ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
להלן קישור לתשובת מומחה בנושא אשר פורסמה בעבר באתר "בשער ברשת" |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום! במסגרת ניסוי ביוחקר בדקנו את השפעת סוגי סוכר שונים על קצב נשימת השמרים הסוכרים שהשתמשנו בהם הם: סוכרוז,גלוקוז,פרוקטוז ועמילן. תוצאות הניסוי שלנו הראו כי הסוכרוז גורם לקצב נשימת שמרים המהירה ביותר. אך בבדיקה שערכו במקורות שונים מצוין כי הגלוקוז אמור לגרום לקצב נשימת השמרים המהירה ביותר. האם תוצאות הניסוי שלנו הגיוניות? ומה הוא ההסבר לכך? תודה!
|
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
להלן קישור לתשובות מומחים בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5428
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7507
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אנו מבצעים ניסוי במטרתו לבדוק את השפעת השינוי בריכוזי הסוכר (השתמשנו בסוכרוז, אבל בביצוע הבא נשתמש בגלוקוז), הוספנו תמיסת סוכרוז בריכוזים של 2%, 4%,10%,15%,20%,25% ו-50%. אחרי מספר שעות מתחילת הניסוי ולאחר זריעת החיידקים במבחנות, בדקנו את העכירות ביחידות של NTU. התוצאות מאוד מוזרות ולא אחידות; התקבל כי בריכוז של 2% העכירות גבוהה ביותר, ב4% פחות, ולאחר 4% העכירות עלתה יותר ויותר- גם עד ל50%, אך זה לא חצה את העכירות של שני האחוזים. האם יש דרך אחרת לבצע את הניסוי?- דוגמת על מצע מוצק שנשנה את ריכוז הסוכר שבו. או שמא עלינו להוסיף גלוקוז נקי לתמיסות של האגר עם האי-קולי, כך שריכוז הגלוקוז יהיה תלוי ישירות במסה של הגלוקוז שהוסף (כך שלא יהיה סיבוך עם חישוב ריכוז הגלוקוז בתמיסה)? תודה רבה על העזרה, רוברט מופסיק
שלום,תוכל לעיין במאמר הבא:
http://www.campuses.psu.edu/Siddique.pdf
אני מציע להשתמש בריכוז סוכרוז מקסימאלי של 5% -10%.
אתה צריך לזורע את המדיום הנוזלי שלך עם תרבית של החיידקים אשר גדלו כל לילה במדיום הנוזלי ולא ישירות עם חיידקים אשר גדלו על צלחת.
פרופ' סרג' אנקרי
הפקולטה לרפואה
הטכניון
האם השמרים מסוגלים להשתמש בחד הסוכר גלקטוז כדי להפיק אנרגיה ?
מצורפים מספר קישורים רלוונטים לתשובות של מספר ממוחים בנושא : http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7522 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996 |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אין זה ראוי להסביר תוצאות מחקר מבלי לדעת את מלא פרטי הניסוי. אבל באפשרותי להעלות מספר נקודות שאולי יעזרו למבצעי הניסוי להבין טוב יותר את מערכת הניסויים אותה הם עשו. מערכת הניסוי היא הטרוגנית. הגלוטן אינו מתמוסס במים אך סופג חלק מהם אם מוכנס יבש. משום כך גם ריכוז הסוכר וגם השמרים יכול להשתנות בעת הוספת הגלוטן. בריכוזים גבוהים, הגלוטן יכול אף לכלא חלק מהתמיסה בתוך החלק הבצקי שנוצר, תלוי בצורת הערבוב. גם אם שמירת תנאים קבועים בניסוי נעשתה כראוי, מדובר כאן במערכת מורכבת הדורשת ניסוי ביקורת קפדניים. הערות אלו אולי יאפשרו למבצעי הניסוי להסביר את תוצאותיו טוב יותר.
בהצלחה
פרופ' שמעון מזרחי
הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
ערכתי ניסוי שבו בדקנו שינוי תמציות של צמחים בשינוי של ph . מצאנו כי במיץ גזר אין שינוי של הצבע.לא מצאנו הסבר מדעי האם זה תלוי בשינוי מבנה של מולקולת הצבע כמו בכרוב שבו האנטוציאנין משנה את המבנה המרחבי. תודה רבה ענת
הפיגמנטים של הגזר הם קרוטנואידים שאינם מושפעים מה-PH בעוד שבכרוב הפיגמנטים הם מקבוצת האנטוציאנינים
ניסוי משלים יכול להיות חימום של התמיסות שאמור לאורך זמן לגרום לפירוק של הפיגמנטים השונים
דוגמא לשינויים שחלים באנטוציאנינים בעקבות שינוי ב-PH
צבע עלי הכותרת של Morning glory (נדמה לי קוראים לו לפופית בעברית) משתנה בהתאם ל-PH בוקואלה
מצורף המאמר :
ד"ר יעקב תדמור
מרכז מחקר נוה יער
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
שלום,
בקרקע יש חומר אורגני שחימומו ל 200 מעלות גורם לו להתחמצן ולשחרר חום.
בברכה,
פרופ' יגאל אראל
לימודי הסביבה
האוניברסיטה העברית
שלום,
להלן קישורים לתשובות בנושא אשר נענו בעבר על ידי מומחים ופורסמו באתר "בשער ברשת"
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8160
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5452
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מצורף בזה קישור לתשובות שהתקבלו ע"י המומחים אליהם הופנו שאלות בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8154
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7483
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7396
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8720
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
מצ"ב קישור למידע בנושא :
http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/milksci-s.htm
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
בקשר לשאלה למטה לגבי השפעות עוצמות אור שונות על זירוז ההבשלה של פירות קלמנטינות ירוקות – אשמח לקבל מידע נוסף חסר על מנת לתת תשובה יותר מלומדת.
ראשית, כיצד הן נתנו עוצמות אור שונות? כמו כן, כיצד הן בדקו את ההבשלה (אני מניח שלפי השתנות צבע הפרי אך לא בטוח)?
מעבר לכך, פרי ירוק כן מבצע פוטוסינתזיה, ולכן לא ניתן לשלול לחלוטין את האופציה הנ"ל.
מעבר לכך, החשיפה לעוצמות אור גבוהות יכולה להיות מלווה בחימום אשר מזרזת פירוק כלורופיל והבשלה.
כמו כן, ייתכן שהתאורה לוותה בפליטת אתילן שגם מעודד הבשלה.
בקיצור, אשמח לקבל עוד מידע ואחר כך לענות.
ד"ר רון פורת
המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית
מכון וולקני
שלום אנחנו עושות את הביו חקר שלנו על השאלה כיצד משפיעה ריכוז מיצוי שום על קצב גדילת חיידקים. כדי לבדוק את זה רצינו לשים דיסקיות נייר שספוגות בתמיסות שמכילות ריכוזים שונים של מיצוי שום (על שיטת קירבי-בואר) אבל בזמן תכנון הניסוי עלה חשש שהתמיסות יעברו מדיסקיות הנייר הסופג אל האגר שעליו נגדל חיידקים, ויתפשט בו (מתוך עיקרון של דיפוזיה). האם זה באמת עלול לקרות ולהשפיע על תוצאות הניסוי שלנו? ואם כן כיצד ניתן לפתור את הבעיה הזאת?
שלום רב,
למיטב הבנתי, כל הרעיון בשימוש בדיסקיות של נייר סופג הספוגות בחומר החשוד כמעכב גידול חיידקים (במקרה זה מיצוי שום) ומונחות על צלחות אגר שעליהן נזרעו חיידקים הוא שהחומר הספוג בדיסקיות יעבור דיפוזייה באגר ויצור מפל ריכוזים יורד מהדיסקית לכיוון הקף הצלחת. כך שהחשש העולה משאלתכם שמא תהליך הדיפוזייה של החומר באגר ישפיע על תוצאות הניסוי אינו צריך להדאיג אתכם, אלא להיפך. עצם הדיפוזייה באגר היא זו שתאפשר לכם להבחין בחומר שיכול לעכב את גידול החיידקים. במקרה שתספיגו באגר את הריכוז המתאים של מיצוי שום, תוכלו להבחין בהילת עיכוב של גידול החיידקים במרכז הצלחת באזור הקרוב לדיסקית, ובגידול של חיידקים בהיקף הצלחת במקום בו ריכוז החומר המעכב נמוך יותר.
בהצלחה רבה,
פרופ' ענת ירדן
המחלקה להוראת מדעים
מכון ויצמן למדע
כיצד משפיע שמן הרוזמרין על הנביטה?
מידע מורחב בנושא נמצא בקישורים המצורפים: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5929 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5939 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5332 |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב
פטריות מהסוג של Penicillium תלויות בחמצן להתפתחות. ללא חמצן התאים עוברים אוטוליזה – פירוק עצמי ומתים.
החמצן המומס ברקמה יכול להוות מקור להתפתחות מוגבלת של הפטרייה גם בהעדר חמצן גזי אבל בסופו של דבר, במערכת סגורה הוא יגמר והתפתחות הפטרייה תיעצר
אחסון של פירות הדר באווירה של חמצן נמוך (0.5%) מעכב מאד את התפתחות הפטרייה אבל יש עדיין התפתחות מוגבלת.
בברכה,
ד"ר אמנון ליכטר
המחלקה לחקר תוצרת חקלאית
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
להלן קישור לתשובת מומחה בנושא אשר פורסמה בעבר באתר "בשער ברשת"
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8724
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
לגבי הפרוייקט של תאורה והבשלת מנדרינות -
ראשית, אני רוצה להחמיא לכם על העבודה ועל התשובות המנומקות והמדוייקות שלכם:
1) הנורות הספירליות החדשות הינם בעלי עוצמה גבוהה אך כפי שאמרתם אינן מחממות, ולכן אכן קיימת האפשרות שהם הגבירו את שיעור הפוטוסינתיזה. אם זאת, רק פרי צעיר ירוק מבצע פוטוסינתיזה, ופרי בשל בשבירת צבע או צבע מלא אינו מבצע פוטוסינתיזה.
2) כל הכבוד על מדדי ההבשלה שציינתם (צבע, ריכוז הסוכר, רמת חומציות, גודל ורכות) - זה רעיון טוב לבחור במספר מדדי הבשלה שונים ונכונים.
בהצלחה,
ד"ר רון פורת
המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית
מכון וולקני
מצורפות תשובות שפרסמו באתר לגבי תהליך הנשימה התאית בשמרים
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7879
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
בעקרון יכולות להיות מספר תשובות. קצב התפיחה משקף את הקצב של שחרור פחמן דו חמצני מתאי השמרים, כתוצאה מפירוק גליקוליטי של סוכרים. הקצב הזה תלוי במספר תאי השמרים ובקצב הפרטני של שחרור פחמן דו חמצני מכל תא ותא.
בהנחה שהוספתם כמויות התחלתיות שוות של תאי שמרים, מספר התאים בבצק יהיה פונקציה של מקורות המזון של השמרים בבצק, ובעיקר של מקורות הפחמן והחנקן. בכל סוג קמח מקורות החנקן קצת שונים ויכולים להשפיע על קצב הגידול. בנוסף, מקור הפחמן העיקרי בקמח, העמילן, כלל לא זמין לשמרים. כדי לקבל פחמן זמין, מופעלים אנזימים בבצק שבנוכחות מים יפרקו את העמילן לסוכרים פשוטים יותר שהשמרים אוכלים. התהליך הזה כלל אינו פשוט ושונה מקמח לקמח כתוצאה משוני בכמויות האזימים, דרגת פעילותם, תוצרי הפירוק, ועוד. קצב שחרור הסוכרים הזמינים יכול להשפיע גם על כמות תאי השמרים, וגם על הקצב בו כל תא משחרר פחמן דו חמצני.
פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית
שלום,
בקישור המוצרף תוכלו למצוא תשובת מומחה העונה על שאלתכם
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5526
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
להלן קישורים לתשובות מומחים בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7455
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4688
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אין לי מידע על קשר בין אחוזי שומן לקצב גדילה של הפטריה הזו. מהניסויים שלכן גם לא עולה קשר כזה, היות ומשקל (רטוב אני מניח) של הפטריה משתנה ללא קשר אחוזי שומן.
אנסה לתת לכן כיוון מחשבה עקרוני: פטריות ככלל מנצלות את מרכיבי המזון בסביבה בה הן חיות. למשל, פטריה שגדלה על העור תדע לפרק חומצות שומן ונצל אותן כמקור מזון, פטריה שגרה בקרקע על רקב צמחי תדע לפרק שאריות צמחים (בעיקר פולימרים סוכריים כמו צלולוז, המיצלולוז, פקטין וכדומה). לפי הגיון זה, פטריה שגדלה בחלב תנצל קודם כל את הלקטוז (חלבון ולא שומן) היות וזה מרכיב עיקרי בחלב. השומן הוא מרכיב פחות מרכזי ולכן אולי אינו משמעותי לקצב הגידול.
מקווה שעוזר במשהו
פרופ' עמיר שרון
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב מאי, ליאת ונועה ,
פיטואסטרוגנים הם קבוצה של חומרים צמחיים המתקשרים לרצפטורים לאסטרוגן ויכולים להפעילם או לחסום אותם [ עיכוב תחרותי בפני אסטרוגנים אנדוגניים יותר פוטנטיים]. זה לא חומר אחד אלא מספר חומרים ולכן יהיה קשה לבודד את כולם מהסויה המכילה מספר פיטואסטרוגנים ...
אני מצרף חלק מהמידע הזמין בויקיפדיה [ ערך PHYTOESTROGENS] שם תמצאו את זה ועוד, כולל מראי מקום רבים לקריאה נוספת...
בהצלחה בפרוייקט
ובכבוד רב'
פרופ' זאב בלומנפלד
אנדוקרינולוגיה של הרבייה, נשים ויולדות
הטכניון ובי"ח רמב"ם
שלום רב. במסגרת עבודת החקר במדעים, כמה מחברותיי ואני בדקנו השפעה של מינונים שונים של ריטלין וקפאין על תולעי קמח. ההשערה שלנו הייתה שזה ישפיע עליהן בדומה לבני אדם, אבל התוצאות יצאו לנו הפוכות- התולעים שקיבלו ריטלין היו תזזיתיות יותר מהבקרה, והתולעים שקיבלו קפאין היו מנומנמות יותר. הבעיה היא, שאין לנו מושג איך להסביר את זה- אנחנו לא מספיק מבינות במערכת העצבים של התולעים ובצורה המדויקת של פעולת הריטלין והקפאין. אני אשמח ממש אם תוכלו לעזור!
שלום רב,
להלן קישור למידע מפורט בנושא.
מידע נוסף תוכל למצוא בחיפוש Mechanism of Triclosan או אפילו חיפוש מילים אלו בעברית.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, בקרוב אנחנו צריכים להגיש את נושא הביוחקר שלנו כחלק ממגמת ביולוגיה. הנושא שחשבתי עליו הוא השפעת אלכוהול על צמחים בתוך אגרטל. לגבי הנושא יש לי כמה שאלות: 1. האם באמת יש השפעה מסויימת של אלכוהול על צמחים מהסוג הזה (קראתי על זה בכמה מקומות אבל לא פירטו יותר מתי) ואם כן, איך זה קורה? 2. האם אפשר לעשות ניסוי בתנאי בית ספר בנושא?
כל הערה אני אקבל בברכה, תודה מראש!
שלום,
להלן תשובה לשאלה דומה שנענתה בעבר באתר "בשער ברשת"
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, |
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8582
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4943
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
להלן קישורים לשאלות בנושא אשר נענו ע"י מומחים ומפורסמות באתר: |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה שאלה בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8058
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, להלן קישור לתשובות מומחים בנושא "עובש בלחם": |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל