ביולוגיה סינתטית

אלעזר שלום

מצורפים קישורים עם מידע מהימן שעונים על שאלתך: 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/rna-%D7%95-dna
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

על מנת שהמומחים שלנו יוכלו לענות על השאלה אתה מתבקש להבהיר את כוונתך בנוגע למונח "מתרבות". כידוע מולקולות אורגניות אינן מתרבות באופן ספונטני (בעצמן, ללא יצור חי שמייצר אותן)

המונח "התרבות"  שייך ליצורים חיים בלבד. (חומר לעיון נוסף מצורף בקישורhttps://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)

האם כוונתך לשלוח יצור חי לחלל? או לבדוק את השפעת הגרביטציה על מבנה הג'יברלין?

אנא פרט את הניסוי שבכוונתך לעשות ואת שאלת המחקר.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום, השאלה לא לגמרי ברורה לי. אני אנסה לנחש למה הכוונה ולענות.

אכן יש בתאים אוקריוטיים עברונים (מיטוכונדריות, כלורופלסטים) שאנו מעריכים שפעם היו יצורים חופשיים, ומתישהו באבולוציה "נבלעו" והפכו לאנדוסימביונטים. התהליך הזה איננו קשור לטרנספורמציה, אלה למיזוג בין תאים של שני אורגניזמים (דבר שלא קורה ביום-יום, רק לעתים נדירות ביותר במהלך מיליוני השנים של אבולוציה).

בתהליך הטרנספורמציה המעבדתי אנחנו גורמים לתאי חיידקים להיות חדירים, ואז דנא זר יכול להיכנס. יש מינים של חיידקים שהם ב-"היכון" כל הזמן ויכולים לקבל דנא זר בלי טיפולים מעבדתיים (אם מוסיפים דנא לתאים, הדנא נכנס).

אם השאלה היתה בכיוון אבולוציוני, אי אפשר להפוך חיידק לאוקריוט ע"י הכנסה של דנא מיטוכונדריאלי, כי אי אפשר לדלג על מיליוני שנים של אבולוציה. ברמה הפרקטית ע"מ לעשות הנדסה גנטית אין טעם להשתמש בדנא המיטוכונדריאלי (שאינו נותן שום עמידות או יתרון) ואנחנו מעדיפים להשתמש בפלסמידים הנושאים עמידות לאנטיביוטיקות.

אני מקווה שפגעתי במטרה (אפילו בצורה חלקית).

בברכה,

מרטין

Prof. Martin Kupiec,

President, Genetics Society of Israel.

Editor-in-Chief, Current Genetics.

Pasha Gol Chair for Applied Microbiology.
Director, The Constantiner Institute for Molecular Genetics.
Dept. of Molecular Microbiology & Biotechnology,
Tel Aviv University,

שלום רב,

להלן שני מאמרים בנושא שפורסמו באתר

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=38

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=258

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

מצטער, אין בשאלה מספיק פרטים כדי לאפשר מענה מבוסס.

נתונים חסרים:  

אפיון החומרים הנבדקים (ובעיקר: תכולת יסודות הזנה; מידת הזמינות של היסודות; מידת הבשלות של הקומפוסטים הנבדקים; יחס פחמן:חנקן; תכולת גורמים מזיקים, בעיקר מליחות, ועוד).

מהו המצע בו נערכה הבדיקה – מצע גידול מסחרי? קרקע? איזו קרקע?

אפיון התנאים במצע – ובעיקר אפיון הגורמים המגבילים את התפתחות הצמח – אוורור לקוי? מחסור ביסוד הזנה כלשהו? איזה יסוד?

אפיון הצמחים – מעבר לאחוז הנביטה, ומעבר למידת הצימוח, לצורך מתן מענה מבוסס לשאלה היה עוזר אילו היו נתונים נוספים לגבי הצמחים – האם היו בעיות הזנה? האם היו בעיות מליחות? האם היו מחלות?

בסיכום:

קומפוסט איננו מוצר מוגדר. הציון "קומפוסט מזבל סוסים" איננו מגדיר בצורה מספיק טובה מהו החומר הנבדק – בהכנה אחרת של הקומפוסט יתקבלו איכויות אחרות. כך גם לגבי שאר הקומפוסטים.

קומפוסט מקובל כמטייב קרקע וכתורם יסודות הזנה, אבל קומפוסט יכול גם לפגוע בצמח. קומפוסט מסוים יכול להתבלט ולהיות עדיף בקרקע שבה בעיית האוורור היא הבעיה העיקרית, ואילו כאשר הבעיה העיקרית היא בהזנת חנקן, או זרחן, יתבלט דווקא קומפוסט אחר. וקומפוסט נוסף אף יפגע בצמח.

התגובה עשויה אף להיות תלויה בסוג הגידול – אם הקומפוסט מכיל ריכוז מלחים גבוה והצמח הנבחן רגיש למליחות, תהיה פגיעה. אם הצמח הנבדק עמיד יותר למליחות התגובה בו עשויה להיות חיובית (למשל – בגלל תוספת החנקן).

במצב הנתונים שהוצג לי, סיכום המחקר הטוב ביותר יהיה הצגה מסודרת של הגורמים השונים שיכולים להסביר את התוצאות שהתקבלו וניסוח הצעות מפורטות לגבי אופי הנתונים שכדאי לאסוף בניסוי הבא.

כמו כן – יש מקום לאיסוף תוצאות מהספרות לגבי השפעות של סוגי קומפוסטים שונים. מתוצאות אלו ניתן יהיה לפתח דיון לגבי איכויות הקומפוסט ואופן השפעתו על הצמח.

בברכה,

משה שנקר

ד"ר משה שנקר
המחלקה לקרקע ומים, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה
האוניברסיטה העברית