ביולוגיה - 1

שלום,

להלן מספר תשובות מומחים בנושא עיכוב הנביטה בסביבת  עץ האורן:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7652

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3578

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4535

בהצלחה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

במקרה זה, הכי מועיל מבחינה לימודית להתחיל מטווח ריכוזים רחב ולמהול כל פעם ב- 5. בדבש טהור החיידק לא אמור לגדול אבל גם התוצאה שלילית חשובה. בשלב השני ניתן להתמקד ולעשות מיהולים של 1:2

ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

מצורפים מספר קישורים לתשובות, שהתקבלו בעבר על ידיד ממוחים, הדנות בגורמים שונים המשפעים על העובש  ומפנות למקורות מידע נוספים.
תשובות נוספות ניתון למצוא באתר "בשער ברשת" בעזרת חיפוש.

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5723

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4860

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4792

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3954

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5542

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4951

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

הנה כמה אפשרויות

CFTR- הגן שמקודד לחלבון תעלת הכלור CFTR בריאות ופגום בחולי ציסטיק פיברוזיס (CF). יש מגוון מוטציות עם תוצאות 'טכניות' שונות אבל כולן מסתכמות בתעלה פגומה ובהצטברות נוזלים בראות.

מידע נוסף על המוטציות השונות:

 <http://www.nchpeg.org/nutrition/index.php?option=com_content&view=article&id=462&Itemid=564&limitstart=4>

וגם

<http://www.nchpeg.org/nutrition/index.php?option=com_content&view=article&id=462&Itemid=564&limitstart=5>

2. חלבון נוסף ששווה לבדוק הוא הגן לחלבון glucose-6-phosphate dehydrogenase שמוטציות מקושרות לרגישות לפול אצל יוצאי עיראק. לקישור http://ghr.nlm.nih.gov/gene/G6PD לרשימת מוטציות (בגוף הטקסט)- http://omim.org/entry/305900

3. גם המופיליה סוג A בהחלט רלוונטית (hemophilia A). לקישור http://ghr.nlm.nih.gov/condition/hemophilia

ד"ר יורם גרשמן
ביולוגיה
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך

שלום,

הלחות תשפיע בעיקר דרך מאזן המים. בלחות גבוהה הפיוניות עשויות (אם אין עקת מים מסיבות שונות) להיות פתוחות יותר מאשר בלחות נמוכה ולכן כניסת פחמן דו חמצני מהסביבה לחללי האויר בעלה תהייה טובה יותר ומכאן גם שיעור פוטוסינטזה גבוה יותר מאשר בלחות נמוכה.

מקווה שעוזר,

פרופ' אהרון קפלן
מדעי הצמח והסביבה
האוניברסיטה העברית

אוקסין ניתן להמיס במים ולהוסיף לתמיסת המזון או מצע הגידול.
ניתן לגדל נבטים על צלחות מצע על בסיסי אגר ולהוסיף את תמיסת האוקסין לפני שהאגר מתקרר או לאחר מכן .

יש לחשב ריכוז סופי בהתאם לכמות המצע בו משתמשים.

פרופ' ניר אוהד
ביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים
אוניברסיטת תל אביב

בשאור מלבד לשמרים מתפתחים גם חיידקים לקטים. לכן זו מערכת עם מיקרואורגניזמים שונים (שמרים וחיידקים) ונחשבת לעשירה יותר מבחינת הטעם המתפתח בבצק.

אני מציע לקרוא את הספרות בנושא. ניתן לחפש באינטרנט תחת המושג: לחם שאור  או Sourdough .

בהצלחה, 
 

פרופ' יחזקאל קאשי
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

שלום רב

התופעה מכונה ״דמיעה״ (guttation) ואינה אפיינית רק לחיטה, אלא מוכרת במיני צמחים רבים. לדעתי הפרשת הנוזל שבה מדובר מתרחשת מאברים מיוחדים המכונים הידאטודות (hydathodes).
ניתן למצא פרטים על אברים מיוחדים אלו בספרים העוסקים באנטומיה של הצמח.

בברכה, 

פרופ' שחל עבו
האוניברסיטה העברית

שלום,

מצ"ב קישורים לתשובות מומחים בנושא כפי שפורסמו בעבר:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4066

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7098

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4699

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4870

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4274

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5687

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער":

לתשובה מספר 1 ניתן ללחוץ כאן.

לתשובה מספר 2 ניתן ללחוץ כאן.

לתשובה מספר 3 ניתן ללחוץ כאן.

לתשובה מספר 4 ניתן ללחוץ כאן

בנוסף,  מצורף מאמר שיוכל לעזור למצוא עוד חומר מדעי על הנושא.

בהצלחה במחקר,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

מצורפת תשובה לשאלתך כפי שפורסמהבעבר באתר "בשער ברשת" 

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7868
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

מצורף לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער":

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7552

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5901

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3397

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7760

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

סבון כלים מכיל חומרים פעילי שטח שברמה כזו או אחרת נועדו להמס שומנים (הנקראים גם ליפידים). הממברנות של החיידק (לאשריכיה קולי ממברנה חיצונית וממברנה פנימית אשר בנויות בעיקר מליפידים ולכן חומרים פעילי שטח מערערים את יציבות הממברנות ופוגעים בתא במספר דרכים - למשל דליפת נוטריינטים, פגיעה ביכולת לייצר ATP וכו'). דווקא הדופן שבנויה מפוליסכריד ומקנה חוזר מכני לתא  החיידק,  יותר עמידה לחומרים אלה.

ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

תאי שמרים רגישים למלח בריכוזים מעל ל- 1.5% מלח. ישנם שמרים שעמידים בריכוזי מלח גבוהים (שמרים אוסמוטולרנטים). המלח משפיע על מערכות רבות בתא, פרט לאפקט הלחץ האוסמוטי שהוא יוצר, כגון על הרכב קרום התא – הרכב חומצות השומן.

ישנם הרבה גנים שמתבטאים עקב חשיפה למלח (כגון HAL1,2,3,4, and 5).

לא נראה לי שחשיפת השמרים לריכוז מלח נמוך תשפיע באופן ניכר (שיפור משמעותי) על העמידות של השמר הרגיל (כמו שמר המאפה Saccharomyces cerevisiae) על התסיסה בריכוז מלח גבוה (לא תהיה תסיסה!).

היות ומספר רב של מערכות וגנים מושפעים ממלח אי אפשר לעשות אדפטציה משמעותית לשמר לחיות ולבצע תסיסה בריכוזי מלח גבוהים. לכן משתמשים, או יכולים להשתמש, בשמרים אוסמוטולרנטים בתסיסות בהן ריכוז המלח גבוה.

להתראות,

פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

שלום,

תנסו צמחי טבק או כל צמח עם זרעים קטנים.

האנטיביוטיות הממולצות  kanamycin  100 mg/ml

Spectinomycin 50 mg/ml

Streptomycine  50 mg/ml

Ampicyline 150 mg/ml

בברכה

ד"ר עדי אבני
הפקולטה למדעי החיים/המחלקה למדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

להלן מספר תשובות בנוגעות לנושא האתילן.

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4103

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5735

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7861

בחיפוש הנושא באתר תוכל למצוא עוד תשובות שיוכלו לעזור לך.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

בתגובה לדשן כלשהו וחנקני בפרט, יהיה שינוי ברור בצבע – מבהיר (ירוק צהבהב) לירוק כהה, כתלות בהרכב המינרלים בדשן. למשל, אם יש די חנקן אך לא ברזל, תהיה תגובה לברזל וכה הלאה.

לכן, דשן מאוזן הוא כזה שיש בו כל הייסודות: חנקן, זרחן, אשלגן, ברזל, מנגן, אבץ, נחושת ומוליבדן. ההנחה היא שבמי ההשקיה (ובקרקע) יש די סידן, מגניון, גפרית, כלוריד ויסודות קורט אחרים.

אם רוצים לבצע בדיקה של מינון-תגובה למרכיב דשן כלשהוא, המדיום (הקרקע ותמיסת ההזנה) צריך להכיל את כל יתר היסודות החיוניים. כדי להשיג שליטה מלא על הרכב המצע, רצוי לבצע את הניסוי במצע שאין בו כלל היסודות הללו (כגון, חול או פרלייט) ולהוסיף את כולם (או חלקם).

בברכה,

ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני

השיטה בה בדקו את רמת הפד"ח בדיסקיות הבננה איננה נכונה.
קודם כל הדיסקיות מאוד קטנות 0.4 ס"מ ולא ברור איזה מדגם זה.

בשביל לבדוק פד"ח ברקמה צמחית הפד"ח צריך לבעבע לתוך תמיסת בסיס. הבסיס מתחבר עם הפד"ח ונוצר מלח. עודף הבסיס מטוטר ע"י חומצה ואז עושים את החישובים.

The determination of mixtures containing NaOH and Na2CO3 or Na2CO3 and NaHCO3 by titration is a common experiment in a Quantitative Analysis course. This determination can be adapted for the analysis of CO2 within a sample. The CO2 is released and absorbed in a solution containing excess NaOH. Titration with standard HCl leads to the determination of CO2 present in the sample.

טיטרציה של הנוזל בו היו הדיסקיות עם בסיס לא נותנת כל תשובה לגבי פד"ח
בברכה,

ד"ר עדנה פסיס
המחלקה לחקר תוצרת חקלאית
מכון וולקני

שלום,

להלן תשובה לשאלתך כפי שפורסמה באתר "בשער ברשת" בעבר.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

מצ"ב קישורים לתשובות מומחים כפי שפורסמו בעבר בנושאים הקשורים לשאלתך:

בעזרת חיפוש באתר תוכלי למצוא תשובות נוספות בנושא.

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7121

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5972

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5389

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4870

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4274

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4066

 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5800

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7130

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6097

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6023

בהצלחה

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן תשובה לשאלתך כפי שפורסמה באתר "בשער ברשת" בעבר.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום יותם,

להורמון ג'יברלין חשיבות גדולה ביותר בנביטה של זרעי דגניים, כולל זרעי חיטה. ג'יברלין מיוצר ע"י העובר בעקבות חדירת מים לזרע. ההורמון מופרש ע"י העובר ונע לשכבת תאי האלאורון שם הוא מפעיל מספר גנים כולל את הגן אלפא-עמילאז. גנים אלה מקודדים לאנזימים מקבוצת ההידרוליזות אשר מופרשים ע"י תאי האלאורון לאנדוספרם שם הם מפרקים את העמילן לגלוקוז והוא משמש לתזונת העובר המתפתח.

הבעיה בניסוי שאתה רוצה לערוך היא העובדה שהעובר עצמו מייצר ג'יברלין ואז לג'יברלין חיצוני לא תהיה השפעה משמעותית. הדרך לבצע ניסוי זה היא להנביט את הזרע בנוכחות מעכב סינתזת ג'יברלין, כמו פקלובוטרזול (10 מ"ג לליטר). חומר זה יעכב את ייצור הג'יברלין ע"י העובר ויעכב את הנביטה. במקרה זה למתן ג'יברלין חיצוני תהיה השפעה ברורה וחזקה על הנביטה (המעכב לא יעכב את פעולת הג'יברלין החיצוני, כיוון שהוא מעכב רק את ייצורו). אני מציע לך לערוך שלושה טיפולים, טיפול ביקורת ללא מעכב וללא ההורמון, טיפול ביקורת שלילית, רק עם מעכב וטיפול עם המעכב והג'יברלין (100 מ"ג לליטר).

בהצלחה, 
 

פרופ' דוד וייס
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

מצורף בזה קישור לתשובות שהתקבלו ע"י המומחים אליו הופנו שאלות בנושא

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7282

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5798

בהצלחה בביוחקר

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

מצ"ב קישור להסבר מפורט שניתן ע"י מומחה באתר:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5847
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.

בהצלחה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן תשובה לשאלה דומה כפי שפורסמה באתר "בשער ברשת" בעבר.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

בדרך כלל רוב החיידקים בטבע עטופים בדופן מאוד מאוד חזק שמגן עליהם מפני כוחות שנוצרים מצנטריפוגציה. אינני מכיר מחקר שמראה רגישות של חיידקים לכוחות צנריפוגציה.

לעומת זאת טיפולים פיזים אחרים כגון חימום  תחת לחץ, הקרנה באור אולטרה סגול, חשיפת החיידקים לזרם חשמלי חזק, מכות חזקות בחלקיקים קטנים, או חשיפה להפרשי לחץ גבוהים מביא לידי מוות לחיידקים. אבל, יש לציין שתמיד אפשר למצוא קבוצה מאוד קטנה של שורדים. כמו כן לא כל זן של חיידקים רגיש באותה מידה לטיפול כל שהוא.

פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

רכוזים הגיוניים יהיו 0.1 מ"ג/מל (מיליגרם למיליליטר) ומטה.

כדאי לעשות מיהולים של 1:10.

כלומר ככה: 0.1 מ"ג/מל, 0.01מ"ג/מל , 0.001 מ"ג למל. ועוד ועוד

ד.א. 0.1מג= 100 מיקרוגרם.

בהצלחה,

ד"ר רבקה אופיר
המחלקה למיקרוביולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מצורפים בזאת שני מקורות מידע העשויים לתת הסבר לתוצאות שהתקבלו:

1. קישור לתשובת מומחה שהתפרסמה באתר:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6130
 

2. מצורפת מצגת לעבודת ביוחקר בנושא שאלת החקר שלכם: לחץ כאן לצפייה במצגת.
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

מצורפים מספר קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא שיוכלו לענות על שאלותיך

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל