר טהור אלא תערובת של מספר תחמוצות. ככל הידוע לי, Fe2O3 , הוא המרכיב העיקרי בחלודה. שוב, באופן טבעי חלודה היא אינה גביש. בתנאי מעבדה, תחמוצת הברזל, לא יוצרת גבישים למרות שהם מהווים חומרים יוניים. המבנה של תחמוצת הברזל שונה מהותית מזה של גביש ברזל. בגבישי ברזל, הקשר בין האטומים הוא מסוג: Coulombic attraction בין היונים החיוביים לשליליים (על מנת להתגבר על דחיית יונים מאותו הסוג). במתכות, הקשר הוא, במידה רבה, של אלקטרונים בלתי-מאותרים, המעניקים למתכת את תכונת ההולכה.
3. ברוב הגדול של הסגסוגות הקשר הוא מתכתי, והוא שונה בהרבה מסוג הקשר המתקיים במתכת נקייה מהטבע.

בברכה,

פרופ' בני גרבר
המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

התופעה נובעת מהתכונות הקוליגטיביות של תמיסה - תכונות התלויות בריכוז המספרי של מולקולות המומס, ובפרט, הורדת נקודת הקיפאון של תמיסה. ככל שריכוז הסוכר בגלידה גבוה יותר, טמפרטורת הקיפאון שלה נמוכה יותר וקרובה יותר לטמפרטורת המקפיא- כלומר ההקפאה פחות עמוקה. (אם למשל טמפרטורת הקיפאון תהיה נמוכה מטמפרטורת המקפיא - הגלידה לא תקפא כלל, או תפשיר אם הוכנסה קפואה) כתוצאה מהגדלת ריכוז הסוכר, הגלידה תעבור התכה מהר יותר כשנוציאה מהמקרר.

השפעת אחוז השומן היא עקיפה - ככל שאחוז השומן במתכון גבוה יותר - יש פחות מים ואז ריכוז הסוכר במים גבוה יותר- וההסבר כמו במקרה הקודם.

הצעה: נסו להקפיא כדורי גלידה (אבל לא עם הרבה סוכר או שומן) הקפאה עמוקה (בDeep freezer ביתי) , אח"כ לטבול אותם ב"בצק בירה" ולטגן זמן קצר בשמן עמוק- ותקבלו "סופגניה" ממולאת בגלידה לחנוכה...

בתאבון וחג שמח,

יואב ליבני

פרופ' יואב ליבני
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

שלום,

שאלת ביוחקר דומה נשאלה ומפורסמת באתר:

להלן הקישור: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5800

בהצלחה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב

אני מפנה אתכם לספר החרקים מאת מיכאל קוסטא בהוצאת האו"פ שנמצא באינטרנט (הקישור מצורף) עמ' 92 והלאה.

http://books.google.co.il/books?id=dX1I0fFaTzIC&printsec=frontcover&dq=%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D&hl=iw&sa=X&ei=8fvSUObPNsiQ4gS_-IC4BQ&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D&f=false

בברכה

טובית

 

ד"ר טובית סימון
המחלקה לזואולוגיה, חרקים
אוניברסיטת תל אביב

סמדר שלום,

מיקרוביולוגיה של הנפט הוא נושא מאוד מורכב. השטח כולל הרבה אספקטים שונים כגון: אופי החיידקים עצמם, תהליכים פיזיולוגיים כולל אלו חיידקים מפרקים איזה פרקציות של הנפט, בידוד החיידקים, יישום פעילות החיידקים בשטח, וכו'.  אני מציע לרשום ב Google  את הערך  "Bacterial Degradation of Crude Oil" ומתוך הרשימה של המאמרים שתופיע, אני ממליץ על מאמר גדול של פרופסור R.Atlas  בעיתון בשם:  Microgbiology Reviews שעכשיו נקרא MMBR.אם משתמשים ב-Google  אפשר להוריד את המאמר כולו למחשב. למרות שהוא קצת ישן, הוא מכיל כמעט את כל הידע הבסיסי ומהמאמר אפשר לקבל תמונה די טובה של השטחים.

פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

תלמידים יקרים שלום,

מצ"ב קישור מהאינטרנט העונה על שאלתכם באתר: איך קרינת מיקרו משפיעה על מים שחוממו במיקרוגל?

http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/physics/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%9C

במידה ויעלו שאלות נוספות נשמח לשוב ולסייע לכם,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

תהילה ודניאל שלום,

בחרתן נושא מרתק. צמחים ואצות משתמשים באותם פיגמנטים לפוטוסינתזה. ישנם זנים של אצות חד-תאיות שמשתמשים בנוסף בפיגמנטים מיוחדים אבל יהיה לכן הרבה יותר נוח לעשות עבודה על צמחים שקל לכן להשיג. אין עדיפות עקרונית לצמחי מים אבל יותר קל למדוד פוטוסינתזה בצמחי מים, כי אפשר בקלות לאסוף את הגזים שמשתחררים בתהליך. אני ממליץ לכם לפנות לד"ר יוספה שחק במכון וולקני שמתמחה ספציפית בנושא היא אולי תוכל להציע לכן משהו יותר ספציפי. הלינק לאתר שלה:

http://www.agri.gov.il/he/people/563.aspx

בהצלחה,

ד"ר דרור נוי
מדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

נתנאל שלום,

בקישור הבא נמצאות התשובות לשאלותיך: http://www.snunit.k12.il/vmuseum/chaos/fractals/index.html

במידה ולאחר קריאת החומר יעלו שאלות נוספות נשמח לעזור.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רחל,

חדקונית האורז הינה מין מצוי מאד בישראל ובעצם כמעט בכל העולם. זה מזיק מחסן נפוץ, המסב נזקים קשים. אני מדי פעם מקבל להגדרה חדקוניות אלה מביקורת גבולות, מחברות הדברה, משרד החקלאות וכו'. אבל אני לא מכיר מישהו שמגדל אותן. אני אנסה לברר, אבל הסיכוי הטוב למצוא הוא לשאול בחנויות אם יש להם נזקים באורז, קמח או אטריות.

אני זוכר שקיות אטריות עם מאות פרטים בפנים.

בברכה,

לייבעלע פרידמן

ד"ר לייבעלע פרידמן
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום ישראל,

להלן תשובותי,

1. מתכות מעבר נקראות גם d block elements כי בהן מתמלאים האלקטרונים בתת רמה d (הסבר על תת רמה: בכל רמת אנרגיה של האטום יש תת רמות במספר זהה למספר הרמה,למשל ברמה שלישית יש 3 תת רמות בשם s,p,d). מתכות מעבר הן כולן מתכות, אבל בתכונותיהן הן מהוות מעבר מהמתכות המובהקות בשני הטורים הראשונים של המערכה המחזורית לעבר היסודות שאינם מתכתיים בטורים: 3-8.

2. בניגוד למתכת, שבה הולכת הזרם וגם החום נעשית על ידי האלקטרונים הניידים, ביהלום הולכת החום נעשית על ידי תנודות הסריג. היהלום לא מוליך חשמל כי האלקטרונים שלו

"תפוסים" בקשרים הקוולנטיים.

3. מה שגורם לחומר שקל ממים לצוף בהם הוא כוח העילוי. כח העילוי פועל באופן נגדי לכוח הכובד. כוח העילוי שווה לנפח הנוזל הנידחה מהגוף כפול צפיפות הנוזל. לכן, אם צפיפות הנוזל גבוהה מצפיפות החומר ממנו עשוי הגוף אזי כח העילוי מאפשר ציפה של הגוף. במקרה הפוך הגוף כמובן שוקע כי כח הכובד מתגבר על כח העילוי.

כל טוב

רחל צימרוט

ד"ר רחל צימרוט

הוראת הכימיה
האוניברסיטה העברית

שלום,

מצ"ב קישור למס' תשובות המופיעות באתר בנושא כוח משיכה-דחייה בגרעין: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2713
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3443
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום לרותם, אביאל ושאול,

הרעיון שלכם נכון אבל, לצערי, הניסוי שלכם יכשל.
גלוקוז הוא חומר מזון לרוב האורגניזמים, כולל מיקרואורגניזמים רבים בקרקע. הוספת גלוקוז תגרום לגידול מואץ של חיידקים ופטריות שיהרגו את הצמחים.
אני הייתי נמנע מהוספת גלוקוז לחלוטין. לצמחים יש מאגרי גלוקוז גדולים בתוך התאים שלהם. הגלוקוז אגור בצורת עמילן.
 

הניסוי שאני הייתי מציע לכם הוא שונה:
א) שיתלו חיטה באדמה ועקבו אחר לוח הזמנים לנביטה. רישמו כמה זמן מאז ששתלתם עבר עד שנבטים התחילו לצוץ ומה קצב הגידול לאחר הנביטה, במשך כשבוע.
ב) העמידו ניסוי נוסף עם מספר עציצים (חישבו כמה חזרות דרושות). מצוידים במידע מסעיף א - העבירו עציצים עם נבטים לחושך שלושה ימים לפני הנביטה, יומיים לפני הנביטה, יום לפני הנביטה, ביום הנביטה, יום לאחר הנביטה, יומיים לאחר הנביטה, שלושה ימים לאחר הנביטה.
ג) היו מאוד סבלניים. צמחים רגישים מאד לאור כדי שהניסוי יצליח החושך צריך להיות מוחלט. לא להציץ!
ד) חשוב שלצמחים יהיו כמויות מים שוות במהלך הניסוי. ניתן לשים כל עציץ בתוך כלי המכיל מים. כמה מים? תצטרכו לקבוע לבד בניסוי המקדים (סעיף א).
ה) לאחר שבוע בחושך בידקו את התוצאות. רישמו מה השתנה במבנה הצמחים (אורך העלים, מספר העלים) ובצבעם. אני חושב שתראו דברים מעניינים.
אם תמצאו את הכיוון הזה  מעניין, יהיה שווה להשוות את התוצאות של החיטה לתוצאות של אפונה (שני צמחים עם תוכנית התפתחותית מאוד שונה).
אני מקווה שזה עוזר ואל תהססו לפנות אלי אם יש לכם עוד שאלות.
 

ד"ר ניר קרן
מדעי הצמח והסביבה
האוניברסיטה העברית

יריב שלום,

עקמומיות המרחב (למשל שטוח או כדורי) ניתנת למדידה ישירה ע"י ניסויים מקומיים - כלומר בסקלות קטנות. לדוגמה, מדידת סכום הזויות של מצולע המורכב משלושה ישרים (שהגדרתם הכללית היא הקוים הקצרים ביותר בין שתי נקודות) - כלומר משולש מוכלל. במרחב שטוח הסכום הוא 180 מעלות, ואילו על פני כדור הוא גדול מזה. תכונה נפרדת של המרחב היא האם הוא סטטי, או משתנה בזמן (מתפשט או מתכווץ). גם במקרה שהיקום משתנה באופן אחיד, אפשר לחזור על הנסיון של מדידת הזויות במשולש, אלא שצריך לבחור משולש מספיק קטן כך שההתפשטות או ההתכווצות תהיה זניחה במהלך הזמן שלוקח ביצוע המדידה (הזמן הקצר ביותר האפשרי באופן תיאורטי הוא מסדר הגודל של הזמן שלוקח לאור לנוע לאורך היקף המשולש).

 כשקוסמולוגים מדברים על יקום שטוח, הם מתכוונים ליקום שהגיאומטריה המקומית והרגעית שלו בכל נקודה ובכל זמן היא של מרחב שטוח, ועם זאת הוא מתפשט בזמן באופן אחיד בכל מקום.

פרופ' טל אלכסנדר
פיסיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע

אסתר שלום רב,

שאלתך נענתה בעבר בהקשר דומה באתר ומצ"ב קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758

כמו כן מצ"ב קישור למאמר המציג מהלך ניסוי ,תוצאות, ומסקנות העשויים

לסייע לתלמידה בנושא הביוחקר הנ"ל:

http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper34/docs/08.pdf

נשמח לסייע גם בהמשך,

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

לא זכור לי שאמרתי שיהיה עיכוב בהתפתחות השמרים. למה בכלל הכוונה במילים "עיכוב בהתפתחות השמרים"? אם הכוונה לעיכוב בגידול במספר התאים, הרי שהפסקת חלוקת התא אין משמעה הפסקת המטבוליזם. בהחלט ייתכן שקצב שחרור פחמן דו חמצני יגבר בעוד שקצב התחלקות התאים ייאט או ייעצר.

ד"ר חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית

אייל שלום,

בדרך כלל, כאשר מוסיפים מומס לממס, נפח התמיסה גדול מאשר נפח הממס לבדו. אבל יש שני תרחישים לפיהם הכלל הזה אינו נשמר.

לפי התרחיש האחד, לממס יש חללים ריקים גדולים יחסית לגודל החלקיקים (הפרודות) שלו. אז, אם החלקיקים של המומס מספיק קטנים הם יכולים למצוא את מקומם בחללים האלה, כך שנפח התמיסה לא יגדל מעבר לנפח המקורי של הממס. נתאר לעצמנו סל מלא ביצים עד גדותיו שאליו אנו מוסיפים דובדבנים. אפשר להוסיף הרבה דובדבנים בלי שנראה אותם ועדיין נחשוב שהסל מלא רק בביצים.

לפי התרחיש השני, חלקיקי המומס גורמים לדחיסה של הממס בגלל כוחות חשמליים, וזה מה שקורה עם יונים של מלחים, אם כי ברוב המקרים התוצאה הסופית של הוספת מלח היא הגדלת הנפח, בגלל הנפח העצמי של היונים. אולם יש מלחים, כמו נתרן הידרוקסידי או תלת-נתרן פוספטי, בהם תוצר הדחיסה גדול מהנפח העצמי של היונים ונקבל הצטמקות של התמיסה ביחס לממס.

שני התרחישים האלה אינם קיימים לגבי הדוגמאות שהבאת: גם סוכר (סוכרוז) וגם מלח (נתרן כלורי) יגדילו את הנפח כאשר הם מומסים במים.

פרופ' יצחק מרכוס
המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית

רינה שלום,

שאלתך בנושא: המלח כגורם רעיל ובעקבות כך מעכב את הצמיחה, נענתה בעבר באתר ולהלן קישור לתשובות:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3491

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5579

נשמח לסייע גם בהמשך,

 בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אין כמעט שום הבדל, בוודאי לא מבחינת הגרביטציה,
בין חלקיקים בעלי מסה וחסרי מסה.

גם אלה וגם אלה גורמים באותו אופן לעיקום המרחב, ותנועתם מרחב
מושפעת באותו אופן, כי הכל תלוי ישירות באנרגית החלקיק ובתנע שלו ולא במסת המנוחה שלו.

בתשובתי הקודמת נשמטה לצערי הנוסחה שהכנסתי.

אנסה להכניס אותה שוב בצורה אחרת:


E*E=p*p*c*c+m*m*c*c*c*c,
כאשר E היא אנרגית החלקיק, p הוא התנע,
c היא מהירות האור, m היא מסת המנוחה ו- * מציין מכפלה.

מכאן יוצא שכאשר m=0 מתקיים E=c*p, אבל זה קורה בקירוב טוב מאד גם כאשר m שונה מ-0 אבל קטן מאד מ- c*p, כלומר
עבור חלקיקים בעלי מסת מנוחה שהם גם מאד אנרגטיים.

מקורות: מאמר בויקיפדיה העברית על הנוסחה
E=mc*c ומאמר אחר על תורת היחסות הכללית

(שים לב שם על מושג טנזור המאמץ והאנרגיה). כדאי אולי להסתכל גם בויקיפדיה האנגלית על המושג Stress-energy tensor.

בברכה,

גדעון בלע.

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

קונכייה קיימת במשרעת רחבה מאוד של חלזונות וכן במשרעת רחבה ביותר של צדפות, בים, במים המתוקים וביבשה. לפיכך, קשה להכליל עבור כול עשרות אלפי המינים.

בחלזונות ירודים כגון סהרן (השוכן במפרץ אילת), סהרונית (השוכנת בכנרת), וכן קרובים שונים של הכיפה הסרוגה (בים התיכון ובאילת), המזון הוא שמכתיב את צבע הקונכייה. בצדפות שונות מידת החשיפה לאור מכתיבה אם הקשוות תהיינה כהות (חשיפה יתרה) או בהירות (חשיפה מועטה).

השבלולים, הם אלה החלזונות השוכנים ביבשה, ובהם במינים רבים הקונכייה מפוספסת.

במקרים אלה, מספר הפסים וכן גם הצבע נקבעים תורשתית.

בברכה

יוסי

שלום נאוה,

הנני מצרפת לך לינק למאמר שאני מאמינה שיוכל
לענות על שאלתך: http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdf07/ze18.pdf

כמו כן, מצורפת מצגת מעניינת ומפורטת בנושא פוטופריודיזם ופריחה:

לחצי כאן לצפייה במצגת

במידה ותהיי מעוניינת בסיוע נוסף אשמח לעמוד לשירותך,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

לפי בדיקה באתר האינטרנט של האוניברסיטה העברית - פלורה - שבו מגדירים צמחים רבים, ניתן לראות כי לא קיימת "נענע הררית". לעומת זאת, במשפחת השפתניים ישנו שיח אשר נקרא "שלהבית הררית". זוהי אותה משפחה שאליה שייכת הנענע. הנני מצרפת לך את הלינק לאתר המדובר. תוכלי למצוא בו מידע רב על צמחי ארץ ישראל:

http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=browse&group=1621

http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=PHLBRE

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל