גיאוגרפיה

שלום,

בכל אזור בארץ כמובן קרינת השמש שונה, ובכל מקום הקרינה משתנה בהתאם לסביבה המיידית. לדוגמא, אם יש בנין רב קומות מדרום אזי השטח יהיה בצל דווקא בצהריים שאז הקרינה הטבעית מקסימלית. באופן כללי בדרום הארץ הקרינה חזקה יותר, וגם לעננות יש השפעה על כך.

מדידות של קרינה הן די נדירות, השירות המטאורולוגי מבצע מדידות בבית דגן, ויש לבדוק אם העלו כבר את הנתונים לאתר השמ"ט
http://data.gov.il/ims

כמו כן, יש תחנות מטאורולוגיות עצמאיות למשל, באוניברסיטת בן גוריון יש גם מדידות של קרינה
http://www.geog.bgu.ac.il/new_design/labs/weather.html

בברכה

אמנון סטופ



 

ד"ר אמנון סטופ
גיאופיסיקה
אוניברסיטת תל אביב

שלום,

מצ"ב תשובת מומחה ששובצה בעבר באתר: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3414
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

דדי שלום,

מצ"ב קובץ של מצגת המסביר בפירוט את ההבדלים בין סוגי הלחצים השונים.

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

כאשר את ואני למשל נוסעים ברכבת, אנחנו נמצאים בתנועה כלפי כיוון הנסיעה.

אנו מתבוננים זה בזה, וחשים כאילו שנינו נמצאים במנוחה למרות שהרכבת נעה במהירות של כ-100 קמ"ש.

מצב זה דומה למצב שבו אנו והאטמוספירה שוהים על-פני כדור הארץ הנמצא בתנועה במהירות גדולה...

כל מה שמצוי על פני כדור הארץ, כולל הגופים והחומרים, נמשך אליו ונע איתו במהירות התנועה הסיבובית.

האטמוספירה אינה יוצאת דופן.

לפיכך: האוויר ואנחנו נעים באותה מהירות. יחסית האחד לשני – אנחנו נמצאים באותו מקום.

לכן אין אנו מרגישים ברוח.

[מתי מרגישים ברוח? – כאשר מהירותה שונה מהמהירות שלנו.

כאשר המהירויות שוות לא נרגיש ברוח]

אני מקווה שהשבתי על השאלה באופן הברור גם לאוכלוסייה של תלמידי בית-ספר יסודי.

בברכה,

טוביה

יהלי שלום,

ככלל ניתן להכליל את סעיפי שאלתך ולבדוק- האם קיימים דרבנים מודרניים?

כמות הדרבנים בארץ ישראל השתנתה במהלך מאה השנים האחרונות. היא ירדה באופן משמעותי בטבע, בעקבות התיישבות האדם בארץ ישראל מחד וצייד מלווה בכלבים מאידך. היא עלתה בשולי השטחים החקלאיים כי אלה מאפשרים פרנסה ליותר דרבנים. במקביל לכך גילו הדרבנים סתגלנות לאזורים האורבניים ובהתאם לכך הם למדו להימנע מדריסות על ידי חציית עורקי תחבורה במעברי המים שמתחת לכבישים ומסילות רכבת ואף לאמץ מעברים ארוכים כתחליף למחילות ולמאורות. הרעש הופך לרעש רקע קבוע עבורם וכך גם רעידות הקרקע שהן רעש רקע סייסמי קבוע מבחינתם. כמו כן הם למדו לחפור מחילות מתחת לבתים כך שרצפת הבית מהווה גג בטוח מעל לראשם.

מכלל הדיווחים בארץ נראה שירושלים היא העיר הנוחה ביותר עבור הדרבנים כפי שהדבר בא לידי ביטוי במפגשים הרבים שלהם עם תושבי העיר. הסיבה לכך היא כנראה איים ירוקים רבים יחסית הנובעים מכך שהעיר בנויה על הרים דבר המותיר "איים" של שטח טבעי ומעורב (גינון וטבעי) בתוך הרצף האורבאני.

אך יש לזכור, ככלל, כחלק מהחיים המודרניים "מדינת ישראל מכסה את ארץ ישראל" ובהמשך יחיו כאן רק מי שיעברו הסתגלות מוחלטת לבטון ואספלט. מתוך בעלי החיים באזור, כנראה שלדרבנים יש התאמה מוקדמת (פרה אדפטציה) למצב זה ולכן סביר שנצפה בקיומם לצידנו גם במאות השנים הבאות.

בברכה

פרופ' צבי סבר

פרופ' צבי סבר
זאולוגיה
אניברסיטת אינדיאנפוליס

להלן תשובה לשאלה דומה הנשאלה באתר:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5413

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום אריאל,

תורת היחסות הכללית של כח הכובד תקפה בכל הסקלות (למיטב ידיעתנו). בפרט היא גם מתארת תנועת גופים גם סביב השמש וגם ליד פני כדור הארץ. ההבדל היחיד הוא שבמקרים בהם הכבידה חלשה, כפי שהיא ליד כדוה"א (בניגוד למשל למצב ליד חור שחור), הנוסחאות הפשוטות יותר של כבידה ניוטונית (שמתארות כבידה ככוח במרחב שטוח ולא כעיוות בגיאומטריה של המרחב-זמן) נותנות קירוב טוב מספיק לרוב הצרכים.

בברכה, טל

פרופ' טל אלכסנדר
פיסיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע

ליקוי ירח מתרחש כאשר כדור-הארץ עובר בין הירח לשמש, וצילו של כדור-הארץ נופל על הירח.

כאשר מביטים מהירח, כדור-הארץ נראה גדול הרבה יותר מהשמש, ולכן, בדרך-כלל כל הצד המואר של הירח עלול להיות מצוי בתוך צילו של כדור-הארץ. אם מישהו יעמוד בנקודה זו על הירח, הוא יהיה עטוי בחשיכה, כפי שהיה אילולא היה עומד בצד החשוך של הירח. ההבדל היחידי הוא שישנה קרינה מסוימת של השמש החודרת דרך אטמוספרת כדור-הארץ ופוגעת בירח, אפילו בזמן הליקוי.

גלי אור בספקטרום הכחול מתפזרים דרך אטמוספרת כדור-הארץ (עקב כך השמיים הם כחולים) אך אורכי גל בספקטרום האדום חודרים דרך האטמוספרה ולא מתפזרים בצורה כה חזקה כמו אורכי גל כחולים, לכן, פני שטח הירח נראים "אדמומיים" בזמן הליקוי.

בלינק לאתר להלן ניתן לראות את התרשמותו של אמן מליקוי ירח כפי שהיה נראה אילו היה עומד על הירח, את התמונה ניתן למצוא בחלקו התחתון של העמוד משמאל:
http://en.wikipedia.org/wiki/Lunar_eclipse

בלינק להלן ניתן לראות תמונה מוגדלת של התמונה הנ"ל:
http://en.wikipedia.org/wiki/File:Eclipse_from_moon.jpg

מצ"ב קישור לשאלה זהה שנשאלה בעבר ותשובתה:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2877

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן קישור בנושא שאלתך:

http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1450&incat=1412&article_id=3116&act=forumPrint

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

בברכה,
ד"ר נורית גולדמן
גיאולוגיה, המחלקה לטבע וחיים
האוניברסיטה הפתוחה

שלום דבורה,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3414

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום ליאורה,

שאלות דומות לשאלתך נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובות:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=1716

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3780

נשמח לעמוד לרשותך במידה ותשובות אלה אינן עונות לשאלתך או שיתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

אחוז החמצן הנוכחי באוויר שאנו נושמים עומד על 20.95%, והוא כזה לפחות ב-300 מיליון השנים האחרונות. משמעות הדבר, שהרכב האטמוספרה מבחינת המרכיבים העיקריים שלה (הווה אומר, חנקן וחמצן) נשאר יציב למדי בתקופה זו. בזמנים קדומים יותר, אחוז החמצן באוויר היה נמוך יותר והשתנה באיטיות עד שהגיע לערכו הנוכחי.

המדענים החוקרים את הרכבה הכימי של האטמוספרה קושרים את הופעת החמצן באטמוספרה שלנו להופעתם של החיים על פני כדור-הארץ, לפני 3.8 מיליארד שנים לערך.

הסיבה לכך שכיום ישנה יציבות בריכוז החמצן באוויר ושהוא אינו משתנה היא קיום שווי-משקל בין תהליכי ההרס והיצירה של החמצן.

חמצן "נהרס" ונלקח מהאוויר בכמה תהליכים, בין היתר בעירה, חמצון ונשימה. כך למשל, כמעט כל היצורים החיים צורכים חמצן לצורכי קיום חילוף חומרים ויצירת אנרגיה. כל שריפה או תהליך בעירה צורך חמצן. חמצן גם מגיב עם מתכות ומינרלים, נמס במים ומתגלגל לתוך תרכובות כימיות שונות, הנקראות תחמוצות (החלודה האדומה המוכרת לנו היא תחמוצת הברזל, תרכובת שבה החמצן "נלכד" מהאוויר לתוך חומר מוצק). חמצן נוצר בתהליכים אחרים וחוזר לאטמוספרה, החשוב שבהם הוא תהליך ההטמעה המבוצע על ידי צמחים ירוקים (פוטוסינתזה). באטמוספרה הגבוהה, חמצן נוצר מפירוק של אדי מים על ידי קרינת השמש.

לסיכום, אחוז החמצן נשאר קבוע משום שיש שווי-משקל ואיזון בתהליכים הכימיים והביולוגיים שקולטים ופולטים חמצן לאטמוספרה. הפרה של שווי המשקל עלולה לשנות את ריכוז החמצן.

בברכה,

פרופ' יואב יאיר
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה

בתגובה ראשונה וקצרה ניתן להגיד ששאלתך נוגעת לשני תחומים שונים שלדעתי יש לבחון כל אחד מהם בנפרד כי ספק אם ניתן לזהות קשר ביניהם. לגבי תכונות עידן הקרח האחרון באמריקה הצפונית ומידת ההקבלה בינן לבין אלו של אירופה, מבחינת זמן ועוצמה, קיימות גישות ודעות שונות. הדבר כרוך בהגדת ובאיבחון העובדות שעל פיהן מושתת כל סברה הקובעת את סופו של עידן הקרח הנידון. איני מכיר את ספרו של הפיסיקאי היפאני הנזכר בשאלתך ואיני יודע על מה מתבססות הנחותיו.

עם זאת ראוי להדגיש שהאזורים אליהם הגיע האדם הלבן בצפון אמריקה " בערך ב-1500 " שבהם נתקל בנחשלות האוכלוסיה המקומית היו דרום הים הקריבי וחופיה ה צפוניים של אמריקה הדרומית. לאזורים אלו לא הגיע מעטה הקרח ובהם שרר בעידן הקרח אקלים הדומה לזה של צפון ארצות הברית כיום. מכאן שמידת השפעת עידן הקרח על אוכלוסיות אזורים אלו אינה ראויה למצב המתואר בשאלך.

לגבי בעיית הקשר בין רמת התפתחותה הטכנולוגית והתרבותית של אוכלוסיה לבין התכונות הגיאוגרפיות של מרחב מושבה , במיוחד כשמרחב זה מבודד, זהו נושא שזכה לספרות מחקרית עשירה ומגוון רחב של דעות והערכות . איני נוטה לתת תשובה קצרה בנושא זה .

שלום רב,

שאלתכן אינה פשוטה ומעידה על דקות הבחנה.

העובדה שמולקולות האוויר נעות כל העת גורמת לכך שחלק מהמולקולות שהיו שבעמודה שמעל מקום כלשהו יתחלפו עם אחרות.

עם זאת, על פי חוקי הגזים הצפיפות של המולקולות, הטמפרטורה והלחץ יוסיפו לקיים את הקשרים ביניהם על פי חוקי הגזים ונגזרותיהם, כגון חוק פסקל, הקובע שהלחץ מתפשט לכל הכיוונים במידה שווה וחוק העילוי של ארכימדס.

מכאן שהמושג "עמודת אוויר", גם אם אוכלוסיית המולקולות המהוות אותו אינה קבועה, הוא מושג שריר.

בתקווה שירדתי לסוף דעתכן ושיישבתי את המבוכה,

ברוך זיו

ד"ר ברוך זיו
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה

שלום רב,

פרופ' אברהם זנגביל
מטאורולוגיה, המכונים לחקר המדבר
אוניברסיטת בן גוריון