אנטמולוגיה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביו-פיסיקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום רב. במסגרת עבודת החקר במדעים, כמה מחברותיי ואני בדקנו השפעה של מינונים שונים של ריטלין וקפאין על תולעי קמח. ההשערה שלנו הייתה שזה ישפיע עליהן בדומה לבני אדם, אבל התוצאות יצאו לנו הפוכות- התולעים שקיבלו ריטלין היו תזזיתיות יותר מהבקרה, והתולעים שקיבלו קפאין היו מנומנמות יותר. הבעיה היא, שאין לנו מושג איך להסביר את זה- אנחנו לא מספיק מבינות במערכת העצבים של התולעים ובצורה המדויקת של פעולת הריטלין והקפאין. אני אשמח ממש אם תוכלו לעזור!
אני עושה ביוחקר על הדברה של אקרית אדומה בצמחי גרדניה יסמינית על ידי תמציות צמחים. השתמשתי במרווה, רוזמרין, טיון דביק ואמברוסיה, שנכתשו עם מים בריכוז של 60 גרם לליטר. הניסוי עבד והצמחים אכן השפיעו על האקריות האדומות שבצמח. רציתי לשאול- למה ואיך הצמחים הללו משפיעים על האקריות?
תודה רבה ויום טוב! :)
שלום,
במסגרת עבודת הביוחקר אנו מתעניינים בתופעת האללופתיה.
א. אלו חומרים ידועים גורמים לעיכוב נביטה?
ב. נשמח לקבל המלצה על סוג זרעים לניסוי מסוג זה.
ג. נשמח למאמר המסביר בפירוט את הבסיס הביולוגי לנ"ל.
תודה מראש,
דניאל וליאור.
דניאל שלום,
מידע מורחב בנושא "אללופתיה ונביטה" נמצא בקישור המצורף:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4912
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
יש לי תלמיד המעונין לבדוק השפעת שמנים אתרים על אחוז תמותה של חדקונית האורז.
היכן ניתן להשיג אורגניזם זה בכמויות מספיקות לביצוע מחקר בצורה תקינה?
תודה מראש
שלום רחל,
חדקונית האורז הינה מין מצוי מאד בישראל ובעצם כמעט בכל העולם. זה מזיק מחסן נפוץ, המסב נזקים קשים. אני מדי פעם מקבל להגדרה חדקוניות אלה מביקורת גבולות, מחברות הדברה, משרד החקלאות וכו'. אבל אני לא מכיר מישהו שמגדל אותן. אני אנסה לברר, אבל הסיכוי הטוב למצוא הוא לשאול בחנויות אם יש להם נזקים באורז, קמח או אטריות.
אני זוכר שקיות אטריות עם מאות פרטים בפנים.
בברכה,
לייבעלע פרידמן
ד"ר לייבעלע פרידמן
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
יש לי זיכרון מקורס באנטמולוגיה שנוזל צהוב בחרקים נקרא צימוגל. יש משהו כזה? או משהו שנשמע דומה?
יתושה "עוקצת" אותנו על מנת להשיג ארוחת דם. ארוחה זו חיונית עבורה לרבייה- באמצעות חומרי המזון בדם היא מזינה את הביצים המתפתחות במערכת הרביה שלה, ומספר ימים לאחר ארוחת הדם היא מטילה בין מאה לשלוש מאות ביצים. כדי להשיג את ארוחת הדם היא מחדירה צרור של גפי פה לתוך עורו של הפונדקאי. גפיים אלו דומות למחטים, הן מצוידות באברי חישה, ובעזרתם היא מוצאת נים דם ושואבת ממנו דם לקיבתה. כדי להתגבר על התנגדות הפונדקאי (שזה אנחנו) לפעולה זו, היתושה מפרישה כמות רבה של רוק למקום האכילה. רוק זה מכיל חומרים פעילים רבים, שמעכבים התכווצות של כלי הדם והקבצות של טסיות דם, דברים שיכולים לעכב את מציצת הדם. אחרי כעשרים שניות, היתושה, מלאה בדם, מתנתקת מהפונקאי, ועפה לה לדרכה. כל הרוק שהיא הפרישה נשאר באזור העקיצה, ומתחיל לגרום לתגובה חיסונית. תגובה זו גורמת לנו להתנפח (קצת) ולהתגרד (הרבה).
שלום,
אני מבצעת ניסוי במסגרת עבודת הביודע שבודק את השפעת אורכי הגל על התפתחות הטריכודרמה ועל צבעה,
אני יוצאת מנקודת הנחה כי כאשר טריכודרמה גדלה באור צבעה ירוק וכאשר גדלה בחושך צבעה לבן,
הייתי שמחה לקבל מידע שיתמוך או יסתור את השערתי, משום שלא מצאתי מקורות מהימנים באינטרנט
בנוסף רציתי לדעת האם יש לצבע הטריכודרמה יש משמעות?
שלום רב,
טריכודרמה היא פטרייה היוצרת קורים בהירים – שקופים בעת גידולה על מצע מזון. בזמן מסוים תוך כדי גידול הקורים היא בשלה ליצור נבגים. הנבגים הינם תאים המשמשים את הפטרייה להפצה. נבגי הטריכודרמה הינם ירוקים. תהליך ההנבגה מתרחש לאחר שהתפטיר של הטריכודרמה מקבל השראה. הסימן להשראה הוא אור בתחום מסוים (בסביבות הכחול ואולי גם אורך גל קצר יותר). ללא סימן זה לא תתרחש ההנבגה. כך, עם חשיפה לאור הפטרייה יוצרת נבגים והיא ירוקה וללא אור היא לא יוצרת נבגים, הקורים חשופים ואינם ירוקים.
בברכה,
יגאל אלעד
פרופ' יגאל אלעד
המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר העשבים, מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני
שלום רב,
במרפסת ביתנו הופיעו זחלים עטופים במעטה (הנראה כמו גולם) עליו מודבקות שאריות עלים. הזחל לא כלוא בפנים אלא זוחל כאשר חלק גופו הקדמי מציץ החוצה והוא גורר אתו את המעטה הנ"ל.
אשמח לדעת מיהו הזחל שבתמונה ומדוע אינו מתחפר במקום אחד אלא מתקדם עם "ביתו".
להלן קישורים לשתי תמונות של החרק:
תודה!
שלום,
הייצור המצולם הינו זחל של פרפראי ממשפחת הססתיקיים Psychidae שמכונים גם ססי נרתיק.
בארץ ישנו מספר עשרות של מינים, כולם בשלב הזחל בונים בית מחלקי צמחים המודבקים בכורים שהזחלים מפרישים. לעתים קרובות מבנה הבית אופייני למין, אך לא תמיד.
לפעמים, בהעדר חומרים מתאימים בונים הזחלים מבנים לא אופייניים להם, בלית ברירה. לכן לא ניתן לפי מראה הזחל לדעת בוודאות מהו המין של הססתיק.
ד"ר לייבעלע פרידמן
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב