אזרחות
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביו-פיסיקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום,
שאלה שנשאלה במהלך שיעור אזרחות, ואשמח לקבל התייחסות:
רציתי לדעת האם עפ"י החוק בישראל (או הפסיקה) שטח בית ספר נחשב לשטח ציבורי?
האם חלקים ממנו (כמו מגרש המשחקים) יכולים להיחשב כשטח ציבורי? בתי הספר בארץ מגודרים ואינם שטחים "פתוחים" ונמצאים בבעלות העיריות (המבנים).
ידוע לי כי חל איסור להיכנס לשטחי ביה"ס ללא הזמנה, הצילום בו אסור כך שמתוך איסורים אלו נראה לי כי שטח ביה"ס אינו יכול להיחשב כשטח ציבורי.
אשמח לקבל תשובה בנושא.
בתודה מראש,
יאן
שלום.
לאחרונה נוספה לתוכנית הלימודים באזרחות ההבחנה בין 3 סוגי דמוקרטיות: ליברלית, רפובליקנית ורב-תרבותית.
האם תוכלו לחדד את ההבדלים בין הגישות השונות?
תודה מראש.
אביב שלום רב,
באתר "בשער - קהילה אקדמית" קיימים ערכים רבים בנושא אזרחות (צד שמאל למטה באתר). לפני מספר ימים עלתה סדרה חדשה באזרחות בנושא: "מודל הדמוקרטיה הישראלית".
את הסדרה ריכז פרופ' אפי יער, בעזרתה של ד"ר יעל שומר מאונ' ת"א – מדע המדינה.
ניתן לצפות בסדרה באמצעות הקישור:
http://www.bashaar.org.il/News_Series.asp?cType=13
בהצלחה בהמשך,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מהם תחומי החקר, ההיבטים האפשריים של חקר תלמידים במסגרת השאלה 'מה זה להיות ישראלי?'
אילנה שלום,
באתר "בשער - קהילה אקדמית" קיימים ערכים רבים בנושא אזרחות (צד שמאל למטה באתר). באתר סדרה באזרחות בנושא: "גלובליזציה" הדן בסוגיות זהות.
http://www.bashaar.org.il/News_Series.asp?cType=11
בנוסף, מצורפת עבודת מחקר שבוצעה בנושא הזהות היהודית והישראלית:
לחצי כאן לצפייה.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
מה קורה עם הקולות של אלו שלא הצביעו? האם הם מתווספים למפלגה המנצחת?
גיא שלום,
המושבים בכנסת מתחלקים בין המפלגות, כאשר הבסיס לחלוקת המושבים הוא הקולות שכל מפלגה קיבלה ביחס לסה”כ הקולות הכשרים. מי שלא מצביע לא נספר ולא נכנס לחישוב.
בברכה,
פרופ' מיכל שמיר
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
היום בשיעור אזרחות גלשנו לנושא של חסינות מדינה בפני תביעות (בעקבות האירועים האחרונים). רציתי לדעת, האם אזרח זר יכול לתבוע תביעה אזרחית (למשל את מדינת ישראל) בבית משפט שאינו בישראל בגין נזקים, שנגרמו לו בהיותו בישראל בתקופת הנזק? האם לבתי המשפט בחו"ל סמכות לברר תביעות נגד מדינה זרה? אני יודע שיש בתי משפט בינלאומיים לפשעי מלחמה אבל אני שואל בתחום האזרחי ולא הפלילי.
בתודה מראש,
שי לוי
תיכון בליך ר"ג
שי שלום
זו שאלה חשובה.
בעקרון יש למדינות זרות חסינות מפני תביעות אזרחיות אם התביעה מתיחסת לפעולה שלטונית של המדינה (לעומת פעולה שלה כאדם פרטי, למשל תביעה על הפרת חוזה להשכרת דירה). אתה שואל על תביעה בגין פעולות מלחמתיות, כלומר פעולות שלטוניות. במקרה כזה יש חסינות למדינה.
לאחרונה, נתן בית הדין הבינלאומי בהאג פסק דין בסכסוך בין גרמניה לאיטליה בשאלה זו ממש. הוא קבע שבית המשפט האיטלקי, שלא הכיר בחסינותה של גרמניה ונתן פסק דין בתביעה של אזרח איטלקי נגדה (האיטלקי תבע פיצויים בגין עבודת כפייה -- פשע מלחמה -- במלחמת העולם השנייה), הפר בכך את זכותה של גרמניה לחסינות.
הסיבה לכלל הזה היא שמניחים שעדיף שהמדינה של מי שניזוק תתבע בשמו את המדינה שאחראית לנזק. ואכן קורה לא פעם שמדינה "מאמצת" את התביעה של האזרח ותובעת בשמו את המדינה הפוגעת.
בברכה,
איל בנבנישתי
פרופ' איל בנבנישתי
הפקולטה למשפטים
אוניברסיטת תל אביב
שלום נאדר,
באתר "בשער ברשת" קיים מדור הנקרא "בשער האזרחות" ובו סדרות מאמרים בנושאים שונים. אחת מהסדרות עוסקת בנושא האקטיביזם השיפוטי (קווי מתאר, מעמדו של בית המשפט העליון וכד').
להלן קישור לסדרה, בה בוודאי תימצא תשובה לשאלתך:
http://www.bashaar.org.il/News_Series.asp?cType=1
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום פרופ עלי זלצברגר
היתי מבקשת להסביר מה כוונתך במשפט שכתבת
שאם לא נקל את הלחץ מבית השמפט העליון הוא עלול להתמוטט ולמוטט את הדמוקרטיה הליברלית הישראלית.
מהו הלחץ ומדוע בית המפשט יתמוטט? יש כזה דבר?
בתודה,
יעל בר
ב"ש
שלום יעל,
הלחץ על בית המשפט העליון נובע ממגוון, מספר ותדירות הסוגיות המובאות לפתחו. לפוליטיקאים יש אינטרס מובנה לגלגל לפתחו של בית המפט העליון סוגיות שונות. האצלת סמכויות זומטיבה עם הפוליטיקאים בגלל היסט האחריות אל בית המשפט (המלווה בדרך כלל עם האשמת בית המשפט בתוצאות). דוגמא בולטת היא פניית חברי כנסת לבית המשפט כדי שיפתור סכסוכים פנים-פרלמנטרים אשר במדינות אחרות נפתרים במסגרת הפרלמנט. זהו שימוש ציני בבית המשפט. האשמת בית המשפט אקס-פוסט מערערת את אמון הציבור בו ועלולה על כן לפגוע בדמוקרטיה שלנו שבית המשפט העליון הוא המגן החשוב ביותר שלה.
בברכה,
פרופ' עלי זלצברגר
דיקן הפקולטה למשפטים
אוניברסיטת חיפה
אשמח אם תוכלו לחדד לי את ההבדלים
שלום תומר,
להלן קישור למאמרים המגדירים קבוצת אינטרס תנועה חברתית מהם ניתן ללמוד על ההבדל בין השתיים.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
האם נערך מחקר השוואתי של שיטות בחירות שונות בארצות דמוקטיות בהשוואה לישראל,לצורך המלצה לשינוי במדינה
בתודה:שמואל
שלום שמואל,
נערכו הרבה מחקרים כאלה ונכתבו הרבה עבודות. לדוגמא, דו"ח ועדת הנשיא לבחינת מבנה הממשל בראשות מגידור, דו"ח שפורסם בינואר 2007 שאני מצרפת להלן:
בראש הועדה עמד נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' מנחם מגידור, ואת החסות האקדמית העניקה אוניברסיטת תל-אביב, בראשות פרופ' איתמר רבינוביץ'. המרכז להעצמת האזרח ניהל את הצד האקדמי והמנהלתי. קבוצות הדיון השונות בחנו, בעזרת מומחים מהארץ ומחו"ל, את סוגי הממשלים ושיטות הבחירות הנהוגות היום תוך התאמתן למציאות הפוליטית בישראל. במסגרת פעילות הוועדה נדונו הנושאים הבאים: התנהלות דמוקרטית במצבי איום קיומי, ממשל נשיאותי וחצי נשיאותי, שיטות בחירה אזוריות וארציות, יחסי גומלין בין רשויות השלטון והשפעת הגלובליזציה והמצב הכלכלי בישראל על המערכת הפוליטית. הוועדה החלה את פעולתה בספטמבר 2005 והגישה עתה את המלצותיה בינואר 2007.
בברכה,
פרופ' מיכל שמיר
המחלקה למדעי המדינה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
אני סטודנטית לתואר שני לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן.
אבקש לשאול את כותב המאמר הנכבד האם ידוע לו כיצד נקראת בעברית צורת שלטון מקומי אשר היתה קיימת בארה"ב ומכונה באנגלית commission form of municipal government.
תודה מראש,
גלית קמחי
חיפה
שלום רב,
בהמשך לשאלה של גלית קמחי:
ספק אם יש יותר משני אנשים היודעים על קיומו של דגם זה של שלטון מקומי והאמריקני. על כן איני חושב שמישהו הציע תרגום לעברית.
יתכן ש"וועד מקומי" ממצה סמנטית את מהות דגם זה.
ברכות,
נחום בן-אליא
ד"ר נחום בן - אליא
מחקרי פלורסהיימר
מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות
1. בבחירות 1993 ניצחה העבודה בראשות יצחק רבין והצליחה להקים גוש חוסם, כפישאמרה הכותבת בעצמה לראשונה מאז 1973. מדוע אם כן אי אפשר לראות בתוצות הבחירות הללו מהפך (או מפץ) כפי שנקרו בחירות 1977 שהביאוט לעליית הליכוד לשלטון.
2. ב-4 בנובמבר 1995 נרצח רבין, ראש הממשלה ומנהיג מפלגת העבודה.
א. מדוע אין התיחסות במאמר להיבטים הפוליטיים- מפלגתיים של הרצח .
ב. האם הכותבת לא רואה קשר בין הרצח לבין התהליך ההדרגתי שהביא לקריסת מפלגת העבודה
שלום אמנון,
1. בבחירות 1992 ניצחה העבודה בראשות יצחק רבין והצליחה להקים גוש חוסם, אכן לראשונה מאז 1973
.במובן של חילופי שלטון אכן בחירות אלה מהוות מהפך, אך בניגוד לבחירות 1977, בחירות 1992 לא היוו הערכות מחדש של המערכת המפלגתית, לא מבחינת המפלגות, לא מבחינת ציבורי הבוחרים התומכים במפלגות השונות ולא מבחינת הנושאים המגדירים את המערכת המפלגתית
.
2.
בברכה,
פרופ' מיכל שמיר
החוג למדעי המדינה
אוניברסיטת תל אביב
רציתי לדעת (א) האם קיימות פסיקות של בג"ץ שבהם נקבע שבעיה תקציבית אינה פוטרת את הרשות המבצעת מלספק שירות או לנקוט במעשים הנדרשים לשם מימוש זכויות אזרחיות?
ו(ב) האם קיימות פסיקות של בג"ץ שבהן הוא פוסל חוקים שקדמו למועד חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בשל פגיעתן בזכויות האזרח?
שלום חיים,
(א) רשות מינהלית אינה פשורה ממילוי חובות שהדין מטיל עליה, גם כאשר היא נתקלת בבעיה תקציבית. כך, למשל, בית-המשפט העליון קבע כי המדינה חייבת לממן את ביצוע החוק הקובע כי ילדים בעלי צרכים מיוחדים ישובצו, ככל שהדבר עדיף משיקולים חינוכיים, במסגרות חינוך רגילות, וזאת למרות העלות הכספית הרבה של שיבוץ כזה. עם זאת, בנסיבות שבהן החוק מקנה לרשות שיקול-דעת, היא רשאית לעיתים להתחשב גם באילוצים תקציביים.
לפי הפסיקה לחוקי-יסוד מעמד גבוה משל חוקים. לפני חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בית-המשפט פסל מספר חוקים שסתרו את העיקרון של שוויון הבחירות לכנסת, הקבוע בחוק-יסוד: הכנסת. בפסק-דין מסוים השופט מישאל חשין דגל גם בפסלות "חוק טל", המקנה פטור משירות בצהל, (או דחיית שירות) לתלמידי ישיבות שתורתם אמנותם, וזאת בשל הפגיעה בעקרון השוויון, שלשיטתו נמנה עם עקרונות העל של המדינה, העומדים מעל לחוקים. אך הוא נותר במיעוט.
פרופ' אריאל בנדור
הפקולטה למשפטים
אוניברסיטת בר-אילן