שלום נועה

שאלות דומות נשאלו בעבר באתר בשער ונענו על ידי המומחים שלנו

ניתן לעיין בקישורים: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8321

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4699

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4870

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4066

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום נוגה

שאלות זהות לשאלתך נענו על ידי המומחים שלנו

ניתן לעיין בתשובות בקישורים הבאים:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9426

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8739

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7472

כמו כן מצורף קישור למאמר שפורסם באתר בשער בנושא מניעת התפתחות חיידקים

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=121
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אביעד שלום,

התשובה לשאלתך קצת מורכבת. עקום הגידול של החיידקים כולל מספר שלבים: lag phase, growth or exponential phase, stationary phase and death or decline phase. הגידול האקספוננציאלי (המעריכי) תלוי בקצב הגידול הספציפי של כל חיידק ובמצע בו הוא גדל. היות ולא פרטת את הנתונים הדרושים לא ניתן לענות על שאלתך במדויק.

בברכה,

ישראל.

פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

שלום קרן,

השאלה שלך נשאלה בעבר על ידי מספר חוקרים.   ההתעניינות בנושא קשורה לתעשית האלקוהול המבוססת על תהליכי תסיסה ברכוזים גבוהים של גלוקוז.  באופן חלקי התגובות לעקה אוסמוטית דומות לתגובות לגורמים אחרים שמשפיעות על הלחץ הזה כגון מלח גבוהה, תנאי ייבוש, וכו,.  אבל בנוסף, לסוכר גלוקוז  ברכוזים גבוהים יש השפעות נוספות כגון אינדוקרציה של מסלולים מטבולים שונים, והשפעות על תהליכי שעתוק ותרגום של צברים של גנים.  :

Response of yeast cells to high glucose involves molecular and physiological differences when compared to other osmostress conditions 

Mercè Gomar-Alba, Ma Ángeles Morcillo-Parra, Marcel·lí del Olmo

FEMS Yeast Research, Volume 15, Issue 5, August 2015, fov039, https://doi.org/10.1093/femsyr/fov039

Published:

05 June 2015

לשמרים יש דופן מאוד קשיח,  כדי לפרק את הדופן יש צורך בהוספת אנזימים ספציפים מבחוץ או שימוש בציוד מיוחד כדי לפרק את התא השמרי.  כמובן אם מורידיח את הדופן במעבדה, יש אפרות לקבל וסיקולות (vacuoles) בעלי ממברנה שמשברת בקלות.

אני מציע שתתקשרי לפרופ' מרטין קופייק School of Cell Moledcular Biology and Biotechnology אוניברסיטת תל אביב.

בברכה,

דוד גוטניק

פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שאלות דומות לשאלתכן נענו באתר בשער

ניתן לעיין בקישורים

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5004

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5847

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום עמית

שאלות דומות לשאלתך נשאלה באתר בעבר ונענתה ע"י פרופ' ישראל גולדברג מהמכון למיקרוביולוגיה של האוניברסיטה העברית 

ניתן לעיין בקישורים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7879

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8160

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8160

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום שיר

התשובה לשאלתך תלויה בהרכב אבקת הכביסה, להלן מצגת של המשרד לאיכות הסביבה בקשר להרכב אבקות כביסה 

http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/wastewater/industrialwastewater/domesticsector/documents/laund_source_1_1.pdf

כתבה על מרכיבים פעילים בסבונים (גם אבקת כביסה היא סוג של סבון) והצעה לבדיקת השפעת סבונים שונים על חיידקים ממכון דוידסון 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%95%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%20%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%20%D7%91%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%3F%20%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C

תשובה לשאלה שנשאלה באתר בשער בעבר, בנושא שפעת נתרן כלורי (מרכיב פעיל בסבונים ואקונומיקה) על חיידקים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8739
 

לשאלות והבהרות נוספות אנא פני אלינו שוב

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5915

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5004

מצורפות הנחיות לתכנון נכון של מחקר מדעי ממוזיאון המדע בירושלים

https://www.mada.org.il/education/research/experiment

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום לירז

שאלות דומות לשאלתך נמצאות באתר בשער

ניתן לעיין בקישורים: 

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9601

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9563

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום אהד

שאלה דומה לשאלתך נענתה באתרנו ע"י דר' בלונדר

ניתן לעיין בקישורים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3437
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3448

במידה ולאחר קריאת התשובות יהיו לך שאלות נוספות אתה מוזמן לפנות אלינו בהמשך

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שאלת שאלה מעניינת, אך אני לא יודעת אם מישהו בדק את זה. אפשר לבדוק זאת בקלות באמצעות ניסוי!

שלום הילה,

יעל שלום אני מאד שמחה על התענינות המעמיקה שלך.

מצ"ב 2 מאמרים כ

PDF

ובכתובות :

https://www.hindawi.com/journals/jtm/2016/2853045/

https://pubs.rsc.org/en/content/articlehtml/2017/ra/c7ra07303h

במאמר הראשון, בתמונה 2 מסבירים השערה של מנגנון הפעולה. גם בשני יש הסבר עם איור.

בברכה,רבקי

ד"ר רבקה אופיר
המחלקה למיקרוביולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

נור שלום,

אתנול משפיע על קרום התא וכך מעכב גידול. יש התייחסות לנושא זה בתשובות קודמות ל"בשער".

נא לעיין בקישור:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5286

פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

אמנם אני לא מומחה לסרטן של מערכת הדם והלימפה, בהם יש סוגי סרטן מהסוג ה״נוזלי״ (אליהם הכוונה בשאלתך), אבל גם במערכת הדם והלימפה יש אזורים מוגדרים בהם תאים אלה נמצאים באופן רגיל/נורמלי (בטחול, במערכת הלימפה).  מובן שבמקרה של סרטן באיברים אלה ניתן למצוא התפשטות של גידולים סרטניים גם לאזורים מחוץ לאזור הטבעי/הנורמאלי.  אז במילה אחת, התשובה לשאלה שלך היא, כן.

מקווה שזה עונה לשאלתך.

בברכה,

אברי בן-זאב

פרופ' אברי בן-זאב
המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
מכון ויצמן למדע

ראי בבקשה התייחסות בצמוד לשאלות:

מה יכלה להיות הבעיה בניסוי? אולי לא העמדנו מספיק מדויק את הניסוי?

קשה מאד לענות על שאלתך מאחר ואין מספיק מידע בתיאור העמדת הניסוי ובעיקר של הממצאים. לא ברור למשל האם הכיסוי החום כפי שהגדרת אותו הוא ממקור צמחי (פיגמנט, חומר אחר) או מיקרוביאלי (ואם כן מאיזה סוג). בעניין אללופטיה אני ממליץ שתפני לפרופסור יעקב פרידמן (jfried@post.tau.ac.il) שהוא ממוחה בתחום זה.

שאלה נוספת: בחלק השני של הניסוי הרטיבו חלקי פיתה במים, חלק בתמציות מהולות של טיון וחלק במרוכזות. נראה בברור שינוי. על הפיתות עם הטיון אין עובש ירוק או שחור. מה שכן מתחיל להתפתח אלו נקודות לבנות. נשמח לדעת מהן.

לא ברור מהתיאור האם הניסוי כלל קבוצת ביקורת של פיתות שהורטבו במים בלבד (אני מניח שכן), והאם המים שהשתמשתם עברו סטריליזציה או מי ברז ללא טיפול. תשובתי היא בהנחה שמי ברז ללא סטריליזציה, ובהנחה שכוונתך שעל פיתות שקיבלו תמצית צמחים לא התפתחו עובשים ואילו על פיתות שקיבלו מים כן התפתח עובש:

1. ניתן לשער שלתמציות פעילות מעכבת התפתחות של פטריות (עובשים). תוכלי לבדוק זאת בקלות: קחי צלחת מזון (למשל מצע תפוחי אדמה POTATO DEXTROSE AGAR או אפילו אגר מים), שימי במרכז דיסקית רוויה בתמצית, ובשולי הצלחת שימי טיפה של נבגים שגרדת מאחד העובשים. עשי זאת עבור כל אחד מסוג עובש שברצונך לבדוק. העובש יגדל, במידה ויש פעילות מעכבת על ידי התמציות תבחיני בהילה סביב הדיסקית שבה אין גדילה של הפטריה. חשוב כמובן לכלול ביקורת מים בלבד.
2. הנקודות הלבנות שהתפתחו מאוחר יותר יכולות להיות גורם מיקרוביאלי חדש, למשל שמר או חיידק, שאינו רגיש לתמציות, והוא מצליח לגדול מכיוון שהעובשים לא התפתחו. אפשרות נוספת, שהפעילות של החומר פגה, העובש נקטל לכן לא גדל, אבל גורם אחר התבסס וכעת יכול להתפתח.

פרופ' עמיר שרון
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום,

מחיפוש באינטרנט עולה שהעקה שנגרמת לשמרים ע"י חומציות יתר היא כתוצאה מדנטורציה של חלבונים:

ה-PH המיטבי [לתסיסה] הוא 4.8-5.0. אם הוא יותר חומצי מזה, ניתן להניח שהחלבונים מתעוותים ומתפרקים.

"The optimum pH is about 4.8 - 5.0. After this we can assume that the pH bends the proteins out of shape too much, and the protein is said to have been denatured." מקור

דנטורציה כתוצאה מ-PH חומצי
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

אכן נשאלו באתרנו שאלות בנושא זה.

תשובה ניתן למצוא בקישור: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5928

בעקבות תשובה זו ראו פירוט על התפקיד של חיידקים בקלקול: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5479

וגם פה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6409

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

להלן תרגום (מקור) ממאמר ב-National Cancer Institute:

"במחלה אוטואימיונית, מערכת החיסון תוקפת תאים רגילים ורקמות בגוף שמזוהות בשגרה כ'עצמיים' ובדרך כלל לא מעוררים תגובה חיסונית. אוטואימיוניות יכוה להתרחש במחלות זיהומיות ובסרטן".

אנחנו מקווים שזה עוזר.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

יש מידע רב זמין ברשת על נשימה אנארובית של שמרים.

לשאלה דומה באתרנו

שאלה נוספת באתרנו

הסבר קצר על סוגי נשימה של שמרים מהרשת

כמו כן מומלץ לעיין בויקיפיה בערך "שמרים" ו-"תסיסה".

אם אתן צריכות מידע יותר ספציפי ומאמרים מדעיים ניתן לחפש ב-google scholar תחת הערך yeast, unaerobic או ערך דומה...

אם ברצונך לשאול שאלה ספציפית שמופנית למומחה את מוזמנת לפנות אלינו שנית.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מחיפוש ברשת עולה כי אלו מרכיבי בופר FACS:

PBS, 0.5-1% BSA or 5-10% FBS, 0.1% NaN3 sodium azide

(קישור למקור)

מדובר בסוג של בופר שמשמש לניסויים בביולוגיה.
 

אם יש שאל יותר ספציפית ניתן לפנות שנית דרך אתרנו.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

חיפוש באינטרנט העלה את התשובה הבאה:

קישור

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

לא רק לקטובצילים שורדים, במלפפונים חמוצים יש עוד חיידקים.

אבל לקטובצילים נמצאים במספרים גבוהים והתנאים של ההחמצה מאד מתאימים להם, כך שהם מתרבים במהירות. כשהם מתרבים הם צורכים את החמצן, הוא לא נעלם בגלל המלח והחומץ כי אם מנוצל על ידי החיידקים. בתהליך הזה הם יוצרים חומצת חלב כתוצר עיקרי של הפרמנטציה.

פרופ' אליאורה רון
מיקרוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רותי,

כל תאי הדם, האדומים והלבנים, מקורם מתאי אב משותפים  (hematopoietic stem cells) שמיקומם במח עצם.

שם התאים עוברים התמיינות לשורות התאים השונות. בשלב מסוים תאי הדם המיועדים להפך לתאי דם אדומים (שבמקור היו עם גרעין) מאבדים את הגרעין,

הם הופכים לתאי דם פונקציונלים שהם בעצם שק חלבונים הדרושים בתהליך הנשימה. בדרך זו נחסכת האנרגיה הדרושה לחלוקת תאים.

תאי דם הלבנים הממוינים חלקית ממשיכים להתחלק במקומות נוספים בגוף עד שלב של תא בוגר מתפקד, שאינו מתחלק יותר.

אני מקווה שהתשובה מספקת.

ד"ר נחמה סמורודינסקי
חקר התא ואימונולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום,

לא ידוע על אנטיביוטיקה ספציפית הנמצאת במרק העוף.

באתר הבריאות באינטרנט מצאתי את הכתבה הבאה שנכתבה על ידי אלכס דורון ב 2009  רצ"ב למטה הכתבה.

צריך לקחת בחשבון שמרק העוף היהודי מכיל מלח כתוצאה מההכשר שהוא חומר אנטי חיידקי (אבל מאידך מעלה לחץ דם). כדאי גם להתחשב בטמפרטורת המרק והשום שנמצא במרק (אשר מכיל אליצין).

שימי לב שהעוף מקבל גם אנטיביוטיקה במהלך גידולו, הדיאטה שעליה גדל העוף (במידה ומכילה מינרלים, וויטמינים  )

ההכרה במרק עוף כתרופה התבססה בתקופה שבה אנשים לא אכלו הרבה בשר ולכן כל תוספת מזון ובמיוחד תוספת עוף מאוד עזרה להם להתחזק.

http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/877/872.html

בברכה

ד"ר יוספה אברהם
המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם, בית הספר לרפואה
האוניברסיטה העברית

שלום לתלמידי נחשון,

הצבע בלבד אינו מספיק בדרך כלל לקביעת מין העובש.
להלן סיווג לפי התמונות שנשלחו.

בברכה,

פרופ' עמיר שרון
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

ראשית הבהרה - אני מניח שבקופסית כוונתך ל-Capsula?

שנית, השם המקובל יותר ל- Staphylococcus albus הוא Staphylococcus epidermidis סביר להניח שזו הסיבה שלא מצאת מידע.

ולגוף השאלה, אכן Staphylococcus epidermidis יודעים לייצר קופסית, גם מיני סטפילוקוקוס אחרים יודעים לייצר אותה אם כי נראה שלא כולם.

מידע נוסף ומפורט תוכל למצוא בקישור הבא:http://www.antimicrobe.org/new/b234.asp 

ד"ר יורם גרשמן
ביולוגיה
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך

הטיפול נחשב יעיל נגד חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים כאחד, כמו גם נגד טפילים חד-תאיים וכו' - הוא אינו ספציפי מאד אבל היות ושכבת העור החיצונית מלאה תאים מתים גם כך ומתחדשת מהר, הפגיעה בתאי העור בדרך כלל זניחה.

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6132

ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

קיימים שלושה שלבים בגידול העובש/הפטריה:

(א)   שלב הגעת הנבגים למצע, (ב) שלב התבססות והנביטה, (ג) שלב גידול התפטיר.

המטענים האלקטרוסטטיים מתקשים לשלב הראשוני בלבד. כאשר הנבגים נתפסים על-גבי המצע קיימת חשיבות למזון שמאפשר להם לגדול.

לגבי סוגים שונים של עובש/פטריות – נדרש ציוד מיקרוסקופי בכדי להבחין בכך וההגדרה אינה פשוטה. יש לציין, צבע וצורה אינם בהכרח מעידים על מינים שונים, אלא (ובדרך-כלל) מעידים על שלב במחזור החיים. התפטיר משנה את מיקרו-המבנה שלו במהלך הגידול ובשלב מסוים הוא מוציא את גופפי הרבייה שלו (מנבגים) שצורתם וצבעם שונה לחלוטין. כך למשל, נוף ירקרק משתנה לנוף שחרחר עם התקדמות הגידול.

לצורך זיהוי חיידקים נדרש כבר מיק' משוכלל ומומחיות ולפיכך כדאי להתרכז בפטריות/עובש שנראים לעין ומרתקים בבינוקולר פשטני. ניתן להסתכל על ההתפתחות תחת מיקרוסקופ סטריאוסקופי באופן רציף.

בברכה

ד"ר עוז גולן
הנדסת חומרים
אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב

שלום רב,

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער":

תשובה 1
תשובה 2

תשובה 3 

בהצלחה, 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

המנגנון המקובל להסבר של הפעולה המשמרת של סודיום בנזואט קשורה לעובדה שחומצה בנזואית היא חומצה אורגנית חלשה אשר בסביבה חומצית קיימת בעיקר בצורתה הלא יונית. האפקט המשמר של בנזואט קיים אך ורק לגבי מוצרים חומציים שבהם הבנזואט המיונן הופך לחומצה בנזואית בלתי מיוננת. בצורה זו, הבלתי מיוננת, היא חודרת לתאי החיידק. אולם החיידק דורש לצורך פעילותו סביבה ניטרלית, בתוך התא, בערך  ב-pH7 אשר בה החומצה הבנזואית שנכנסה לתא הופכת ליונית. התא מנסה להפטר מהחומצה המיוננת אך בהצלחה מעטה. בצורה כזו הנוזל הפנים תאי הופך לחומצי ולכן פוגע בפעילות האנזימטית של תא החיידק. מניעה זו של פעילות החיידקים גורמת לאפקט המשמר. אגב מנגנון זה משותף גם לחומצות אורגניות חלשות אחרות כמו חומצה לקטית  ופרופיונית . מנגנון זה מצביע על כך שאפקט השימור תלוי בטיב החומצה החלשה (במונחים של pK), בריכוזה וב- pH של מוצר המזון.

בהצלחה,

פרופ' שמעון מזרחי
הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

שושנה שלום,

הניסוי שלך מעניין רבים. שאלת העל היא, האם בשום יש חומר (או חומרים) המעכבים גידול חיידקים? ומה תכונות החומר הזה (או החומרים האלה)? השאלה הניסויית היא: האם החומר הזה רגיש לבישול? לבישול אין הגדרה מדעית מדוייקת. שום צעיר יתבשל אחרת משום בוגר. שום מתבשל אחרת מירק אחר כמו גזר. לכן, השאלות הן: 1. מה ההגדרה של בישול? 2. מה הייתה הטמפרטורה בתנור? 3. כמה זמן השום שהה בטפרטורה זאת?

4. בעצם, מה הייתה הבקרה בניסוי? האם השתמשת בתמצית משום טרי (לא מבושל)? בכל ניסוי חייבים בקרה. 

הצעתי לערוך את הניסוי אחרת: לחמם את שיני השום (באותו הגודל) בכוסות מים בטמפרטורות שונות (5, 30, 60 ו-90 מעלות צלסיוז) למשך עשר דקות, אח"כ לכתוש, למצות בדיסקיות ולבדוק. אפשר גם אחרת להכניס את שיני השום לכוס גדולה שיש בה מים בטמפרטורה של, נגיד 90 מעלות, להוציא שיניים בזמנים שונים כמו, דקה, דקותיים, חמש, עשר, עשרים ושלושים דקות. לכתוש, למצות ולבחון. חשוב לשמור על טמפרטורה קבועה במהלך שני הניסויים ע"י הוספת מים חמים או קרים בהתאם. בכל מקרה חייבים לבחון את העיכוב של שום שלא טופל כלל בחום.

בהצלחה!

פרופ' אברהם לאלזר
כלנית עוצמת הטבע מרכז לבריאות האדם

בדרך כלל רוב החיידקים בטבע עטופים בדופן מאוד מאוד חזק שמגן עליהם מפני כוחות שנוצרים מצנטריפוגציה. אינני מכיר מחקר שמראה רגישות של חיידקים לכוחות צנריפוגציה.

לעומת זאת טיפולים פיזים אחרים כגון חימום  תחת לחץ, הקרנה באור אולטרה סגול, חשיפת החיידקים לזרם חשמלי חזק, מכות חזקות בחלקיקים קטנים, או חשיפה להפרשי לחץ גבוהים מביא לידי מוות לחיידקים. אבל, יש לציין שתמיד אפשר למצוא קבוצה מאוד קטנה של שורדים. כמו כן לא כל זן של חיידקים רגיש באותה מידה לטיפול כל שהוא.

פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

          קיום הקוניוגציה תלוי בנוכחות הגנים של "זכריות". גנים אלה מסוגלים לגרום להעברה של האלמנט הגנטי שבו הם נמצאים - פלסמיד או כרומוזום. אם הם נמצאים על הכרומוזום החיידק נקרא אז Hfr = high frequency recombination. הגנים שמועברים יכולים לעבור בתוך אותו מין, אבל גם למינים אחרים. למשל – חיידק E. coli יכול להעביר כרומוזום שלם גם לחיידקים קרובים, כמו Salmonella

בהצלחה

פרופ' אליאורה רון
מיקרוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב