ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום,
להלן קישור לתשובות מומחים בנושא "עובש בלחם":
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8245
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
בקישור המוצרף תוכלו למצוא תשובת מומחה העונה על שאלתכם.
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4688
בנוסף, מצורף מסמך המסכם את נושא "אללופתיה" ומסביר בהרחבה את מנגנון הפעולה. לצפייה במסמך - לחץ כאן.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
להלן קישור לתשובות מומחים בנושא
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7457
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב, במסגרת הביו חקר בחרנו את השאלה- כיצד רמת PH משפיעה על נביטת זרעי שעועית מש. אנו משערים שככל שרמת ה PH תהיה יותר חומצית כך יתעכב קצב הנביטה או לא יתאפשר כלל. אנו צריכים לרשום בסיס להשערה זו, אך לא מצאנו מקור מידע שעוזר לנו. שאלתנו היא- איך החומציות מעכבת את הנביטה? על איזה אנזים(מרכיב אחר בזרע) החומציות משפיעה ובכך מעכבת את הנביטה?
נשמח לתשובה, תודה רבה!
במסגרת עבודת החקר בביולוגיה אנו מבצעים ניסוי שמטרתו לבדוק את העת ריכוז מים אפורים על תהליך הנביטה והצמיחה, מדוע המים האפורים משפיעים על תהליכים אלו?
שאלתך בנושא "השפעת מים אפורים על תהליך הנביטה" נענתה בעבר באתר ע"י מומחים בתחום. מצ"ב קישורים לתשובות המומחים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5648
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7278
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
שאלות דומות נשאלו ומפורסמות באתר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5847
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5004
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8480
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
התוצאות אינן מפתיעות כלל. הבעיה שלכן היא שהטיפול ששימש לכן כבקוקת לא היה נכון.
השתמשתן במים מינרליים שכמעט ואינם מכילים מינרלים ויסודות חיוניים לגידול.
אתן לא מציינות אם השתמשתן בדישון ואם הוא היה זהה בכל הטיפולים.
לגבי התוצאות עם המים הצלוחים הרי שלכל צמח יש סף מליחות שמעבר לו מצפים לתגובת עקה בחריפות זו או אחרת (תלוי בריכוז) ועד תמותה. יתר על כן, לכל צמח יש ריכוז מלח מועדף התלוי ברגישותו, אשר משפר מאד גידול והנבה. בצמחים שקיבלו ריכוז מלח נמוך התרחש תהליך הנקרא הסתגלות אוסמוטית שאיפשר להם להתגבר על המלח ולהמשיך לגדול בהצלחה.
ד"ר ברוריה הויאר
המחלקה לקרקע, מים ומדעי הסביבה
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
שלום, בדרך כלל כאשר אנשים מכינים בצק והם נמצאים במצוקה של זמן הם שמים קופסת גפוררים או כמה שיני שום בשקית על הבצק בכדי שיתפח מהר יותר, ורציתי לדעת כיצד בעצם הגופרית/השום משפיעים על התפיחה של הבצק, על נשימת השמרים...
גופרית בצורת התרכובת SO2 מעכבת גידול של שמרי בר. לכן מוסיפים גופרית דו חמצנית לרסק הענבים כדי למנוע התפתחותם של שמרי בר המתחרים על הסוכר עם תרבית השמרים המסחרית שמוסיפים לרסק הענבים בכדי לייצר את היין הרצוי.
אני מניח שתפקיד השום, כפי שתיארת בשאלתך, דומה לזה של הגופרית הדו חמצנית בתהליך ייצור היין. השום מכיל מרכיב פעיל המעכב גידול של מיקרואורגניזמים – אליצין – allicin- שהינו חומר המכיל גופרית. יכול להיות שבריכוז נמוך של שום פעילות המיקרואורגניזמים השונים בבצק קטנה והשמרים המסחריים שאותם הוספנו לבצק בכמות גדולה יחסית יוכלו לנצל הסוכר בו במהירות גדולה יותר בהעדר תחרות משאר המיקרואורגניזמים (תפיחת הבצק תהיה מהירה יותר).
פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה,
המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
אנחנו בכיתה יב והחלטנו לבדוק את השפעת האקונומיקה על צמח מסויים.
באיזה צמח כדאי לנו להשתמש? מה הן התכונות בצמח שהופכות אותו מתאים לניסוי?
תודה רבה
שלום,
אם רוצים לבצע ניסויים עם אקונומיקה, ניתן לעשות זאת למשל על נבטים בני כשלושה שבועות של שעועית. בניסויים אלה ניתן למרוח על הנבטים אקונומיקה מרוכזת, או מהולה לחצי, לרבע ועוד ולראות איך הם מגיבים כצמחים שלמים
אך אני מציע גם ניסויים יותר מענינים
ניסוי שיבדוק האם אקונומיקה של קצה פרח אגרטל מאריך את חיי הפרח הרעיון כאן הוא שהגבעול החתוך מפריש מעט סוכר המעודד צמיחה והתרבות של חיידקים על שטח פני החתך במי ההאגרטל. מתן מעט אקונומיקה יכול להמית את החיידקים ועשוי להאריך את חיי הפרח הקטוף. עבור ניסוי זה ניתן לקנות בחנות פרחים כל גבעול פרח שמוצע למכירה. רצוי פרח לא יקר במיוחד
בהצלחה,
פרופ' רוני אלוני
הפקולטה למדעי החיים
אוניברסיטת תל אביב
בטה קרוטן בגזר הוא פיגמט המקנה את הצבע הכתום למספר פירות וירקות. מבחינה כימית הוא פחמימן , חומר אורגאני. מכיון שגזר עובר תהליכי בישול / הקפאה / טיגון / אידוי , חשוב לדעת באיזה מצב הבטה קרוטן ( שחשוב מאוד לבריאות ) נשמר ברמתו הגבוהה ביותר. כיצד נוכל לבצע את הבדיקה במעבדת בית הספר?
קרוטנואידים הם חומרים הידרופוביים המעדיפים סביב לא מימית. לכן, הכימות שלהם דורש השלב הראשון העברה שלהם לסולבנט מתאים, דוגמת אצטון. הכימות נעשה על ידי בדיקת הבליעה של האור באורך גל 450 ננו מטר ודורש ציוד מתאים, לפחות ספקטרופוטומטר.
כדי לכמת את כמות הביתא קרוטן הנשארת בגזר לאחר טיפול (בישול, טיגון וכו') יש למצות את הביתא קרוטן מכמות שקולה של הגזר המטופל בכמות נתונה של אצטון (זהירות חומר דליק). רצוי לטחון או לרסק את הדוגמא הממוצה על מנת להגדיל את יעילות המיצוי. המיצוי יושלם לאחר שהגזר ילבין לכן צריך לשחק ביחסים בין הדוגמא השקולה לבין כמות האצטון, ולטלטל את הדוגמא לאורך זמן מסוים במהלך המיצוי. רצוי שהדוגמא המתמצה תהיה מכוסה ולא חשופה לאור. מניסיוני התחומים היעילים הם בין 0.1 גרם ל-0.5 גרם בחמישה מיליליטר אצטון
במקביל יש לבדוק משקל 'יבש' – לייבש מאותו הטיפול דוגמא שקולה ולשקול אותה לאחר הייבוש כדי ליצור בסיס להשוואה בין הטיפולים.
ההשוואה בין כמות הביתא קרוטן הנותרת בגזר לאחר הטיפול (והייתי ממליץ לבדוק גם את הכמות לפני הטיפולים) יכולה להיעשות על ערכי הבליעה (OD) או על חישוב כמות הביתא קרוטן מתוך ערכי הבליעה על פי נוסחא.
ד"ר יעקב תדמור
מרכז מחקר נוה יער
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
שלום,
בכל נביטה של זרעים יש מעורבות של אנזימים המפרקים את חומרי התשמורת שבזרעים היבשים.
בזרעים של קטניות (למשל שעועית, אפונה ופול) יש חומרי תשמורת בעיקר חלבון ושמן הנמצאים בפסיגים הבשרניים (לכן יש צורך בפרוטאזות לפירוק החלבון ובליפאזות שונות לפירוק טיפות השמן).
בזרעים של דגניים (למשל תירס, חיטה, שעורה) יש בעיקר עמילן, מעט שמן ומעט חלבון (לפירוק העמילן יש צורך בעמילאזות) וחומרי התשמורת מצויים באנדוספרם.
במקרה הקלסי של נביטת גרגרי דגניים, תפיחת הגרגר גורמת ליצירה ושחרור של ההורמון ג'יברלין מציר העובר אל האנדוספרם. ההורמון מגיע אל שכבת האלוירון העוטפת את האנדוספרם (מתחת לקליפת הגרגר) ומזרז שם יצירת והפרשת עמילאזות המפרקות את גרגרי העמילן שבאנדוספרם. תוצרי פירוק העמילן (גלוקוז) עוברים בדיפוזיה אל העובר ומזרזים את צמיחתו.
הגרגר של הדגניים הוא פרי בעל זרע אחד לכן הוא מכונה "גרגר" ובו קליפת הפרי מאוחה עם קליפת הזרע ומכילה 7 שכבות. אפשר להבחין בצד אחד של גרגר התירס (קרוב לקצהו המחודד) בשקע ברור המוגבל על ידי קו בהיר בצורת אליפסה המסמנת את גבול המגינית (הפסיג של הדגניים).
אני מניח שברמה של בית הספר, תלמידים אינם יכולים לבצע ניסוי לזיהוי פעילות של אנזימים ולכן אני מציע לעקוף את הבעיה הזו באופן הבא- מאחר ובכל פעילות של אנזימים יש לטמפרטורה השפעה ולכל אנזים יש טמפרטורת אופטימום לפעולתו, אז אפשר לבצע ניסויי נביטה של זרעים על נייר סופג לח בתוך בצלחות פטרי (עטופות בנייר כסף כי אור לעיתים מעכב נביטה) בטמפרטורות שונות ולצפות כל יומיים באחוז הזרעים הנובטים. אפשר להשיג טמפרטורות שונות על ידי השארה בחדר, בתוך פריג'ידר, בתא הקפאה של הפריג'דר ובתנור בטמפרטורה של 40-60 מעלות. הביטוי של הנביטה ישקף באופן כללי את פעילות האנזימים מבלי הצורך לקבוע איזה אנזימים. בכל מקרה של הנבטת זרעים יש צורך, לפני תחילת הניסוי, להשרות אותם במים ולשטוף לעיתים קרובות כדי לסלק את מעכבי הנביטה המצויים בקליפות (הכי טוב לשים זרעים בכוס, לכסות עם גאזה, להדק את הגאזה עם גומייה סביב הכוס ולהניח מתחת לברז מטפטף).
בהצלחה
פרופ' אלי זמסקי
חקלאות/בוטניקה חקלאית
האוניברסיטה העברית
שלום,
לפי המאמר המצ"ב, ריטלין השפיע על התפתחות שורשים לפחות בצמח שנבדק. שווה לנסות גם בבצל.
כל טוב,
ד"ר יהושע קליין
המכון למדעי הצמח
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7723
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מידע מורחב בנושא נמצא בקישורים המצורפים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5929
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5939
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5332
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7455
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7448
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
עשיתי ביוחקר על השפעת הריכוזים של המגנזיום במי ההשקיה .
לא הבנתי למה ריכוזים של 150 ppm גרמו לצמח למות , הצמח השחיר ונבל בריכוז זה.
שלום,
באופן כללי 150 ח"מ של מגנזיום במי ההשקיה יכולים לגרום לנזק אך לא אמורים לגרום לתמותה של צמחים. ישנם מספר אפשרויות להסבר התופעה המדווחת כולל, מין צמח רגיש למליחות או למלח המגנזיום שהשתמשתם בו. לחילופין מימשק גידול שהחמיר את המצב. לדוגמא מי ההשקיה לא הכילו תמיסה מאוזנת של מרכיבי המינרלים הנחוצים לגידול. אנחנו יודעים שיש תחרות בין סידן ומגנזיום ולכן הגברה של כל אחד פוגעת ומקטינה את הקליטה של השני. יכול להיות שהתופעה המתוארת הינה תגובה של מחסורי סידן חמורים. יש צורך בעוד פרטים על מנת לאתר את הבעיה.
בברכה,
ד"ר אורי ירמיהו
המחלקה לקרקע ומים, מרכז מחקר גילת
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
שלום,
להלן מספר תשובות מומחים בנושא עיכוב הנביטה בסביבת עץ האורן ועיכוב נביטה ע"י שמנים אתרים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7652
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3578
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4535
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8445
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4912
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7448
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7457
תשובות נוספות בנושא תוכל למצוא ע"י חיפוש באתר
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מצורפים קישורים לתשובות רלוונטיות שניתנו בעבר ע"י ממוחים כפי שמוצגות באתר "בשער ברשת"
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7638
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2972
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מצורפים מספר קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא :
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7522
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום , במסגרת עבודת הביוחקר התבקשנו לנסח שאלת חקר והשערה . שאלת החקר שלנו היא : האם ריכוז הקפאין שיינתן לשליו ישפיע על משקל הביצים ( הכוונה לביצים שמיועדות לאכילה ) שהשליו יטיל? (או על מספר הביצים שיטיל ) ההשערה שלנו הייתה שככל ריכוז הקפאין במזון יהיה גבוה יותר כך משקל הביצה שתוטל יהיה קטן יותר .
מה הגורמים הביולוגים שעלולים להביא להשפעה שכזו?
מה הגורמים המשפיעים על מספר ואו גודל הביצים המוטלות?
תודה מראש , לינוי
שלום וברכה אני עושה כרגע עבודת מחקר בביולוגיה על השפעת מחטי אורן על נביטת זרעי חומוס. רציתי לשאול בהמשך לשאלה ששאלו לפני על אללופטיה של מחטי האורן באיזה תהליך פוגעים החומצות הפנוליות והטרפנואידים במהלך הנביטה?
שלום רב,
תלמיד בכתתי עושה עבודת הביוחקר על קטלז ברקמות שונות, ונמצא כי בעלים פעילות הקטלז היא הגבוהה ביותר. האם נכון לומר שהסיבה היא בגלל תהליך הפוטוסינטזה הנעשה שם?
תודה
בעבודת הביוחקר שלי השתמשתי בפרופנול ובוטנול. אני בודקת את השפעתם על תהליך התסיסה הכהלית בשמרים.
שאלתי היא למה הם גורמים להריסת קרומי תאי השמרים מהר יותר מאתנול?
תלמידים שלי בצעו ניסוי בו הניחו דפניות בתמיסות בעלות ריכוזי מלח שונים ומצאו שיש עליה בקצב הפעימות ככל שהריכוז עולה עד מות הדפניות מהו ההסבר הביולוגי לתופעה?
בברכה דליה חלקיה
דליה שלום,
הדפניות חיות בדרך כלל בסביבה של מים מתוקים. לכן, חשיפתן לרמת מליחות גבוהה גורמת לסטרס הנובע ממגבלות פיזיולוגיות של ויסות מלחים. לדפניות כמו לכל האורגניזמים המימיים יש טווח מליחות בו היא יכולה לשרוד. ישנם אורגניזמים להם טווח מליחות גבוה יותר מאשר לאחרים. כאשר הדפניה נחשפת לרמות גבוהות מידי של מלחים מתחיל תהליך ויסות משק המים ומשק היונים. תהליך זה צורך אנרגיה רבה ולכן הוא גם מאיץ את קצב פעימות הלב.
על השפעתן של רמות מליחות גבוהה על גדילה והישרדות של דפניות אתם יכולים לקרוא
במאמרים :
Effects of Salinity on Survival, Growth and Reproduction of the Water Flea,
Daphnia magna Mahassen et. al. Nature and Science 2009:7(11)
http://www.sciencepub.net/nature/ns0711/ns0711.pdf#page=32
Effects of salinity on metabolism and life history characteristics of
Daphnia magna . Marie ArnCr ' & Sanna Koivisto. Hydrobiologia 259: 69-77,
1993.
בהצלחה,
ד"ר פרידה בן-עמי
זואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
מצורפת תשובה שפרסמ באתר לגבי השפעת מלחים על שמרים
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7879
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
חמי שלום,
זוהי אכן שאלה טובה.
ראשית, פיטוטוקסיות (רעילות לצמחים) של קומפוסטים נמדדת במהלך הכנתם, והיא יכולה להיות מדד להערכת מידת בשלותם ומוכנותם לשימוש חקלאי.
המדידה נעשית ע"י הכנת מיצוי מימי של הקומפוסט ביחס מים:קומפוסט 1:5 או 1:10, ושימוש במיצוי הזה להרטבת מצע להנבטת זרעים (כאן הבחירה מגוונת).
גורמי הרעילות יכולים להיות אמוניה, חומרים אורגניים רעילים (פנולים, גזים אוגגניים, תרכובות מרקפטו ואחרים), מליחות, pH, מתכות מסיסות (כגון, נחושת ואבץ), וכמובן כל מה שאיננו יודעים לכנות בשם או לבדוק. פיטוטוקסיות יכולה להיות קשורה גם לחומרים אללופתיים (המופרשים ע"י צמח אחד ואשר פוגעים בצמחים אחרים) המצויים בין חומרי הגלם לקומפוסטציה (למשל, נוכחות עלי אורן או אקליפטוס בקומפוסט).
ככלל, אינני מתלהב ממדידה של פיטוטוקסיות בשיטות אלו. בפועל, אופן המדידה מאד משפיע על התוצאה, ולדעתי לפיטוטוקסיות במעבדה אין בהכרח קשר להערכה נכונה של התועלת החקלאית של הקומפוסט. עומס היישום של קומפוסט בקרקע הנו נמוך בדרך כלל, והקרקע היא תווך המשכך פעילות פיטוטוקסית אפשרית, שבמיצוי מימי יכולה להיות דומיננטית. כל הגורמים שמניתי לעיל הנם תלויי מינון, ותלויי תווך: כך, מתכות מסיסות תספחנה בחוזקה על חלקיקי החרסית בקרקע, ה-pH ישוכך ע"י כושר הבופר הגבוה של הקרקע, קצבי האינאקטיבציה בקרקע (כגון, ספיחה, וביודגרדציה) הנם גבוהים מכדי של גורמי הפיטוטוקסיות תוכל להיות השפעה משמעותית (או אף, השפעה כלשהי). יתרה מזאת, זריעה של גידולי שדה מתרחשת זמן רב אחרי פיזור זבלים או קומפוסטים, זמן המאפשר ביטול כל פיטוטוקסיות אפשרית.
המלצתי לחקלאים בד"כ היא לא להתחשב כלל בגורם עלום זה ולהעדיף קומפוסטים פחות בשלים ליישום בגידולי שדה. זמינות יסודות ההזנה במקרה כזה הנה משמעותית יותר, והיא פוחתת בחדות כשהקומפוסט מבשיל יתר על המידה.
עם זאת, פיטוטוקסיות יכולה להיות משמעותית יותר בקומפוסטים המשמשים מרכיב משמעותי במצע הגידול בגידול במצע מנותק. במקרה כזה יש להקפיד על בשלות ועל מניעת המלחה שמקורה בקומפוסט (בעיקר בקומפוסטים מזבלי בע"ח) וריכוזי אמוניה גבוהים (זבלי עוף, בוצות שפכים, זבלי חזיריות וכד').
אחרים ודאי חושבים אחרת (יעל לאור ומיכה רביב, אף הם ממינהל המחקר החקלאי), ותוכל למצוא מקורות רבים (בעברית ובאנגלית) בגוגל ובויקיפדיה.
יום טוב,
ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני
שלום,
מצורפים מספר קישורים לתשבות מומחים שפורסמו בעבר הכוללות תשובות רלוונטיות לנשוא וכן גם הפניות לחומר רקע נוסף :
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5836
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7073
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7278
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5648
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8271
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8250
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מידע מורחב בנושא השמנים האתרים באקליפטוס ואללופתיה נמצא בקישורים המצורפים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4912
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7448
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7457
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
בקישור המצורף תוכלו למצוא תשובת ממוחה העונה לשאלתכם
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4943
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, עשינו עבודת ביוחקר על השפעה של מיצים שונים על קצב ההשחמה האינזימטית. בדקנו את ההשפעה של קיווי, לימון, תפוז, קלמנטינה ורימון. הבנו שויטמין c הוא מעקב חומציות ולכן ע'מ לשער מהו המיץ שיימנע את ההשחמה בצורה הטובה ביותר, הוא המיץ עם הכמות הגדולה ביותר של ויטמין c. עפ האתר "מידע שימושי- ערכים תזונתיים במזון" ראינו כי קיווי יש 164 מ"ל. לימון 112 מ"ל תפוז 53 מ"ל קלמנטינה 36 מ"ל רימון 6 מ"ל. אך בניסוי ראינו כי קצב השחמה אינו לפי כמות הויטמין c, אלא קלמנטינה, תפוז, רימון, קיווי ואז הלימון. ולכן רצינו לדעת מהו הגורם הנוסף שמשפיע על קצב ההשחמה חוץ מהויטמין c?
שלום, האם האליצין המשתחרר מהשום פוגע בדופן החיידקים? איך האליצין פוגע בחיידקים?
תוד מראש.
שלום,
מצ"ב קישורים לתשובות מומחים בנושא כפי שפורסמו בעבר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8322
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4066
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7098
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4699
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4870
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4274
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5687
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב! ערכנו מחקר ובו בדקנו כיצד משפיע ריכוז הסוכרוז על גדילת פטריית הבוטריטיס. תוצאות המחקר הראו לנו שמ0% ל0.5% הייתה עלייה, מ0.5% ל1% הייתה ירידה חדה, בין 1% ל5% הייתה עלייה מאד מאד מתונה. ומ5% ל20% הייתנה ירידה חדה עד שבריכוז 20% הפטרייה מתה. כל התוצאות הנ"ל הן לאחר שבוע. יש לי 2 שאלות על התוצאות: 1. איך אפשר להסביר את העלייה המתונה שהייתה בין 1% ל5%? 2. בריכוז 20% בימים הראשונים הייתה גדילה, אמנם מאד שולית, של פטריית הבוטריטיס, ורק לאחר מספר ימים היא התכווצה ומתה לגמרי- איך אני יכול להסביר את הגדילה שהייתה בהתחלה? תודה רבה! דביר הריסון.
אנזימים מאבדים פעילות לאט יותר במקרר מבטמפרטורת החדר בדרך כלל, אבל כשמדובר בתמצית לא טהורה שיש בה גם מלחים רבים שהייה בקירור יכולה לגרום לשקיעה של חלבונים ובהם גם אנזימים ולאובדן פעילות.
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שאלות בנושא נענו בעבר באתר ע"י מומחים בתחום.
מצ"ב קישורים לתשובות המומחים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7655
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מידע מורחב בנושא "אללופתיה ונביטה" נמצא בקישורים המצורפים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4912
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7448
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3280
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5332
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אני כותבת עבודת חקר על השפע ריכוזי מיצוי סויה על קצב פירוק אוריאז. הניסוי שלי מסתמך על שאלת בגרות ורציתי לדעת למה בודקים דווקא השפעת סויה ולא זרעים אחרים כמו למשל חומוס?
שלום,
להלן קישור לתשובת מומחה לשאלה בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7656
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל