אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה

שלום רב,

          קיום הקוניוגציה תלוי בנוכחות הגנים של "זכריות". גנים אלה מסוגלים לגרום להעברה של האלמנט הגנטי שבו הם נמצאים - פלסמיד או כרומוזום. אם הם נמצאים על הכרומוזום החיידק נקרא אז Hfr = high frequency recombination. הגנים שמועברים יכולים לעבור בתוך אותו מין, אבל גם למינים אחרים. למשל – חיידק E. coli יכול להעביר כרומוזום שלם גם לחיידקים קרובים, כמו Salmonella

בהצלחה

פרופ' אליאורה רון
מיקרוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

בעבודה שחקרה השפעה של פרופוליס (שיש בו מספר מרכיבים) על חיידקים גרם-חיוביים, שיש להם דמיון פיסיולוגי ל- סטפילוקוקוס אלבוס ראו החוקרים שהממברנה החיידקית נפגעת ואיתה היכולת של החיידק לייצר ATP (אנרגיה) הנובעת מפוטנציאל הממברנה.

ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

1. כשחומצה אצטית מאבדת אטום מימן בקבוצת הקרבוקסיל מתקבל יון אצטט עם מטען שלילי (אניון)  ^-CH₃COO

2. חומצה אצטית היא חומצה קרבוקסילית חלשה וידועה כחומר משמר המעכב גידול חיידקים. הטוקסיות שלה נובעת ממספר סיבות כשאחת מהן היא היכולת של החומצה (אך לא של יון האצטט) להכנס באופן חופשי לתא דרך קרום התא השומני ולשחרר פרוטונים (יוני מימן, הקטיון של החומצה) בציטופלסמה ובכך להעלות את החומציות בתא ולהעלות את ריכוז יון האצטט הטוכסי בתא.

ככל שהחומציות מחוץ לתא גבוהה הרי ריכוז יון האצטט בתוך התא יהיה גדול. באם תגרום להורדת החומציות מחוץ לתא על ידי הוספת הבסיס NaOH ויצירת המלח הנתרני של החומצה תקטין את מידת הכניסה של החומצה האצטית לתא, תקטין את העלאת החומציות בתא ותקטין את הריכוז של יון האצטט בתא. היות והשינוי שתגרום יהיה ביותר ממשתנה אחד (ריכוז יון האצטט) לא תוכל להגיע למסקנה חותכת לגבי השפעתו של משתנה זה לבדו על גידול החיידק המסוים. אל יאוש, גם כיום ההסבר או המנגנון (המנגנונים) המדויק לעיכוב הגידול של החיידקים על ידי חומצה אצטית לא ברור די צרכו.

פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

נוי אירופה שלום רב,

שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.

כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.

בנוסף, ניתן למצוא מקורות מידע נוספים ואמינים לדוגמא ב- Google scholar.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

גלוקוז הוא הסוכר העדיף על כל האורגניזמים. על מנת לפרק סוכרים אחרים יש צורך בהשקעת אנרגיה, ולכל סוכר דרוש יותר מאנזים אחד. סביר להניח שההבדלים שרואים קשורים ליעילות בה שמרים מסוגלים לפרק כל סוכר, לפי צורתו (דו-סוכרים שונים מתפרקים ע"י אנזימים שונים).

מקווה שזה עוזר...

מרטין

פרופ' מרטין קופאייק

אוניברסיטת תל אביב

שלום

1. בחלק מהמקרים הפטריה שצומחת על הלחם היא Penicillium (ממנה מופרש האנטיביוט פניצילין – הקרוי על שמה).

2. כדאי לקחת 5 פרוסות לחם דומות. – אחת להשאיר יבשה, לאחרת להוסיף מים, באמצעות כלי מדידה, עד שתהיה ספוגה לגמרי.  לשלוש הפרוסות הנותרות יש להוסיף מחצית, רבע ושמינית ממה שהוספנו לפרוסה הספוגה במים – ולנסות לפזר זאת על פני כל הפרוסה בצורה אחידה. את חמשת הפרוסות הייתי מניח על מגש פתוח לאוויר (כדי שיגיעו נבגים של הפטריה).

3. הייתי בודק מה קורה בניסוי אחת ליום/יומיים במשך כשבועיים. יתכן שיהיה צורך ביותר זמן.

בברכה,

דרור

ד"ר דרור בר-ניר
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה

חי שלום רב,

שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.

כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער":

לתשובה בנושא כיחלון ניתן ללחוץ כאן.

לתשובה בנושא ציאנוזיס ניתן ללחוץ כאן.

לתשובה בנושא המוגלובין ניתן ללחוץ כאן.

המשך יום טוב ובהצלחה בהמשך.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

מצורף קובץ מפורט על השפעות הריטלין שנוסח ע"י ענבל יפרח- דמארי וניתן לצפות בו כאן.

בברכה,

ד"ר נירית אבירן ברק
רפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה
קופת חולים מכבי

שלום,

זה תלוי. אם משתילים גם את הלויקוציטים של התורם עם תאי הגזע (כמו נוגדנים המייצרים תאי B ) הם עשויים להעביר גם את תאי הזיכרון שיספקו הגנה. יחד עם זאת, אם זה לא המקרה והם 'מרוקנים' את הלימפוציטים על מנת למנוע דחייה ע"י תאי מערכת החיסון (GVHD,Graft Versus Host Disease) ומשתילים רק את תאי הגזע והאב מדם התורם, במקרה זה לא יהיה תהליך העברת הזיכרון חיסוני.

כל טוב,
 

פרופ' צבי לפידות
המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע

שלום רב,

זו שאלה ששייכת יותר למומחים בתחום הפילוסופיה של המדע. למרות שאינני מתימר להיות מומחה בנושא, אני יודע שיש יצורים רבים, גם כאלה שיותר מפותחים בעץ האבולוציוני מהנגיפים, ואף הם זקוקים לפונדקאי כדי להתקיים/להתרבות.  מאחר ולנגיפים יש חומר גנטי והם משתמשים במנגנונים מאד דומים לאלה של תאים אחרים כדי להתרבות, יהיה זה נכון לקבוע שהנגיפים הם יצורים חיים לכל דבר.

בברכה,

פרופ' אברי בן-זאב
המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
מכון ויצמן למדע

שלום,

בתא הביצית אין מרכיבים של מערכת החיסון.

 השאלה היותר מעניינת בהקשר זה היא  - כיצד העובר שהוא זר לאם, מושרש ברחם ומתפתח ואינו נידחה ע"י האם? כאן כבר יש שיליה ומערכת דם.

גם בהקשר זה רב הנסתר על הגלוי.

בברכה,

ד"ר דלית בן יוסף
המעבדה להפריה חוץ גופית
המרכז הרפואי תל-אביב

שלום,

מצורפים בזאת שני מקורות מידע העשויים לתת הסבר לתוצאות שהתקבלו:

1. קישור לתשובת מומחה שהתפרסמה באתר:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6130
 

2. מצורפת מצגת לעבודת ביוחקר בנושא שאלת החקר שלכם: לחץ כאן לצפייה במצגת.
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

גל שלום,

מצ"ב קישור לתשובה בנושא השפעת אקונומיקה על חיידקים:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5556
 

כמו כן, מצורף מסמך המסביר בפירוט על סוגי החיידקים השונים ואופן פעילותם. לצפייה במסמך לחץ כאן.

שמחנו לסייע,

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אורנה שלום,

מצ"ב מאמר מקיף ומעניין בנושא: אופן השפעת אנטיביוטיקה על חיידקים.

לחצי כאן לעיון במאמר.

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

סמדר שלום,

מיקרוביולוגיה של הנפט הוא נושא מאוד מורכב. השטח כולל הרבה אספקטים שונים כגון: אופי החיידקים עצמם, תהליכים פיזיולוגיים כולל אלו חיידקים מפרקים איזה פרקציות של הנפט, בידוד החיידקים, יישום פעילות החיידקים בשטח, וכו'.  אני מציע לרשום ב Google  את הערך  "Bacterial Degradation of Crude Oil" ומתוך הרשימה של המאמרים שתופיע, אני ממליץ על מאמר גדול של פרופסור R.Atlas  בעיתון בשם:  Microgbiology Reviews שעכשיו נקרא MMBR.אם משתמשים ב-Google  אפשר להוריד את המאמר כולו למחשב. למרות שהוא קצת ישן, הוא מכיל כמעט את כל הידע הבסיסי ומהמאמר אפשר לקבל תמונה די טובה של השטחים.

פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

כדי שניתן יהיה לענות על השאלה צריך לדעת את הרכב החומרים הפעילים במי הפה בהם מדובר ולא רק את המותג.

ניתן למצוא זאת על החוברת המלווה את המוצר.

לאחר מכן, כאשר יהיו לך הנתונים הנדרשים ניתן יהיה לפנות בשנית למומחה למתן תשובה מפורטת יותר.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום בנצי ושירי,

SV40 הוא וירוס שהחומר הגנטי שלהם שמור כ-DNA דו גדילי. לרצף ה-DNA הזה יש איזורים שזהים לרצפים מסויימים בגנום האנשי, ולכן, בתהליך של רקומבינציה, עם קצת עזרה מחלבון ויראלי
הם יכולים להיות מוכנסים לתוך הגנום.

קשה לי לחוות דעה לגבי סיבות (בביולוגיה כל מה שיכול לקרות קורה...).
וירוסים שעוברים אינטגרציה לגנום האלו יכולים להשאר לא-אקטיבים בגנום במשך זמן רב, ולהתחיל לפעול ולהתרבות הרבה זמן אחרי ההדבקה. אני לא יודעת עם זה המצב בוירוס הזה.

בברכה,

ד"ר עינת סיטבון
חברת הזרע ג'נטיקס

שלום שחר פז ומתן

החיידק הנדון אינו גורם מחלה. הוא חיידק נפוץ בעור ויכול להמצא גם בגרון אבל נוכחותו אינה מזיקה

לגבי פירוק סוכרוז – חלק גדול מהסטפילוקוקים מפרקים סוכרוז אבל לא יודעת אם S. albus עושה זאת.

זה ניתן לבדיקה בקלות – אתם מגדלים את החיידק עם סוכרוז כמקור פחמן יחיד. אם הוא גדל – הוא יודע לפרק אותו

בהצלחה

אליאורה

פרופ' אליאורה רון
מיקרוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

החומר הפעיל באקונומיקה חמר המחמצן מאוד חזק. כתוצאה, נוצרים מרדיקלים חופשיים שפוגעים ברוב חלבוני התא החיידקי. כמו כן, היות והחומר הפעיל מכיל כלור, תוך כדי חמצון הוא בעצמו מתחזר ונוצרות חומצות חזקות שמורידות את החומציות התןך-תאית
של חיידקים. חיידקים מאוד רגישים לשינויים חזקים ב- PH
הפנימי של התא.
אינני יודע על הבדלים ברגישות בין חיידקים גרם שליליים וחיוביים.

פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

בספרות מקובל לחשוב שחומר פעיל נדיף בשם אליצין (allicin) המקנה לשום כתוש טרי
את ריחו החזק הוא המרכיב האנטי-בקטריאלי העיקרי. האליצין מגיב עם
החומצה האמינית ציסטאין באנזימים של החיידק ומנטרל אנזימים שהציסטאין חשוב לפעילותם (נמצא באתר הפעיל שלהם)
שחלקם חשובים למטבוליזם של החיידק ולכן פגיעה בהם מעכבת את גידולו. פרופ' דוד מירלמן ממכון ויצמן חקר את הנושא בשנות ה- 90 ופרופ' אנקרי שהיה אז תלמידו והיום נמצא בפקולטה לרפואה בטכניון ידע אולי לתרום פרטים נוספים.

בברכה,

ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

למיטב זכרוני העיתון מדע פרסם לפני כעשור או יותר מאמר המסכם את הרכב חמרי הגפרית ופעולתם. אין לי עותק והשואל מוזמן לגשת לאחת הספריות האוצרות את כרכי העיתון הזה, לבדוק את האינדקס ולמצוא את המאמר.

Rabinowitch, H.D., Currah, L. eds. (2002). Allium Crop Science: Recent Advances. CABI, Wallingford, U.K. 515pp. בפרק 14 W.M. Randle and J.E. Lancaster. Sulphur compounds in alliumsin relation to flavour quality . pp. 329-356.

שלום רחל,

מרבית החיסונים הניתנים כיום הם חיסונים פעילים ולא סבילים.

חיסון פעיל מכיל את האנטיגן (חי או מומת, הפתוגן השלם או חלקים ממנו, או טוכסין) חיסון סביל מכיל נוגדנים כנגד הפתוגן.

חיסון פעיל תקף לתקופות ארוכות יותר של מספר שנים בעוד שחיסון סביל תקף למספר שבועות או חדשים.

הדבקה טבעית בפתוגן מקנה הגנה לטווח יותר ארוך, לפעמים לכל החיים או עד גיל מבוגר, תלוי בסוג הפתוגן.

ברוב הגדול של החיסונים מנה אחת אינה מספיקה להקניית הגנה מפני הפתוגן ויש לתת מנות חוזרות עד להשגת כייל נוגדנים מגן.

גם לאחר מכן, החסינות הולכת ודועכת עם הזמן וכדי לשמור עליה יש לתת מנות דחף חוזרות.

באופן ספציפי, תרכיב החיסון כנגד דיפטריה וטטנוס (אסכרה ופלצת) הוא תרכיב חיסון פעיל האמור להינתן כל 10 שנים לאחר השלמת חיסוני הילדות השגרתיים.

באם אדם נפצע פציעה חמורה ונחשף לסיכון גבוה של התפתחות זיהום של חיידק הטטנוס- נותנים מנת דחף באם עברו 5 שנים מאז המנה האחרונה.

מקווה שעניתי לשאלה

בברכה,

פרופ' אלה מנדלסון
מדעי החיים
אוניברסיטת בר-אילן

שלום נדב,

פלסמוליזה ודפלסמוליזה, תהליכים הנגרמים כתוצאה משנויים בלחצים האוסמוטיים בין תוך וחוץ תא בעל דופן. על פי הגדרה מאפיינים תאים בעלי דופן – חיידקים, תאי צמח. לעיתים השנויים בהתרחקות הממברנה הציטופלסמטית מהדופן הינם שנויים מיקרוסקופיים.

בברכה,

פרופ' יאיר אהרונוביץ
מדעי החיים/מיקרוביולוגיה מולקולרית
אוניברסיטת תל אביב

שלום בילי,

מצ"ב מידע אודות בוטריטוס שהתקבל מפרופ' יגאל אלעד, המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר העשבים, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני.

בברכה,

"בשער ברשת"