ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
|
שלום, להלן קישור לתשובות מומחים בנושא "עובש בלחם": |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
בקישור המוצרף תוכלו למצוא תשובת מומחה העונה על שאלתכם.
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5526
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
לפני כשבוע, ערכנו ניסוי בו בדקנו את השפעת ריכוז הדשן על קצב גדילת עדשת המים. בטיפולים בהם היה ריכוז הדשן גבוה, הייתה הביומסה גדולה גם כן. לעומת זאת, בטיפולים בהם היה ריכוז הדשן נמוך יחסית, היה ריכוז החלבונים גבוה יותר מטיפולים בעלי ריכוז דשן גבוה.
האם מותר להניח כי מדובר באיזשהו מנגון פיצוי ע"י החלבונים? אם כן, האם תוכלו להפנות אותי למקור מידע בעניין?
תודה, ינאי
בטיפול דשן גבוה הייתה ביומסה גדולה יותר וריכוז חלבונים קטן יותר. ההנחה שלי לאור התוצאות היא שתאי עדשת המים גדלו בנפחם ותוספת הביומסה (בדקתם כנראה משקל טרי) הייתה תאים גדולים יותר (אפשר לבדוק במיקרוסקופ) עם חלליות גדולות יותר כתוצאה בעיקר מקליטת מים. לכן בתאים גדולים יותר חלבוני הציטופלסמה נמהלו. מכאן אני מניח שריכוז גבוה של דשן לא גרם לחלוקות תאים אלא לגדילת התאים הקיימים. בריכוז דשן נמוך התאים נשארו קטנים יותר ובתוכם פחות מים וציטופלסמה יותר צפופה ולכן ריכוז החלבונים גבוה יותר. לפני שנים רבות פרסמתי מאמר שדן בסוגיה הזו בהבדלים שבין אשרושים של מיני סלק. מקווה שעזרתי ונתתי לכם חומר למחשבה מה כדאי לבדוק כדי לאשש את השערתי.
פרופ' אלי זמסקי
חקלאות/בוטניקה חקלאית
האוניברסיטה העברית
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער":
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8707
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שאלה דומה לשאלתך נענתה בעבר באתר ע"י מומחה. להלן קישור לתשובת המומחה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5727
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אוסמוזה משמעותה העברת מים דרך קרום התא. עם עלית הטמפרטורה עולה קצב (יחידת משקל מים בזמן מסוים) האוסמוזה עד לרמה קבועה (טורגור). דופן התא משמש כתומך פיזי לקרום התא.
טמפרטורות גבוהות יגרמו לדנטורציה (הרס) של חלבוני הקרום התאי (תחשבי מה קורה לביצה בחום) וכן לניזול יתר של הליפידים (תחשבי מה קורה לחמאה בחום). במצב כזה קרום התא יאבד את תכונת חדירותו הבררנית והתא ימות.
חתיכות תפוחי האדמה הושמו בתמיסה היפוטונית ולכן יותר מים יכנסו לחתיכות אלה עם עלית הטמפרטורה, עד לרמה מסוימת כפי שנאמר.
פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
מדוע בצמח האלודאה שהוא צמח מים חסר פיוניות שלא מבצע דיות, קצב הפוטוסינתזה מתחיל להאט לאחר הטמפרטורה האופטימלית עד אשר נפסק לחלוטין ועובר דנטורציה בכ-65 מעלות צלזיוס. בנוסף בכל המקורות שבדקתי הטווח האופטימלי לגידול צמח זה הוא בין 15-28 מעלות אך לפי מחקרים שונים הטווח אופטימלי הוא כ40 מעלות צלזיוס. הרי ידוע כי אין דיות, והצמח לא מאבד נוזלים. מה קורה לצמח ומדוע אין פוטוסינתזה גם כאשר הצמח לא מאבד מים? תודה, גיא
שלום גיא,
תהליך הפוטוסינתיזה כולל מספר ריאקציות ביוכימיות המבוצעות ע"י מספר אנזימים, שהם חלבונים פעילים. בנוסף לכך לשם הביצוע של חלק מהתהליכים צריך להישמר המבנה של הממברנות בכלורופלסט שגם הן מולקולות אורגניות מורכבות. גם החלבונים וגם מרכיבי הממברנות נפגעים בטמפרטורה גבוהה ועוברים שינוי מבנה דראסטי הנקרא, כפי שציינת, דנטורציה שפירושו איבוד המבנה הטבעי. לאחר דנטורציה החלבונים והממברנות לא יכולים למלא את תפקידם והפוטוסינתיזה נעצרת.
לכל חלבון יש טווח טמפרטורות לו הוא מותאם, אבל כולם בדרך-כלל פעילים בטווח 15 – 35 מעלות צלזיוס. ביצורים המותאמים לסביבות חמות מאוד, כגון מעיינות חמים למשל, ניתן למצוא חלבונים העמידים לטמפרטורות גבוהות יותר. האלודיאה היא צמח מים שאיננו מותאם לטמפרטורות גבוהות ולא פלא שהפוטוסינתיזה, וכנראה גם תהליכים אחרים בתאים שלה, לא יהיו פעילים בטמפרטורות גבוהות.
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום, ביצענו ניסוי במסגרת הביוחקר שלנו -השפעת השום על מידה עיכוב גידול החיידקים. בדקנו את השום במספר מצבים, שום מוקפא שהופשר, שום טרי, שום מבושל ושום בנוכחות ph. מצאנו שההשפעה הרבה ביותר של השום על עיכוב גדילת החיידקים הייתה ההשפעה של השום הטרי ובניגוד לכך ההשפעה המועטה ביותר של השום היה השום בתנאי ph שונים . רצינו לדעת מה קורה מבחינת השפעת שום טרי במפגש עם חומצות מערכת העיכול והאם יעילותו של השום הטרי אכן נשמרת או שהיא נפגעת כתוצאה מהמפגש עם החומצות?
שלום רב
לפי המאמר המצויין למטה :החומר הפעיל שבשום , האליצין , מעוכב על ידי HCL וזה מאשר את התוצאות שקיבלתם בניסוי ,שיעילותו של השום הטרי נפגעת במגע עם חומצות. כנראה שלמרות שיש אחוז מסויים של פירוק בקיבה , עדיין נשאר מספיק חומר פעיל לעיכוב גידול החיידקים .יש לקחת בחשבון שהשום נאכל עם מרכיבי מזון נוספים שיכולים להגן עליו מפני הפרוק.
J AOAC Int. 2003 May-Jun;86(3):544-50.
Determination of sulfite in dried garlic by reversed-phase ion-pairing liquid chromatography with post-column detection.
בכבוד רב
ד"ר יוספה אברהם
המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם, בית הספר לרפואה
האוניברסיטה העברית
|
שלום, מצ"ב קישור לתשובת מומחה בנושא: |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, במסגרת לימודי ביולוגיה בדקתי היא השפעת ריכוז קופאין על קצב נשימת שמרים במהלך הניסוי לקחתי קפה בריכוזים שונים ושמתי בכוסות עם שמרי אפיה התוצאות שהתקבלו היו הפוכות ממה שמתואר בשאר המידע שנכתב באתר זה בו כתוב כי זה אמור לגרום לעיכוב בקצב הנשימה לי קרה דבר הפוך וגובה הקצף פחת אפשר לקבל פרטים כיצד הקפאין משפיע על נשימת שמרים ומדוע יצאה לי תוצאה שונה ביצעתי ניסוי זה פעמיים וקיבלתי אותה תוצאה.
שלום,
ההורמונים ABA וג'יברלין מבקרים את תהליך נביטת הזרעים. בעוד ש- ABA מעודד תרדמה (לא תרדמת), ג'יברלין מעודד יציאה מתרדמה ונביטה. הניסוי שאתן רוצות לעשות הוא פשוט אבל לא תמיד עובד יפה. אם זרעי החסה לא נמצאים בתרדמה (או מנוחה), לא תמיד ניתן יהיה לראות את ההשפעה המעודדת של ג'יברלין, כיוון שהזרע (העובר) עצמו מייצר ג'יברלין ולכן תוספת חיצונית לא תשפיע. אבל כמובן שאתן יכולות לנסות. הייתי בודק סידרת ריכוזים של GA3 (הג'יברלין הזמין מבחינה מסחרית) מהריכוז הנמוך ביותר 0.1 מיקרומולר, 1, 10 ועד ל- 100 מיקרומולר.
פרופ' דוד וייס
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית
אני עושה ביוחקר על הדברה של אקרית אדומה בצמחי גרדניה יסמינית על ידי תמציות צמחים. השתמשתי במרווה, רוזמרין, טיון דביק ואמברוסיה, שנכתשו עם מים בריכוז של 60 גרם לליטר. הניסוי עבד והצמחים אכן השפיעו על האקריות האדומות שבצמח. רציתי לשאול- למה ואיך הצמחים הללו משפיעים על האקריות?
תודה רבה ויום טוב! :)
מצ"ב לינק לשאלות בנושא דיות שנענו בפירוט ע"י מומחה
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8193
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7593
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5338
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אני עושה עבודת חקר על השפעת אקונומיקה בריכוזים שונים על הזדקנות צמחים, אך אני לא מבינה מה השפעתם של החיידקים על הצמח. תודה
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער":
לתשובה בנושא "אקונומיקה והזדקנות צמחים" ניתן ללחוץ כאן.
לתשובה נוספת בנושא "אקונומיקה והזדקנות צמחים" ניתן ללחוץ כאן
לתשובה בנושא "אקונומיקה וורדים" ניתן ללחוץ כאן.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
זיהוי עובש
שלום,
אנחנו תלמידות שעושות ביוחקר בנושא התפתחות עובש על גבי לחם.
הבחנו בכך שעל גבי הלחם התפתח עובש במספר צבעים (ירוק, ירוק דהוי, צהוב וחום-שחור).
תהינו אם מדובר בסוג עובש אחד (אם כן-איזה? באילו שלבים בהתפתחותו ייתכן שמדובר?) ואם לא, באילו סוגים (אולי) מדובר?
נשמח לחוות דעת מקצועית.
תודה מראש,
נועה ושחר
קישור לתמונה של חתיכת לחם מהניסוי (כל צבע מסומן במספר):
http://tinypic.com/view.php?pic=1euxqa&s=9#.VkX_iLerTIU
1-ירוק
2-שחור
3-צהוב
4- ירוק דהוי
1. *הצהוב והשחור נראים כעיגולים קטנים על גבי "גבעולים" (העיגולים לא צמודים אל פני הלחם), שני הירוקים צפופים וצמודים לפני הלחם
על פי מה שרואים בתמונה אני מניח שמדובר במספר מינים שונים. ייתכן שהעובש הירקרק הוא סוג של
פניציליום (Penicillium: https://en.wikipedia.org/wiki/Penicillium), ואילו העובש שגדל בצורה שופעת ומצמיח נקודות שחורות הוא עובש שחור, או עובש הלחם מהמין (Rhizopus: https://en.wikipedia.org/wiki/Rhizopus). על פי התמונה בלבד קשה לקבוע האם ישנם מינים נוספים.
פרופ' עמיר שרון
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
כדי להעשיר את האויר בחמצן, הרבה יותר פשוט לגדל עציץ עם צמח באויר.
יצירה של מערכת לגידול אצה, היא מסובכת ויקרה, יחסית לכמות החמצן הצפויה להתקבל.
יש צורך בהספקת מים, הספקת פחמן דו חמצני, מינרלי מזון וכמובן אור.
יש לשמור על המערכת מפני גדילה של אצות אפיפיטיות שאנחנו לא רוצים אותן והן ירצו את מינרלי המזון...
יש כמה מגדלים של האצות בארץ, לרוב לצרכי מזון, תמצאו אותם בקלות באינטרנט...
בהצלחה ובריאות
ד"ר רחלי עינב
חברת Blue ecosystems
מכללת תל חי
שלום רב,
רבות תלוי בעובש (יש הרבה אלפי מינים) וכן בסוג הסוכר (אני מניח כי השאלה מתייחסת לסוכרוז).
גם בטרם ביצוע הניסוי יתכן וצפיתם במקרים בהם גדלו עובשים בריכוזי סוכר גבוהים למדי. למשל, על פני ריבה ביתית (שם סביר כי ריכוזי הסוכר אף גבוהים מ-50% מסך משקל תערובת הריבה).
הרבה עובשים יתפתחו היטב גם על בסיס שאריות סוכר המצויות במרכיבי מצע הגידול (גם ללא תוספת חיצונית של סוכר).
המלצתי – הכינו תמיסה רוויה של סוכר ובצעו סידרת מיהולים על מנת לקבוע טווח הגידול של העובש. ניסוי שכזה יסייע בקביעת הקשר בין ריכוז הסוכר במצע לבין התפתחות העובש. כן, תוכלו לקבוע את הריכוז האופטימלי לעובש הנבחר (וסביר שלעובשים שונים תמצאו ריכוזים אופטימליים שונים).
ברצוני להוסיף הערה כללית – חלק מהעובשים יכולים להוות מפגע בריאותי. לחלק מן האוכלוסייה (בני אדם ובעלי חיים אחרים) תגובה אלרגית לעובשים (בעיקר לנבגים) וחלק מן העובשים אף מייצרים רעלנים. במידה ויש לכם ענין בעובשים (והם אכן חשובים ומרתקים), מומלץ לבצע את הניסויים עם מינים הידועים כלא מסוכנים.
בהצלחה,
פרופ' עודד ירדן
מחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
חיפוש קצר עםMicrococcus luteus agar plates כמילות חיפוש
מעלה שאפשר לגדל את החידק על מצע אגר המכיל סויה:
http://www.bacteriainphotos.com/micrococcus%20luteus.html
בברכה,
פרופ' איתי בנהר
ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
האם ריכוז סוכרוז גבוה בסביבה החיצונית גורם בדומה לאופרון הלקטוז בחיידקים לביטוי יתר של אינברטאז בשמרים ולהפרשתו? או שמשפיע על מידת הפרשת אנזים אינברטאז הקיים בתא? ניסינו בניסוי מקדים לחשוף שמרים מקובעים לסוכרים שונים ולריכוזים שונים של סוכרוז ולאחר מכן להעבירם לאחר שטיפה למים ולבדוק את רמת האינבראז שהופרשה למים. נמצא כי ככל שריכוז הסוכרוז שנחשפו לו השמרים בתחילה עלה כך עלתה כמות האינברטאז שהופרשה אחר כך. וכן שבהשריה מוקדמת בפרוקטוז האפקט היה אפילו מוגבר יותר. בהשריה מוקדמת בעמילן או מים לא נמצאה פעילות אינברטאז. תודה רבה
לפי הספרות, סוכרוז לא מבקר את השעתוק של הגן לאינברטאז (SUC2 ) או את ההפרשה של החלבון. בעקרון הבקרה הידועה היא ברמת שעתוק, ומבוססת על רפרסיה של ביטוי SUC2 באמצעות גלוקוז.
יחד עם זאת, התנאים של הניסוי שלכם נראים לא שגרתיים, ויתכן ומצאתם משהו שלא היה ידוע קודם לכן.
פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית
שלום,
להלן קישור למאמר בנושא מי חמצן בדבש
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
|
מצורפים מספר קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא : http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8643 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7522 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913 |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
במסגרת הביודע של תלמידותיי, הם קיבלו על פרוסת לחם בנוסף לעובש הירוק, השחור, הצהוב והלבן גם צבע אדום. האם זו פטריה? ואם לא זה אז מה זה?
בנוסף, בריכוזי סוכר שונים בלחם קיבלנו שהתפתחו עובשים רבים דווקא כשלא היה כמעט סוכר בלחם, כלומר כוס קמח בלחם ללא סוכר או עם כפית אחת של סוכר. מה הסיבה לכך?
קשה מאד לקבוע מה המקור לפיגמנט האדום היות והתמונה אינה חדה מספיק. בעיקרון הייתי מניח שהמקור חיידקי, אבל לא ניתן לשלול מקור פטרייתי היות ויש גם פטריות שמפרישות פיגמנט אדום
איני יודע מה הפרטים של הניסוי עם הסוכר. בעיקרון, הקמח הוא עמילן שפטריות מפרקות בקלות ויעילות לגלוקוז. הגלוקוז הוא מקור הפחמן שמועדף על מינים רבים של פטריות ולכן הוספה של סוכר (סוכרוז) לא תורמת הרבה ליכולת הגדילה שלהן. ניתן להעלות השערה (אבל היא לגמרי לא מבוססת) שהוספה של סוכרוז מעודדת מיקרואורגניזמים אחרים (חיידקים בעיקר) ואלו עשויים לדכא גדילה של פטריות
פרופ' עמיר שרון
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום אני אביטל אני בת 14 ויש לי שאלה, האם כאשר אפשר לקחת פירות רקובים ובמקום לזרוק אותם יהיה אפשר להפוך אותם לתרכיז העוזר לצמחים לגדול טוב יותר ומהר יותר... למשל, לקחת גיגית מים להכניס קלמנטינה ותפוז לתוכה לבחוש להוסיף שמן זית לבחוש ולערבב ולהשאיר לילה להתאוורר ואז לקחת את התרכיז ולהחדיר לאדמה של הצמח? ועוד משהו האם סוכר עוזר לצמחים? ועוד שאלה חשובה: אילו כימיקלים עוזרים להתפתחות הצמח בהישג יד בתהליך שונה שלא הומצא?
להלן קישורים למספר תשובות מומחים שניתנו בעבר בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7896
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6122
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3286
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5538
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום ,
להלן קישור לתשובות מומחים שעשויות לסייע לכם
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8594
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3550
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
להלן קישור לתשובות מומחים בנושא
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5560
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5441
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8273
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4647
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב, במסגרת הביו חקר בחרנו את השאלה- כיצד רמת PH משפיעה על נביטת זרעי שעועית מש. אנו משערים שככל שרמת ה PH תהיה יותר חומצית כך יתעכב קצב הנביטה או לא יתאפשר כלל. אנו צריכים לרשום בסיס להשערה זו, אך לא מצאנו מקור מידע שעוזר לנו. שאלתנו היא- איך החומציות מעכבת את הנביטה? על איזה אנזים(מרכיב אחר בזרע) החומציות משפיעה ובכך מעכבת את הנביטה?
נשמח לתשובה, תודה רבה!
במסגרת עבודת החקר בביולוגיה אנו מבצעים ניסוי שמטרתו לבדוק את העת ריכוז מים אפורים על תהליך הנביטה והצמיחה, מדוע המים האפורים משפיעים על תהליכים אלו?
שאלתך בנושא "השפעת מים אפורים על תהליך הנביטה" נענתה בעבר באתר ע"י מומחים בתחום. מצ"ב קישורים לתשובות המומחים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5648
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7278
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
שאלות דומות נשאלו ומפורסמות באתר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5847
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5004
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8480
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
צורפים מספר קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא שיוכלו לענות על שאלותיך
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4704
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=12
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7417
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7941
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8083
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8192
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום ,
אנו עושות ביוחקר על השפעת שמן הלבנדר על חיידקים. מצאנו שמרכיבי הלבנדר מכיל חומרים רבים והעיקרים שבהם: לינלאול, לינליל אצטט. רצינו לדעת כיצד חומרים אלו משפעים על קצב גידול החיידקים. תודה מראש