ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית

אאאא
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
26101
01/12/2022
סבילות שמרים לאלכוהול
שאלה מספר 26101 - סבילות שמרים לאלכוהול
שלום רב , אנחנו תלמידות ביולוגיה בכיתה יב , עובדות על ביוחקר בנושא שמרים . ברצוננו לדעת מהי ההבדל בין הסבילות לאתנול של שמרי יין , שמרי בירה ושמרי אפייה ? תוןדה מראש , הילה אפוטה , יהל מור וטל לוי .
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שאלות דומות לשאלתכן נענו באתר בשער

ניתן לעיין בקישורים

 

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5004

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5847

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

26037
01/12/2022
ההבדל בין דנ"א לרנ"א
שאלה מספר 26037 - ההבדל בין דנ"א לרנ"א
בדנ"א יש ארבעה סוגי נוקליאוטידים: אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C). וברנ"א יש כמעט אותם סוגים: אדנין (A), ציטוזין (C), וגואנין (G), ואורציל (U). השאלה שלי היא, מדוע ברנ"א יש את הנוקליאוטיד אורציל, ובדנ"א יש את הנוקליאוטיד תימין? כיצד השינוי הזה משפיע על תהליך תעתוק הדנ"א? הרי האורציל והתימין יוצרים קשרי מימן עם אותו נוליאוטיד - ציטוזין. ובנוסף, המבנה הכימי שלהם מאוד דומה. אשמח להבהרת הנקודה, תודה מראש.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

אלעזר שלום

מצורפים קישורים עם מידע מהימן שעונים על שאלתך: 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/rna-%D7%95-dna
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

26039
01/12/2022
המשך לשאלה
שאלה מספר 26039 - המשך לשאלה
היי ותודה שענית אך אנחנו עדיין לא מצליחות להסביר מהי הסיבה שתוצאות הניסוי שלנו יצאו כלא מוכיחות את השערתינו שאכן שמן האתרי רוזמרין יעכב את הפטרייה אשמח אם תוכל לכוון אותנו יותר רותם.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב

תשובה דומה לשאלתכם פורסמה באתר "בשער" בעבר

 

 :תוכלו לעיין בקישורים הבאים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=10176

 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4688

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

26025
01/12/2022
השפעת הכורכום על חיידקי איקולי
שאלה מספר 26025 - השפעת הכורכום על חיידקי איקולי
שלום, שמי יעל מבאר שבע, אני עורכת מחקר על השפעת ריכוזי כורכום שונים על קצב הגידול של חיידקי אי קולי. במבוא לעבודתי אני צריכה לתאר את הפגיעה של הכורכום בחיידקי האי קולי אך לא מצאתי מידע על מנגנון הפעולה של כורכום על אי קולי, מצאתי רק שבכורכום יש כורכומין המשמש כחומר אנטי-בקטריאלי המשפיע לרעה על החיידקים בכלליות אך לא מצאתי *כיצד* הוא משפיע(האם הוא פוגע בדופן? בגרעין? איך?) וכיצד הוא משפיע על אי קולי בפרט? . אשמח אם תוכלו להסביר לי עליו. תודה מראש! יעל
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום הילה,

יעל שלום אני מאד שמחה על התענינות המעמיקה שלך.

מצ"ב 2 מאמרים כ

PDF

ובכתובות :

https://www.hindawi.com/journals/jtm/2016/2853045/

https://pubs.rsc.org/en/content/articlehtml/2017/ra/c7ra07303h

 

במאמר הראשון, בתמונה 2 מסבירים השערה של מנגנון הפעולה. גם בשני יש הסבר עם איור.

בברכה,רבקי


 

ד"ר רבקה אופיר
המחלקה למיקרוביולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

26026
01/12/2022
ניסוי בפוטוסינתזה
שאלה מספר 26026 - ניסוי בפוטוסינתזה
שלום, אני רוצה לבצע ניסוי על כיצד משפיע ריכוז הכלורופלסטים על קצב הפוטוסינתזה בעלה בהיר ובעלה כהה יותר אז השאלה היא איזה עלים עדיף לי לבחור
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שלום רועי

נשאלה שאלה דומה לשלך בנושא ריכוזי כלורופלסטים והשפעתם על הפוטוסינתזה באתרנו

אתה מוזמן לעיין בקישור 

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=10305

כמו כן לגבי השאלה האם ניתן להשתמש בעלים שונים:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8073

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

25142
01/12/2022
החלפת גרעין של תא
שאלה מספר 25142 - החלפת גרעין של תא
ישנם שני תאים מאותו גוף: תא עור ותא לבלב. הוצאתי את הגרעין מתא הלבלב והכנסתי לתוכו את הגרעין של תא העור, האם תא הלבלב יחזור לתפקד כתא לבלב או שיתפקד כתא עור?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שאלה מעולה!

כאשר הכינו את הכבשה דולי (הכבשה המשובטת הראשונה) לקחו תא סומאטי (תא רגיל, על פי רוב מרירית הפה) הוציאו ממנו את הגרעין (ז"א הדנ"א) והשתילו אותו לתוך ביצית שהסירו ממנה את הגרעין. זרם חשמלי חלש דימה את ההפריה, ולאחר השתלה ברחם של כיבשה אחרת נולדה דולי.

זאת אומרת: הדנ"א שהגיע מתא ממיין מסוגל לאפשר יצירה של תא מולטי-פוטנטי – תא שממנו יוצרו כול הרקמות וסוגי התאים של יצור שלם.

היום ניתן לקחת תא ממיין ולאחר החדרה של שלושה פקטורי שיעתוק (חלבונים שגורמים להפעלה או כיבוי של ביטוי גנים מסוימים) להחזיר אותו למצב של תא גזע (תא לא ממיין).

 

אז לשאלה האם ניתן לקחת גרעין מתא אחד ולהחדיר אותו לתא ללא גרעין שהגיע מרקמה שניה, והתא הזה ישמור על התפקוד של הרקמה השנייה – להערכתי לא.

כי בתהליך ההתמיינות לתאי רקמה מסוימת יש שינויים אפיגנטים (שינויים שאינם ברצף הנוקלאוטידים, כמו מתילציה של הדנ"א) שייחודיים לכול רקמה ורקמה. השינויים האלה גורמים לפקטורי שיעתוק להתבטא בצורה ייחודית לכול סוג תא.

 

אז מה שאתם מציעים הוא מעניין ושווה ניסוי מעבדתי.

 

פרופ' גיל אסט
המחלקה גנטיקה מולקולארית של האדם וביוכימיה. הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
אוניברסיטת תל אביב

24131
01/12/2022
רמקולים ותנועת גלי הקול
שאלה מספר 24131 - רמקולים ותנועת גלי הקול

שלום,

אני גר במיקום די מרכזי ורועש. במהלך כל היום עוברים באזור אמבולנסים, מכבי אש ומשטרות שהסירנה שלהם מפרה את שלוותי. רציתי לשאול, אפילו באופן עקרוני, האם קיים או אפשר ליצור רמקול שאת הקול היוצא ממנו ישמעו רק בכיוון אליו הוא מכוון? או לפחות ברמה כזאת שתחליש את עוצמתו בבניינים הסמוכים?

אשמח לתשובתכם.

 

 

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23611
01/12/2022
מאמרים בנושא חיידקים מפרקי נפט
שאלה מספר 23611 - מאמרים בנושא חיידקים מפרקי נפט

אני מבקשת הפניה למאמרים באנגלית בנושא חייידקים מפרקי נפט.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

סמדר שלום,

מיקרוביולוגיה של הנפט הוא נושא מאוד מורכב. השטח כולל הרבה אספקטים שונים כגון: אופי החיידקים עצמם, תהליכים פיזיולוגיים כולל אלו חיידקים מפרקים איזה פרקציות של הנפט, בידוד החיידקים, יישום פעילות החיידקים בשטח, וכו'.  אני מציע לרשום ב Google  את הערך  "Bacterial Degradation of Crude Oil" ומתוך הרשימה של המאמרים שתופיע, אני ממליץ על מאמר גדול של פרופסור R.Atlas  בעיתון בשם:  Microgbiology Reviews שעכשיו נקרא MMBR.אם משתמשים ב-Google  אפשר להוריד את המאמר כולו למחשב. למרות שהוא קצת ישן, הוא מכיל כמעט את כל הידע הבסיסי ומהמאמר אפשר לקבל תמונה די טובה של השטחים.

פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

23486
01/12/2022
עיסת עמילן תירס- המשך לשאלות הקודמות ובקשה לסבר הקשר בין המושגים
שאלה מספר 23486 - עיסת עמילן תירס- המשך לשאלות הקודמות ובקשה לסבר הקשר בין המושגים

קראנו את התשובה באתר בעניין רב, מה שאנו מבקשים זה להבין את הקשר בין המושגים

כמובן הנושא מוזכר בתשובה לשאלה נפרדת אך גם בכתבה מעניינת על חומרים רכים והוזכרה שם תכונת ויקסו- אלאסטיות.

1. ד"ר צ'רקי דורותה, 2008, תשובה לשאלה - מדוע נקראת התערובת קורנפלור ומים "תערובת מתעתעת"? "בשער ברשת

2. פרופ' אנדלמן דוד ופרופ' דימנט חיים, 2007, חומרים רכים: נקודת המפגש בין פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדע החומרים "בשער ברשת":

קשה לנו להבין את הקשר בין המושגים האלה (חומרים רכים, ויסקו- אלאסטיות וחומר לא ניוטוני)

והאם ההסבר הבא מדוייק מדעית מדעית ואיך הוא מתקשר להכל

כאשר נותנים לעיסה מספיק זמן כדי להגיב, מגלים התנהגות של נוזל – שרשרות המולקולות שאינן

ממש קשורות אלו לאלו, מסוגלות להחליק אחת על גבי השנייה, בתנועת זחילה Reptation


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום,

השאלה היא על בלבול במונחים. אני מציע להבהיר תחילה את התופעות המוזכרות בשאלה. אחר-כך אפשר יהיה להדביק להן שמות.

ראשית, בואו נבחין בין מיון איכותי של חומרים לפי התנהגותם בקנה מידה גדול, לבין התהליכים בקנה המידה הקטן (המולקולרי) שעומדים מאחורי ההתנהגויות הללו.

במבט-על, נהוג למיין חומרים רבים כנוזלים או מוצקים (ולא נתייחס למצבי צבירה נוספים שאינם מענייננו כאן). אחת הדרכים לעשות מיון זה היא לבדוק את התגובה של החומר לשינוי צורתו ללא שינוי נפחו (מה שנקרא "מאמץ גזירה"). אם החומר מתנגד לשינוי כזה באופן הפיך (כלומר, כשנסיר את המאמץ יחזור לצורתו המקורית), נסווג אותו כמוצק. ואילו אם החומר אינו מתנגד לשינוי צורתו (כלומר "זורם איתנו"), או מתנגד רק באופן בלתי-הפיך, תוך חיכוך פנימי ויצירת חום, נסווג אותו כנוזל.

אלא שכמו במקרים רבים אחרים, הטבע מורכב בהרבה מן ההבחנות החדות שאנחנו מתעקשים לעשות. למעשה, יש להתייחס לשתי ההתנהגויות הללו כמקרי גבול אידיאליים, ורוב החומרים יסטו מהן במידה מסוימת.

רוב הנוזלים, אם ננסה לשנות את צורתם מהר מספיק, יגיבו גם באופן הפיך, כמוצקים. לדוגמא, אם נכה באצבע במהירות על משטח הפנים של דבש (או תמיסת עמילן תירס), נרגיש כאילו נגענו במוצק.

רוב המוצקים, אם ננסה לשנות את צורתם לאט מספיק, יגיבו גם באופן בלתי-הפיך, תוך חיכוך ויצירת חום, כנוזלים. למשל, קחו גוש צמר גפן והניחו עליו משקולת לא כבדה מדי. תחילה הוא יימעך, והמשקולת תרד במהירות, עד לנקודה שבה ההתנגדות ההפיכה (האלסטית, כמו של קפיץ) של צמר הגפן תאזן בדיוק את משקל המשקולת. אולם אם תמשיכו למדוד את גובה המשקולת בדיוק גבוה, תמצאו כי היא ממשיכה לרדת עוד ועוד, כאילו צמר הגפן זורם לאט מאוד מתחתיה.

ועכשיו למונחים. חומר המתנגד לשינוי צורתו רק באופן הפיך נקרא מוצק אלסטי. חומר המתנגד לשינוי צורתו רק באופן בלתי-הפיך (בזרימה) נקרא נוזל צמיג, או נוזל ניוטוני. כאמור, רוב החומרים סוטים משני מצבי הקיצון הללו, והסטיה תלויה במהירות שבה מנסים להפריע להם. לתחום הביניים הזה בין שני מצבי הקיצון, שיש בתוכו מגוון רחב מאוד של התנהגויות, יש מגוון של שמות. מי שרוצה להדגיש את הסטיה של החומר מהתנהגות של נוזל ניוטוני, יקרא לו נוזל לא ניוטוני. מי שרוצה להדגיש את סטיית החומר מההתנהגות הקיצונית השניה של מוצק אלסטי, יקרא לו חומר רך. ובכל מקרה, אפשר להשתמש במונח הנייטרלי של חומר ויסקו-אלסטי, כלומר כזה המתנהג חלקית כנוזל צמיג וחלקית כמוצק אלסטי.

כל מה שנאמר עד כאן נוגע לאפיון איכותי של התנהגות החומר בקנה מידה גדול. שאלה נפרדת היא, מהם המנגנונים הפועלים בקנה המידה הקטן (למשל, זה המולקולרי) והאחראים להתנהגות הוויסקו-אלסטית. התשובה איננה כללית אלא תלויה בסוג החומר. לדוגמא, בתמיסות מרוכזות של פולימרים (דוגמת עמילן התירס), הגורם ששולט בהתנהגות האלסטית (ההפיכה) הוא הליפוף והשזירה של מולקולות הפולימר הארוכות זו בזו. בתגובה להפרעה מהירה, אין המולקולות מספיקות להשתחרר מהתסבוכת, אלא רק להימתח ולהתכווץ כרשת, והחומר מגיב כמוצק אלסטי. בתמיסות כאלה המנגנון ששולט בהתנהגות הבלתי-הפיכה (זרימה צמיגה) הוא "הזדחלות" (רפטציה המוזכרת בשאלה) – על פני זמן ארוך דיו מצליחות המולקולות הארוכות להזדחל ולזרום זו ביחס לזו, בדומה לדרך שבה אנו מצליחים לשלוף אטרייה אחת מתוך ערמת ספגטי.

כל טוב,

חיים

פרופ' חיים דימנט
בית הספר לכימיה
אוניברסיטת תל אביב

23462
01/12/2022
החוק הביוגנטי
שאלה מספר 23462 - החוק הביוגנטי

שלום רב,


האם נכון להמשיך וללמד ע"פ החוק הביוגנטי של ארנסט הקל ולהציג את הדמיון בין התפתחות עוברית של יצורים שונים ממחלקות שונות באמצעות האיור המבוסס על חוק זה?


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99


בהנחה שהגישה והאיור אינם מדוייקים, אודה אם אקבל הפנייה למקור לאיורים/תמונות אחרים שניתן באמצעותם להדגים את הדמיון בהתפתחות העוברית לתלמידים.


תודה,


יפה גונדה-קרן


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23362
01/12/2022
שם האנזים האחראי על סנתיזה של עמילן בגרגרי תירס
שאלה מספר 23362 - שם האנזים האחראי על סנתיזה של עמילן בגרגרי תירס

.


בהמשך לשאלתי ולתשובתו של ד"ר אפרים צוקרמן בנושא חליטת גרגרי
התירס אשמח לדעת את שם האנזים האחראי על סנתיזת העמילן

ואשר פעילותו נפגמת בעקבות תהליך החליטה של הגרגרים.

תודה

רחל בן ברית

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


רחל שלום,

השאלות מתחילות להיות ברמה של קורס בביוכימיה של סינתזת חומרי תשמורת.

אבל כדי לתת דחיפה ראשונית, צרפתי תמצית מאמרים על תהליכי סינתזת חומרי תשמורת בזרעי צמחים.

לגבי התירס המתוק, קיימים כאן שני תהליכים שכביכול אינם תלויים זה בזה.

1.




סינתזה של חומרי תשמורת שהם שרשרות ארוכות של דל סוכרים המגיעים מהאברים המטמיעים.

2.




עיכוב הסינתזה ע"י אנזימים אחרים.

למעשה הדבר החשוב בתירס הוא המאזן בין הקצבים של התהליכים וכן צבירת הדל-סוכרים בעת הקטיף.

בסופו של תהליך כל הסוכרים בגרגר יהפכו לחומרי תשמורת שהעיקריים ביניהם: עמילן ופרוקטן.

עד היום אותרו 3 גנים שונים לעיכוב סינתזת חומרי התשמורת בתירס.

1.




Su (SUGARY) – כמות הסוכר בגרגרים כ-3%.

2.




Se (SUGARY ENHANCER) - כמות הסוכר בגרגרים כ-3.5%.

3.




Sh2 (SUPER SWEET) - כמות הסוכר בגרגרים כ-6% ויותר. משמש בעיקר לתרבות המנגל (לא צריך בישול אלא חימום שטחי בלבד).

וכן לשימורי תירס לייט.

4.




קיימים גם זני תירס SUSE שהם תערובת של 1 ו-2.


בברכה,

ד"ר אפרים צוקרמן
מומחה לגידולי תירס ומספוא

23219
01/12/2022
חומרים מעכבי נביטה בעגבניה
שאלה מספר 23219 - חומרים מעכבי נביטה בעגבניה

לאחר חיפוש ברשת גילינו שבעגבניה ישנם חומרים מעכבי נביטה.


מתוך עיון ב"שאלות ותשובות" שבאתר זה הבנו כי עדיין לא נענתה השאלה "מהו החומר מעכב הנביטה שבעגבניה וכיצד הוא מעכב נביטה של זרעים שונים.


נשמח אם מישהו יוכל לענות לנו על שאלות אלה כדי שנוכל להתקדם בעבודת הביוחקר שלנו.


תודה רבה, דניאל ורועי.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23171
01/12/2022
ספציפיות בין בקטריופאז`ים לחיידקים
שאלה מספר 23171 - ספציפיות בין בקטריופאז`ים לחיידקים

שלום רב,


אשמח לדעת האם כל סוג של בקטריופאז'


מסוגל לתקוף ולהתרבות רק במין מסויים של חייידק.


האם לא יתכן שסוג מסויים של בקטריופאז' מסוגל להתרבות במספר מינים של חיידקים ?


תודה,


סיגל

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23133
01/12/2022
הובלת מלחים בצמח הגומא
שאלה מספר 23133 - הובלת מלחים בצמח הגומא

שלום רב,


תלמידים שלי מנסים להשריש הפוך את צמח הגומא בתנאים שונים ולבדוק התאמה.


בניסוי של התאמה לתנאי מליחות, תוך 3 ימים נמצא בחלק העליון (ההפוך) של הענפים גיבוש של מלח. האם זה בגלל הובלה נימית של המלח תוך התאידות של המים וגיבושו או שיש כאן איזה מנגנון?


גם כשקטמו והפכו את הגבעולים, היתה תופעה זהה.- גם ישר וגם הפוך.


תודה רבה


יהודית

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23085
01/12/2022
חיידקים
שאלה מספר 23085 - חיידקים

שלום רב,


ברצוני לשאול:


1. כיצד תרופות אנטיביוטיות חודרות את קרומי התא של חיידקים?


2. האם טטרציקלין יכולה לפגוע בתאים אוקריוטים?


3. האם צפוי הבדל בגידול חיידקי גראם + וחיידקי גראם - בנוכחות טטרציקלין?


4. כיצד ניתן להסביר את העובדה שטטרציקלין גרמה לעיכוב גדול יותר בגדילת חיידקי E.coli לעומת חיידקי סטפילוקוקוס?


תודה, אורנה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
22810
01/12/2022
שיגור נוגדנים
שאלה מספר 22810 - שיגור נוגדנים

שלום רב


באילו מחלות כיום נוסה השימוש בשיגור נוגדנים?


האם רק למחלות סרטן?


מדוע לא משגרים תרופות ללא נוגדנים - האם בגלל שהגוף יפגע הרבה לפני המחלה עצמה?


תודה


איתי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום איתי,

השאלה מעט מורכבת, וגם התשובה.

נכון להיום, שימוש בנוגדנים לשיגור תרופות כטיפול מאושר על ידי רשויות הבריאות השונות קיים רק בתחום הטיפול האנטי-סרטני. מולקולות הנמצאות בפיתוח מכוונות גם למצבי תחלואה אחרים כמו מחלות נגיפיות, מחלות אוטואימוניות ומחלות ניווניות של מערכת העצבים (אלצהיימר, פרקינסון). רוב הנוגדנים המאושרים כיום כתרופות פועלים כנוגדנים חופשיים (אנו מכנים אותם נוגדנים "עירומים"), אשר הקישור שלהם לתא או מולקולת מטרה מביא לאפקט הרצוי. אנו צופים כי בעתיד נראה יותר תרופות מוכוונות באמצעות נוגדנים מאושרות לשימוש עד אשר מספרן יעבור את מספר הנוגדנים ה-"עירומים". הסיבה שכעת זה לא כך היא שתהליך הפיתוח של תרופה עד לאישורה לוקח בין 10-15 שנים בממוצע, ופיתוחם של נוגדנים עירומים קדם לתחילת פיתוחן של המולקולות בהן תרופה מוכוונת בעזרת נוגדן.

השאלה השניה: "מדוע לא משגרים תרופות ללא נוגדנים" אינה מובנת לי לחלוטין, בגלל שכן עושים זאת. התחום של שיגור תרופות כולל מולקולות ותכשירים שאינם מבוססים על נוגדנים לשם הכוונת התרופות. דוגמא לכך הוא תכשיר ליפוזומלי כמו דוקסיל. דוגמאות נוספות כוללות חלקיקים ננומטריים המורכבים מפולימרים שונים הנקראים בשם הכללי תרופות-ננו (Nanomedicines). כמו המולקולות המוכוונות בעזרת נוגדנים, גם תכשירים כאלה הם "צעירים" ולכן מרביתם בשלבי פיתוח שונים וטרם אושרו לשימוש.

בברכה,

פרופ' איתי בנהר
ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

22732
01/12/2022
יתרונות של שיבוט אנושי
שאלה מספר 22732 - יתרונות של שיבוט אנושי

מהו היתרון המשמעותי ביותר של השיבוט בבני אדם?


תודה, זכות

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום זכות,

אם השאלה היא מה מציע שיבוט בבני אדם(הכוונה לשיבוט אברים), התשובה היא קודם כל לענות על הצורך הענקי שיש באברים להשתלה. כיום על מנת לעבור השתלה יש צורך במציאת תורם ,ולחכות זמן רב להשתלה בד"כ. נוסף על כך, ישנה הבעייה של התקפת מערכת החיסון של האדם שאליו מושתל האיבר על האבר המושתל כיוון שהוא מזוהה כגוף זר.

שיבוט של אברים או חלקי אברים במעבדה, יאפשר בתקווה יום אחד לייצר אברים המתאימים מבחינה חיסונית לאותו אדם וגם יהיו זמינים בעת הצורך כיוון שיהיו מוכנים מראש למקרה הצורך.

אם השאלה היא לגבי שיבוט גנטי, הכוונה החלפה של גן פגום בבני אדם, התשובה היא כי בעוד תרופות למחלות שונות היום בדרך כלל עוזרות כדי להקל את המצב או להקל את הסימפטומים שלה, באמצעות שיבוט גנטי יהיה ניתן אולי למנוע את המחלה מראש וכך לחסוך סבל רב.

אני מקווה כי עניתי על השאלה,ואשמח לענות על כל שאלה נוספת בעניין

בברכה,

יוגב סלע
היחידה לתאי גזע
הטכניון

22716
01/12/2022
אקליפטוסים
שאלה מספר 22716 - אקליפטוסים

יש לי שאלה שכבר הרבה זמן אני חושב עלייה -


אני מאוד מתעניין -


כיצד עושים השבחה של אקליפטוסים ?


תודה רבה על העזרה .


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום יוסי,

קיימות מספר שיטות להשבחת אקליפטוסים:

1. הכלאות מכוונות – הכלאות מלאכותיות בתוך המין או בין מינים שונים. נעשות ע"י איסוף אבקה מצמח אחד והעברתה ידנית לפרח של צמח שני. לפרח השני ישנה בדר"כ אבקה משלו ולכן יש ראשית צורך להסיר את כל האבקנים שלו, ובנוסף לכסותו על מנת שלא תתרחש האבקה אקראית. עם התפתחות הזרעים נוצרים מכלואים, שהנם בעלי תכונות חדשות. זוהי השיטה המקובלת ביותר ברוב הארצות היערניות בעולם.

2. סלקציה – בחירת עצים יוצאי דופן ביערות, שחלקם הם מכלואים טבעיים (הטבע יצר). מהם אוספים ייחורים ויוצרים שתילים. את השתילים שותלים בחלקות מבחן ובודקים אם הם אכן מוצלחים יותר.

3. הנדסה גנטית – שיטה עתידית שעדיין לא מיושמת.

בברכה,

פרופ' יוסף ריוב
הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה
האוניברסיטה העברית

22411
01/12/2022
טיפול במחלת הסרטן באמצעות חידקים ווירוסים
שאלה מספר 22411 - טיפול במחלת הסרטן באמצעות חידקים ווירוסים

האם ניתן לטפל במחלת הסרטן ע"י החדרת וירוסים או חיידים לגוף על מנת שיתקפו את התאים הסרטניים? נניח לדוגמא שניקח וירוס ונשנה אותו כך שיתקוף תאים שמתחלקים בקצב מהיר, כמו שיער, ציפורנים ותאים סרטניים. הוירוס יחדיר את המידע הגנטי שבו לתאים הסרטניים , וכך יוציא אותם מכלל פעולה, וגם יעורר תגובה מהמערכת החיסונית של הגוף.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום איתי,
אכן קיימת גישה ניסויית של שימוש בוירוסים לטיפול במחלת הסרטן, אך זו מבוססת על ריפוי בעזרת הנדסה גנטית, דהיינו החדרת גן נורמאלי במקום הגן הפגום או ניטרול הגן הגורם לסרטן. זו גישה מאד חדשנית ויקרה ולא נפוצה בגלל בעיות רבות בביצועה באופן הנכון. הדבקה על ידי וירוסים של תאים המתחלקים מהר איננה יעילה יותר מטיפול בהקרנות או כמותרפיה בעזרת חומרים כימיים שאף הם פוגעים בתאים שמתחלקים מהר. מאחר וכמעט בכל ריקמה בגוף ישנם תאים מתחלקים, גישה המבוססת על פגיעה בתאים בחלוקה כתרופה לסרטן איננה יעילה. השימוש בוירוסים מחייב לדעת האם ישנם סמנים מיוחדים על פני התאים הסרטניים כך שהוירוס יכוון אליהם על מנת להשמידם. בשלב זה, קיים קושי בזיהוי סמנים כאלה

לגבי השימוש בגירוי המנגנון החיסוני כגישה לטיפול בסרטן, זו גישה שלא הוכיחה את עצמה עד כה למרות הניסויים הרבים שנעשו בכיוון זה. יש סיבות רבות לכך, אך המנגנון החיסוני רגיש באופן מיוחד וקשה עדיין לשנותו כך שיפעל לטובתנו בטיפול במחלת הסרטן..

אני מקווה שעניתי באופן חלקי על השאלה למרות שהתשובה איננה אופטימית במיוחד.

בברכה,

פרופ' אברי בן-זאב
המחלקה לביולוגיה מולקולית
מכון ויצמן למדע
22416
01/12/2022
ספרייה גנומית
שאלה מספר 22416 - ספרייה גנומית

האם ספריות גנומיות לאורגניזם מסוים שונות מבחינת מספר וכמות מקטעי הדנא שמתקבלים מכיוון שתלוי איזה אנזים הגבלה בחר החוקר?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

לעליזה שלום,

אני לא בטוח שאני מבין את המושג 'ספריה גנומית' (יש דרכים שונות לשבט מקטעים של גנומים) אם הכוונה שגנום מסוים נחתך באנזים רסטריקציה והפרגמנטים שהתקבלו שובטו לתוך ווקטורים (כמו פלסמידים) – אזי התשובה היא שככול שהאתר אותו חותך אנזים הרסטריקציה הוא יותר ארוך ההסתברות למצוא אותו בגנום הולכת ויורדת. לדוגמא: אנזים רסטריקציה שחותך רצף של 4 נוקליאוטידים ייתן יותר מקטעים מאשר אנזים רסטריקציה שחותך רצף יעודי של 8 נוקליאוטידים, וזאת כאשר שניהם חותכים את אותו גנום. כמובן שיש יוצאים מהכלל ואם בגנום יש רצפים שחוזרים על עצמם אלפי פעמים (כמו טרנספוזונים) ומשתמשים באנזים שחותך רצף הנמצא בתוך הרצף החוזר אזי מספר המקטעים מותנה במספר החזרות בגנום. הדוגמא לכך הם טרנספוזונים ממשפחת ה'אלו' שיש מהם יותר ממיליון העתקים בגנום האנושי ואנזים רסטריקציה בשם 'אלו' מכיר וחותך רצף ספציפי הנמצא בהם.

בברכה,


פרופ' גיל אסט
רפואה
אוניברסיטת תל אביב

22356
01/12/2022
גאות אדומה
שאלה מספר 22356 - גאות אדומה

שלום רב,

שמעתי לאחרונה על נושא "גאות אדומה" - red tide, או מינוח מדויק יותר - harmful algal bloom - HAB - פריחה צבעונית של אצות בים, המשחררות רעלנים למים. הרעלנים הללו מסוגלים להרוג דגים, רכיכות וסרטנים. שמעתי שקרו מקרים שאנשים אכלו רכיכות, שהורעלו במהלך גאות אדומה, ספגו את הרעל שהיה ברכיכות ונפגעו, חלקם אף מתו מכך. ברכיכות הצטבר חומר הנפלט מהאצות -חומר הנקרא Domoic acid - וכשהוא מגיע לבן אדם שאוכל את הרכיכה האדם נפגע גם הוא.

רציתי לשאול:

1)האם יש מקרי HAB שקרו בחופי ישראל? מה לגבי המזה"ת כולו?

2) האם יש מחקר של HAB בארץ?

בתודה מראש, יוני


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

התופעה של red tide מוכרת בספרות מזה עשרות שנים ומתייחסת לאירועים של פריחת אצות באזורים מוגדרים באוקינוס בעיקר קרוב לחוף. במרבית המקרים הפריחות הם של אצות מקבוצת הדינופלגלטים ובגלל הרכב הפיגמנטים שלהם והריכוז הגבוה של האצות במים המופע נראה ככתמים רחבי ידיים בצבע אדום חום. מרבית המינים שפורחים במופע כזה מיצרים רעלנים שמסווגים למספר קבוצות על פי אופן פגיעתם בבני אדם (גורמי דלקות מעיים DSP או גורמי שיתוק PSP). מקרי ההרעלה של אנשים לרוב אינם כתוצאה ממגע ישיר בין אצות לאדם, אלא בחשיפה עקיפה על ידי צריכה/אכילה של דגים או צדפות שנחשפו לאצות הרעילות. צדפות הניזונות בסינון של נפחי מים גדולים מרכזות את האצות הרעילות ואת הרעלנים. אכילה של צדפות שנחשפו לאצות הרעילות עלולה לגרום להרעלה חריפה עד כדי מוות בבני אדם. המושג harmful algal bloom – HAB מתאר את התופעה באופן מדויק יותר וכולל אירועים של פריחת אצות רעילות לא רק בסביבה האוקינית/ימית אלא גם בגופי מים מתוקים. הדוגמה המוכרת ביותר היא פריחה של אצות כחוליות (ציאנובקטרה) רעילות.


הרעלן שהוזכר Domoic acid אינו מיוצר על ידי דינופלגלטים אלא על ידי אצות מקבוצת הצורניות. חומר זה הוא נדיף ופעיל דרך דרכי הנשימה ויכול לפגוע באדם ובבע"ח החשופים לרסס גלים וכדומה.


לגבי המצב בישראל, לאחרונה קיימים מספר דיווחים על אירועי פריחת דינופלגלטים במפרץ חיפה. אירועים אלו קשורים ככל הנראה לתהליכי איטרופיקציה של המפרץ אך לא דווח על תמותת דגים או מקרי הרעלה שנלוו לפריחת האצות. ככלל קו החוף של ישראל נחשב לאזור בעל יצרנות נמוכה ובהעדר מפרצים מוגנים גם אין אוכלוסיית מפותחת של צדפות. אין בישראל תעשיית צדפות ובנוסף בגלל מגבלות דתיות אין כמעט צריכה של צדפות למזון. בשל סיבות אלו, לא קיימים דיווחים בישראל על מיקרים של הרעלות שמקורם ב HAB. צריכה של צדפות מיובאות יכולה לגרום למקרי הרעלה אולם הסיכוי לכך קלוש בגלל מערכך פיקוח ובקרה קפדני הפועל במדינות המיצרות ומשווקות צדפות. מידע ניתן למצוא ב

http://www.ioc-unesco.org/hab/index.php?option=com_frontpage&Itemid=1


במזרח התיכון יש דיווחים חלקיים על אירועי HAB. לי ידועים דיווחים ממצרים באזור אלכסנדריה. מדובר בעיקר בזיהוי פריחות של דינופלגלטים ממינים ידועים כרעילים.


בארץ אין מחקר נמשך של HAB למרות שתוכנית הניטור של חופי ישראל מדווחת לא פעם על זיהוי מינים רעילים באתרים שונים. מחקר על כחוליות רעילות בכנרת ובמקווי מים כולל בריכות דגים מתקיים בארץ במהלך 15 השנים האחרונות. המחקר הוא שיתוף פעולה בין חוקרים באוניברסיטה העברית אוניברסיטת תל אביב וחקר ימים ואגמים לישראל. מידע נוסף ניתן למצוא בדוחות המעבדה לחקר הכנרת http://www.ocean.org.il/Heb/Kineret/LakeKineret.asp


בברכה,
ד"ר אסף סוקניק
המעבדה לחקר הכנרת

22105
01/12/2022
משמעות הפיסטור
שאלה מספר 22105 - משמעות הפיסטור

שלום


הייתי מעוניין לדעת מה המשמעות לפיסטור


,האם בתהליך הפסטור של מיצים פירות וירקות הקימים בטבע, פירות וירקות עונתיים ישנה פגיעה במרכיבים החיונים של המיץ. השאלה נוספת

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3012

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

21989
01/12/2022
הנדסה גנטית בצמחים
שאלה מספר 21989 - הנדסה גנטית בצמחים

מערכת הנשא הנפוצה כיום בהנדסה גנטית בצמחים מבוססת על החיידק שבקרקע


Agrobacterium tumfaciens

חיידק זה מדביק צמחים דן-פסיגיים וגורם להופעת עפצים. בתהליך ההדבקה, החיידק מעביר חלק מהפלסמיד, אותו חלק המכיל את הגן לייצור אופינים, לצמח. החיידק מבצע את התהליך הזה כדי שהצמח יפיק עבורו את האופינים

השאלה: למה החיידק זקוק להעברת הגן לצמח אם ביכולתו לייצר את האופינים בעצמו? האם יתכן שהסיבה היא במחסור בחומרי מוצא אצל החיידק או מסיבה אחרת



תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שלום רב,


האופינים הם מולקולות המכילות פחמן וחנקן, אשר הצמח מצידו אינו יודע לנצל אולם החיידק ידע גם יודע להפוך אותם למקור זמין של אנרגיה, פחמן וחנקן.
"השתלת" הגנים לסינתזה של אופינים על ידי החיידק בתוך הכרומוזומים של הצמח רותם את התאים בהם בוצעה ההדבקה ובתאים המתפתחים מהם לקלוס (שמושרים על ידי גנים נוספים שהושתלו) לסינתזה של מזון ייחודי עבור החידק.


בברכה

יונתן אלקינד



ד"ר יונתן אלקינד
מדעי הצמח
האוניברסיטה העברית
21987
01/12/2022
החדרת חומצת הגרעין של הפאז` לתא החיידק
שאלה מספר 21987 - החדרת חומצת הגרעין של הפאז` לתא החיידק

שלום רב,


אבקש לדעת עוד על המנגנון המאפשר לבקטריופאז' להחדיר את חומצת הגרעין שלו מבלי שזו תינזק ע"י אנזימי הרסטריקציה של התא המאכסן.


האם הפאז מחקה את דגם המתילציה של הגנום החיידקי? אם כן כיצד מושג הדבר?! מהוא המנגנון המאפשר לפאז לחקות את גם המיתול של החיידק?


האם קיים מנגנון נוסף המסייע לחומצת הגרעין של הבקטריופאז לחמוק מ"פעילותם הקטלנית" של אנזימי ההגבלה? למשל האם מבנה מרחבי מסויים כגון: סגירה למבנה טבעתי מונע את הגישה של אנזימי ההגבלה? ואולי מנגנון אחר


אודה על עזרתכם


בברכה,


יצחק לוי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

במהלך האבולוציה הפאג' פיתח אסטרטגית הגנה על חומצת הגרעין שלו בכך שיש מתילציות על הנוקליאוטידים המועדים לחיתוך ע"י אנזימי הרסטריקציה של החיידק. המונח רסטריקציה - הגבלה - נגזר בדיוק מכיון שהוירוס מגביל את פעולתם של האנזימים הנ"ל ובכך יוצר לעצמו יתרון ביחסי וירוס-מאחסן.
בנוסף, מחזור חיי הפאג' כולל שלב ליטי ושלב ליזוגני. הסכנה לחומצות הגרעין של הוירוס קיימת רק בשלב הליטי ולא בשלב הליזוגני, שכן בשלב הליזוגני הגינום של הוירוס עובר אינטגרציה לגינום החיידק.
הפאג' מחקה את דגם המתילציה של החיידק בדיוק בגלל שהוא משתכפל בתוך תא החיידק ומשתמש במערכות הרפליקציה לתועלתו. אותם אנזימי מתילציה אינם מבדילים בין גינום הוירוס לגינום החיידק ופועלים עליו כרגיל.

בכבוד רב,

דורית כהן
המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן

21988
01/12/2022
ביולוגיה מולקולארית
שאלה מספר 21988 - ביולוגיה מולקולארית

שלום,


ידוע לי על תהליך ההחדרה של תוצר PCR המוחדר לפלסמיד באמצעות חיתוכים וליגציות.


ברצוני לשאול האם קיים אתר אינטרנט או תוכנה טובים אשר עוזרים לקבוע מהם אתרי החיתוך המועדפים,בהינתן מקטע דנ"א ופלסמיד.


תודה מראש, גילת מגבעת זאב.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שלום גילת,

קיימות תוכנות רבות המסייעות בקביעת אתרי חיתוך מועדפים. חיפוש באינטרטנט
על פי PCR design או
Restriction Enzyme site לדוגמא, יובילו אותך למגוון תוכנות. אחת מהן VectorNTI

בברכה,
"בשער ברשת"
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

21909
01/12/2022
תרביות תאים
שאלה מספר 21909 - תרביות תאים
 

1) רקמה מריסטמטית היא רקמה עוברית של תאים שלא עברו התמיינות עדיין. למה אצלם לא קורים שינויים גנטיים כמו אצל תאי קאלוס? מה גורם להופעת הריאציה הסומאקלונלית דווקא בתרבית קאלוס?

2) הצמחים השלמים והבריאים שמתקבלים במיקרו-ריבוי- איך שומרים עליהם אחר כך שלא ידבקו בוירוסים?

3) למה בעקבות איחוי של פרוטופלסטים ניתן להכליא מינים רחוקים של צמחים? האם המחסום הוא לא גנטי?

4) לא ברור לי למה הגישה של בידוד מוטנטים כדי לקבל שינוי גנטי בתאי הצמח מצריכה ידיעת הבסיס הגנטי של התכונה שרוצים להקנות? (וכפי שכתוב בספר זה חסרון של השיטה הזו על פני תהליך האיחוי של פרוטופלסטים) ?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

ענת שלום,

מצורף להלן קובץ תשובתו של פרופ' אבי לוי, מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע לשאלותייך.

"בשער ברשת"

21871
01/12/2022
סימון רדיואקטיבי של דנא
שאלה מספר 21871 - סימון רדיואקטיבי של דנא
כיצד מסמנים רדיאקטיבית את הדנא שמריצים באלקטרופורזה בגל? להיכן נקשר
האיזוטופ הרדיואקטיבי? אשמח לקבל פרטים נוספים על השיטה, תודה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

 

ישנן הרבה שיטות לסימון רדיואקטיבי של DNA. המקובלת ביותר הינה זו אשר בה עורכים שכפול הDNA במבחנה בעזרת האנזים DNA פולימראז כאשר אחד (או יותר) מהדאוקסינוקלאוטידים מסומן באיזוטופ רדיואקטיבי. למשל, מקובל להשתמש באיזוטופ הזרחן P32  הרדיואקטיבי כאשר הוא נמצא בעמדת אלפא של הדאוקסינוקליאוטיד. כאשר מסנטז האנזים את הDNA, הוא משתמש בדאוקסינוקלאוטיד הרדיואקטיבי לבניית הDNA המשוכפל. עתה DNA זה מסומן בזרחן רדיואקטיבי ואפשר להבחין בו במונה גייגר, מונה סנטילציה או באוטורדיוגרפיה.

 

בברכה

 

פרופ' גדי שוסטר

הפקולטה לביולוגיה בטכניון
21874
01/12/2022
סימון רדיואקטיבי של דנא - שאלת הבהרה
שאלה מספר 21874 - סימון רדיואקטיבי של דנא - שאלת הבהרה

פרופ' שוסטר שלום,

הדוגמה שנתת הייתה לגבי שכפול הדנא במבחנה . אך אני שאלתי לגבי סימון
רדיואקטיבי של מקטעי הגבלה שהתקבלו לאחר חיתוך של אנזימי רסטריקציה. כיצד
מסמנים את מקטעי ההגבלה האילו לפני הרצתם בגל וקבלת האוטורדיוגרמה. איך
ולאן נקשר האיזוטופ הרדיואקטיבי במקרה זה, כשהדנא כבר קיים ולא בתהליך של
בנייה?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

 

כדי לסמן באיזוטופ רדיואקטיבי DNA לאחר עיכול באנזימי רסטריקציה משתמשים בעיקר באחת משתי השיטות הבאות:

 

1.      מדגירים את חתיכות הDNA עם האנזים DNA polymerase  וארבעת הדאוקסינוקליאוטידים כאשר אחד או יותר מסומנים באיזוטופ  הרדיואקטיבי 32P בעמדה אלפא. במקרה זה האנזים משלים את הנוקליאוטידים החסרים בקצוות הדביקים שנוצרו בחיתוך של אנזימי הרסטריקציה וכך מסומן מקטע הDNA.

 

2.      בשיטה השניה מסלקים תחילה את הפוספאט בקצה ה 5' בעזרת האנזים אלקאלין פוספאטאז. לאחר מכן מוסיפים פוספאט רדיואקטיבי (32P) לעמדה זו בעזרת האנזים פולי נוקליאוטיד קינאז וATP המכיל פוספאט רדיואקטיבי בעמדה גאמה. האנזים "מעביר" את הפוספאט לקצה ה5' של הDNA.

 

         בברכה

               פרופ' גדי שוסטר

               ביולוגיה, הטכניון

21795
01/12/2022
ריכוזי הורמונים הנחשבים לרעילים בתרבית
שאלה מספר 21795 - ריכוזי הורמונים הנחשבים לרעילים בתרבית

שלום רב

ברצוני לברר באילו ריכוזים אוקסין, ציטוקינין מהווים גורמים מעכבים לגידול תרבית רקמה, כיוון שלא הצלחנו למצוא ריכוז ספציפי בספרות שערנו שהריכוז הנ"ל ספציפי לתרבית, האם זה נכון או לאו?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

ע"פ תשובתו של פרופ' רוני אלוני, מדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב:

למגי שלום,

בספרות יש ריכוזים אופטימלים - בריכוזים גבוהים מהם יש השפעות מעכבות. צמחים שונים מגיבים לריכוזים שונים כך שאין נוסחת ריכוזים כללית.

בברכה,

אירית ספיר

26057
12/12/2019
השפעת ריכוז המלח על השמרים
שאלה מספר 26057 - השפעת ריכוז המלח על השמרים
אשמח למקור מידע מהימן בנושא ריכוז המלח בשמרים
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 12/12/2019

שלום אורלי

שאלות דומות לשאלתך נשאלה באתר בעבר ונענתה ע"י פרופ' ישראל גולדברג מהמכון למיקרוביולוגיה של האוניברסיטה העברית 

ניתן לעיין בקישורים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7879

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8160

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8160

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

26053
12/11/2019
יעילות הצורה המחומצנת של ויטמין c וגם על הרתחה
שאלה מספר 26053 - יעילות הצורה המחומצנת של ויטמין c וגם על הרתחה
חשיפה לחמצן, לחימום ולמתכות גורמת לחימצון ויטמין c - שניתן לעקוב ולכמת אותה באמצעות אינדופנול. האם למצב המחומצן יש פעילות בגוף או שהיא אינה יעילה והויטמין אינו יעיל בצורה זו? חשוב גם כדי לברר האם באמת לא כדאי לאכול בננה ותפוז יחד. שניסינו להרתיח עגבניה או מיצוי כרוב- גם לא ראינו ירידה בכמות הויטמין סי? מה זמן הבישול/ ההרתחה שבה ניתן לראות נזק. תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 12/11/2019


שלום רותי

תשובות דומות לשאלתך פורסמו בעבר באתר בשער

ניתן לעיין בקישורים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9928

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7396

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9011

ובאתר של מכון דוידסון ניתן למצוא הסבר לתופעת החמצון בויטמין סי 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%95%d7%99%d7%98%d7%9e%d7%99%d7%9f-c-%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%a1-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9c

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

24152
01/02/2014
פעפוע במוצק
שאלה מספר 24152 - פעפוע במוצק

שלום,

האם יתכן פעפוע מסויים במוצק?

תודה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/02/2014

גלי שלום רב,

אנו מודים לך על פנייתך לאתר "בשער ברשת" - אנו מקווים כי שאלתך נענתה לשביעות רצונך ומתאימה לצרכיך ויתכן אף לצרכי מורים אחרים. כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.

 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

24089
12/11/2013
גללי סוסים כקומפוסט
שאלה מספר 24089 - גללי סוסים כקומפוסט

שלום רב,

תלמידי ערכו ניסוי בו השוו כמה סוגי קומפוסט: גללי סוסים, קנוי, ביתי וללא תוספת.

בקומפוסט גללי הסוסים יש את התוצאות הכי טובות הן בזמן הצצה והן בגובה ובכל יתר המדדים.

מהו ההסבר ליעילות דווקא של גללי סוסים?

תודה מראש.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 12/11/2013

מצטער, אין בשאלה מספיק פרטים כדי לאפשר מענה מבוסס.

נתונים חסרים:  

אפיון החומרים הנבדקים (ובעיקר: תכולת יסודות הזנה; מידת הזמינות של היסודות; מידת הבשלות של הקומפוסטים הנבדקים; יחס פחמן:חנקן; תכולת גורמים מזיקים, בעיקר מליחות, ועוד).

מהו המצע בו נערכה הבדיקה – מצע גידול מסחרי? קרקע? איזו קרקע?

אפיון התנאים במצע – ובעיקר אפיון הגורמים המגבילים את התפתחות הצמח – אוורור לקוי? מחסור ביסוד הזנה כלשהו? איזה יסוד?

אפיון הצמחים – מעבר לאחוז הנביטה, ומעבר למידת הצימוח, לצורך מתן מענה מבוסס לשאלה היה עוזר אילו היו נתונים נוספים לגבי הצמחים – האם היו בעיות הזנה? האם היו בעיות מליחות? האם היו מחלות?

בסיכום:

קומפוסט איננו מוצר מוגדר. הציון "קומפוסט מזבל סוסים" איננו מגדיר בצורה מספיק טובה מהו החומר הנבדק – בהכנה אחרת של הקומפוסט יתקבלו איכויות אחרות. כך גם לגבי שאר הקומפוסטים.

קומפוסט מקובל כמטייב קרקע וכתורם יסודות הזנה, אבל קומפוסט יכול גם לפגוע בצמח. קומפוסט מסוים יכול להתבלט ולהיות עדיף בקרקע שבה בעיית האוורור היא הבעיה העיקרית, ואילו כאשר הבעיה העיקרית היא בהזנת חנקן, או זרחן, יתבלט דווקא קומפוסט אחר. וקומפוסט נוסף אף יפגע בצמח.

התגובה עשויה אף להיות תלויה בסוג הגידול – אם הקומפוסט מכיל ריכוז מלחים גבוה והצמח הנבחן רגיש למליחות, תהיה פגיעה. אם הצמח הנבדק עמיד יותר למליחות התגובה בו עשויה להיות חיובית (למשל – בגלל תוספת החנקן).

במצב הנתונים שהוצג לי, סיכום המחקר הטוב ביותר יהיה הצגה מסודרת של הגורמים השונים שיכולים להסביר את התוצאות שהתקבלו וניסוח הצעות מפורטות לגבי אופי הנתונים שכדאי לאסוף בניסוי הבא.

כמו כן – יש מקום לאיסוף תוצאות מהספרות לגבי השפעות של סוגי קומפוסטים שונים. מתוצאות אלו ניתן יהיה לפתח דיון לגבי איכויות הקומפוסט ואופן השפעתו על הצמח.

בברכה,

משה שנקר

 

ד"ר משה שנקר
המחלקה לקרקע ומים, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה
האוניברסיטה העברית

23390
02/12/2012
כיצד פועלות סוכריות קופצות?
שאלה מספר 23390 - כיצד פועלות סוכריות קופצות?

הי:) רציתי לדעת כיצד פועלות סוכריות קופצות,מה הן בעצן מכילות, ואם אפשר את התגובה הכימית שמתרחשת כאשר הן נמסות בפה. יישר כח על פועלכם, ותודה רבה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 02/12/2012

להלן קישור לתשובה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A6%D7%AA

נשמח להמשיך ולסייע,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23557
09/06/2012
אינדיקטור לחומציות בחלב, חיידקים בחלב
שאלה מספר 23557 - אינדיקטור לחומציות בחלב, חיידקים בחלב

שלום,

אנחנו תלמידות כיתה י"ב ואנחנו עושות ביוחקר על חומציות החלב.

ברצוננו לדעת האם יש אינדיקטור נוסף (מלבד כחול מתילן) הבודק חמצון בחלב?

שאלה נוספת: אילו חיידקים גורמים לקלקול החלב?

נשמח לעוד מאמרים ואתרים בנושא.

בתודה שיראל וחיה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 09/06/2012

שלום,

נשאלה שאלה דומה ב"בשער ברשת". להלן קישור לשאלה ותשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5479

בנוסף, חיפוש זריז באינטרנט הוביל אותי למאמר בנושא הכימיה של חלב שם תוכלו למצוא מידע שעשוי לסייע לכם בביו-חקר בנוסף למקורות מידע נוספים.

לחץ כאן לקבלת המאמר

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23421
03/01/2012
משטחים אנטי בקטריאליים לחיתוך ירקות
שאלה מספר 23421 - משטחים אנטי בקטריאליים לחיתוך ירקות

שלום לבשער


עשינו ניסוי ובדקנו יעילות של משטח חיתוך אנטי בקטריאלי ומצאנו שאין הבדל בינו ובין משטח עץ או פלסטיק לגבי התפתחות חיידקים


לדעתנו חיידקים נצמדים יותר למשטח שהוא רך ונחרץ מצד אחד ומשטח שעשוי מחומר אורגני


מצאנו שעל משטח נירוסטה התפתחו פחות חיידקים


שאלתנו היא האם משטח עשוי מחומר קוואזי גבישי יהיה יעיל יותר כי לפי מה שהבנו הוא נחרץ פחות


האם יש דבר כזה כמו משטח עשוי חומר קוואזי גבישי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 03/01/2012

שלום רב,


הנך מעלה בעיה חשובה בתעשיה מתחום הקורוזיה הבקטריאלית.

משטחים שונים נתקפים בקורוזיה כזו אם באופן ישיר ע"י החיידקים או אם באופן עקיף ע"י תוצרי לוואי שפולטים החיידים (כמו הפרשות חומציות) שגורמים לקורוזיה.

לפני שמתחילים להשיב על שאלה זו צריך לבדוק מה גורם לחיידקים להתיישב על המשטח ולהעדיף מצע זה או אחר. לעיתים מדובר על יחסי גומלין ביוטיים עם גורם שלישי. יכול להיות אפילו סמביוזה. למשל- עובש שגדל על המשטח ועליו מתיישבים החיידקים. בכל אופן, ישנן שתי צורות של גידול - (1) חיידקים אשר משתמשים במצע רק כבית גידול וניזונים ממקורות חיצוניים (כמו יסודות שבאוויר), או (2) חיידקים שניזונים ממנראלים המצויים במצע עצמו.

בכל אופן, פלסטיק ועץ נחשבים לחומרים בעלי מרכיבים אורגניים (לכן גם משוייכים לכימיה האורגנית) המרכיבים של עץ או פלסטיק הם בעיקר פחמן-מימן-חמצן וכו'. מרכיבים אורגניים. לעומת זאת מתכת, במיוחד נירוסטה, האחוז האורני הינו מזערי. נירוסטה מכילה, בדרך כלל, פחות מ- 0.08% פחמן....

לגבי משטח קוואזי-קריסטליני (ובהחלט ניתן ליצור כיום משטח כזה) - זה דומה לחומר לא אורגני כמו מתכת. למרות שמדובר על תרכובות מבוססות מתכת.

אולם, לדעתי, העניין קשור יותר לטיב פני השטח, כמו דרגת החיספוס וניקיון פני השטח יותר מאשר סוג החומר המתכתי.


בברכה

ד"ר עוז גולן

מכללת אפקה להנדסה בתל-אביב

23129
05/11/2011
השחמת תפוחים
שאלה מספר 23129 - השחמת תפוחים

בניסוי שנערך במסגרת שיעור כימיה החלטנו לבדוק את ההבדלים באיכות ההשחמה של התפוח כתלות בסוג התפוח.

תוצאות הניסוי הראו כי התפוח הוורוד השחים במידה הרבה ביותר, אחריו תפוח אדום, אחריו התפוח הירוק והתפוח שמידת השחמתו הייתה המועטה ביותר היה הצהוב.

מהו ההבדל בין התפוחים אשר גורם לכך שההשחמה תהיה שונה כל כך?


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 05/11/2011


ההשחמה נובעת משני גורמים: מציאת מחמרים שונים בתאי התפוח (מטבוליטים למיניהם) ופעילות אנזימים שונים המשנים את אותם מטבוליים, בעיקר תהליכי חימצון-חיזור. כתוצאה מתהליכים אלה נחשפות רקמות התפוח עם החיתוך לריכוזי חמצן גבוהים יותר, המטבוליים מתחמצנים ונוצרים חמרים חדשים - בעיקר פנולים ותוצריהם -
בצבעי השחמה כהים.


מאחר וזני תפוח שונים הנמצאים במצבי הבשלה שונים יכולים להכיל גם מטבוליים שונים וגם גורמי פעילות שונים של האנזימים, מידת ההשחמה יכולה להיות שונה. במקרה זה, עצם הצבע הירוק או הוורוד או האדום אינו יכול להיות הגורם הישיר להשחמה השונה מכיון שאין אנו יודעים את המטבוליים הייחודיים ואת פעילות האנזימים בהם.


פרופ' אריה אלטמן

פרופ' אריה אלטמן
חקלאות
האוניברסיטה העברית

22866
02/07/2011
השתלת נוירונים ברקמות קוגניטיביות, קרי היפוקמפוס וקורטקס לצורך שיקום איחור התפתחותי מולד אצל מבוגרים
שאלה מספר 22866 - השתלת נוירונים ברקמות קוגניטיביות, קרי היפוקמפוס וקורטקס לצורך שיקום איחור התפתחותי מולד אצל מבוגרים

במהלך דיון בכיתה, שאלו אותי תלמידים לגבי השתלת נוירונים בהיפוקמפוס ובקליפת המוח של אדם מבוגר עם איחור התפתחותי. רציתי להתעדכן.


הבנתי שניתן תיאורטית להשתיל נוירונים בקורטקס הרקתי והקודקודי ובהיפוקמפוס במטרה לשקם תפקודים קוגניטיביים באיחור התפתחותי מולד אצל מבוגרים. והבנתי שבניסויים על חולדות הסתבר שצפוי שבתוך חודשיים מיום ההשתלה, הגוף יידחה את הנוירונים המושתלים. אבל כל זה היה עדכני לשנת 2003, וכעת אין לי דרך לדעת מה חדש.


1. האם קבוצות מחקר בעולם גילו שיטה שהגוף לא ידחה לעולם נוירונים (ואפילו חלקי רקמות שיושתלו להיפוקמפוס ולקליפת המוח) שיושתלו במוח (במוח חיה כלשהי) במטרה לרפא איחור התפתחותי מולד אצל מבוגרים ?


2. האם קיימות קבוצות פרטיות (חברות הזנק) או מכוני מחקר ציבוריים בעולם שעוסקים בניסויי מעבדה להשתלת נוירונים במוח (במוח של חיה) במטרה לשקם איחור התפתחותי מולד אצל מבוגרים ? אם כן, מי הם בחו"ל ומיהם בישראל ?


תודה מראש,


אפרת מ

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 02/07/2011

שלום אפרת,

עדין אין עדות לשרידות תאי גזע לטווח ארוך . מנגד לתאים אלו יש השפעה מייטיבה על ידי שחרור גורמי גדילה התומכים בתאים בכלל ובתאי גזע של המושתל עצמו בפרט.

בנוגע לשאלה השניה אין לי על כך מידע. אשאל מומחים נוספים בתחום ואעדכן במידה וקיים מידע עדכני.

בברכה,

ד"ר עדי וקנין - דמבינסקי
המחלקה לנוירובילוגיה
הדסה עין כרם

23035
04/05/2011
פרחים דו מיניים
שאלה מספר 23035 - פרחים דו מיניים


שאלה:



האם ניתן לצור פרח דו מיני של צמח חד ביתי כמו החרוב למשל, מפרחים חד מינים בדרך מלאכותית כגון הרכבה או הנדסה גנטית?




תודה מראש, שלי


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 04/05/2011
0
23044
04/04/2011
יצירת פרח דו מיני
שאלה מספר 23044 - יצירת פרח דו מיני


האם ניתן ליצור(בדרך מלאכותית כמו הנדסה גנטית כלומר התערבות לפני התמיינות בשלב הנצה/ הרכבה) פרח דו מיני של צמח דו ביתי כמו החרוב שיש לו פרחים חד מיניים?


תודה מראש

שלי
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 04/04/2011

שלום שלי,

הבקרה הגנטית על פריחה והתמיינות לפרחים זכריים או נקביים מבוקרת על ידי מספר רב של גנים.  כדי לעשות שינויים התפתחותיים צריך ללמד על אילו גנים מבקרים את התפתחות יצירת הפרחים השונים בחרוב. לאחר הבנה מעמיקה של דרך ההתפתחות  אולי יהיה ניתן לשנות את צורת ההתפתחות ולגרום ליצירת פרחים משני הסוגים. דבר זה דומה לרצוננו לשנות את המין של אדם מזכר לנקבה על ידי התערבות גנית.  באדם קיימים כרומוזומי מין. בצמחים לא קיימים כרומוזומי מין אך גנים הקובעים את צורת ההתפתחות מפוזרים בכלל הגנום. 

אם מרכיבים צמח אחד על השני כמו ברב הגידולים הגנום של הרוכב קובע את צורת הנוף וגנום והקנה קובעת את צורת השורשים (קימת השפעה מסוימת של הקנה על הרוכב ולהפך).

בברכה,

ד"ר עדי אבני
הפקולטה למדעי החיים/המחלקה למדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

דילוג לתוכן