ביולוגיה ימית

אאאא
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
26087
01/12/2022
רביית כרישים
שאלה מספר 26087 - רביית כרישים
מהספרות ישנם כרישים שמשריצים כלומר הביציות המופרות בתוך גוף הנקבה עד לבקיעה, יש מטילי ביצים ויש הולדה או הדגרה פנימית. את הדרך השלישי לא הבנתי, אשמח להסבר. תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום ותודה על שאלתך

 כרישים מטילי ביצים (אוביפריים), מטילים את הביצים מהם בוקעים כרישים צעירים

  רביה ויויפארית קורית כאשר כרישים או תריסניות (סוג של דגי סחוס) משריצים ולדות צעירים חיים.

בכמה מיני כרישים הביצים יבקעו בתוך גוף האם והכרישים הצעירים יוולדו חיים.

כ30% ממיני הכרישים הויויפאריים הינם בעלי שילייה, כאשר שק החלמון מתפתח לשילייה כשהיא מחוברת לדופן הרחם שמזינה את הוולדות עד ללידה (באופן די דומה למה שקורה ביונקים)  

thank you for your question.

Oviparous sharks lay eggs from which hatch young sharks.

Viviparous reproduction is when sharks and rays give birth to live young.

In some species the eggs will be hatching inside the mother and the young are born alive.

About 30% of the viviparous species have a placenta: the yolk sac develops into a placenta attached to the wall of the uterus that nourishes the pups until birth (somewhat similar to mammals).

Bella


 

פרופ' בלה גליל
ביולוגיה ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל

26088
01/12/2022
נשימת דגים
שאלה מספר 26088 - נשימת דגים
מהספרות נשימת הדגים נעשית בעזרת הפה והזימים. הכנסת מים דרך הפה שעוברים דרך הזימים החוצה. שאלותי : אם כך מה תפקיד מכסה הזימים. ב. כיצד אוכל הדג איך עובר האוכל מהפה למע' העיכול ? תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

א. מכסה הזימים או האופרקולום (operculum) בדגי גרם הינו מבנה קשיח אך בעל גמישות המהווה את הקיר החיצוני של חלל הזימים. תפקידו להגן על הזימים והוא גם ממלא תפקיד מרכזי במנגנון השאיבה המסדיר את זרימת המים המתמשכת עליהם.

ב.  די דומה למצב אצלנו, מהפה המזון עובר ללע או בית הבליעה ומשם לוושט (גם אנחנו יודעים להעביר דרך הפה מזון או אוויר במסלולים שונים)

 

כל טוב,

 

אמיר


 

פרופ' אמיר אילי
ראש המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

25092
01/12/2022
קול הלוויתן
שאלה מספר 25092 - קול הלוויתן

מה מיוחד בקול של הלוויתן איך הצאצאים של הלוויתן מזהים את קולם של הוריהם?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
24832
01/12/2022
הלרווה
שאלה מספר 24832 - הלרווה
שלום, מהו מפתח הפה של הלרווה אצל מספר סוגי דגים? / בממוצע? ומהו הזמן הלוקח לרוטיפרים לאבד את ערכם כמזון ללרווה? בתודה מראש.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
24016
01/12/2022
מלחים
שאלה מספר 24016 - מלחים

שלום ,

לצורך עבודת ביוחקר אני צריכה לדעת :

- מהו המלח העיקרי במי ים ? (ים תיכון ולא ים המלח )

- איזה מלחים נוספים מרכיבים את מי הים ?

- ואילו מלחים ( שלאו דווקא קשורים למי ים ) רעילים לצמח ? ואילו אינם רעילים ? (כלומר , בעלי השפעה כלשהי על נביטת הצמח ) .

 

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

הודיה שלום,

מצ"ב קישור להרכב מי הים: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%9D
 

כמו כן, על מנת לקרוא בהרחבה תשובות מומחים לשאלות בנושא "השפעת מלחים על נביטה" אני ממליצה להקליד באתר "בשער ברשת" את מילת המפתח "נביטה".

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

24000
01/12/2022
השפעת פנול אדום על דגי נוי מסוג זברה
שאלה מספר 24000 - השפעת פנול אדום על דגי נוי מסוג זברה

שלום,

אני עושה ביוחקר בנושא השפעת טמפ' המים על קצב נשימת דגים.

האם אני יכול לשים את האינדיקטור פנול אדום בתוך אקוריום עם דגי זברה ואם כן מה הריכוז שאיתו ניתן לעבוד?

השם המדעי של הדג הוא:Danio rerio

תודה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23647
01/12/2022
לוויתנים ודגים
שאלה מספר 23647 - לוויתנים ודגים

האם דגים ישנים ואיך?

איך ישנים הלווייתנים?

דניאל

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

דניאל שלום,

 נושא השינה בדגים ובלוייתנים נחקר וסוכם בשני מאמרים מאוד מעניינים המצורפים להלן:

שינה בדגים: http://news.walla.co.il/?w=/22/600646

שינה בליוויתנים: http://www.hayadan.org.il/how-whales-sleep-0505082/

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23547
01/12/2022
האם יעלמו הדגים בים?
שאלה מספר 23547 - האם יעלמו הדגים בים?
ראיתי לאחרונה תוכנית טלוויזה שטוענת שמתרחש דיג יתר בעולם האם אני יכולה להיות רגועה? או לחשוש שאולי עד 2050 גם אצלנו יעלמו כל הדגים?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

דיג היתר, כפי שהתופעה מכונה בז'רגון שלנו, הביא להידלדלות ניכרת בדגים רבים (לא בכולם)
אותם האדם דג כמזון (או עבור עצמו, או עבור יצירת מזון – קמח דגים- איתו מאכילים דגים אותם האדם מגדל בחקלאות ימית). דהיינו, שיפעתם של דגים רבים שלא ניצודים על ידי האדם אינה משתנה.

במילים אחרות, מצב שבו "יעלמו כל הדגים" אינו נראה באופק, אולם שיפעתם של דגי מאכל רבים (בעיקר הגדולים שבהם) כבר ירדה ותמשיך כנראה לרדת באופן ניכר כל זמן שאוכלוסיית האדם בעולמנו גדלה.

בברכה,

אמציה

פרופ' אמציה גנין
ביולוגיה ימית
האוניברסיטה העברית

23513
01/12/2022
צריכת הפחמן על ידי צמחים בים
שאלה מספר 23513 - צריכת הפחמן על ידי צמחים בים

שלום,

ומה קורה בים?
האם סך כל צריכת הפחמן על ידי צמחים בים אינו גדול יותר מסך כל הצריכה של הצמחים ביבשה?

תודה,

עמוס

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

צריכת פחמן דו-חמצני בים, באמצעות פוטוסינתזה, היא נמוכה במעט מצריכתו ע"י צמחי יבשה אך היחס הוא בקירוב ל – 50:50.


אך ישנו הבדל נוסף בין הים ליבשה. ההבדל הוא שהצריכה בים לא מושפעת ישירות מפוטוסינתזה, אלא היא מושפעת ממסיסות פחמן דו-חמצני במי-הים. מסיסות פחמן דו-חמצני במי-הים יורדת ככל שטמפרטורת המים עולה, ואכן טמפרטורת הים עלתה בעשורים האחרונים ולכן צפוי כי צריכת פחמן דו-חמצני תרד גם כן עם הזמן.

פרופ' דן יקיר
הפקולטה לכימיה, המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה
מכון ויצמן למדע

23162
01/12/2022
עקיצת מדוזה
שאלה מספר 23162 - עקיצת מדוזה

שלום,


הייתי שמחה לדעת מדוע ממליצים להשתמש בחומץ כדי לנטרל תגובה של עקיצת מדוזה.


ידוע לי כי הארס(ארס של בע"ח) בדרך כלל מכיל חלבונים, ולרוב הוא חומצי בעצמו, האם החומץ אמור להגיב עם הארס ובכך בעצם למנוע תגובה של הארס עם תאי הגוף?


מדוע ממליצים לשטוף במי מלח? האם זה אמור לבודד את התגובה הנ"ל מהגוף או שמא לעורר איזו שהיא פעילות יונית?או שזה קשור לתגובה של התא הצורב של המדוזה?



בהקשר לזה ובאופן כללי:


האם כאשר מערבבים חומר חומצי חלש יחסית (PH6/7)


עם חומר חומצי חזק יותר , החומציות של הראשון קטנה(הופך בסיסי יותר) כי למעשה הוא משחרר פחות יוני מימן, ולפי מה מגדירים את דרגת החומציות של תערובת כזו


תודה מראש,


שלי


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


אין לי, לצערי, תשובה פרטנית. אולם, מים מתוקים גורמים להתפוצצות של תאים צורבים ועל כן לא משתמשים בהם בשטיפה. מי מלח נקיים (לא מאתר שורץ מדוזות) ולו אף סינטטיים שוטפים את התאים הצורבים ומונעים שליפתם. אני מניח שחומץ גם הוא מונע שליפת תאים צורבים נוספים המצויים על העור וייתכן שגם מנטרל פעולת הארס. יתכן וחומציות מונעת שליפת התאים הצורבים.


פרופ' יהודה בניהו
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

23037
01/12/2022
גלילן שחור
שאלה מספר 23037 - גלילן שחור
תחומי דעת:ביולוגיה ימית

בעבדת הביוטופ שלי גיליתי כי הגלילן מתכסה בחול דווקא בשעות הכי חמות. מהו

ההסבר הביולוגי לכך. לא מצאת בספרות חומר על כך

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
22664
01/12/2022
צביעת תאי כלור בזימים
שאלה מספר 22664 - צביעת תאי כלור בזימים

האם ניתן לצבוע זימים בצביעה דיפרנציאלית שתדגיש תאי כלור בדגים? ואם כן, כיצד?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום נגה,

אם מדובר בחתכים הסטולוגיים יש ספרות עניפה ואני מצרף מאמר משנת 2009 לדוגמה. אם זה מספק אז מצויין ואם
החטאתי
אשמח לענות על שאלות נוספות.
מכל מקום אני מצרף גם לינק לאתר של חוקר ממסצ'וסטס המציג צביעה של תאי כלוריד (משאבת הסודיום פוטסיום איטיפיאז) באמצעות נוגדנים למשאבה זו:



בברכה,

פרופ' עמוס טנדלר
המרכז הלאומי לחקלאות ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל
22393
01/12/2022
השקנאים וברכות הדגים
שאלה מספר 22393 - השקנאים וברכות הדגים

שלום למומחים ,


במהלך שיעורי הג"ג דנו בנושא השקנאים הפוגעים בבריכות הדגים. הפתרונות הידועים לבעייה זו הם: האכלת השקנאים או הריגתם. התלמידים העלו רעיונות של רשתות ענקיות המכסות את הבריכות. האם פיתרון זה אפשרי, אני מניחה שהוא יקר או בלתי ישים, אבל אין לי מידע מדוייק על כך. אשמח לתשובה,


תודה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


I'm not an expert on fish or birds, but believe that your students have hit on a solution that has been proposed – and successfully used – in the past. Good thinking! The challenge is in making it work on the relatively large scale of a commercial fish pond.

פרופ' גד פרי
Range, Wildlife and Fisheries Management

22356
01/12/2022
גאות אדומה
שאלה מספר 22356 - גאות אדומה

שלום רב,

שמעתי לאחרונה על נושא "גאות אדומה" - red tide, או מינוח מדויק יותר - harmful algal bloom - HAB - פריחה צבעונית של אצות בים, המשחררות רעלנים למים. הרעלנים הללו מסוגלים להרוג דגים, רכיכות וסרטנים. שמעתי שקרו מקרים שאנשים אכלו רכיכות, שהורעלו במהלך גאות אדומה, ספגו את הרעל שהיה ברכיכות ונפגעו, חלקם אף מתו מכך. ברכיכות הצטבר חומר הנפלט מהאצות -חומר הנקרא Domoic acid - וכשהוא מגיע לבן אדם שאוכל את הרכיכה האדם נפגע גם הוא.

רציתי לשאול:

1)האם יש מקרי HAB שקרו בחופי ישראל? מה לגבי המזה"ת כולו?

2) האם יש מחקר של HAB בארץ?

בתודה מראש, יוני


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

התופעה של red tide מוכרת בספרות מזה עשרות שנים ומתייחסת לאירועים של פריחת אצות באזורים מוגדרים באוקינוס בעיקר קרוב לחוף. במרבית המקרים הפריחות הם של אצות מקבוצת הדינופלגלטים ובגלל הרכב הפיגמנטים שלהם והריכוז הגבוה של האצות במים המופע נראה ככתמים רחבי ידיים בצבע אדום חום. מרבית המינים שפורחים במופע כזה מיצרים רעלנים שמסווגים למספר קבוצות על פי אופן פגיעתם בבני אדם (גורמי דלקות מעיים DSP או גורמי שיתוק PSP). מקרי ההרעלה של אנשים לרוב אינם כתוצאה ממגע ישיר בין אצות לאדם, אלא בחשיפה עקיפה על ידי צריכה/אכילה של דגים או צדפות שנחשפו לאצות הרעילות. צדפות הניזונות בסינון של נפחי מים גדולים מרכזות את האצות הרעילות ואת הרעלנים. אכילה של צדפות שנחשפו לאצות הרעילות עלולה לגרום להרעלה חריפה עד כדי מוות בבני אדם. המושג harmful algal bloom – HAB מתאר את התופעה באופן מדויק יותר וכולל אירועים של פריחת אצות רעילות לא רק בסביבה האוקינית/ימית אלא גם בגופי מים מתוקים. הדוגמה המוכרת ביותר היא פריחה של אצות כחוליות (ציאנובקטרה) רעילות.


הרעלן שהוזכר Domoic acid אינו מיוצר על ידי דינופלגלטים אלא על ידי אצות מקבוצת הצורניות. חומר זה הוא נדיף ופעיל דרך דרכי הנשימה ויכול לפגוע באדם ובבע"ח החשופים לרסס גלים וכדומה.


לגבי המצב בישראל, לאחרונה קיימים מספר דיווחים על אירועי פריחת דינופלגלטים במפרץ חיפה. אירועים אלו קשורים ככל הנראה לתהליכי איטרופיקציה של המפרץ אך לא דווח על תמותת דגים או מקרי הרעלה שנלוו לפריחת האצות. ככלל קו החוף של ישראל נחשב לאזור בעל יצרנות נמוכה ובהעדר מפרצים מוגנים גם אין אוכלוסיית מפותחת של צדפות. אין בישראל תעשיית צדפות ובנוסף בגלל מגבלות דתיות אין כמעט צריכה של צדפות למזון. בשל סיבות אלו, לא קיימים דיווחים בישראל על מיקרים של הרעלות שמקורם ב HAB. צריכה של צדפות מיובאות יכולה לגרום למקרי הרעלה אולם הסיכוי לכך קלוש בגלל מערכך פיקוח ובקרה קפדני הפועל במדינות המיצרות ומשווקות צדפות. מידע ניתן למצוא ב

http://www.ioc-unesco.org/hab/index.php?option=com_frontpage&Itemid=1


במזרח התיכון יש דיווחים חלקיים על אירועי HAB. לי ידועים דיווחים ממצרים באזור אלכסנדריה. מדובר בעיקר בזיהוי פריחות של דינופלגלטים ממינים ידועים כרעילים.


בארץ אין מחקר נמשך של HAB למרות שתוכנית הניטור של חופי ישראל מדווחת לא פעם על זיהוי מינים רעילים באתרים שונים. מחקר על כחוליות רעילות בכנרת ובמקווי מים כולל בריכות דגים מתקיים בארץ במהלך 15 השנים האחרונות. המחקר הוא שיתוף פעולה בין חוקרים באוניברסיטה העברית אוניברסיטת תל אביב וחקר ימים ואגמים לישראל. מידע נוסף ניתן למצוא בדוחות המעבדה לחקר הכנרת http://www.ocean.org.il/Heb/Kineret/LakeKineret.asp


בברכה,
ד"ר אסף סוקניק
המעבדה לחקר הכנרת

22326
01/12/2022
אצה חוטית
שאלה מספר 22326 - אצה חוטית

תוכלו בבקשה להפנות אותי לחומר בנושא אצה חוטית חיפשתי בספרות ואני כרגע עושה עבודה סימנריונית בנושא והייתי שמחה לגיוון במקורות


תודה מראש רחלי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רחלי,

להלן מספר קישורים למאמרים ואתרים:

מאמרים אודות אצות חותיות



אתר אודות כל סוגי האצות החותיות.

כיצד להתגבר על צמיכה של אצות חותיות בבריכות
pic of thread algae


בברכה,

אינגריד מסיקה

האוניברסיטה הפתוחה
26086
01/09/2020
נשימת הבטאים
שאלה מספר 26086 - נשימת הבטאים
כיצד נושמים הבטאים אם הם חסרי מכסה זימים,ותנועתם איטית, כיצד מזרימים מים חדשים על פני הזימים ומה תפקיד הנחירים בנשימה, האם ממלאים את תפקיד הפה ?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/09/2020

בדגי סחוס ישנו איבר שנקרא ספירקולום (או ספירקולה ברבים), הממוקם בדרך כלל מאחורי העיניים, שתפקידו לשאוב מים וליצור סירקולציה על הזימים.
לכל דגי הסחוס יש איבר כזה, אבל בכרישים הפלאגים, השחיינים הגדולים, האיבר התנוון והוא אינו תפקודי.

בשאר הכרישים (כרישי מלאך, NURSE SHARKS והרבה אחרים) ובבטאים יש ספירקולום פעיל ואפשר לראות אותו בקלות.

 

לנחיריים אין תפקיד כלל בנשימה. הנחיריים בדגי סחוס הם "גומחה" בלבד, שמרוצפת בקולטנים כימים (כמורצפטורים). ההרחה עוברת למח עצבית ואינה מחוברת לחוש הטעם או לנשימה כמו אצלינו. מעל גומחת כל נחיר ישנו כפל עור שחוצה את פתח הגומחה באמצע. הצורה הזאת יוצאת לולאה הידרודינמית ומים נעים בלולאה בתוך הגומחה ויוצאים עם כיוון השחייה.

מוזמנת לחפש מידע נוסף באתר שלנו www.sharks.org.il

ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו כרישים בישראל

עדי ברש

יו"ר עמותת כרישים בישראל


 

עדי ברש
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית
אוניברסיטת חיפה

25949
09/08/2019
האם כל השלד של הכריש מסחוס
שאלה מספר 25949 - האם כל השלד של הכריש מסחוס
האם כל שלד הכריש עשוי מסחוס ? מה לגבי השיניים, הקשקשים והלסתות ? תודה רבה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 09/08/2019

שלום אביבה,

הכרישים שייכים לתת מחלקת דגי הסחוס. שלדם עשוי מסחוס (כמו שיש לנו באף ובאוזן) ומרקמת חיבור ולעיתי תוספות של גבישי חיזוק. כלומר כרישים הינם חסרי עצמות. בשיניים ישנן תוספות של מינרלים ויסודות קשים  (בעיקר קלציום פוספט), המקנים לשיניים את חוזקן המפורסם. אך אלו אינן עצמות ואינן מחוברות ללסתות אלא גדלות מרקמת הכיסוי ("החניכיים") הגדלה כל החיים (ובמהלכם השיניים שכהו משימוש מוחלפות). גם הגולגולת והלסתות עשויים מסחוס. לכרישים אין קשקשים אלא תוספות של סיבי רקמת חיבור (הדומה במגע לנייר זכוכית).

בברכה,

 

 

פרופ' אמציה גנין
ביולוגיה ימית
האוניברסיטה העברית

 

25943
09/01/2019
מה בין אלמוג אש לאלמוג
שאלה מספר 25943 - מה בין אלמוג אש לאלמוג
אלמוג אש שייך להידרתיים למרות שנקרא אלמוג. מה ההבדל בינו לבין האלמוגים ששייך אותו להידרתיים ? הרי הוא מפריש שלד גירני מכין אצות ביחסים הדדיים.תודה אביבה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 09/01/2019
0
24369
11/10/2014
השפעת עקה (עקב ריכוז גבוהה של חנקות) על ייצור סוכרים באצות
שאלה מספר 24369 - השפעת עקה (עקב ריכוז גבוהה של חנקות) על ייצור סוכרים באצות

אני עושה ביוחקר בנושא יצירת סוכרים מוגברת עקב עקה של אצות בתנאים שבהם ריכוז חנקות הוא גבוה. אני מעוניין לבצע את המחקר באצות ספירולינה אשמח אם תוכלו להציע כיצד ניתן למדוד את ריכוז הסוכר. תודה אורי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 11/10/2014
0
24070
12/01/2013
לבקנות בדגי זהב
שאלה מספר 24070 - לבקנות בדגי זהב

שלום רב,

רצינו למצוא דרך לשנות את צבעם של הדגים ע"י האכלה בפיגמנטים שונים מפירות וירקות שונים, אז הכנו מיצויים של פירות וירקות שונים וטבלנו בתוכם חתיכות קטנות של לחם והאכלנו את הדגים. השאלה היא מה יקרה? והאם אתם ממליצים לנו על דרכים אחרות לחקור את הנושא?

תודה מראש

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 12/01/2013

שלום

נושא הצבע בדגים ושימורו הינו נושא המעסיק רבים בתעשיית דגי הנוי. יתרה מכך, בעלי התחביב של אחזקת אקווריום בביתם חוששים תמיד מאבדן הצבע בדגיהם. אני מצרף מאמר העוסק בכך. אפשר כמובן להחדיר צבע לדגים באמצעות המזון. בדרך הזו בד"כ מדגישים בד"כ צבע קיים ובכל מקרה יש להוסיף כמות מאוד משמעותית של קרוטנואידים למשל לדיאטה כדי לקבל את הצבע הדרוש כך במחקר של (Manganaro et al. (20 נדרש שהדיאטה של RED PORGY (דג מהקבוצה של דג הדניס) תכיל כ- 0.2% ASTAXANTHIN כדי שהדגים בשבי ידמו בצבעם לדגים מאותו מין בטבע.

גישות נוספות, כפי שתראו במחקר השני המצורף של SALONG מ- 2013, הן אפילו טבילה של דגים בתמיסות צבעוניות. ולבסוף יש גישה של צביעה גנומית כמו למשל ה- NEON FISH

מצורפים שני המאמרים:

למאמר 1 ניתן ללחוץ כאן.

למאמר 2 ניתן ללחוץ כאן.

בהצלחה לכם

עמוס

 

פרופ' עמוס טנדלר
המרכז הלאומי לחקלאות ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל

23464
11/07/2012
ביו-דיזל אצות
שאלה מספר 23464 - ביו-דיזל אצות

שלום רב מומחי בשער,
שמי תומר, ואני עובד על פרויקט שבא להציג דגם של מפעל לגידול אצות, ולייצר מהן ביו-דיזל.
כחלק מן הפרויקט התבקשתי לבנות דגם שעובד ורציתי לדעת מהו סוג האצות האידאלי לייצור הביו-דיזל, שיגדלו בקצב המהיר ביותר.

תודה מראש,
תומר ריפקין שדה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 11/07/2012
0
23071
05/02/2011
סרטנים, רכיכות וצדפות
שאלה מספר 23071 - סרטנים, רכיכות וצדפות

בס"ד


שלום,


אני עושה עבודה בביולוגיה בנושא חוף הים הסלעי, ואני מאוד אשמח אם תוכלו לענות לי על השאלה הבאה, זה מאוד יעזור לי:


מה ההבדל בין דרכי הנשימה של הסרטניים לבין דרכי הנשימה של הרכיכות ולבין דרכי הנשימה של הצדפות? אני חקרתי על בלוטי ים, חופיות ובוציות, ומעניין אותי לדעת איך בדיוק הם נושמים, שכן הם נמצאים באזור הכרית שכל הזמן נתון לתנאי שפל וגאות, והוא מתכסה ונחשף במים לחלופין. כך שכנראה הם צריכים להיות מותאמים לנשימת חמצן חופשי וחמצן מומס במים...?


תודה רבה! על כל הפעילות הנרחבת שאתם עושים כאן באתר. מחכה לתשובה, מיכל.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 05/02/2011
0
22714
06/03/2010
אצות
שאלה מספר 22714 - אצות

שלום רב!


במסגרת עבודת הביוטופ עלי לסכם על האצה שמצאתי במי הבריכה שאותה אני חוקרת. אני לא יודעת את שם האצה או פרטים עליה, אך יש לי ציור שלה שציירתי ממה שראיתי במיקרוסקופ.


.אני שולחת את הדף עם הציור,אשמח לקבל מידע כלשהו על האצה


http://img163.imageshack.us/img163/7749/86728021.jpg


!!תודה רבה מראש


.אירית

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 06/03/2010

שלום אירית,

לא קל לזהות מהציור. אחת האפשרויות היא שמדובר באצה וולקווקס Volvox שהיא אצה מהירוקיות שגדלה במים מתוקים.

ניתן למצוא עליה מידע רב ותמונות ברשת האינטרנט. רצ"ב אחד הציורים.

בברכה,

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

22274
03/04/2008
כיצד ניתן לשנות ריכוז חמצן במים (במערכת של ניסוי)?
שאלה מספר 22274 - כיצד ניתן לשנות ריכוז חמצן במים (במערכת של ניסוי)?

שלום רב,


במסגרת תכנון ניסוי של השפעת גורמים אביוטיים על אורגניזמים בכנרת, מעונינים תלמידים לתכנן ולבצע ניסוי הבודק השפעת מחסור בחמצן. כיצד ניתן לבצע ניסוי כזה באמצעים של מעבדה בית ספרית? באותו הקשר, תלמידים היציעו לערבל את המים באקווריום ע"י משאבה כדי ליצור מצב של ריכוז גבוה של חמצן. מה דעתכם על הצעה זו?


תודה רבה!

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 03/04/2008

שלום רב

ההצעה של התלמידים, לבעבע אויר בתוך המים, היא אכן, דרך ליצור סביבה של ריכוז חמצן קבוע במי האקווריום.

אני מניחה שלצורך הניסוי דרוש לבדוק את המערכת בריכוזי חמצן שונים ולהשוות את מצב האורגניזם.

לכן אני מציעה שני נסויים נוספים:

האחד ניסוי היוצר סביבה שאינה מכילה חמצן כלל על ידי ביעבוע של גז ארגון , ואם אין אז חנקן, בתמיסה למשך זמן ארוך!, יוצרים אווירה אינרטית - כלומר תמיסה נטולת חמצן, אחר כך שומרים על האווירה האינרטית על ידי זרם חלש מאודשל ארגון או חנקן מעל פני המים. המערכת המתוארת לעיל חייבת להיות מערכת סגורה, עם מכסה.

הניסוי השני הוא ניסוי המביא את מי האקווריום לריכוז ריוויון של חמצן. דרך הפעולה דומה למתואר בניסוי הראשון, אלא שהפעם נבעבע גז חמצן בתוך התמיסה למשך זמן ארוך!, ולאורך זמן הניסוי נשאיר זרימה איטית מאוד של חמצן מעל פני האקווריום.

רצוי להשתמש במד חמצן כדי לבדוק בכל אחת מן הערכות שתעבדו עימה, כדי שניתן יהיה לכמת את רמת החמצן.

בהצלחה!

ד"ר רון בלונדר
המחלקה להוראת מדעים
מכון ויצמן למדע

21918
04/10/2006
חוף ים סלעי
שאלה מספר 21918 - חוף ים סלעי

אני עושה עבודת ביוטופ בנושא חוף ים סלעי, במסגרת העבודה ערכנו ניסוי ובו בדקנו האם לחופיות יש גאוטקסיס שלילי או חיובי והתוצאה היתה שיש להם גאוטקסיס שלילי.

השאלה שלי: מדוע הם מתרחקים מקו המים וכיצד החופיות נושמות ?

על פי המידע שיש לי היא נושמת חמצן מומס לכן אינני מבינה למה היא עולה לאיזור הכרית שבו התנאים קשים (הוא חשוף לשינויים רבים, למפץ גלים, גאות ושפל, טמפ' ...), לעומת זאת לצלחיות יש גאוטקסיס חיובי ואותם תמיד מצאנו בקו המים.

מצפה לתשובה    

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 04/10/2006

אורנה שלום,

 

תכונת הגיאוטקסיס השלילי שמצאת עבור החופית מאפשרת לה לטפס מעלה אל אזור העל כרית בו התנאים קשים כפי שציינת. לכאורה זה פרדוקסלי ובהחלט חריג שחילזון ימי יטפס לכיוון אזור יבש יחסית, המקבל רק רסס גלים. אך זה לב ליבו של העניין. במהלך האבולוציה עברה החופית אדפטציה לאזור כזה שכמעט שום בעל-חיים ימי אינו מסוגל לחיות בו. כך תפסה גומחה אקולוגית ייחודית ונמנעה אולי מטריפה על ידי יצורים ימיים המרובים במים. חופית המסוגלת לנשום בעזרת הזים שלה חמצן מומס ברסס הגלים המגיע בתדירות מסוימת, חופית המסוגלת באמצעות מגרדת משוננת לאכול אצות אנדוליטיות החבויות מתחת לפני הסלע, חופית המסוגלת לסגור את מכסה הקונכייה ולשמור על סביבה לחה בתוכה,היא זו שתשרוד באזור העל כרית היבש בקיץ, או נרטב במים מתוקים בחורף, אזור בו אין כמעט אורגניזמים ימיים אחרים. תהליכי הברירה הטבעית הכשירו אותה לכך. המעניין הוא שלצורך רבייתה היא מסוגלת לרדת אל קו המים ולשחרר את תוצרי הרבייה אל המים, כפי שהיינו מצפים מיצור ימי. לאחר השלב הלארוולי בפלנקטון, הלארווה מתיישבת, עוברת מטמורפוזה ואז מנצלת את תכונת הגאוטקסיס השלילי כדי לטפס חזרה אל בית הגידול שלה בו תחיה כפרט בוגר. השאלה היא מה קורה לגיאוטקסיס כאשר היא יורדת לצורך רבייה אל המים, האם הוא משתנה והופך לחיובי? (ניתן לבדוק זאת בניסוי אותו יש לתכנן ולערוך בעונת הרבייה של החופית). ייתכן שיש נסיבות נוספות שגורמות לה לשנות גיאוטקסיס ולרדת למטה, למשל: אם רסס גלים מתמעט באזור מסוים והיא צריכה לשפר עמדות ולצמצם את הטווח אל רסס המים.

 

בברכה,

 

דר' רמי קליין

המכללה הימית מכמורת,

מרכז אקדמי רופין

 

דילוג לתוכן