ביולוגיה ימית

שלום ותודה על שאלתך

 כרישים מטילי ביצים (אוביפריים), מטילים את הביצים מהם בוקעים כרישים צעירים

  רביה ויויפארית קורית כאשר כרישים או תריסניות (סוג של דגי סחוס) משריצים ולדות צעירים חיים.

בכמה מיני כרישים הביצים יבקעו בתוך גוף האם והכרישים הצעירים יוולדו חיים.

כ30% ממיני הכרישים הויויפאריים הינם בעלי שילייה, כאשר שק החלמון מתפתח לשילייה כשהיא מחוברת לדופן הרחם שמזינה את הוולדות עד ללידה (באופן די דומה למה שקורה ביונקים)  

thank you for your question.

Oviparous sharks lay eggs from which hatch young sharks.

Viviparous reproduction is when sharks and rays give birth to live young.

In some species the eggs will be hatching inside the mother and the young are born alive.

About 30% of the viviparous species have a placenta: the yolk sac develops into a placenta attached to the wall of the uterus that nourishes the pups until birth (somewhat similar to mammals).

Bella

פרופ' בלה גליל
ביולוגיה ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל

א. מכסה הזימים או האופרקולום (operculum) בדגי גרם הינו מבנה קשיח אך בעל גמישות המהווה את הקיר החיצוני של חלל הזימים. תפקידו להגן על הזימים והוא גם ממלא תפקיד מרכזי במנגנון השאיבה המסדיר את זרימת המים המתמשכת עליהם.

ב.  די דומה למצב אצלנו, מהפה המזון עובר ללע או בית הבליעה ומשם לוושט (גם אנחנו יודעים להעביר דרך הפה מזון או אוויר במסלולים שונים)

כל טוב,

אמיר

פרופ' אמיר אילי
ראש המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

הודיה שלום,

מצ"ב קישור להרכב מי הים: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%9D
 

כמו כן, על מנת לקרוא בהרחבה תשובות מומחים לשאלות בנושא "השפעת מלחים על נביטה" אני ממליצה להקליד באתר "בשער ברשת" את מילת המפתח "נביטה".

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

דניאל שלום,

 נושא השינה בדגים ובלוייתנים נחקר וסוכם בשני מאמרים מאוד מעניינים המצורפים להלן:

שינה בדגים: http://news.walla.co.il/?w=/22/600646

שינה בליוויתנים: http://www.hayadan.org.il/how-whales-sleep-0505082/

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

דיג היתר, כפי שהתופעה מכונה בז'רגון שלנו, הביא להידלדלות ניכרת בדגים רבים (לא בכולם)
אותם האדם דג כמזון (או עבור עצמו, או עבור יצירת מזון – קמח דגים- איתו מאכילים דגים אותם האדם מגדל בחקלאות ימית). דהיינו, שיפעתם של דגים רבים שלא ניצודים על ידי האדם אינה משתנה.

במילים אחרות, מצב שבו "יעלמו כל הדגים" אינו נראה באופק, אולם שיפעתם של דגי מאכל רבים (בעיקר הגדולים שבהם) כבר ירדה ותמשיך כנראה לרדת באופן ניכר כל זמן שאוכלוסיית האדם בעולמנו גדלה.

בברכה,

אמציה

פרופ' אמציה גנין
ביולוגיה ימית
האוניברסיטה העברית

צריכת פחמן דו-חמצני בים, באמצעות פוטוסינתזה, היא נמוכה במעט מצריכתו ע"י צמחי יבשה אך היחס הוא בקירוב ל – 50:50.

אך ישנו הבדל נוסף בין הים ליבשה. ההבדל הוא שהצריכה בים לא מושפעת ישירות מפוטוסינתזה, אלא היא מושפעת ממסיסות פחמן דו-חמצני במי-הים. מסיסות פחמן דו-חמצני במי-הים יורדת ככל שטמפרטורת המים עולה, ואכן טמפרטורת הים עלתה בעשורים האחרונים ולכן צפוי כי צריכת פחמן דו-חמצני תרד גם כן עם הזמן.

פרופ' דן יקיר
הפקולטה לכימיה, המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה
מכון ויצמן למדע

אין לי, לצערי, תשובה פרטנית. אולם, מים מתוקים גורמים להתפוצצות של תאים צורבים ועל כן לא משתמשים בהם בשטיפה. מי מלח נקיים (לא מאתר שורץ מדוזות) ולו אף סינטטיים שוטפים את התאים הצורבים ומונעים שליפתם. אני מניח שחומץ גם הוא מונע שליפת תאים צורבים נוספים המצויים על העור וייתכן שגם מנטרל פעולת הארס. יתכן וחומציות מונעת שליפת התאים הצורבים.

פרופ' יהודה בניהו
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום נגה,

I'm not an expert on fish or birds, but believe that your students have hit on a solution that has been proposed – and successfully used – in the past. Good thinking! The challenge is in making it work on the relatively large scale of a commercial fish pond.

פרופ' גד פרי
Range, Wildlife and Fisheries Management

בברכה,
ד"ר אסף סוקניק
המעבדה לחקר הכנרת

שלום רחלי,

להלן מספר קישורים למאמרים ואתרים:

בדגי סחוס ישנו איבר שנקרא ספירקולום (או ספירקולה ברבים), הממוקם בדרך כלל מאחורי העיניים, שתפקידו לשאוב מים וליצור סירקולציה על הזימים.
לכל דגי הסחוס יש איבר כזה, אבל בכרישים הפלאגים, השחיינים הגדולים, האיבר התנוון והוא אינו תפקודי.

בשאר הכרישים (כרישי מלאך, NURSE SHARKS והרבה אחרים) ובבטאים יש ספירקולום פעיל ואפשר לראות אותו בקלות.

לנחיריים אין תפקיד כלל בנשימה. הנחיריים בדגי סחוס הם "גומחה" בלבד, שמרוצפת בקולטנים כימים (כמורצפטורים). ההרחה עוברת למח עצבית ואינה מחוברת לחוש הטעם או לנשימה כמו אצלינו. מעל גומחת כל נחיר ישנו כפל עור שחוצה את פתח הגומחה באמצע. הצורה הזאת יוצאת לולאה הידרודינמית ומים נעים בלולאה בתוך הגומחה ויוצאים עם כיוון השחייה.

מוזמנת לחפש מידע נוסף באתר שלנו www.sharks.org.il

ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו כרישים בישראל

עדי ברש

יו"ר עמותת כרישים בישראל

עדי ברש
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית
אוניברסיטת חיפה

שלום אביבה,

הכרישים שייכים לתת מחלקת דגי הסחוס. שלדם עשוי מסחוס (כמו שיש לנו באף ובאוזן) ומרקמת חיבור ולעיתי תוספות של גבישי חיזוק. כלומר כרישים הינם חסרי עצמות. בשיניים ישנן תוספות של מינרלים ויסודות קשים  (בעיקר קלציום פוספט), המקנים לשיניים את חוזקן המפורסם. אך אלו אינן עצמות ואינן מחוברות ללסתות אלא גדלות מרקמת הכיסוי ("החניכיים") הגדלה כל החיים (ובמהלכם השיניים שכהו משימוש מוחלפות). גם הגולגולת והלסתות עשויים מסחוס. לכרישים אין קשקשים אלא תוספות של סיבי רקמת חיבור (הדומה במגע לנייר זכוכית).

שלום

נושא הצבע בדגים ושימורו הינו נושא המעסיק רבים בתעשיית דגי הנוי. יתרה מכך, בעלי התחביב של אחזקת אקווריום בביתם חוששים תמיד מאבדן הצבע בדגיהם. אני מצרף מאמר העוסק בכך. אפשר כמובן להחדיר צבע לדגים באמצעות המזון. בדרך הזו בד"כ מדגישים בד"כ צבע קיים ובכל מקרה יש להוסיף כמות מאוד משמעותית של קרוטנואידים למשל לדיאטה כדי לקבל את הצבע הדרוש כך במחקר של (Manganaro et al. (20 נדרש שהדיאטה של RED PORGY (דג מהקבוצה של דג הדניס) תכיל כ- 0.2% ASTAXANTHIN כדי שהדגים בשבי ידמו בצבעם לדגים מאותו מין בטבע.

גישות נוספות, כפי שתראו במחקר השני המצורף של SALONG מ- 2013, הן אפילו טבילה של דגים בתמיסות צבעוניות. ולבסוף יש גישה של צביעה גנומית כמו למשל ה- NEON FISH

מצורפים שני המאמרים:

למאמר 1 ניתן ללחוץ כאן.

למאמר 2 ניתן ללחוץ כאן.

בהצלחה לכם

עמוס

פרופ' עמוס טנדלר
המרכז הלאומי לחקלאות ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל

שלום אירית,

לא קל לזהות מהציור. אחת האפשרויות היא שמדובר באצה וולקווקס Volvox שהיא אצה מהירוקיות שגדלה במים מתוקים.

ניתן למצוא עליה מידע רב ותמונות ברשת האינטרנט. רצ"ב אחד הציורים.

בברכה,

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

ההצעה של התלמידים, לבעבע אויר בתוך המים, היא אכן, דרך ליצור סביבה של ריכוז חמצן קבוע במי האקווריום.

אני מניחה שלצורך הניסוי דרוש לבדוק את המערכת בריכוזי חמצן שונים ולהשוות את מצב האורגניזם.

האחד ניסוי היוצר סביבה שאינה מכילה חמצן כלל על ידי ביעבוע של גז ארגון , ואם אין אז חנקן, בתמיסה למשך זמן ארוך!, יוצרים אווירה אינרטית - כלומר תמיסה נטולת חמצן, אחר כך שומרים על האווירה האינרטית על ידי זרם חלש מאודשל ארגון או חנקן מעל פני המים. המערכת המתוארת לעיל חייבת להיות מערכת סגורה, עם מכסה.

הניסוי השני הוא ניסוי המביא את מי האקווריום לריכוז ריוויון של חמצן. דרך הפעולה דומה למתואר בניסוי הראשון, אלא שהפעם נבעבע גז חמצן בתוך התמיסה למשך זמן ארוך!, ולאורך זמן הניסוי נשאיר זרימה איטית מאוד של חמצן מעל פני האקווריום.

רצוי להשתמש במד חמצן כדי לבדוק בכל אחת מן הערכות שתעבדו עימה, כדי שניתן יהיה לכמת את רמת החמצן.

בהצלחה!

ד"ר רון בלונדר
המחלקה להוראת מדעים
מכון ויצמן למדע

אורנה שלום,

תכונת הגיאוטקסיס השלילי שמצאת עבור החופית מאפשרת לה לטפס מעלה אל אזור העל כרית בו התנאים קשים כפי שציינת. לכאורה זה פרדוקסלי ובהחלט חריג שחילזון ימי יטפס לכיוון אזור יבש יחסית, המקבל רק רסס גלים. אך זה לב ליבו של העניין. במהלך האבולוציה עברה החופית אדפטציה לאזור כזה שכמעט שום בעל-חיים ימי אינו מסוגל לחיות בו. כך תפסה גומחה אקולוגית ייחודית ונמנעה אולי מטריפה על ידי יצורים ימיים המרובים במים. חופית המסוגלת לנשום בעזרת הזים שלה חמצן מומס ברסס הגלים המגיע בתדירות מסוימת, חופית המסוגלת באמצעות מגרדת משוננת לאכול אצות אנדוליטיות החבויות מתחת לפני הסלע, חופית המסוגלת לסגור את מכסה הקונכייה ולשמור על סביבה לחה בתוכה,היא זו שתשרוד באזור העל כרית היבש בקיץ, או נרטב במים מתוקים בחורף, אזור בו אין כמעט אורגניזמים ימיים אחרים. תהליכי הברירה הטבעית הכשירו אותה לכך. המעניין הוא שלצורך רבייתה היא מסוגלת לרדת אל קו המים ולשחרר את תוצרי הרבייה אל המים, כפי שהיינו מצפים מיצור ימי. לאחר השלב הלארוולי בפלנקטון, הלארווה מתיישבת, עוברת מטמורפוזה ואז מנצלת את תכונת הגאוטקסיס השלילי כדי לטפס חזרה אל בית הגידול שלה בו תחיה כפרט בוגר. השאלה היא מה קורה לגיאוטקסיס כאשר היא יורדת לצורך רבייה אל המים, האם הוא משתנה והופך לחיובי? (ניתן לבדוק זאת בניסוי אותו יש לתכנן ולערוך בעונת הרבייה של החופית). ייתכן שיש נסיבות נוספות שגורמות לה לשנות גיאוטקסיס ולרדת למטה, למשל: אם רסס גלים מתמעט באזור מסוים והיא צריכה לשפר עמדות ולצמצם את הטווח אל רסס המים.

בברכה,

דר' רמי קליין

המכללה הימית מכמורת,

מרכז אקדמי רופין