אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום נועה
שאלות דומות נשאלו בעבר באתר בשער ונענו על ידי המומחים שלנו
ניתן לעיין בקישורים: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8321
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4699
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4870
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4066
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום נוגה
שאלות זהות לשאלתך נענו על ידי המומחים שלנו
ניתן לעיין בתשובות בקישורים הבאים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9426
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8739
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7472
כמו כן מצורף קישור למאמר שפורסם באתר בשער בנושא מניעת התפתחות חיידקים
http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=121
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אביעד שלום,
התשובה לשאלתך קצת מורכבת. עקום הגידול של החיידקים כולל מספר שלבים: lag phase, growth or exponential phase, stationary phase and death or decline phase. הגידול האקספוננציאלי (המעריכי) תלוי בקצב הגידול הספציפי של כל חיידק ובמצע בו הוא גדל. היות ולא פרטת את הנתונים הדרושים לא ניתן לענות על שאלתך במדויק.
בברכה,
ישראל.
פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
שלום קרן,
השאלה שלך נשאלה בעבר על ידי מספר חוקרים. ההתעניינות בנושא קשורה לתעשית האלקוהול המבוססת על תהליכי תסיסה ברכוזים גבוהים של גלוקוז. באופן חלקי התגובות לעקה אוסמוטית דומות לתגובות לגורמים אחרים שמשפיעות על הלחץ הזה כגון מלח גבוהה, תנאי ייבוש, וכו,. אבל בנוסף, לסוכר גלוקוז ברכוזים גבוהים יש השפעות נוספות כגון אינדוקרציה של מסלולים מטבולים שונים, והשפעות על תהליכי שעתוק ותרגום של צברים של גנים. :
Response of yeast cells to high glucose involves molecular and physiological differences when compared to other osmostress conditions
Mercè Gomar-Alba, Ma Ángeles Morcillo-Parra, Marcel·lí del Olmo
FEMS Yeast Research, Volume 15, Issue 5, August 2015, fov039, https://doi.org/10.1093/femsyr/fov039
Published:
05 June 2015
לשמרים יש דופן מאוד קשיח, כדי לפרק את הדופן יש צורך בהוספת אנזימים ספציפים מבחוץ או שימוש בציוד מיוחד כדי לפרק את התא השמרי. כמובן אם מורידיח את הדופן במעבדה, יש אפרות לקבל וסיקולות (vacuoles) בעלי ממברנה שמשברת בקלות.
אני מציע שתתקשרי לפרופ' מרטין קופייק School of Cell Moledcular Biology and Biotechnology אוניברסיטת תל אביב.
בברכה,
דוד גוטניק
פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שאלות דומות לשאלתכן נענו באתר בשער
ניתן לעיין בקישורים
http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5004
http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5847
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום עמית
שאלות דומות לשאלתך נשאלה באתר בעבר ונענתה ע"י פרופ' ישראל גולדברג מהמכון למיקרוביולוגיה של האוניברסיטה העברית
ניתן לעיין בקישורים
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7879
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8160
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8160
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום שיר
התשובה לשאלתך תלויה בהרכב אבקת הכביסה, להלן מצגת של המשרד לאיכות הסביבה בקשר להרכב אבקות כביסה
כתבה על מרכיבים פעילים בסבונים (גם אבקת כביסה היא סוג של סבון) והצעה לבדיקת השפעת סבונים שונים על חיידקים ממכון דוידסון
תשובה לשאלה שנשאלה באתר בשער בעבר, בנושא שפעת נתרן כלורי (מרכיב פעיל בסבונים ואקונומיקה) על חיידקים
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8739
לשאלות והבהרות נוספות אנא פני אלינו שוב
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5915
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5004
מצורפות הנחיות לתכנון נכון של מחקר מדעי ממוזיאון המדע בירושלים
https://www.mada.org.il/education/research/experiment
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום לירז
שאלות דומות לשאלתך נמצאות באתר בשער
ניתן לעיין בקישורים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9601
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9563
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום אהד
שאלה דומה לשאלתך נענתה באתרנו ע"י דר' בלונדר
ניתן לעיין בקישורים
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3437
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3448
במידה ולאחר קריאת התשובות יהיו לך שאלות נוספות אתה מוזמן לפנות אלינו בהמשך
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שאלת שאלה מעניינת, אך אני לא יודעת אם מישהו בדק את זה. אפשר לבדוק זאת בקלות באמצעות ניסוי!
בברכה,
שלום הילה,
יעל שלום אני מאד שמחה על התענינות המעמיקה שלך.
מצ"ב 2 מאמרים כ
ובכתובות :
https://www.hindawi.com/journals/jtm/2016/2853045/
https://pubs.rsc.org/en/content/articlehtml/2017/ra/c7ra07303h
במאמר הראשון, בתמונה 2 מסבירים השערה של מנגנון הפעולה. גם בשני יש הסבר עם איור.
בברכה,רבקי
ד"ר רבקה אופיר
המחלקה למיקרוביולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון
נור שלום,
אתנול משפיע על קרום התא וכך מעכב גידול. יש התייחסות לנושא זה בתשובות קודמות ל"בשער".
נא לעיין בקישור:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5286
פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
שלום, האם סרטן נוזלי, כמו לוקימיה, להבדיל מסרטן מוצק, יכול לשלוח גרורות? תודה, אסף
אמנם אני לא מומחה לסרטן של מערכת הדם והלימפה, בהם יש סוגי סרטן מהסוג ה״נוזלי״ (אליהם הכוונה בשאלתך), אבל גם במערכת הדם והלימפה יש אזורים מוגדרים בהם תאים אלה נמצאים באופן רגיל/נורמלי (בטחול, במערכת הלימפה). מובן שבמקרה של סרטן באיברים אלה ניתן למצוא התפשטות של גידולים סרטניים גם לאזורים מחוץ לאזור הטבעי/הנורמאלי. אז במילה אחת, התשובה לשאלה שלך היא, כן.
מקווה שזה עונה לשאלתך.
בברכה,
אברי בן-זאב
פרופ' אברי בן-זאב
המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
מכון ויצמן למדע
שלום,
תלמידות שלי בכתה ט' עושות עבודת חקר בנושא השפעת טיון דביק על התפתחות עובש על גבי נבטים ועל גבי פיתות.
בחלק הראשון הן השרו זרעים במים בלבד בגלל האללופתיה של טיון. אחרי שהתקבלו נבטים הן השקו חלק במים, חלק בתמצית מהולה של טיון וחלק בתמצית מרוכזת של טיון. חלק מהזרעים רק מושקים וחלק קודם עוברים שטיפה ואז מושקים.
התוצאות - השנוי לא מאוד משמעותי אך רואים התפתחות של שכבה חומה על הזרעים שבמים ואילו על הזרעים שבטיון רואים מעט נקודות חומות. התוצאות לא חד משמעיות וציפינו למשהו ברור יותר בעקבות הידע הקודם שמצאנו. מה יכלה להיות הבעיה בניסוי? אולי לא העמדנו מספיק מדויק את הניסוי?
שאלה נוספת: בחלק השני של הניסוי הרטיבו חלקי פיתה במים, חלק בתמציות מהולות של טיון וחלק במרוכזות. נראה בברור שינוי. על הפיתות עם הטיון אין עובש ירוק או שחור. מה שכן מתחיל להתפתח אלו נקודות לבנות. נשמח לדעת מהן.
ראי בבקשה התייחסות בצמוד לשאלות:
מה יכלה להיות הבעיה בניסוי? אולי לא העמדנו מספיק מדויק את הניסוי?
קשה מאד לענות על שאלתך מאחר ואין מספיק מידע בתיאור העמדת הניסוי ובעיקר של הממצאים. לא ברור למשל האם הכיסוי החום כפי שהגדרת אותו הוא ממקור צמחי (פיגמנט, חומר אחר) או מיקרוביאלי (ואם כן מאיזה סוג). בעניין אללופטיה אני ממליץ שתפני לפרופסור יעקב פרידמן (jfried@post.tau.ac.il) שהוא ממוחה בתחום זה.
שאלה נוספת: בחלק השני של הניסוי הרטיבו חלקי פיתה במים, חלק בתמציות מהולות של טיון וחלק במרוכזות. נראה בברור שינוי. על הפיתות עם הטיון אין עובש ירוק או שחור. מה שכן מתחיל להתפתח אלו נקודות לבנות. נשמח לדעת מהן.
לא ברור מהתיאור האם הניסוי כלל קבוצת ביקורת של פיתות שהורטבו במים בלבד (אני מניח שכן), והאם המים שהשתמשתם עברו סטריליזציה או מי ברז ללא טיפול. תשובתי היא בהנחה שמי ברז ללא סטריליזציה, ובהנחה שכוונתך שעל פיתות שקיבלו תמצית צמחים לא התפתחו עובשים ואילו על פיתות שקיבלו מים כן התפתח עובש:
- ניתן לשער שלתמציות פעילות מעכבת התפתחות של פטריות (עובשים). תוכלי לבדוק זאת בקלות: קחי צלחת מזון (למשל מצע תפוחי אדמה POTATO DEXTROSE AGAR או אפילו אגר מים), שימי במרכז דיסקית רוויה בתמצית, ובשולי הצלחת שימי טיפה של נבגים שגרדת מאחד העובשים. עשי זאת עבור כל אחד מסוג עובש שברצונך לבדוק. העובש יגדל, במידה ויש פעילות מעכבת על ידי התמציות תבחיני בהילה סביב הדיסקית שבה אין גדילה של הפטריה. חשוב כמובן לכלול ביקורת מים בלבד.
- הנקודות הלבנות שהתפתחו מאוחר יותר יכולות להיות גורם מיקרוביאלי חדש, למשל שמר או חיידק, שאינו רגיש לתמציות, והוא מצליח לגדול מכיוון שהעובשים לא התפתחו. אפשרות נוספת, שהפעילות של החומר פגה, העובש נקטל לכן לא גדל, אבל גורם אחר התבסס וכעת יכול להתפתח.
פרופ' עמיר שרון
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
למה ואיך חומצה גורמת לעקה בשמרים?
שלום,
מחיפוש באינטרנט עולה שהעקה שנגרמת לשמרים ע"י חומציות יתר היא כתוצאה מדנטורציה של חלבונים:
ה-PH המיטבי [לתסיסה] הוא 4.8-5.0. אם הוא יותר חומצי מזה, ניתן להניח שהחלבונים מתעוותים ומתפרקים.
"The optimum pH is about 4.8 - 5.0. After this we can assume that the pH bends the proteins out of shape too much, and the protein is said to have been denatured." מקור
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, אני יהלי מבית ספר א. ד. גורדון בתל אביב.
אני וחבריי עושים עבודת חקר במדעים על השפעת אחוז השומן בחלב על קצב החמצת החלב. במסגרת העבודה עלינו לכתוב השערה מבוססת מדעית לניסוי. קראנו באתר שכתבתם שהחלב בעל האחוז הנמוך ביותר יחמיץ הכי מהר. נשמח אם תסבירו מדוע זה מה שיקרה. תודה
שלום,
אכן נשאלו באתרנו שאלות בנושא זה.
תשובה ניתן למצוא בקישור: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5928
בעקבות תשובה זו ראו פירוט על התפקיד של חיידקים בקלקול: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5479
וגם פה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6409
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
להלן תרגום (מקור) ממאמר ב-National Cancer Institute:
"במחלה אוטואימיונית, מערכת החיסון תוקפת תאים רגילים ורקמות בגוף שמזוהות בשגרה כ'עצמיים' ובדרך כלל לא מעוררים תגובה חיסונית. אוטואימיוניות יכוה להתרחש במחלות זיהומיות ובסרטן".
אנחנו מקווים שזה עוזר.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
אנחנו עושים ניסוי על השפעת הטמפרוטרה על הנשימה התאית בסביבה ללא חמצן על שמרים. אנחנו מנסים למצוא מידע על הנושא לסקירת ספרות שלנו.
האם אתם יכולים לכוון אותנו לאיזה אתר שיוכל לתת לנו תשובה? תודה רבה, יעל
שלום,
יש מידע רב זמין ברשת על נשימה אנארובית של שמרים.
שאלה נוספת באתרנו
הסבר קצר על סוגי נשימה של שמרים מהרשת
כמו כן מומלץ לעיין בויקיפיה בערך "שמרים" ו-"תסיסה".
אם אתן צריכות מידע יותר ספציפי ומאמרים מדעיים ניתן לחפש ב-google scholar תחת הערך yeast, unaerobic או ערך דומה...
אם ברצונך לשאול שאלה ספציפית שמופנית למומחה את מוזמנת לפנות אלינו שנית.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
מחיפוש ברשת עולה כי אלו מרכיבי בופר FACS:
PBS, 0.5-1% BSA or 5-10% FBS, 0.1% NaN3 sodium azide
מדובר בסוג של בופר שמשמש לניסויים בביולוגיה.
אם יש שאל יותר ספציפית ניתן לפנות שנית דרך אתרנו.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אני עושה עבודת חקר על חיידקים ואני אשמח לדעת מהי השפעת חומצת לימון על חיידקים? ואם אפשר לפרט על תהליך הנזק שנגרם לחיידקים
חיפוש באינטרנט העלה את התשובה הבאה:
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב
ברצוני לדעת מה מתרחש ברמה המולקולרית, כאשר מערבבים שני חומרים והם גורמים לאפקט סינרגיסטי. למשל בערבוב שני ממתיקים שמוביל לרמת מתיקות שהיא גבוהה יותר מסכום המתיקות של כל ממתיק בנפרד
תודה רבה
אנו תלמידות יב, עושות ניסוי ביוחקר על החמצת מלפפונים, ורצינו לשאול כמה שאלות הקשורות בנושא. מדוע דווקא חיידקי חומצת החלב נשארים בחיים בעת הכנסת המלח לכלי בהחמצה?
איך המלח והחומץ גורמים לחמצן "להעלם"?
תודה
שלום,
לא רק לקטובצילים שורדים, במלפפונים חמוצים יש עוד חיידקים.
אבל לקטובצילים נמצאים במספרים גבוהים והתנאים של ההחמצה מאד מתאימים להם, כך שהם מתרבים במהירות. כשהם מתרבים הם צורכים את החמצן, הוא לא נעלם בגלל המלח והחומץ כי אם מנוצל על ידי החיידקים. בתהליך הזה הם יוצרים חומצת חלב כתוצר עיקרי של הפרמנטציה.
פרופ' אליאורה רון
מיקרוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
ידועה לי השפעת הפלואוריד על חיידקי סטרפטוקוקוס מנטוס. שאלתי- האם הפלואוריד פועל עם אותם מנגנונים גם לחיידקי סטפילוקוקוס? אם לא, מהי השפעת הפלואוריד על חיידקי סטפילוקוקוס?
תודה רבה
שלום רותי,
כל תאי הדם, האדומים והלבנים, מקורם מתאי אב משותפים (hematopoietic stem cells) שמיקומם במח עצם.
שם התאים עוברים התמיינות לשורות התאים השונות. בשלב מסוים תאי הדם המיועדים להפך לתאי דם אדומים (שבמקור היו עם גרעין) מאבדים את הגרעין,
הם הופכים לתאי דם פונקציונלים שהם בעצם שק חלבונים הדרושים בתהליך הנשימה. בדרך זו נחסכת האנרגיה הדרושה לחלוקת תאים.
תאי דם הלבנים הממוינים חלקית ממשיכים להתחלק במקומות נוספים בגוף עד שלב של תא בוגר מתפקד, שאינו מתחלק יותר.
אני מקווה שהתשובה מספקת.
ד"ר נחמה סמורודינסקי
חקר התא ואימונולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
אנחנו רוצות לעשות עבודת חקר על השפעת מרק העוף על התפתחות חידקים. ידוע כי מרק עוף מכיל חומרים אנטי דלקתיים המשפעים על צינון ,שפעת ,ברונכית וכו רצינו לדעת - האם ידוע שם חומר אנטי דלקתי במרק עוף?
והאם הוא נמצא בכל חלקי העוף או רק בעצמות וכו..?
תודה
שלום,
לא ידוע על אנטיביוטיקה ספציפית הנמצאת במרק העוף.
באתר הבריאות באינטרנט מצאתי את הכתבה הבאה שנכתבה על ידי אלכס דורון ב 2009 רצ"ב למטה הכתבה.
צריך לקחת בחשבון שמרק העוף היהודי מכיל מלח כתוצאה מההכשר שהוא חומר אנטי חיידקי (אבל מאידך מעלה לחץ דם). כדאי גם להתחשב בטמפרטורת המרק והשום שנמצא במרק (אשר מכיל אליצין).
שימי לב שהעוף מקבל גם אנטיביוטיקה במהלך גידולו, הדיאטה שעליה גדל העוף (במידה ומכילה מינרלים, וויטמינים )
ההכרה במרק עוף כתרופה התבססה בתקופה שבה אנשים לא אכלו הרבה בשר ולכן כל תוספת מזון ובמיוחד תוספת עוף מאוד עזרה להם להתחזק.
http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/877/872.html
בברכה
ד"ר יוספה אברהם
המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם, בית הספר לרפואה
האוניברסיטה העברית
שלום, אודה לקבלת תשובה על שאלות שאיני בטוח לגבי תשובתן:
1. באיזו ריאקציה תאית תלויים לחלוטין כל הנגיפים? א.סינטזת DNA ב. סינטזת תרגום RNA
2.שחרור חומצת גרען- uncauting יכול להתריש ב: א.ממברנה ב.אנדוזום ג.ממברנת הגרעין ד.כל אחד מהאזורים הנ"ל
תודה.
שלום רב, אנחנו תלמידי נחשון עושים ביודע על התפתחות עובש התפתחות פטריות על לחם. אחת מהשאלות שלנו הייתה מה היא השפעת הלחות על התפתחות עובש בלחם, בסוף הניסוי ראינו שהתפתחו מספר סוגים של פטריות בצבעים שונים על לחם, צבעים: צהוב, כתום, שחור, לבן וירוק, התקשינו למצוא את סוגי הפטריות השונות. תוכלו לעזור לנו בבקשה למצוא את סוגי הפטריות.
שלום לתלמידי נחשון,
הצבע בלבד אינו מספיק בדרך כלל לקביעת מין העובש.
להלן סיווג לפי התמונות שנשלחו.
בברכה,
פרופ' עמיר שרון
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
ראשית הבהרה - אני מניח שבקופסית כוונתך ל-Capsula?
שנית, השם המקובל יותר ל- Staphylococcus albus הוא Staphylococcus epidermidis סביר להניח שזו הסיבה שלא מצאת מידע.
ולגוף השאלה, אכן Staphylococcus epidermidis יודעים לייצר קופסית, גם מיני סטפילוקוקוס אחרים יודעים לייצר אותה אם כי נראה שלא כולם.
מידע נוסף ומפורט תוכל למצוא בקישור הבא:http://www.antimicrobe.org/new/b234.asp
ד"ר יורם גרשמן
ביולוגיה
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
הטיפול נחשב יעיל נגד חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים כאחד, כמו גם נגד טפילים חד-תאיים וכו' - הוא אינו ספציפי מאד אבל היות ושכבת העור החיצונית מלאה תאים מתים גם כך ומתחדשת מהר, הפגיעה בתאי העור בדרך כלל זניחה.
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6132
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
קיימים שלושה שלבים בגידול העובש/הפטריה:
(א) שלב הגעת הנבגים למצע, (ב) שלב התבססות והנביטה, (ג) שלב גידול התפטיר.
המטענים האלקטרוסטטיים מתקשים לשלב הראשוני בלבד. כאשר הנבגים נתפסים על-גבי המצע קיימת חשיבות למזון שמאפשר להם לגדול.
לגבי סוגים שונים של עובש/פטריות – נדרש ציוד מיקרוסקופי בכדי להבחין בכך וההגדרה אינה פשוטה. יש לציין, צבע וצורה אינם בהכרח מעידים על מינים שונים, אלא (ובדרך-כלל) מעידים על שלב במחזור החיים. התפטיר משנה את מיקרו-המבנה שלו במהלך הגידול ובשלב מסוים הוא מוציא את גופפי הרבייה שלו (מנבגים) שצורתם וצבעם שונה לחלוטין. כך למשל, נוף ירקרק משתנה לנוף שחרחר עם התקדמות הגידול.
לצורך זיהוי חיידקים נדרש כבר מיק' משוכלל ומומחיות ולפיכך כדאי להתרכז בפטריות/עובש שנראים לעין ומרתקים בבינוקולר פשטני. ניתן להסתכל על ההתפתחות תחת מיקרוסקופ סטריאוסקופי באופן רציף.
בברכה
ד"ר עוז גולן
הנדסת חומרים
אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
המנגנון המקובל להסבר של הפעולה המשמרת של סודיום בנזואט קשורה לעובדה שחומצה בנזואית היא חומצה אורגנית חלשה אשר בסביבה חומצית קיימת בעיקר בצורתה הלא יונית. האפקט המשמר של בנזואט קיים אך ורק לגבי מוצרים חומציים שבהם הבנזואט המיונן הופך לחומצה בנזואית בלתי מיוננת. בצורה זו, הבלתי מיוננת, היא חודרת לתאי החיידק. אולם החיידק דורש לצורך פעילותו סביבה ניטרלית, בתוך התא, בערך ב-pH7 אשר בה החומצה הבנזואית שנכנסה לתא הופכת ליונית. התא מנסה להפטר מהחומצה המיוננת אך בהצלחה מעטה. בצורה כזו הנוזל הפנים תאי הופך לחומצי ולכן פוגע בפעילות האנזימטית של תא החיידק. מניעה זו של פעילות החיידקים גורמת לאפקט המשמר. אגב מנגנון זה משותף גם לחומצות אורגניות חלשות אחרות כמו חומצה לקטית ופרופיונית . מנגנון זה מצביע על כך שאפקט השימור תלוי בטיב החומצה החלשה (במונחים של pK), בריכוזה וב- pH של מוצר המזון.
בהצלחה,
פרופ' שמעון מזרחי
הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
שלום, אני עושה ביוחקר על השפעת שום על חיידקים. אחת משאלות המחקר שלי היא: מה הקשר בין זמן בישול השום לבין השפעתו על עיקוב חיידקים. לשם כך עשינו ניסוי מקדים בו בישלנו בתנור 2 ראשי שום שלמים ועטופים. ראש אחר בישלנו 10 דקות וראש אחד בישלנו 30 דקות. ריסקנו את השומים, טבלנו ברסק דסקיות של נייר סינון והנחנו על צלחות פטרי עם אגר וחיידקים. בשני המקרים לא נוצרה הילה מסביב לדסקיות. לכן רציתי לדעת: א'- האם יש זמן מסוים שלמרות הבישול תכונותיו של השום המעקבות חיידקים לא יפגעו?
ב'- כדי להמשיך את הניסוי, האם עדיף לבדוק מקרים שבהם זמן הבישול הוא פחות מ10 דקות באותה שיטה שבה השתמשנו, או שעדיף לעשות קודם מיצוי משום טרי ואז לבשל את המיצוי האורכי זמן שונים?
תודה רבה-שושנה.
שושנה שלום,
הניסוי שלך מעניין רבים. שאלת העל היא, האם בשום יש חומר (או חומרים) המעכבים גידול חיידקים? ומה תכונות החומר הזה (או החומרים האלה)? השאלה הניסויית היא: האם החומר הזה רגיש לבישול? לבישול אין הגדרה מדעית מדוייקת. שום צעיר יתבשל אחרת משום בוגר. שום מתבשל אחרת מירק אחר כמו גזר. לכן, השאלות הן: 1. מה ההגדרה של בישול? 2. מה הייתה הטמפרטורה בתנור? 3. כמה זמן השום שהה בטפרטורה זאת?
4. בעצם, מה הייתה הבקרה בניסוי? האם השתמשת בתמצית משום טרי (לא מבושל)? בכל ניסוי חייבים בקרה.
הצעתי לערוך את הניסוי אחרת: לחמם את שיני השום (באותו הגודל) בכוסות מים בטמפרטורות שונות (5, 30, 60 ו-90 מעלות צלסיוז) למשך עשר דקות, אח"כ לכתוש, למצות בדיסקיות ולבדוק. אפשר גם אחרת להכניס את שיני השום לכוס גדולה שיש בה מים בטמפרטורה של, נגיד 90 מעלות, להוציא שיניים בזמנים שונים כמו, דקה, דקותיים, חמש, עשר, עשרים ושלושים דקות. לכתוש, למצות ולבחון. חשוב לשמור על טמפרטורה קבועה במהלך שני הניסויים ע"י הוספת מים חמים או קרים בהתאם. בכל מקרה חייבים לבחון את העיכוב של שום שלא טופל כלל בחום.
בהצלחה!
פרופ' אברהם לאלזר
כלנית עוצמת הטבע מרכז לבריאות האדם
שלום,
במסגרת הביוחקר שאני צריך לעשות, עליי להכין ניסוי שיענה על שאלת חקר שהרכבתי. חשבתי על רעיון בעזרתו של רופא, שהרעיון מתבסס על בדיקת השפעה פיזית על חיידקים (E-coli). כלומר בדיקת תמותה/פגיעה של חיידקים בסיבוב בצנטריפוגה בזמנים ובמהירויות שונות. מעניין אותי לדעת האם הסיבוב עשוי לגרום נזק לחיידקים ואפשר לפגוע בהם בדרכים שלא בעזרת אנטיביוטיקה או חומר כימי. הקושי בו נתקלתי הוא שעליי לכתוב מה הבסיס הביולוגי במחקר זה. אשמח אם תוכלו לתת לי הסבר קצר ופשוט לבסיס ביולוגי אשר מדוע עשויה להיות פגיעה בחיידקים עקב סיבוב מהיר.
תודה גדולה.
בדרך כלל רוב החיידקים בטבע עטופים בדופן מאוד מאוד חזק שמגן עליהם מפני כוחות שנוצרים מצנטריפוגציה. אינני מכיר מחקר שמראה רגישות של חיידקים לכוחות צנריפוגציה.
לעומת זאת טיפולים פיזים אחרים כגון חימום תחת לחץ, הקרנה באור אולטרה סגול, חשיפת החיידקים לזרם חשמלי חזק, מכות חזקות בחלקיקים קטנים, או חשיפה להפרשי לחץ גבוהים מביא לידי מוות לחיידקים. אבל, יש לציין שתמיד אפשר למצוא קבוצה מאוד קטנה של שורדים. כמו כן לא כל זן של חיידקים רגיש באותה מידה לטיפול כל שהוא.
פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
האם תהליך הקוניוגציה בחיידקים הוא תהליך תוך מיני או שהוא מתקיים גם בין מינים שונים של חיידקים?
שלום רב,
קיום הקוניוגציה תלוי בנוכחות הגנים של "זכריות". גנים אלה מסוגלים לגרום להעברה של האלמנט הגנטי שבו הם נמצאים - פלסמיד או כרומוזום. אם הם נמצאים על הכרומוזום החיידק נקרא אז Hfr = high frequency recombination. הגנים שמועברים יכולים לעבור בתוך אותו מין, אבל גם למינים אחרים. למשל – חיידק E. coli יכול להעביר כרומוזום שלם גם לחיידקים קרובים, כמו Salmonella
בהצלחה
פרופ' אליאורה רון
מיקרוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב