ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית

שלום רב,

ישנה אפשרות לבטא חלבונים (כולל אנזימים) בתאי בעלי חיים באמצאות הנדסה גנטית. אחת הטכניקות אכן משתמשת בוירוסים כ"מעבירי" הDNA המהונדס גנטית לתאי המטרה.

פרופ' גדי שוסטר
דיקן הפקולטה לביולוגיה
הטכניון

שלום כלנית,

הנדסה גנטית היא טכנולוגיה בה מוכנס DNA זר לגנום הצמח. אנו השתמשנו בגנים של העגבנייה עצמה על מנת להגדיל את היבול. הגנים מועברים בשיטות הכלאה טבעיות שהאנושות משתמשת במשך אלפי שנים.

בברכה,

פרופ' דני זמיר
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

שלום איתי,

ברפואה נעשה היום שימוש נרחב במכשור המוחדר לתוך הגוף באופן קבוע: לדוגמא – קוצב לב, תומכי כלי - דם (stent), מפרקים מלאכותיים (ירך, ברך ואחרים).

משתמשים בחומרים שהגוף מגיב אליהם בצורה מינימלית – טיטניום, חומרים קרמיים (ceramics) ואחרים. במקרים רבים הגוף "קולט" את החומר המלאכותי ומצפה אותו ברקמה חיה. בהשמה של סטנט למשל משתמשים בתרופות כדי לצמצם גידול מחודש של רקמה באזור השתל.

במקרה שתיארתי בהרצאה, דובר במכשור המחקה לבלב מלאכותי, שבניסוי בבעלי חיים, לאחר תקופה ממושכת, מכיוון שהיתה אינטראקציה דינמית עם המכשור, לא רק שנוצר מעטה אלא שאפילו כלי דם התפתחו באזור.

מקווה שהדברים מובנים יותר.

בברכה,

ד"ר רונית בנדורי

אוורגרין ניהול השקעות

שלום יובל,

אני לא מכיר השתלת לב ממקור חיה. משתמשים כן ברקמות כמו לדוגמא מסתמי לב ממקור חזיר. הפתרון היותר קרוב מאיברי חיה לגבי השתלת לב הוא השתלת לב מלאותי. למעשה היום יש מכשירים כאלו התומכים בפעולת החדר השמאלי של הלב הנקראים באנגלית (assist device) ויכולים להחזיק את החולה למשך חודשים עד ההשתלה. כיום יש חולים גם בארץ שהושתל אצלם מכשיר כזה והם מסתובבים איתו גם מעל שנה לאחר השתלתו.

בברכה,

פרופ' איתן מור
מנהל מחלקת ההשתלות
המרכז הרפואי ע"ש רבין קמפוס בלינסון

שלום רב,

1. ההבדל נובע מסוג תרכיב החיסון שבו משתמשים. באופן כללי, תרכיבי החיסון מתחלקים לשתי קבוצות: 1. תרכיבים המכילים מיקרואורגניזמים מומתים, שאינם יכולים להתרבות לאחר הזרקתם, אך יכולים להשרות תגובה חיסונית. קבוצה זו כוללת גם תרכיבים המכילים מרכיב מסוים של המיקרואורגניזם, כמו הרעלן של חיידק הטטנוס, שכמובן אינו מתרבה אך משרה תגובה חיסונית. 2. תרכיבים המכילים מיקרואורגניזמים חיים אך מוחלשים. מיקרואורגניזמים מוחלשים עברו תהליך מיוחד שביטל את האלימות שלהם, אך לא פגע ביכולתם להתרבות. לכן כשהם מוזרקים, הם מתרבים בגוף מבלי לגרום למחלה. כתוצאה מכך, מערכת החיסון נחשפת לרמה גבוהה של אנטיגן לאורך זמן רב יותר ומפתחת תגובה יותר יעילה וארוכת טווח. מה שיותר חשוב הוא, שתגובות החיסון כנגד התרכיבים מקבוצה 1 הן בעיקרן תגובות הומורליות (יצירת נוגדנים), ואילו תרכיבים מקבוצה 2 שמתרבים בגוף, משרים גם תגובות הומורליות וגם תגובות חיסון תאיות של תאי T , שהן בעלות חשיבות גדולה בהקניית עמידות. לפיכך, תרכיבי חיסון מקבוצה 1, כמו החיסון נגד חיידקי הטטנוס או השעלת, הוא קצר טווח ודורש חיסונים חוזרים במהלך החיים, ואילו תרכיבי חיסון מקבוצה 2, כמו החיסון נגד נגיף החצבת, הם ארוכי טווח ומחסנים לכל החיים.

בברכה,

ד"ר נורית הולנדר
ביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

דודי שלום,

הקזאינים המתגבנים ע"י רנין הם תערובת של מספר חלבונים. רנין באופן ספציפי עושה הידרוליזה של אחד מהקזאינים - קפא קזאין -
ודבר זה יוצר גיבון של חלב. אם חלב של יונק מסויים אינו מתגבן באמצעות רנין הדבר קשור ככל הנראה להרכב הקזאינים שלו ולמבנה של הקומפלקס שהם יוצרים.

אנו יודעים הרבה על חלב פרה ובני משפחתה,
אולם לא מספיק על חלב של יונקים אחרים.

בברכה,
פרופ' אורי קוגן
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

Shalom,

Hybrids occur between closely related species when there is no barrier in mating and in development of the zygote.
It is true that hybrids in animals are usually sterile due to lack of homology in their chromosomes and inefficient pairing between homologs during gamete formation (at meiosis).

The same applies to plant, however, this is less of a problem in all plants that have vegetative propagation.
There are case, like in sunflower, where the hybrids between different species manage to produce a few seeds and after a few generation, a new fertile hybrid (homoploid) species can be formed.
More frequently, though, plant hybrids can overcome sterility via chromosome doubling giving rise to a polyploid.
For example, the bread wheat genome contains the genome of three different grass species and is a fertile polyploid.

For more details, I suggest you check the wikipedia entries on Hybrid (biology) and hybrid speciation.

Best,

Avi


פרופ' אברהם לוי
המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

שלום הניה,

שאלה דומה נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישור לשאלה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2618

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

"בשער ברשת"
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

כחצי שעה לאחר סחיטת פרי הדר אין כמעט כל פגיעה בכמות הוויטמין C שבמיץ. לאורך זמן יש צורך בתנאי אחסון מתאימים כמו שמירה בטמפרטורה נמוכה ובמקרים מסוימים ע'י שימוש באריזות המגבילות את כמות החמצן המגיעה אל המיץ. אין חומרי שימור המגנים על ויטמין זה, לכן אין טעם להשתמש בכאלו למטרה זו. חומרים משמרים מוסיפים אך ורק כדי לספק הגנה כנגד קלקול מיקרוביאלי ולא לצורך שמירת ויטמין C. אולם את רב מוצרי המיצים ניתן לשמר לתקופה מסחרית סבירה, ללא חומרי שימור כלשהם.

משום כך בסיס השאלות אינו נכון. כיוון שאין צורך בחמרים משמרים במיצים, אין סיבה שלא להאמין לדברי חברות המיצים. בנוסף, כמות הוויטמין C הנשארת במיץ בתנאי אחסון נאותים היא בדרך כלל גבוהה, ומגיעה לדם בצורה פעילה.

בברכה,

פרופ' שמעון מזרחי

שלום אתי,

באתר בשער ברשת נשאלו בעבר שאלות הדומות לשאלתך. תוכלי להכנס לאתר ולחפש את המילה - פיסטור חלב. תוצאות החיפוש יובילו אותך אל התשובות שהתקבלו בנושא. מצורף קישור לאחת השאלות:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=168

אם לאחר זאת יתעוררו שאלות נוספות, נשמח להפנותן למומחינו.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום שרון,

עובש ירוק (Penicillium digitatum) היא הפטריה התוקפת פירות הדר לאחר שנקטפו ומביאה לריקבונם. בעבר, נתנה תשובה בנושא זה באתר
"בשער ברשת", להלן קישור:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=97

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער- קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום דוד,

שאלות דומות לשאלתך נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". חיפוש הערך פרוביוטים/חידקים פרוביוטים לדוגמא, יוביל אותך למגוון השאלות. מצ"ב קישור לאחת מהן:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2776

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער- קהילה אקדמית למען החברה בישראל

מיקה שלום,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת".
מצ"ב קישור לתשובה.

http://www.bashaar.org.il/view_question.asp?id=1678

אם עדיין ישארו שאלות בלתי פתורות, נשמח שתפני אלינו שוב.

בברכה,

"בשער ברשת"

יפה שלום,

טכניקת המיקרומניפולציה מאפשרת מחקר רב בנושא, ניתן כמובן ל"הזריק" גרעין של ביצית לביצית וכל קומבינציה אחרת. השאלה מה נוצר? והתשובה היא מנגנון ההחתמה - imprinting. כלומר מזה מספר שנים ידוע שבחלוקת המיוזה מעורב גם תהליך של החתמה ש"מחתים" שונה את הגנים שיבואו לידי ביטוי כתלות באם עברו החתמה נקבית (במערכת המין הנקבית) או החתמה זכרית (בתהליך יצירת הזרע בזכר). בגלל חשיבותו של תהליך זה לא ניתן ליצור עובר ללא גנום זכרי.

תשובתה של פרופ' מייה הורביץ, גנטיקה, מדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב:

שלום עדי,