ביולוגיה - 1
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום רב במסגרת עבודות חקר שאנו מבצעים עם תלמידי כיתה ט ערכנו ניסוי הבודק את השפעת ריכוז הגלוקוז במי ההשקיה על אחוז הנביטה בזרעי חומוס וזרעי מש התוצאות שהתקבלו היו: בריכוזים מעל 1% גלוקוז - היה עיכוב של הנביטה בזרעים ביחס לבקרה ואילו בריכוזים נמוכים מ-1% ראינו כי קיים זירוז בנביטה של הזרעים לעומת הבקרה לצערי לא הצלחנו למצוא מידע בנושא ואשמח להסברים .
תודה רבה בברכה סנדרה
שלום,
במסגרת המחקר בנושא - השפעת שמן אקליפטוס על חיידקי אי קולי, רציתי לדעת כיצד לדלל את השמן כדי ליצור ריכוזים שונים, וגם לא באיזה ריכוזים צריך לפעול כדי שזה יעבוד.
תודה ויום נעים
מצורף בזה קישור למספר תשובות בנושא שהתקבלו ע"י מומחים
לתשובה מספר 1 ניתן ללחוץ כאן.
לתשובה מספר 2 ניתן ללחוץ כאן.
לתשובה מספר 3 ניתן ללחוץ כאן.
לתשובה מספר 4 ניתן ללחוץ כאן
בנוסף, מצורף מאמר שיוכל לעזור למצוא עוד חומר מדעי על הנושא.
בהצלחה במחקר,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
קראנו שהאור גורם לפירוק האוקסין. האם ככל שאעלה את עוצמת האור האוקסין יתפרק? האם יש לכם מאמרים בנושא? ידוע לי שאוקסין מביא להארכה של גבעולים. מהם הריכוזים האופטימלים לכך?
תודה רבה
צורפים מספר קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא שיוכלו לענות על שאלותיך
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4704
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=12
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7417
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7941
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8083
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8192
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מידע מורחב בנושא השמנים האתרים באקליפטוס ואללופתיה נמצא בקישורים המצורפים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4912
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7448
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7457
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
תינוק נולד ללא הנוגדנים anti-A, anti-B (בהתאם לסוג הדם שלו).
האנטיגנים A ו- B הנם סוכרים פשוטים ונפוצים בטבע: האנטיגנים מצויים על פני ווירוסים, חיידקים, ואפילו על זרעים ודגנים.
כאשר תינוק נולד, הוא נחשף בשימים ובשבועות הראשונים של חייו לאותם מרכיבים שמתחילים לאכלס דרכי הנשימה ודרכי העיכול העליונות. האנטיגנים על פני הווירוסים, החיידקים והמזון נושרים, חוצים את ריריות דרכי הנשימה ודרכי העיכול ופוגשים שם לימפוציטים. הלימפוציטים מזהים אחד או שני האנטיגנים (לפי סוג הדם) ומתחילים לייצר הנוגדן המתאים (אדם בעל סוג דם A מייתר anti-B וכו') כך שרק אחרי חודשיים-3 חדשים ניתן לזהות לראשונה הנוגדנים בדם התינוק.
(במקרה של אדם בעל סוג דם AB, אזי שני האנטיגנים מוכרים ללימפוציטים כאנטיגנים עצמיים, ואף נוגדן לא נוצר).
ד"ר מרטין אליס
מנהל המכון ההמטולוגי ובנק הדם
בית החולים מאיר
ראשית הבהרה - אני מניח שבקופסית כוונתך ל-Capsula?
שנית, השם המקובל יותר ל- Staphylococcus albus הוא Staphylococcus epidermidis סביר להניח שזו הסיבה שלא מצאת מידע.
ולגוף השאלה, אכן Staphylococcus epidermidis יודעים לייצר קופסית, גם מיני סטפילוקוקוס אחרים יודעים לייצר אותה אם כי נראה שלא כולם.
מידע נוסף ומפורט תוכל למצוא בקישור הבא:http://www.antimicrobe.org/new/b234.asp
ד"ר יורם גרשמן
ביולוגיה
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
שלום, במסגרת הביוחקר אני בחרתי לחקור את השפעת החומצה האסקרובית הנחשפת לאוויר בפרקי זמן של 20 דקות על תהליך ההשחמה. חשפתי את החומצה(בריכוז של 1%) לאוויר כל 20 דקות סגרתי עד ל 120 דקות . כאשר שפכתי את החומצה המחומצנת קיבלתי תוצאות הפוכות להשערתי. מצאתי שהחומצה האסקורבית גם אם היא נחשפהה וגם אם לא היא גרמה לעיכוב תהליך ההשחמה. ציפיתי שהחומצה שנחשפה לפרקי זמן של 120 דקות ו- 80 דקות לא תעכב את תהליך ההשחמה ואני אראה השחמה של התפוח. בנוסף שמתי לב שכאשר שפכתי את החומצה המעט חום שהצטבר בזמן החלוקה לצלחות הבהיר (חלקים שהושחמו חזר לצבעו).בדקתי את ה Ph של החומצה והוא 3.
כיצד ניתן להסביר את התוצאות הנ"ל ? ואיך אני יכל להצליח את הניסוי שלי ע"פ ההשערה שלי ?
תודה רבה אשמח לתשובה.
בברכה , איציק אברהם.
איציק שלום,
לפי הבנתי, לא השגת את התוצאה הצפויה בגלל אי-התאמה בין הטיפול שנתת שהיה עדין מדי (חשיפה קצרה יחסית לאוויר, לא ברור באיזה תנאים) לבין שיטת הערכת הפעילות שהייתה לא כמותית ("עובד – לא עובד") ולא רגישה מספיק.
מצ"ב המאמר העוסק בקביעת תנאים לניסוי מהסוג הזה במסגרת הכשרת המורים באינדונזיה – כדי שיעשו אותו בכיתה. תתעלם מהצד החישובי (או שאל תתעלם אם זה מעניין אותך – אבל זה לא הכרחי לנו כעת). המאמר מראה כי אפילו ב-80 מ"צ ייקח יותר מ-10-11 שעות (600-700 דקות) כדי שריכוז החומצה יופחת לחזי מהערך ההתחלתי (half-time). אבל בריכוז שלקחת גם חצי ממנו – 0.5% - הוא גבוה מאד וככל הנראה לא תראה הבדל במערכת הבדיקה הלא רגישה שלך. אם כי, גם במאמר הזה לא כל התנאים פורטו מספיק. בפרסומים אחרים ראיתי ערכים שונים של ה-half-time, אבל בכל מקרה, זמן החשיפה לאוויר שנתת היה לא מספיק כדי לגרום לאובדן משמעותי של כושר חיזור בתמיסת החומצה האסקורבית.
בנוסף, מצ"ב המצגת של (ככל הנראה) תלמיד/ה אשר עסק/ה בנושא דומה אבל שיטת המדידה שם הייתה יותר מתוחכמת וכמותית (ספירת טיפות של תמיסת ויטמין C – אצלם זה היה מיץ תפוזים – הנדרשת כדי לשנות את צבע הנוזל לרמה מסוימת).
על סמך כל השיקולים הנ"ל הייתי ממליץ כך לשפר את המערכת הניסיונית שלך:
1. להפחית את ריכוז החומצה ההתחלתי ע"י מיהול של התמיסה של 1% שהייתה לך פי-10 או אולי אפילו פי-100.
2. להעלות את משך החשיפה משעות לימים
3. לשפר את מגע של התמיסה עם אוויר על ידי שפיכת תמיסת החומצה האסקורבית לכלי שטוח ורדוד (נגיד, צלחת/ות פטרי) ומדי פעם לנער אותם בזהירות ובעדינות. כדי להימנע משינוי בריכוז החומצה עקב אידוי המים כדאי לסמן את רמת הנוזל ההתחלתי ולהוסיף מים נקיים (אך לא את תמיסת החומצה! – החומצה לא מתנדפת, רק המים) עד הרמה ההתחלתית.
4. אפשר היה לחשוב על דרכים נוספות להגביר את חמצון החומצה כמו הוספת חומרים מעודדי חמצון (כגון מלחי נחושת או ברזל, וכו') אבל הייתי מסתפק במה שתיארתי לעיל, לפחות בהתחלה.
5. להפוך את מערכת מדידת הפעילות שלך לכמותית. לצורך כך, במקום פרי התפוח הייתי משתמש במיץ תפוח סחוט שגם לו נותן לעמוד זמן מה במגע עם אוויר כדי שישחים, אך שלא יתסוס ולא יתעפש – אולי מספר שעות. אז, כמו שבמצגת, אפשר לספור כמה טיפות של תמיסות חומצה אסקורבית שונות נדרשות כדי להביא את המיץ לצבע מסוים אחיד.
6. בבדיקה עצמה הייתי משווה בין תמיסה שהוכנה מיד לפני הבדיקה לתמיסה שעמדה חשופה יום אחד, יומיים וכד', וסופר כמה טיפות של כל תמיסה צריך כדי להביא את המיץ לאותה רמה של צבע.
אני בעצמי לא עשיתי ניסוי כזה ולכן לא יכול להמליץ בדיוק איזה ריכוז לקחת, כמה זמן להחזיק ואיך בדיוק להכין את המיץ הכהה, וכו'. יתכן ותצטרך לעשות ניסויים הקדמיים כדי להגיע לצירוף תנאים מיטבי. אבל בשביל זה עושים את הפרויקט, לא?
אם ייצא משהו מעניין אשמח לשמוע (כלומר לראות את הדיווח). ואם צריך יהיה עוד לחשוב ביחד, אל תהסס לשאול.
בהצלחה!
ד"ר ויקטור רודוב
מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני
שלום,
בקישור המצורף תוכלו למצוא תשובת ממוחה העונה לשאלתכם
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4943
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב, אנחנו תלמידי נחשון עושים ביודע על התפתחות עובש התפתחות פטריות על לחם. אחת מהשאלות שלנו הייתה מה היא השפעת הלחות על התפתחות עובש בלחם, בסוף הניסוי ראינו שהתפתחו מספר סוגים של פטריות בצבעים שונים על לחם, צבעים: צהוב, כתום, שחור, לבן וירוק, התקשינו למצוא את סוגי הפטריות השונות. תוכלו לעזור לנו בבקשה למצוא את סוגי הפטריות.
שלום לתלמידי נחשון,
הצבע בלבד אינו מספיק בדרך כלל לקביעת מין העובש.
להלן סיווג לפי התמונות שנשלחו.
בברכה,
פרופ' עמיר שרון
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום לנתאי ואופק
לתגובת שרשים לאוקסין יש עקומת אופטימום ובריכוזים נמוכים מאד הוא לא מעודד כמו גם בריכוזים גבוהים מאד הוא מעכב.
תהליך ההתארכות בשורש קשור גם להורמון אתילן וכדאי לבדוק אם הסגירה של המיכלים אינה מאפשרת אוורור שיכול להשפיע . יש מידע בספרות על ההשפעה המשולבת של שני ההורמונים
מקווה שהמידע יעזור
בברכה
פרופ' מאירה זיו
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה
האוניברסיטה העברית
את הניסוי ערכנו בצורה הבאה: מילאנו 5 אמבטיות זכוכית בכ150 מ"ל מתילן כחול, כאשר כל אמבטיה הצבנו מול מנורת הלוגן במרחק שונה ומדדנו את עוצמת האור בנקודה זו. עוצמות האור הן 2000, 1600, 600, 300 ו180 LUX. (הגברת עוצמת האור אינה לוותה בעליית הטמפרטורה.) לכל אמבטיה הוכנסו בבת אחת 3 פטוטרות סלרי. בתום המתנה של 30 דקות, הוצאנו את כל הפטוטרות מכל האמבטיות וחתכנו אותן מלמטה (צבוע ביותר) במרווחים של ס"מ, עד שהפסיקו להופיע נקודות כחולות המעידות על מעבר מתילן בצינורות העצה. אני מזכירה את התוצאות - התקבל כי הדיות הרב ביותר התרחש בעוצמת אור של 1600 LUX, ולאחר מכן התרחשה ירידה עקבית בשאר עוצמות האור. השאלה היא האם ישנה עוצמת אור מסויימת בה מתרחש דיות ובעוצמות אור גבוהות יותר הפיוניות נסגרות. נשמח לתשובה, תודה רבה.
עוצמות האור בהם השתמשתם אינן גבוהות כלל (העוצמה הגבוהה ביותר בה השתמשתם 2000 lux היא אחת חלקי חמישים מעוצמת אור השמש) לכן לדעתי לא הגעתם לתחום הרוויה של האור ולא עוצמת האור היוותה גורם מגביל בניסוי שלכם.
מנורת הלוגן פולטת חום רב וקרובה כדי לחזק את עוצמת האור סביר להניח שחימם את האוויר סביב העלה (שינוי טמפ' ולחות יחסית משפיעים מאד על הטרנספירציה),
מסיבות אלו אני סבור שראיתם תגובה שאינה קשורה לאור.
בכל מקרה לשאלתכם, הפיוניות מגיבות בצורה חיובית לאור ומעלות את מוליכותן עד עוצמות אור גבוהות (אם כי איני בקי ברגישות האור של פיוניות צמח הסלרי).
בברכה
ד"ר מנחם מושליון
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית
התחלתי ביוחקר ורציתי לדעת מה הם הריכוזים האופטימליים להנבטת חיטה
שלום רב להלן תשובות מומחים בנושא .
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8097
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום אני עושה ניסוי בביוחקר על השפעת שמן אתרי על חידקיי סטרפטוקוקוס. אני מעוניין לדעת כיצד השמן גורם להתרחשות תהליך האפופטוזיס
תודה אבי ומתן
בקישור המוצרף תוכלו למצוא תשובת מומחה העונה על שאלתכם.
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4688
בהצלחה.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב להלן תשובת ממוחה כפי שניתנה בעבר לשאלתך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5806
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב להלן תשובת ממוחה כפי שניתנה בעבר לשאלתך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
הטיפול נחשב יעיל נגד חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים כאחד, כמו גם נגד טפילים חד-תאיים וכו' - הוא אינו ספציפי מאד אבל היות ושכבת העור החיצונית מלאה תאים מתים גם כך ומתחדשת מהר, הפגיעה בתאי העור בדרך כלל זניחה.
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6132
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
להלן קישור לשאלה בנושא שנשאלה ונענתה ע"י מומחה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8055
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
הרנא שליח עובר תהליכי עיבוד בגרעין, בסוף התהליכים האלה הוא הופך מקדם-רנא שליח לרנא שליח בוגר. בשלב הזה יש עליו חלבונים שממוקמים במקומות בהם הרנא עבר עיבוד.
אחד מאתרי העיבוד נמצא בקצה ה5' של מולקולת הרנא שעובר תהליך הוספה של מבנה CAP (כובע). אל ה-CAP נקשרים חלבונים ספציפיים.
בדיפוזיה מולקולת הרנא הבשלה נעה בתוך הגרעין עד שהיא מגיעה לתעלות הממוקמות בממברנת הגרעין (תעלות ממברנת הגרעין). החלבונים שקושרים את מבנה ה-CAP נקשרים לתעלה. התעלה נפתחת ומאפשרת למולקולת הרנא לעבור מהגרעין לציטופלזה.
בציטופלזה הרנא שליח נקשר לשתי תת היחידות של הריבוזומים שסורקים את המולקולה במורד בזרם מה-CAP עד שהם מגיעים לקודון תחילת התרגום לחלבון (תמיד מתיונין), מימנו הריבוזום קורא את הנוקלאוטידים בשלשות (קודונים) ויוצר חלבון.
בהצלחה
פרופ' גיל אסט
המחלקה גנטיקה מולקולארית של האדם וביוכימיה
הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
אוניברסיטת תל אביב
| שלום רב, בדקנו באיזה ממרח מתפתח יותר עובש וגילינו שהממרח הוא חומוס. אנו לא יודעים להסביר מסת הלחם עם החומוס ירדה ככל שהתפתח העובש. ציפינו שתעלה. האם תוכלו להסביר לנו? תודה מראש, שיר, מאיה והודיה |
שלום,
מצורפת תשובה שפרסמ באתר לגבי תהליך הנשימה התאית בשמרים
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7879
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
הסבון הורס את תאי העור על ידי המסת השומנים בקרום התא באופן דומה לפעולתו בחיידקים. ואכן התגובה של העור לסבון בבני אדם שונים היא שונה וישנם בני אדם שרגישים לסבון. גם השימוש בסבון בתכיפות מזיקה לעור.
לשכבת העור בבני אדם יש מבנה המונע נזק חריף משימוש בסבון ותוכל לקרוא על כך באינטרנט.
לסיכום, סבון גורם להמסת השומנים בקרום התא בחיידקים או בתאי עור.
פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה שאלה בנושא
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
קיימים שלושה שלבים בגידול העובש/הפטריה:
(א) שלב הגעת הנבגים למצע, (ב) שלב התבססות והנביטה, (ג) שלב גידול התפטיר.
המטענים האלקטרוסטטיים מתקשים לשלב הראשוני בלבד. כאשר הנבגים נתפסים על-גבי המצע קיימת חשיבות למזון שמאפשר להם לגדול.
לגבי סוגים שונים של עובש/פטריות – נדרש ציוד מיקרוסקופי בכדי להבחין בכך וההגדרה אינה פשוטה. יש לציין, צבע וצורה אינם בהכרח מעידים על מינים שונים, אלא (ובדרך-כלל) מעידים על שלב במחזור החיים. התפטיר משנה את מיקרו-המבנה שלו במהלך הגידול ובשלב מסוים הוא מוציא את גופפי הרבייה שלו (מנבגים) שצורתם וצבעם שונה לחלוטין. כך למשל, נוף ירקרק משתנה לנוף שחרחר עם התקדמות הגידול.
לצורך זיהוי חיידקים נדרש כבר מיק' משוכלל ומומחיות ולפיכך כדאי להתרכז בפטריות/עובש שנראים לעין ומרתקים בבינוקולר פשטני. ניתן להסתכל על ההתפתחות תחת מיקרוסקופ סטריאוסקופי באופן רציף.
בברכה
ד"ר עוז גולן
הנדסת חומרים
אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
להלן קישורים לתשובות מומחים שניתנו בעבר ויכולות לענות על שאלתך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7730
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5441
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7460
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב, קראתי את תשובותיך הקודמות. ערכנו ניסוי הבודק השפעה של כמויות שונות של קפה שחור על נשימת שמרים. התוצאות הראו שיש השפעה וקצב הנשימה (גובה קצף) עלה עם העליה בכמות הקפה. בתשובות הקודמות התייחסת להשפעת הקפאין כגורם לשמרים להתנהג כאילו הרעיבו אותם. האם יש קשר בין השפעה זו לנשימה תאית? אנו מתקשות להסביר את הקשר והבסיס הביולוגי לכך. נודה לעזרתך.
נכון, קפאין גורם לשמרים לחוש כאילו הם מורעבים, משום שהוא מעכב פעילות של חלבון ספציפי שמדווח לתא על שובע.
בהתייחס לשאלה: מחד, בהחלט ייתכן שמצב השובע התאי משפיע על קצב הנשימה. מאידך, הניסוי שלכם כלל אינו מוסבר ברמת פירוט שמאפשרת לנתח מה קרה.
בין השאר, בקפה שחור יש עוד מרכיבים מלבד קפאין, וגם גובה הקצף יכול להיות תוצאה ישירה של כמות הקפה ללא קשר לקצב נשימה של השמרים.
פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית
מהיא השפעת הפוליפנול שבקפאין (הבנתי שקפאין מכיל פוליפנול) על נביטת צמחים? ואיך זה נגרם? תודה רבה
|
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה שאלה בנושא בהצלחה, |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
בשאור מלבד לשמרים מתפתחים גם חיידקים לקטים. לכן זו מערכת עם מיקרואורגניזמים שונים (שמרים וחיידקים) ונחשבת לעשירה יותר מבחינת הטעם המתפתח בבצק.
אני מציע לקרוא את הספרות בנושא. ניתן לחפש באינטרנט תחת המושג: לחם שאור או Sourdough .
בהצלחה,
פרופ' יחזקאל קאשי
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
העמדנו ניסוי שבו הנבטנו חיטה, עדשים ואפונה. בבוקר - בראש כל נבטי החיטה הייתה טיפה של מים ואילו על שאר הנבטים לא הייתה טיפה. האם זה קשור למבנה הנבט (חד פסיגי) או לדיות מיוחד שיש בנבט החיטה לעומת הנבטים האחרים?
תודה
שלום רב
התופעה מכונה ״דמיעה״ (guttation) ואינה אפיינית רק לחיטה, אלא מוכרת במיני צמחים רבים. לדעתי הפרשת הנוזל שבה מדובר מתרחשת מאברים מיוחדים המכונים הידאטודות (hydathodes).
ניתן למצא פרטים על אברים מיוחדים אלו בספרים העוסקים באנטומיה של הצמח.
בברכה,
פרופ' שחל עבו
האוניברסיטה העברית
המנגנון המקובל להסבר של הפעולה המשמרת של סודיום בנזואט קשורה לעובדה שחומצה בנזואית היא חומצה אורגנית חלשה אשר בסביבה חומצית קיימת בעיקר בצורתה הלא יונית. האפקט המשמר של בנזואט קיים אך ורק לגבי מוצרים חומציים שבהם הבנזואט המיונן הופך לחומצה בנזואית בלתי מיוננת. בצורה זו, הבלתי מיוננת, היא חודרת לתאי החיידק. אולם החיידק דורש לצורך פעילותו סביבה ניטרלית, בתוך התא, בערך ב-pH7 אשר בה החומצה הבנזואית שנכנסה לתא הופכת ליונית. התא מנסה להפטר מהחומצה המיוננת אך בהצלחה מעטה. בצורה כזו הנוזל הפנים תאי הופך לחומצי ולכן פוגע בפעילות האנזימטית של תא החיידק. מניעה זו של פעילות החיידקים גורמת לאפקט המשמר. אגב מנגנון זה משותף גם לחומצות אורגניות חלשות אחרות כמו חומצה לקטית ופרופיונית . מנגנון זה מצביע על כך שאפקט השימור תלוי בטיב החומצה החלשה (במונחים של pK), בריכוזה וב- pH של מוצר המזון.
בהצלחה,
פרופ' שמעון מזרחי
הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
שלום, אני עושה ביוחקר על השפעת שום על חיידקים. אחת משאלות המחקר שלי היא: מה הקשר בין זמן בישול השום לבין השפעתו על עיקוב חיידקים. לשם כך עשינו ניסוי מקדים בו בישלנו בתנור 2 ראשי שום שלמים ועטופים. ראש אחר בישלנו 10 דקות וראש אחד בישלנו 30 דקות. ריסקנו את השומים, טבלנו ברסק דסקיות של נייר סינון והנחנו על צלחות פטרי עם אגר וחיידקים. בשני המקרים לא נוצרה הילה מסביב לדסקיות. לכן רציתי לדעת: א'- האם יש זמן מסוים שלמרות הבישול תכונותיו של השום המעקבות חיידקים לא יפגעו?
ב'- כדי להמשיך את הניסוי, האם עדיף לבדוק מקרים שבהם זמן הבישול הוא פחות מ10 דקות באותה שיטה שבה השתמשנו, או שעדיף לעשות קודם מיצוי משום טרי ואז לבשל את המיצוי האורכי זמן שונים?
תודה רבה-שושנה.
שושנה שלום,
הניסוי שלך מעניין רבים. שאלת העל היא, האם בשום יש חומר (או חומרים) המעכבים גידול חיידקים? ומה תכונות החומר הזה (או החומרים האלה)? השאלה הניסויית היא: האם החומר הזה רגיש לבישול? לבישול אין הגדרה מדעית מדוייקת. שום צעיר יתבשל אחרת משום בוגר. שום מתבשל אחרת מירק אחר כמו גזר. לכן, השאלות הן: 1. מה ההגדרה של בישול? 2. מה הייתה הטמפרטורה בתנור? 3. כמה זמן השום שהה בטפרטורה זאת?
4. בעצם, מה הייתה הבקרה בניסוי? האם השתמשת בתמצית משום טרי (לא מבושל)? בכל ניסוי חייבים בקרה.
הצעתי לערוך את הניסוי אחרת: לחמם את שיני השום (באותו הגודל) בכוסות מים בטמפרטורות שונות (5, 30, 60 ו-90 מעלות צלסיוז) למשך עשר דקות, אח"כ לכתוש, למצות בדיסקיות ולבדוק. אפשר גם אחרת להכניס את שיני השום לכוס גדולה שיש בה מים בטמפרטורה של, נגיד 90 מעלות, להוציא שיניים בזמנים שונים כמו, דקה, דקותיים, חמש, עשר, עשרים ושלושים דקות. לכתוש, למצות ולבחון. חשוב לשמור על טמפרטורה קבועה במהלך שני הניסויים ע"י הוספת מים חמים או קרים בהתאם. בכל מקרה חייבים לבחון את העיכוב של שום שלא טופל כלל בחום.
בהצלחה!
פרופ' אברהם לאלזר
כלנית עוצמת הטבע מרכז לבריאות האדם