ביולוגיה

שלום רב,

הצבע האדום-חום בצד התחתון של העלה אינו משבש את קליטת האור ע"י הכלורופלסטים למרות שהוא מפחית את הקרינה. הבנת נכון את התועלת בתנועה של העלים ונכון שכאשר העלה ניצב לשמש אז האנתוציאנין פחות מפריע. עם זאת, קרינת השמש עוברת דרך כול העלה ולכן הקרינה מגיעה לצד התחתון גם דרך הצד העליון. הספקטרום שעבר את העלה מכיל פחות אדום וכחול שנקלטו ע"י העלה. לכן, מי שמסתובב ביערות עבותים יכול להתרשם שהאור החודר את חופת היער הוא ירקרק...

בהצלחה, 

פרופ' אלי זמסקי
חקלאות/בוטניקה חקלאית
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

שאלה דומה נשאלה בעבר.

מצ"ב קישור לתשובה:
http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=10327 

בהצלחה 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

שאלה דומה בנושא נשאלה בעבר.

מצ"ב קישור לתשובה:
http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5506 

שיהיה בהצלחה 
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

פרופ' שמעון מזרחי
הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

שלום רב,

לא, התיאור הזה איננו מדויק (וגם לא מובן כל-כך...). הוא מנסה לתאר חוק חשוב הקשור לאנטרופיה (שיוסבר מייד) ולא מהי אנטרופיה.

אנטרופיה נחשבת למושג קצת מופשט, אז נתחיל מדוגמא לא מופשטת בכלל. החדר שלנו מתבלגן בלי שנעשה שום דבר מכוון, אבל למרבה הצער אף פעם לא מסתדר מעצמו. למה בעצם? כי המצב "חדר מבולגן" מתייחס למעשה להמון תצורות של החפצים בחדר - הגרביים על הרצפה או על המיטה או על הכסא והספר פתוח על הרצפה או סגור על הכרית וכולי וכולי. לעומת זאת, המצב "חדר מסודר" מתייחס להרבה פחות תצורות - לכל חפץ יש מקום אחד או שניים ראויים. לכן, אם החדר דוגם כל מיני תצורות באופן די אקראי (אנחנו מזיזים חפצים לפי צרכים משתנים, הרוח מעיפה ניירות וכולי וכולי), הרי שרוב הסיכויים שיגיע למצב מבולגן. פשוט יש למצב הזה הרבה יותר אפשרויות. הסיכוי שעל-ידי פעולות ואירועים אקראיים כאלה החדר ימצא את עצמו במקרה במצב מסודר הוא קלוש ביותר. במלים אחרות, ללא התערבות מכוונת, מערכת מגיעה למצב כולל שיש מאחוריו הכי הרבה אפשרויות.

אנטרופיה קשורה למספר האפשרויות, התצורות הפרטניות, שיש למערכת בהינתן מצב כולל שלה. ככל שיש יותר תצורות, האנטרופיה גדולה יותר. האנטרופיה של חדר מבולגן גדולה מהאנטרופיה של חדר מסודר. וכמו בדוגמא של החדר, במערכת סגורה האנטרופיה יכולה רק לעלות. זה נקרא החוק השני של התרמודינמיקה.

מהדוגמא של החדר ברור למה אנשים קושרים הרבה פעמים אנטרופיה לאי-סדר, כי לרוב, מצב כולל המוגדר כבלתי-מסודר מכיל כמות רבה יותר של תצורות פרטניות מאשר מצב כולל המוגדר כמסודר. אבל הקשר הזה לא מחויב המציאות. לפעמים למצב כולל מסודר יש יותר אנטרופיה מאשר למצב מסודר. הנה דוגמא מהחיים. אם לוקחים הרבה קיסמים בקופסא, מתחילים ממצב שבו הם מוערמים אחד על השני בכל מיני זוויות, סוגרים את הקופסא ומנערים אותה, הקיסמים יסתדרו פחות או יותר באותו כיוון. המצב הכולל שאליו המערכת הגיעה תחת אירועים די אקראיים (הניעור) מסודר יותר מהמצב המבולגן בהתחלה. זאת משום שכשהקיסמים הצפופים נמצאים באותו כיוון יש להם יותר חופש תנועה מאשר כאשר הם מסובכים זה בזה.

אז אנטרופיה לא קשורה בהכרח לאי-סדר, degradation או uniformity, אלא למספר התצורות הפרטניות הזמינות בהינתן מצב כולל מסוים.

בהצלחה,

פרופ' חיים דימנט
בית הספר לכימיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

בברכה, 

ד"ר קלנטרוף אייל

האוניברסיטה העברית

שלום רב,

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

מצרפת לך אתר נחמד שמסביר את הנושא הזה:

https://lo.cet.ac.il/player/?document=8ff45936-fbe6-4117-a18c-3776381b7cfa&language=he&sitekey=ebag 

שיהיה בהצלחה 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

אני לא בקיא בפרוטוקולים שאתם משתמשים, אבל אני מניח שעל מנת להשוות מצבים שונים (למשל, מקור פחמן שונה), שתי המערכות צריכות להיות מספיק דומות. כמות המים קובעת את ריכוז כל המרכיבים. לכן חשוב לשמור על תנאים דומים.

בברכה,
 

פרופ' מרטין קופאייק

אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

באתרשאלות רבות בנושא,

מצרפת לך את אחת מהשאלות: http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9527 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

שאלות בנושא נשאלות בעבר באתרינו.

מצ"ב תשובה בנושא:
http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5987 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

יציאת המים (בצורה גזית, כלומר אדי מים) מרחשת דרך פיונית פתוחה. דרך אותה פיונית (אותו הפתח) יש דיפוסיה פנימה (מהאטמוספרה) של פד"ח (גם כן בצורה גזית). התהליך נקרא חילוף הגזים של הצמח.

בברכה

פרופ' מנחם מושליון
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

ניטור באמצעות טלפון חכם נותן מידע "גס" ולא מדויק אך יכול לתת הערכה כללית.

במכשירי ניטור ביתיים משתמשים בעיקר במדדי תנועה ודופק כדי לקבוע את שלבי השינה השונים.

בשינה עמוקה יש מעט תזוזות, האטה קלה בדופק וללא שינוי בדופק. בשינה קלה יש שינוי בקצב הדופק ובערות שינויים משמעותיים.

בברכה,

ד"ר גילי גבעתי

נוירולוגית ורופאת שינה

שלום רב,

מדידה של ריכוז בטאנין במיצוי מימי יש לעשות באורך גל  λ=538 nm

רצוי למדוד קרוב ככל האפשר לזמן המיצוי ויש למנוע שינויי pH אשר עלולים לגרום לשינוי הצבע.

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

מצרפת קישור שאלה דומה שנשאלה בעבר

בהצלחה, 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

לצמחים כמו לבעלי חיים יש הרבה אויבים שגורמים למחלות, כמו וירוסים פיטריות וחידקים.  למרות שהצמחים לא יכולים לברוח מהמזיקים עדין אנו רואים הרבה צמחים בריאים. לצמחים מערכת הגנה מפותחת. אין להם מערכת דם ולא נוגדנים. בצמחים קימת מערכת הגנה מולדת (קיימת גם באנשים). אחת מצורות ההגנה היא מות תאים מתוכנת program cell death.  צמחים יכולים להיות עמידים כנגד בקטריות על יד הפעלת מנגנון של מוות תאי מתוכנת. על ידי כך הם מקריבים מספר עלים אך הצמח שורד את  ההדבקה.

קיימים הרבה מאמרים שמתארים מוות מתוכנת בצמחים.

בברכה

ד"ר עדי אבני
הפקולטה למדעי החיים/המחלקה למדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

פרופ' אלעזר פליק הפנה לתשובתו של פרופ' שלמה סלע:

התשובה מעט מורכבת אך אנסה לפשט.

תרכובות כלור אכן משמשות לחיטוי וגם לעיקור (קטילה מוחלטת של מיקרואורגניזמים).

יעילות הפעולה שלהם נקבעת ע"י מספר גורמים, ביניהם ריכוז החומר הפעיל, זמן החשיפה, טמפרטורה, הגבה (pH), ריכוז החיידקים ההתחלתי, מצבם הפיסיולוגי ונוכחות של חומרים אורגניים בסביבה היכולים להגיב עם הכלור ולנטרל אותו.

אם הכוונה להרוג חיידקים בצמח, יש לקחת בחשבון שגם רקמות הצמח רגישות לכלור.

בברכה ובהצלחה,

פרופ' אלעזר פליק
המחלקה לחקר תוצרת טרייה לאחר הקטיף (אחסון)
מכון וולקני

שלום רב,

בתהליך של הרכבה אין שינוי גנטי. הכנה שומרת על תכונותיה והרוכב על תכונותיו.

ההרכבה מאפשרת שילוב של תכונות מיטביות של מערכת השורשים מחד עם תכונות מיטביות של הנוף מאידך, אך ללא כל שינוי כ=גנטי בכל אחד מהם.

בברכה,

פרופ' צח אדם
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

מצרפת קישור לשאלות שנשאלו בעבר בנושא זה,

בהצלחה 
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,
 

מצ"ב קישור לתשובה לשאלה דומה שנשאלה בעבר

בהצלחה 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

מצ"ב קישור לשאלה דומה שנשאלה בעבר בנושא:
 

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8482

שיהיה בהצלחה 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

שאלה בנושא זה נשאלה רבות באתר "בשער"

מצ"ב קישור לתשובות קודמות בנושא זה.

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5915

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5004

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9601

בהצלחה, 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

א. הקשר בין חיידקי המעי ומחלות שונות נחקר שנים רבות, אך בשנים האחרונות התברר גם הקשר עם השמנה. יש ממצאים מרתקים במחקרים חיה ואדם, המראים כיצד אנטיביוטיקה משפיעה על סויג החיידקים ועל ההשמנה. המנגנונים עדין במחקר, אולם נראה כי חיידקי המעי משפיעים על ספיגת המזון, ומפרישים חומרים שונים הנספגים בגוף וקשורים לבקרת תאבון וחילוף חומרים. בין חומרים אלו נמצאות חומצות שומן שונות אשר משפיעות על הרגישות לאינסולין ועל משק הגלוקוז בגוף.

ב. גם ה"דיאטות" השונות עדיין נמצאות במחקר. מסתבר שאותם מזונות אשר נצרכים על ידי אנשים עם רקע גנטי שונה ואוכלוסיית חיידקים שונה מתנהגים אחרת בגוף. יכולת המיחשוב המרשימה שפותחה על ידי צוותי המחקר במכון ויצמן איפשרה לזהות כיצד אדם מסוים עם חיידקי מעי מסוימים יעלה את רמת הגלוקוז בדם בתגובה למזונות שונים.

ג. בהחלט ניתן לשנות את אוכלוסית החיידקים. לטובה, על יד פעילות גופנית וצריכת מזונות בריאים ועתירי סיבים, ואולי גם לרעה על ידי אנטיביוטיקה ושימוש בפרוביוטיקה (אשר יתכן ומפרה קצת את האיזון הטבעי). לגבי האחרון, מחקר מרתק ממכון ויצמן הראה כי דווקא שימוש בפרוביוטיקה אחרי טיפול אנטיביוטי היה פחות טוב לעומת מתן אפשרות טבעית לחיידקים להתאושש בעצמם. גם כאן, ימים (ומחקרים נוספים) יגידו כיצד ניתן לשנות את אוכלוסית החיידקים לטובתנו.

בברכה, 

ד"ר גל דובנוב-רז
מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים
מרכז רפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר

שלום רב, 

לשאלה הזו יש פן משפטי, ואת הפן הזה יש להפנות למשפטני רשות שמורות הטבע. אני כאן מתייחס לפן הזואולוגי, של שמירת טבע, ואני מביע את דעתי כזואולוג.

לטעמי אין להכיר בחיות-בית ש"גלשו" מהבית אל הבר כחיות מוגנות ואין להגן עליהן. להיפך, יש להשמידן כי הן מזיקות לחיות הבר המקוריות, אלה שתפקידנו המוסרי להגן עליהן. חתול בית שגלש לבר מתחרה על מעט המזון הקיים, עם טורפים קטנים כגון דלק, סמור וכיוצא בכך, מעבר לכך שהוא גם עשוי לטרוף אותם. בכך הוא עשוי להכחיד אותם מן הארץ ובכך אנו חוטאים למחויבותנו המוסרית, להגן על מיני חיות הבר של ישראל.

אוסיף ואומר, ששום סכנת הכחדה לא רובצת על מיני חיות הבית.

בברכה, 

פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

זה באמת עניין של טרמינולוגיה ושאלה לבלשנים יותר מאשר לביולוגים, אבל אנסה להסביר:

יש הבדל בין פורייה ובין מופרית. המילה "פורייה" מתייחסת לפוטנציאל של הביצית או הזרע,  והמילה "מופרית" מתייחסת למצב הביולוגי בו יש התלכדות של הגנום הזכרי והנקבי.  המונח מתייחס לביצית כי היא זו שמכילה את הזרע והעובר מתחיל את התפתחותו בתוכה. לא רואה מה לא נכון או מטעה ובודאי שאין כאן בעיה פמינסטית, אפילו להיפך...

הדבר דומה לשימוש במילה המתארת מאכל שהוא מתאים לאכילה ונקרא "אכיל" ובין המצב בו אכלו אותו והוא נקרא "אכול", או מוצר שמתאים לכביסה "כביס" ומצבו לאחר כביסה – "מכובס"

בהצלחה, 

ד"ר מירה מלכוב

המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי

שלום רב,

התשובה לסעיף 1. היא לא! יש הבדל בפוטנציאל הממברנה של תאי הגוף השונים על פי תפקודם (ולא ברור מהיכן נלקח המספר -38mv). הפוטנציאל תלוי בפעילות תעלות יוניות, משאבות ועוד. כך לדוגמה, שינוי בפוטנציאל הממברנה במערכת ההולכה בלב, עלול לגרום להפרעות בקצב הלב. 

בברכה, 

ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,
בכדי לשמור על טמפרטורת גוף בתחום הפיזיולוגי, עלינו להפיג עודפי חום הנצברים בגוף. ביום חם, ועוד יותר במאמץ גופני, אנו צוברים חום. כחלק ממנגנון ויסות החום ובכדי לפנות את עודפי החום יש להעביר כמות דם גדולה ממרכז הגוף להיקף. לצורך כך כלי הדם ההיקפיים מתרחבים. סומק בפנים הוא ביטוי נפוץ של הרחבת כלי הדם העוריים אבל גם ההתבלטות שלהם.

אגב, בחורף, כשעלינו לשמור שלא נפסיד חום לסביבה, כלי הדם מוצרים ופחות דם זורם ממרכז הגוף להיקף. הביטוי החיצוני הוא חיוורון ואפילו הכחלה (בעיקר בקצוות).

פרופ' יורם אפשטיין
רפואה
בית חולים שיבא

שלום רב,

1. השאלה לא לגמרי ברורה לי, אבל אופציה ב' בהחלט נכונה: אם אנחנו רוצים לבטא חלבון בחיידקים, אנחנו מחדירים את הגן המקודד לחלבון בתוך פלסמיד. PCR היא שיטה המאפשרת הגברת כמות של מקטע מסויים, אבל ביטוי של גן באורגניזם זר דורש בד"כ הרכבת מקטעים שונים, ואת זה עושים בד"כ על גבי פלסמיד. מכיוון שגם ביטוי של חלבונים כלשהם בכל אורגניזם (לא רק בחיידקים) דורש שלבי שיבוט (למשל, כדי להצמיד את הגן לאיזורים הרגולטורים), פלסמידים משמשים להרכבת מקטעי הדנא בצורה הנכונה. המקטעים יכולים להיות תוצרי PCR או מקטעים שבאים מפלסמידים אחרים.

2. לפני מציאת אנזימי הרסטריקציה היה שימוש רב לפאג'ים. היום רק חוקרים אותם כי הם וירוסים מעניינים מאוד, אבל משתמשים בפלסמידים לצורכי שיבוט.

בהצלחה, 

פרופ' מרטין קופאייק

אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

לא שמעתי על המחקר הזה, אשמח אם תעבירי לי כדי שאוכל להתרשם. לא מכירה מחקר או ממצא או אפילו הנחה כזו. בתהליכי הפרייה משתמשים פעמים רבות בזרע תורם ומשיגים אחוזי הפרייה גבוהים ביותר. הקורלציה הקיימת מתייחסת לאיכות הזרע ולא לקשר של בעלת הביצית לבעל הזרע, עד כמה שידוע לי.

אבל נחמד היה לחשוב שזה באמת ככה...

בהצלחה,

ד"ר מירה מלכוב

המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי

פרופ' מרטין קופאייק

אוניברסיטת תל אביב

פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

פרופ' מרטין קופאייק

אוניברסיטת תל אביב