ביולוגיה - 1
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
ד"ר יונתן שטלצר
ביולוגיה
מכון ויצמן למדע
גלוטן היא רשת שנוצרת מקשרים (הצלבה) בין חלבונים שנמצאים בדגן (גליאדינים וגלוטינים). קשרים נוצרים על ידי חמצון כאשר התבואה נטחנת לקמח ומערבבת במים. בתוך התבואה, בשטח, חלבוני האגירה מתחילים להיות מסונתזים ~ 15 ימים לאחר ההפריה, אך הם נארזים בגופי חלבון קטנים ואינם נחשבים כרשת הגלוטן המעניקה לבצק הלחם את גמישותו.
בשדה, אם יש גשם, הוא לא מתחיל תסיסה והחיטה לא הופכת ל"חמץ". גרגר החיטה מורכב מעובר (נבט החיטה) ומהאנדוספרם המכיל את הקמח. כאשר העובר בוגר, הדגן יכול לנבוט. זה קורה ~ באמצע התפתחות הזרעים (מספר הימים תלוי בסוג החיטה ובתנאים). אבל זה לא רלוונטי לגלוטן.
כל האמור לעיל רלוונטי גם לשעורה, אלא ששעורה מתפתחת מהר יותר מחיטה (פורחת לפני ומבשילה לפני החיטה).
פרופ' אבי לוי,
מחלקה למדעי הצמח מכון ויצמן
!לא
ד"ר יונתן אלקינד
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות.ישום של הנדסה גנטית בצמחים
האוניברסיטה העברית
ד"ר יורם גרשמן
ביולוגיה
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
שאלת החקר בביוחקר שלנו היא מהי השפעת טיפול מקדים בטמפרטורה למוקסיפן על התרבות חיידקים. אנו צריכות לרשום במבוא בסיס ביולוגי להשערה שטמפרטורת מקרר היא האופטימלית לפעילות מוקסיפן (כיוון שיש לשמור מוקסיפן במקרר) לא מצאנו מידע על כך. נשמח לדעת איך משפיעה טמפרטורה על פעילות המוקסיפן. וכן מקורות מידע. תודה רבה!
שלום רב,
אני חוששת שאין לי תשובה מתאימה לשאלה, מכיוון שהנחת היסוד, שיש לשמור מוקסיפן במקרר איננה מתאימה. מוקסיפן נשמר בטמפרטורת החדר והוא אנטיבקטריאלי יעיל כל עוד לא פג תוקף השימוש בו. אולי הכוונה לשמור אותו בקירור כדי להאריך את ״חיי המדף״ שלו?
אשמח לענות כאשר השאלה תובהר יותר.
מקור מידע מצויין לפרמקולוגיה הוא הספר basic and clinical pharmacology, 13th ed שם העורך הוא B. Katzung.
ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
להלן קישור לתשובות מומחים בנושא
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7457
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מצורפים מספר קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא :
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7522
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, עשינו עבודת ביוחקר על השפעה של מיצים שונים על קצב ההשחמה האינזימטית. בדקנו את ההשפעה של קיווי, לימון, תפוז, קלמנטינה ורימון. הבנו שויטמין c הוא מעקב חומציות ולכן ע'מ לשער מהו המיץ שיימנע את ההשחמה בצורה הטובה ביותר, הוא המיץ עם הכמות הגדולה ביותר של ויטמין c. עפ האתר "מידע שימושי- ערכים תזונתיים במזון" ראינו כי קיווי יש 164 מ"ל. לימון 112 מ"ל תפוז 53 מ"ל קלמנטינה 36 מ"ל רימון 6 מ"ל. אך בניסוי ראינו כי קצב השחמה אינו לפי כמות הויטמין c, אלא קלמנטינה, תפוז, רימון, קיווי ואז הלימון. ולכן רצינו לדעת מהו הגורם הנוסף שמשפיע על קצב ההשחמה חוץ מהויטמין c?
שלום,
מצורפת תשובה שפרסמ באתר לגבי השפעת מלחים על שמרים
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7879
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
חמי שלום,
זוהי אכן שאלה טובה.
ראשית, פיטוטוקסיות (רעילות לצמחים) של קומפוסטים נמדדת במהלך הכנתם, והיא יכולה להיות מדד להערכת מידת בשלותם ומוכנותם לשימוש חקלאי.
המדידה נעשית ע"י הכנת מיצוי מימי של הקומפוסט ביחס מים:קומפוסט 1:5 או 1:10, ושימוש במיצוי הזה להרטבת מצע להנבטת זרעים (כאן הבחירה מגוונת).
גורמי הרעילות יכולים להיות אמוניה, חומרים אורגניים רעילים (פנולים, גזים אוגגניים, תרכובות מרקפטו ואחרים), מליחות, pH, מתכות מסיסות (כגון, נחושת ואבץ), וכמובן כל מה שאיננו יודעים לכנות בשם או לבדוק. פיטוטוקסיות יכולה להיות קשורה גם לחומרים אללופתיים (המופרשים ע"י צמח אחד ואשר פוגעים בצמחים אחרים) המצויים בין חומרי הגלם לקומפוסטציה (למשל, נוכחות עלי אורן או אקליפטוס בקומפוסט).
ככלל, אינני מתלהב ממדידה של פיטוטוקסיות בשיטות אלו. בפועל, אופן המדידה מאד משפיע על התוצאה, ולדעתי לפיטוטוקסיות במעבדה אין בהכרח קשר להערכה נכונה של התועלת החקלאית של הקומפוסט. עומס היישום של קומפוסט בקרקע הנו נמוך בדרך כלל, והקרקע היא תווך המשכך פעילות פיטוטוקסית אפשרית, שבמיצוי מימי יכולה להיות דומיננטית. כל הגורמים שמניתי לעיל הנם תלויי מינון, ותלויי תווך: כך, מתכות מסיסות תספחנה בחוזקה על חלקיקי החרסית בקרקע, ה-pH ישוכך ע"י כושר הבופר הגבוה של הקרקע, קצבי האינאקטיבציה בקרקע (כגון, ספיחה, וביודגרדציה) הנם גבוהים מכדי של גורמי הפיטוטוקסיות תוכל להיות השפעה משמעותית (או אף, השפעה כלשהי). יתרה מזאת, זריעה של גידולי שדה מתרחשת זמן רב אחרי פיזור זבלים או קומפוסטים, זמן המאפשר ביטול כל פיטוטוקסיות אפשרית.
המלצתי לחקלאים בד"כ היא לא להתחשב כלל בגורם עלום זה ולהעדיף קומפוסטים פחות בשלים ליישום בגידולי שדה. זמינות יסודות ההזנה במקרה כזה הנה משמעותית יותר, והיא פוחתת בחדות כשהקומפוסט מבשיל יתר על המידה.
עם זאת, פיטוטוקסיות יכולה להיות משמעותית יותר בקומפוסטים המשמשים מרכיב משמעותי במצע הגידול בגידול במצע מנותק. במקרה כזה יש להקפיד על בשלות ועל מניעת המלחה שמקורה בקומפוסט (בעיקר בקומפוסטים מזבלי בע"ח) וריכוזי אמוניה גבוהים (זבלי עוף, בוצות שפכים, זבלי חזיריות וכד').
אחרים ודאי חושבים אחרת (יעל לאור ומיכה רביב, אף הם ממינהל המחקר החקלאי), ותוכל למצוא מקורות רבים (בעברית ובאנגלית) בגוגל ובויקיפדיה.
יום טוב,
ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני
שלום,
מצורפים מספר קישורים לתשבות מומחים שפורסמו בעבר הכוללות תשובות רלוונטיות לנשוא וכן גם הפניות לחומר רקע נוסף :
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5836
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7073
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7278
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5648
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8271
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8250
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מידע מורחב בנושא השמנים האתרים באקליפטוס ואללופתיה נמצא בקישורים המצורפים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4912
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7448
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7457
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
יצירה של בצלי בת היא תהליך רב שנתי. התעוררות ניצן צדדי חלה בעונת הצמיחה בחורף. גדילת הניצן והתעבותו לבצל בת נמשכת בעונות הבאות.
רק לאחר שכל הגלדים שמחוץ לאותו בצל בת התרוקנו הוא מופיע בהיקף בצל האם וניתן להפריד אותו לצמח עצמאי. התהליך יכול להימשך שנה או שנתיים.
אם רוצים לעקור בצלים בוגרים ולהפריד מהם את בצלי הבת רצוי לעשות זאת בקיץ. לפני עונת הצמיחה.
זכרו שחבצלת החוף, ככל הגיאופיטים, הוא צמח מוגן על-פי חוק ואין לקטוף או לעקור צמחים בטבע, לא בשמורות ולא מחוץ להן.
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
בקישור המצורף תוכלו למצוא תשובת ממוחה העונה לשאלתכם
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4943
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
להלן קישורים בנוגעים לנושא חומציות ושמרים ויוכלו לעזור לכם :
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7914
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8194
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7595
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מצורפים מספר קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא :
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7522
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, האם האליצין המשתחרר מהשום פוגע בדופן החיידקים? איך האליצין פוגע בחיידקים?
תוד מראש.
שלום,
מצ"ב קישורים לתשובות מומחים בנושא כפי שפורסמו בעבר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8322
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4066
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7098
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4699
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4870
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4274
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5687
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב! ערכנו מחקר ובו בדקנו כיצד משפיע ריכוז הסוכרוז על גדילת פטריית הבוטריטיס. תוצאות המחקר הראו לנו שמ0% ל0.5% הייתה עלייה, מ0.5% ל1% הייתה ירידה חדה, בין 1% ל5% הייתה עלייה מאד מאד מתונה. ומ5% ל20% הייתנה ירידה חדה עד שבריכוז 20% הפטרייה מתה. כל התוצאות הנ"ל הן לאחר שבוע. יש לי 2 שאלות על התוצאות: 1. איך אפשר להסביר את העלייה המתונה שהייתה בין 1% ל5%? 2. בריכוז 20% בימים הראשונים הייתה גדילה, אמנם מאד שולית, של פטריית הבוטריטיס, ורק לאחר מספר ימים היא התכווצה ומתה לגמרי- איך אני יכול להסביר את הגדילה שהייתה בהתחלה? תודה רבה! דביר הריסון.
אנזימים מאבדים פעילות לאט יותר במקרר מבטמפרטורת החדר בדרך כלל, אבל כשמדובר בתמצית לא טהורה שיש בה גם מלחים רבים שהייה בקירור יכולה לגרום לשקיעה של חלבונים ובהם גם אנזימים ולאובדן פעילות.
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שאלות בנושא נענו בעבר באתר ע"י מומחים בתחום.
מצ"ב קישורים לתשובות המומחים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7655
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מידע מורחב בנושא "אללופתיה ונביטה" נמצא בקישורים המצורפים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4912
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7448
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3280
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5332
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אני כותבת עבודת חקר על השפע ריכוזי מיצוי סויה על קצב פירוק אוריאז. הניסוי שלי מסתמך על שאלת בגרות ורציתי לדעת למה בודקים דווקא השפעת סויה ולא זרעים אחרים כמו למשל חומוס?
שלום,
להלן קישור לתשובת מומחה לשאלה בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7656
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מצורפים מספר קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא :
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7522
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
להלן תשובות מתאימות בנושא השפעת "דטרגנט על נביטה" שנענו ע"י ממוחים בעבר ובהן תוכלו להשתמש לשם השוואה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3977 |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, רצינו לשאול מהי השפעת סוג הדבש על עיכוב גדילת חיידקי אי קולי. השתמשנו בדבש פרחי בר, דבש אקליפטוס, דבש הדרים, דבש אשל, דבש אבוקדו מה מאפיין כל דבש?
שלום להלן קישור לתשובה הדנה בהשפעת דבש על חיידקים.
להלן הקישור: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5800
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מצורפים קישורים לתשובות רלוונטיות שניתנו בעבר ע"י ממוחים כפי שמוצגות באתר "בשער ברשת"
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7076
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5929
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5939
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5332
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
להלן קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא השפעת הסוכרים בתהליך תסיסת שמרים :
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7522
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מצורפים מספר קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא :
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
במסגרת עבודת ביוחקר בו הושוו שני צמחים : יהודי נודד ואחירנטוס היה קושי במציאת מידע על הצמח אחירנטוס. אשמח למידע על הצמח ועל סוגי הכרומופלאסטים המצויים בו. מהתבוננות בתכשיר מיקרוסקופי באפידרמיס של עלה מכל אחד מבין הצמחים ניתן לראות את העובדות הבאות:
1. ביהודי הנודד ישנן כ 20 פיוניות (בממוצע) גדולות בשדה הראיה וישנם כלורופלאסטים בתאי הסגירה של הפיונית ובתאי האפידרמיס.
2. בצמח אחירנטוס ישנן כ 200 פיוניות (בממוצע) קטנות מאוד בשדה הראיה. כרבע מגודלן של הפיוניות ביהודי הנודד. עם זאת, לא ניראים כלורופלאסטים, אלה כרומופלאסטים בגוון בורדו.
בשאלת מחקר שערכה השוואה בין קצב הפוטוסינטזה של שני צמחים אלו בכמות אור משתנה (אור מלא, אור חלקי בשתי דרגות ובחושך) ניתן לראות כי בצמח יהודי הנודד קצב הפוטו' היה גבוה יותר. כביכול שטח פנים גדול ביחס לנפח של פיוניות היה צריך להשפיע על תוצאות המחקר (שבו העלים היו בתמיסת נתרן ביקרבונט אופטימאלי), עם זאת, ידוע לנו שישנם גורמים נוספים שמשפיעים על קצב הפוטו'.
לכן ברצוני להבין אילו סוגי כרומופלאסטים מצויים באחירנטוס? והאם קליטת אורכי הגל המסוימים בהם מגבירה את קצב הפוטו'?
שלום רב,
בכל הצמחים, גם באלה שנראים אדומים מצד אחד או משני הצדדים, הפוטוסינתיזה מתבצעת בכלורופלסטים ירוקים (מכילי כלורופיל) שנמצאים בתאי המזופיל.
לכלורופלסטים שבפיוניות אין חשיבות רבה בביצוע הפוטוסינתיזה למרות שהם אולי שותפים בתהליך פתיחת הפיוניות.
בהשוואה בין מינים שונים יש גורמים רבים שאחראים להבדלים בקצבי פוטוסינתיזה בנוסף להתנגדות הפיוניות, ביניהם ריכוזי הפיגמנטים, מבנה העלה, פעילות אנזימתית וכו'.
התנגדות הפיוניות עצמה נקבעת ע"י שילוב של מספר הפיוניות, גודלן ומידת הפתיחה שלהן, כך שלא פשוט לקבוע לפי התבוננות במיקרוסקופ מי היה צריך לבצע פוטוסינתיזה בקצב מהיר יותר.
למרות שקל יותר למדוד את קצב הפוטוסינתיזה בעלים ששרויים בתמיסה, זה הרי לא מצבם הטבעי של צמחי יבשה אלה. מדידה ריאלית יותר צריכה להתבצע כשעלים באוויר, אך היא דורשת מכשור יקר ומסובך.
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
ערכנו ניסוי הבודק את השפעת ריכוז מלחים שונה (אשלגן כלורי ונתרן כלורי) על צמיחה של זרעי חיטה נבוטים. הוספנו ניסוי בקרה- השקינו במים מזוקקים. הריכוזים היו: 0.05, 0.1, 0.15, 0.2, 0.25. בתוצאות ראינו שזרעי החיטה שהושקו במים מזוקקים צמחו הכי הרבה. איך זה יכול להיות, כשאנו יודעים שזרע חייב ריכוז מסוים של מלחים כדי להתפתח?
חסרים לי פרטים מפורטים יותר על הניסוי לכן קשה לי לענות.
ההנחה שלי היא שבנוסף למלחים הוספו נוטריאנטים למי ההשקייה.
אם הדבר נכון, הרי שסופקו המלחים ואבות המזון החיוניים.
אפשרות נוספת היא שבמידה והצמיחה היתה לזמן קצר בלבד התכולה בנבט מספיקה להתפתחות.
ד"ר ברוריה הויאר
המחלקה לקרקע, מים ומדעי הסביבה
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
כיצד בדיוק שמרים מפיקים אנרגיה מקמח? מהם המרכיבים בקמח המשמשים את השמרים להפקת אנרגיה ומהם השלבים שבהם מרכיבים אלה מתפרקים? (מה סדר הפירוק של המרכיבים (אם יש סדר)). האם ניתן לדעת אילו חלבונים משמשים שמרים בצורה יעילה יותר לצורכי הפקת אנרגיה והאם ניתן להאיץ נשימה תאית של שמרים בשילוב חלבונים שונים?
ד"ר רוני שפירא
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, המכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה
האוניברסיטה העברית
שלום,
תשובה לשאלתך תוכל למצוא במאמר הבא.
מאמרים נוספים ניתן למצוא בחיפוש ברשת.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל