אבולוציה וטיפוח
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
יותר ויותר מחקרים מראים כי היכולות הלא פיזיות של האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני (homo sapiens) היו על אותה רמה: כלים, ציורי מערות, קיבולת מוח וכו'.
כיוון שהאדם הניאנדרטלי ניחן ביכולות פיזיות העולות על אלו של האדם המודרני וביכולות שכליות המשתוות לאלו של האדם המודרני, המסקנה המתבקשת היא שבמאבק בין שני תתי המינים, האדם הניאנדרטלי הוא שינצח.
אם כך, מהן התאוריות המסבירות את העובדה שהאדם הניאנדרטלי נעלם (או נבלע באדם המודרני) ולא ההיפך?
רון שלום,
להלן קישור למקור מידע המסביר את התיאוריות השונות בנושא "האדם הניאנדרטלי":
http://www.hayadan.org.il/neanderthal-galileo-290612/
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
1)הצב הוא יצור שנחשב מאוד איטי ומסורבל בתנעותיו. כיצד עובדה פיזיולוגית זו מסייעת לו לשרוד בטבע? באופן טבעי תכונות פיזיולוגיות עילאיות כמו כוח ומהירות הן שורדות , האם אצל הצב לאורך השנים נשמרה התכונה הזו קבועה, או שפעם הצבים היו אף איטיים יותר???
2)מה גורם לצב להיות איטי כל כך? מהירות עצבית איטית ביותר, סיבי שריר המתכווצים באיטיות רבה יותר ( האם ניתן לומר שכל סיבי השריר של הצב אדומים , כלומר מאופיינים באיטיות גבוהה?)
3)הצב מאופיין בתוחלת חיים גבוהה מאוד יחסית לשאר היצורים החיים. האם האיטיות היא מבין הגורמים לכך? ( בתחילה חשבתי שבגלל שהוא כל כך איטי סיפקו לו זמן נוסף להשלים את מטלותיו - די מהר זנחתי את הרעיון הזה ) .
תהליכי החמצון התאי מופחתים ברמה מאוד משמעותית ונובעים מזה שהוא אינו מתאמץ כמעט (עוצמת המאמץ נגזרת גם מהמהירות על פי עקומת מהירות- כוח) לכן באופן טבעי מייצר פחות רדיקלים חופשיים , המאיצים את ההזדקנות
תודה !!
שלום,
להלן הפניות לקישורים המסבירים את תכונת "האיטיות של הצב" והאבולוציה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3647
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
האם צבע עורנו (הרבה מלנין או מיעוט מלנין) מושפע מעוצמת האור הנקלטת או לא נקלטת כמו צבע של כל גוף אחר כמו חולצה כהה לעומת חולצה בהירה? ולכן האם אדם כהה עור יקלוט יותר אור ויתחמם יותר מאדם בהיר עור? לא מדובר על ההגנה שיש לכהה העור מפני קרינת הUV המזיקה והמסרטנת אלא רק על התחממות הגוף.
ב.מה הגורמים המשפיעים על צבע הקונכייה ?
קונכייה קיימת במשרעת רחבה מאוד של חלזונות וכן במשרעת רחבה ביותר של צדפות, בים, במים המתוקים וביבשה. לפיכך, קשה להכליל עבור כול עשרות אלפי המינים.
בחלזונות ירודים כגון סהרן (השוכן במפרץ אילת), סהרונית (השוכנת בכנרת), וכן קרובים שונים של הכיפה הסרוגה (בים התיכון ובאילת), המזון הוא שמכתיב את צבע הקונכייה. בצדפות שונות מידת החשיפה לאור מכתיבה אם הקשוות תהיינה כהות (חשיפה יתרה) או בהירות (חשיפה מועטה).
השבלולים, הם אלה החלזונות השוכנים ביבשה, ובהם במינים רבים הקונכייה מפוספסת.
במקרים אלה, מספר הפסים וכן גם הצבע נקבעים תורשתית.
בברכה
יוסי
פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית
שלום
האם אפשר להעריך את המסה הכללית של הפחמן או של הפחמן הדו חמצני שנצרכת בשנה על ידי כל הצמחים בכדור הארץ?
בברכה
עמוס
התשובה היא כן.
ההערכה היא כי הביוספרה היבשתית על פני כדור הארץ
(כל הצמחים ביבשה, לא בים) צורכים בפוטוסינתזה כ -115 מיליארד טון פחמן מדי שנה. הם משחררים חזרה לאטמוספרה כ -112 מיליארד טונות של פחמן בתהליך הנשימה. ההבדל בין שני המספרים, כמעט 3 טונות של פחמן, נצברים על ידי צמחי היבשה (והקרקע) מדי שנה. 3 מיליארד טונות של פחמן מהווים כמעט 1/3 מכמות הפליטה הגלובלית של פחמן על ידי שריפת דלק מאובנים על ידי האדם ... וכך, למעשה, הצמחים מאטים
(לעת עתה) את עליית הפחמן (CO2) באטמוספרה.
פרופ' דן יקיר
הפקולטה לכימיה, המחלקה
למדעי הסביבה וחקר האנרגיה
מכון ויצמן למדע
אנחנו עושים עבודה בנושא גידול צמחים בקרקעות שונים .
אנחנו בודקים את ההבדל בין צמיחת צמח מסויים במספר סוגי קרקעות
כמו כבול, פרלייט, קוקוס, ורמיקולייט, טוף, מצע מוכן ועוד.
מהו הבסיס הביולוגי המשותף לקרקעות אלו?
תודה מראש
"כבול, פרלייט, קוקוס, ורמיקולייט, טוף, מצע מוכן ועוד”:
ראשית, חומרים אלה משמשים כמצעי גידול מלאכותיים והם אינם קרקעות. "מצע מוכן" אינו ממש חומר מוגדר.
באשר לשאלה מהו "הבסיס הביולוגי המשותף לקרקעות אלו" איני יודע אם יש כזה. חומרים אלה שונים מאד זה מזה במקורם, הרכבם ואופן הכנתם. הדבר היחיד שאולי מכיל קרקע כלשהי הוא "מצע מוכן". פרלייט וטוף הם מחצבים וולקניים, אולם הם שונים מאד במקורם ובתכונותיהם. קוקוס הוא פסולת מעובדת של החלק הסיבי המצוי בקליפה החיצונית של פרי הקוקוס, הורמיקוליט הוא תוצר עיבוד תעשייתי של מחצב של מינרל חרסית. כבול הנו חומר הנכרה באזורי ביצות (או ביצות לשעבר), והנו שיירי צמחים בדרגות פירוק שונות בתנאים אל-אווירניים.
אני מציע שהמורה ת/יעיין במקורות זמינים (כגון ויקיפדיה) להרחבת הידע.
לכן, (א) לא קרקע, (ב) לא נראה לי שיש איזשהו בסיס ביולוגי משותף לחומרים אלה. יתרה מזאת, למרבית החומרים שצוינו אין כלל לצפות שיהיה רקע ביולוגי כלשהו. דרך אגב, רקע כזה חשוב בדרך כלל בתקופת הגידול (עונה) הראשונה. לאחר מכן, משנצבר חומר אורגני שמקורו בצמחים במצע, המיקרוביולוגיה של המצע (וגם תכונות כימיות חשובות) מושפעות ע"י חומר אורגני זה.
בכל המצעים הללו, רצוי להוסיף שיעור מסוים של קומפוסט (נאמר, 5% מהנפח) כדי להקנות לו תכונות כימיות וביולוגיות רצויות. צריך כמובן להקפיד על איכות הקומפוסט, בעיקר מבחינת נוכחות של גורמי מחלה צמחיים וזרעי עשבייה.
בברכה,
פנחס
ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני
שלום רב
כיצד ניתן להסביר את התנהגות הציפור שמאכילה את גוזלי הקוקיה למרות שאין דמיון בינהם לגוזליה - מעבר לכך להיותם גוזלים.
האם ניתן להסביר מבחינת עקרון ההכבדה שכך היאם מראה שהיא מסוגלת לטפל בצאצאים גם כשלא שלה?
מה ההסבר ההתנהגותי המקובל?
תודה רבה
דניאל
שלום איתי,
התשובה המקובלת לשאלה זו היא שאצל רוב הציפורים לא התפתח מנגנון להזיק למשהו הנמצא בתוך הקן, תהיה זו ביצה זרה או גוזל זר. מנגנון כזה יכול להביא לטעויות ולהיזק עצמי (השמדת ביצה או גוזל של בעל הקן). במקרים אחדים יש מנגנון דחיה של ביצים או גוזלים זרים, ולעתים קרובות קוקיות חוזרות לקינים בהן הטילו, ואם נוכחו שביצתן הורחקה או ניזוקה הן שוברות את ביצי הפונדקאי. מנגנון זה נקרא "מנגנון המאפיה
".בברכה
,פרופ' יורם יום-טוב
מדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום נג'מה,
תוצרי קיבוע הפחמן בפוטוסינתזה משמשים בצמח לשתי מטרות, האחת בניית הצמח והשנייה כסובסטרט לנשימה המאפשרת את קיומו. בממוצע ניתן להעריך שהחלוקה בין שני שימושים אלה היא שווה. כמחצית מתוצרי הקיבוע נשארים בצמח והם שבונים את רקמותיו וכל החומרים האורגניים שבהן וכמחצית משמשים לנשימה. המאזן הזה משתנה כמובן במהלך חייו של הצמח. כל עוד הצמח גדל במהירות חלק גדול יותר של תוצרי הפוטוסינתזה נשאר בו ואילו כאשר הוא מתנוון בזקנתו כבר איננו עושה פוטוסינתזה אבל כל עוד התאים חיים הם ממשיכים לנשום. המאזן משתנה כמובן גם במהלך היממה. קיבוע הפחמן מתרחש, ברוב הצמחים, רק בשעות האור ואילו הנשימה נמשכת בכל שעות היממה. יוצאי דופן מכלל זה הם צמחי CAM שמקבעים פחמן מהאוויר בסביבתם בשעות הלילה.
בברכה,
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום:
אני רוצה לדעת למה אומרים שאדם היא היצור המפותח ביותר, כי אני חושב שהתפתחות בנפח המוח בלבד לא מספיק בשביל להיות הכי מפותח.
תודה
שואי
שלום שואי,
אכן אתה צודק בשאלתך. המונח מפותח הוא מאד סוביקטיבי ואפילו שחצני (אנתרופוסנטרי - כלומר מעמיד את האדם במרכז).
האם יכול האדם למשל להתחרות בעטלף בתעופה. ברור כי העטלף הרבה יותר מפותח מבחינה זו מאשר האדם. במילים אחרות האדם מאד מפגר בתכונה זו. כך צריך לראות את הדברים. המושג "מפותח" כפי שאמרתי מתייחס לתכונה מסוימת. מח האדם מפותח ביחס למח העכבר(אך גם מח האדם מפותח רק מבחינות מסוימות -- חשיבה אבסטרקטית למשל. בניסיון שנערך לאחרונה ביפן על שישה שימפנזים. הסתבר כי מבחינת זיכרון השימפנזים הרבה יותר "מפותחים" מאשר האדם. אני מצרף את הסירטון המסכם את הניסיון) . והדוגמאות בעולם החי המביעות רעיון זה הן רבות מאד.אני מקוה שהסברתי את העינין בכך.
https://rcpt.yousendit.com/656113014/c209731e23885670d5d5b97219e24314
בברכה,
פרופ' יואל רק
רפואה
אוניברסיטת תל אביב
ממה נובע ההבדל בין בע"ח הומיאותרמיים בע"ח פוקילותרמיים. אני מבינה שביצורים שיודעים לווסת את טמפ' הגוף, התהליך המסייע הוא נשימהתאית. גם ביצורים פויקילותרמים מתקיים תהליך הנשימה התאית. אם כך ממה נובע ההבדל בין שתי קבוצות בעלי החיים?
דבי
שלום דבי,
באתר "בשער ברשת" נשאלו בעבר שאלות רבות בנושא שאלתך. חיפוש הערך
"פויקילותרמים" לדוגמא יוביל אותך למגוון התשובות. להלן קישור לשתיים מהן:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2038
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=805
נשמח לעמוד לשרותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
מדי שנה, בעת הוראת האבולוציה עולה השאלה: "איך המדענים יודעים" מהו גיל כדור הארץ? מה גיל שיכבה בסלע? מהו גילו של מאובן?
האם אפשר לקבל מידע שיסייע להסביר זאת לתלמידים?
תודה, אילנה
לצוותי מחקר המבצעים חפירות שמטרתן חיפוש מאובנים מצרפים גם גיאולוג, שתפקידו להעריך את הטופוגרפיה של האתר ולספק מידע על תצורתה. קביעת גילם של המאובנים ישירות באמצעות הממצאים עצמם או בעקיפין על ידי שימוש בדגימות סלע שהן שהמאובן נמצא בהקשרן נעשית בשיטות שונות, נמנה מספר דוגמאות לשיטות כאלה.
שיטה זאת מבוססת על התכונה של יסודות רדיואקטיביים לא יציבים לאבד אנרגיה מגרעין האטום ולהפוך ליציבים יותר. לתכונה זאת קוראים דעיכה של יסודות רדיואקטיביים. והיא מתרחשת בקצבים קבועים וידועים. בהסתמך על זמן מחצית החיים של יסודות אלה, שנמצאים בכמויות קטנות בדגימות של סלעים ושל מאובנים אפשר להעריך את גילם. ברור, שהתנאי לשימוש בשיטה הזאת הוא הימצאותם של יסודות אלה בממצאים בכמויות שניתן לבודד ולמדוד. דוגמאות אחדות ליסודות המשמשים בשיטה הרדיומטרית כוללות איזוטופים מסוימים של אורניום הדועכים לאיזוטופים של עופרת, רובידיום הדועך לסטרונציום (משמש לתיארוך סלעים שגילם מעל 100 מיליון שנה) ואשלגן הדועך לארגון (משמש לתיארוך סלעים שגילם פחות מ-60 מיליון שנה).
יסוד אחר שהשימוש בו נפוץ בשיטה הרדיומטרית הוא הפחמן. שלושה איזוטופים* של פחמן קיימים בטבע: פחמן 12 הוא השכיח ביותר (99% מהפחמן בטבע), פחמן 13 מהווה כמעט 1% ופחמן 14 הוא הנדיר ביותר. הפחמן האטמוספרי מוצא בסופו של דבר את מקומו בגופם של צמחים ובעלי חיים כתוצאה מתהליך הפוטוסינתזה. עם מותם, דועך פחמן 14 ברקמותיהם ועל ידי הערכת שארית איזוטופ זה בדגימה אפשר להעריך את גיל המאובן. שיטה זאת יעילה לתיארוך של עד 50 אלף שנה.
* איזוטופ הוא אחד המופעים האפשריים של יסוד מסוים בטבע. האטומים של איזוטופים שונים
של אותו יסוד זהים במספר הפרוטונים והאלקטרונים שלהם, אך נבדלים במספר הניטרונים.
2. פלאומגנטיזם (Paleomagnetism)
בזמן יצירתם, סלעים מכילי ברזל מקבלים תכונות מגנטיות שהן תוצאה של השדה המגנטי של כדור הארץ של אותה תקופה. במובן זה, הסלע הופך למין מצפן, המתעד את האוריינטציה של השדה המגנטי. כיום, כיוון השדה המגנטי של כדור הארץ הוא כלפי מטה בחצי הכדור הצפוני וכלפי מעלה ביצי הכדור הדרומי, ובאופן מחזורי הוא משנה את הקוטביות שלו. היפוכים אלה של הכיוון הם למעשה סַמָּנים מצוינים של זמן גיאולוגי.
3. תיארוך המבוסס על חומצות אמיניות
שיטת תיארוך מעניינת זאת מבוססת על התכונה של אורגניזמים לייצר חומצות אמיניות "שמאליות"*. לאחר מותם, הופכות החומצות את "כיוונן" ומשתנות לחומצות "ימניות". לתהליך זה קוראים רצמיזציה (racemization) ולתערובת החומצות, "שמאליות" ו – "ימניות" קוראים רצמאט (racemate). במאובנים מתקיים למעשה שיווי משקל בין שתי הצורות, ומהזמן הדרוש להגיע לשיווי משקל ניתן להסיק את גילו של המאובן. נציין, שזמן זה תלוי גם במין האורגניזם וגם בטמפרטורה של התהליך.
בברכה,
אסף מרום
דוקטורנט לאבולוציה של האדם
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
האם יש יתרון אבולוציוני לכך שהסינים הם מלוכסני עיניים?
תודה
1. אינני יודע.
פרופ' יוסף נוימן
הפקולטה למדעי החיים
אוניברסיטת תל אביב
בהמשך למאמר בנושא ייצור אנזים מלאכותי ותהליך ה"אבולוציה המזורזת"
באיזה מידה ניתן להשליך ולהסיק בין תהליך אבולוציוני מזורז זה, לבין התהליך האבולוציוני הטבעי המתרחש לאורך אלפי ומליוני שנים? כלומר, עד כמה אפשר ללמוד מתהליכים מזורזים אלה בהם סקלת הזמן שונה?
תודה.
שלום וגיה,
להלן שני מאמרים שנשלחו ע"י פרופ' דן טאופיק מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע, העשויים לענות על שאלותייך.
מה הופך אנזימים ל "פועלים מולקולריים" יעילים כל כך
בברכה,
"בשער ברשת"
שלום
במסגרת עבודת ביטופ
השוו תלמידותי ארבעה מפנים של עץ שיטה רחב נוף
בבדיקה נמצא שעלי המפנה הדרומי הם הגדולים והכהים יותר (הבדיקה מסתמכת על הרבה חזרות)
אנחנו ציפינו שדוקא עלי המפנה הצפוני יהיו גדולם יותר בתור עלי צל
האם יש לכך הסבר
תודה נאוה
שלום נאוה,
שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3095
נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
"בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל"
ללא קשר לטיב ההבדלים בין שני המפנים (אור או טמפרטורה) - מדוע נמצאים
הבדלים בפריחה, האם אין העברת חומרים בין האזורים השונים של העץ?
ואם כן, למה יהיו הבדלים בפריחה בשני המפנים? העץ הוא אורגניזם אחד. לא?
תודה
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום
תלמידי שואלים לגבי התאבדות בחיות, האם ישנן חיות כלשהן שמתאבדות מסיבה זו או אחרת ?
אם כן אילו הן ?
תודה עפרה
ד"ר עדי גנץ
בית הספר לרפואה וטרינרית
האוניברסיטה העברית
היום התפרסמה כתבה בהארץ שכימיקלים שנטמעו בשרשרת המזון, באזורים
הארקטיים הובילו ללידה מוגברת של בנות- כיצד
להלן תשובתי לשאלה בדבר השפעה אפשרית של זיהום סביבתי על לידה של מספר גדול יותר של בנות
שאלה ספציפית זאת לגבי בני אדם היא מחוץ לתחום הידע שלי. עם זאת מוכרות התופעות במינים רבים של השפעות שונות על היחס בין זכרים לנקבות בין הצאצאים היכולות לגרום לסטיות מהיחס הנפוץ של שיוויון בקירוב.
בין הגורמים המשפיעים: מעמד חברתי בקבוצה או באוכלוסיה, מצב התנהגותי, גיל ומצב תזונתי, מרכיבים גנטיים, של אחד או שני ההורים, תנאי הדגירה של הביצים, ועוד. המנגנונים המשפיעים שונים מאד, חלקם מוכרים ומובנים וחלקם אינם מובנים, בהתאם למנגנון קביעה הזוויג של הצאצאים, ואין המקום כאן לנסות להציג פירוט מלא.
אם הידיעה מייצגת תופעה אמתית, אפשר לשער שחמרים מסויימים בסביבה המזוהמת יכולים להשפיע באופן סלקטיבי על אחד או יותר מתהליכי קביעת הזוויג באדם. למשל, פגיעה סלקטיבית בתאי הזרע נושאי כרומוזום Y היוצרים בהפריית הביצית עובר זכר, או פגיעה סלקטיבית בעוברים הזכריים במהלך ההיריון.
אני מקווה שתשובתי תורמת להבנת הנושא.
בברכה
פרופ' דן כהן
המחלקה והחוג לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
והמרכז לרציונליות והחלטות אינטרקטיביות
האוניברסיטה העברית
הפרייתם משנים את צבעם? מעניינת אותי גם תשובת מומחה. (אנחנו העלנו ביחד
אפשרות אך אנו רוצים חיזוק!) תודה, אורית
שלום ענת,
השאלה היא ,אכן, מעניינת.
ההגיון הבילוגי הוא כמעט בכל המקרים – חסכון באנרגיה. במקרים כאלה היעילות היא פועל יוצא של "אבולוציה משותפת" או מקבילה של המאביקים ושל אותם צמחים. הצמח "מעוניין" שהמאביק יבקרו לעתים תכופות והוא משתמש בכמה טכניקות בכדי למשוך את המאביק כמו צוף, צבע הפרח, ריח מושך וכו'. חרק שיבקר פרח שכבר בקרו אותו ולא יקבל את התגמול שלו עלול ללמוד מהר מאוד מהנסיון ולהפסיק לבקר את אותו צמח מה שיפגע בייצור הזרעים ובתרומתו הגנטית של הצמח לדור הבא. על ידי שנוי הצבע שבא מייד אחרי ההפריה הצמח מסמן את אותם פרחים שכבר ביקרו בהם המאביקים והתבצעה בהם ההאבקה וההפריה. המאביק "יודע" שאותם פרחים שלא שינו את צבעם הם אלה שמתגמלים אותו ועל ידי ביקור בצמחים אלה ולא באחרים הוא הופך ליעיל יותר. הוא אוסף יותר צוף או אבקה בפרק זמן נתון. זה שהוא מבזבז פחות אנרגיה על האיסוף נותן גם לו יתרום אבולוציוני.
המנגנון הזה קיים בצמחים רבים באחדים, משתנה צבע הכותרת כולה ואילו באחרי הצמח "מסמן" את הפרח המאבק בסמן צבעוני (כמו למשל בפרחי תורמוס). השתנות הצבע מתחילה בהפרשת אתילן הגורם לאינדוקציה של הנתיב הביוכימי המתחיל באנזימים "צ'לקון סינתאז"
(CHS)וצ'לקון איזומראז" והפעלת תהליך יצירת הפיגמנטים האנתוציאנינים. אם עוטפים את התפרחת ומונעים את ההאבקה ישנם צמחים שבהם הפרח לא ישנה את צבעו. במקרים אחרים ישתנה הצבע בכל זאת עם הזמן כאשר יתחילו תהליכי ההזדקנות אם כי התהליך עצמו יתאחר באופן משמעותי. להלן דוגמאות : תורמוס ההרים, קסאלפיניה, תורמוס א"י ולנטנה.
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
ד"ר אבנר כהן
גינון וצמחי בית
מכון וולקני
בהירים.
שלום מיקה,
מצ"ב קישור לתשובה שניתנה בנושא זה
בעבר באתר "בשער ברשת":
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=269
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מקובל להגיד שגיל ההתבגרות מתחיל מוקדם יותר כיום מאשר בדורות עברו, בעקבות שינויים בתזונה, בתרבות, בפעילות גופנית כו'. כיום מקובל גם להגיד שגיל ההתבגרות כיום מתחיל בגילאי 12-13 (לגברים ונשים בהתאם). אם כן, ע"פ הנתונים הנ"ל ניתן להסיק שגיל ההתבגרות בעבר היה מאוחר יותר מגילאים הללו. אבל, האם זה אכן כך? ע"פ התלמוד ומקורות יהודים אחרים, גיל ההתבגרות מיוחס תמיד בדיוק לאותם גילאים, 13 לגברים, ו12 לנשים!
אם כן, איך באמת השתנה זמן גיל ההתבגרות בעידן המודרני, והאם אכן מדובר בשינוי מדיד?
אני כותבת פעילויות לתלמידים במתמטיקה ואני מבקשת לכלול אינפורמציה נכונה מהטבע. ברצוני לדעת כמה זמן נמשך כל שלב במהלך התפתחותם של פרפרים מהביצה דרך הזחל הגולם ועד הפרפר לגבי שניים או שלושה פרפרים שנמצאים באותו מקום בטבע.
לא הצלחתי למצוא את המידע באינטרנט.
תודה
שלום לכם.
תלמידתי מעוניינת לחקור בעבודת הביוחקר שלה על מידת האללופתיה שקיימת בצמח זה.
לקרוב משפחה של צמח זה הטיון הדביק מפריש חומרים רבים שמהווים מעכבי נביטה לזרעים. יש מספיק מאמרים שעוסקים בכך. אלא שהיא לא מצאה שום דבר שקושר טיונית החולות לאללופתיה מעבר לידע שלה אודות התנהגות תוקפנית שדוחקת צמחיה אחרת וקרבת משפחה לטיון דביק. האם קיימים מאמרים שמתארים מחקרים שנעשו על צמח זה בהקשר של אללופתיה?
אם לא האם ידוי מהם החומרים שגורמים לאללופתיה בטיון הדביק ועל אילו מנגנונים הם משפיעים בצמחים הנדחקים? אולי ייתכן וחומרים אלה מצויים בטיונית החולות וזה יהווה בסיס ביולוגי מספיק על מנת לחקור את הטיונית.
תודה על תשובתכם,
ליזה
שלום
יש הרבה מאמרים מדעיים בנושא.
חיפוש ב GOGLE SCHOLAR יניב תוצאות נוספות.
גידי נאמן
פרופ' גידי נאמן
ביולוגיה אבולוציונית וסביבתית
אוניברסיטת חיפה
שלום אביבה,
אכן ניתן למצוא מאובנים, ואפילו נחמדים מאוד, באבני צור.
בברכה,
פרופ' אביתר נבו
המכון לאבולוציה
אוניברסיטת חיפה
מדוע עטלפים ישנים הפוך?
האם גם הלידה מתבצעת כשהם הפוכים?
אם כן, כיצד?
איך קרה שעטלפים הם היונקים היחידים שפיתחו יכולת תעופה?
ממה זה נבע?
מאיזו חייה קדומה התפתח?
תודה מראש
יותם
שלום יותם,
תשובה לשאלותיך תוכל מצוא בקישור שלהלן:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4601
נשמח לסייע בשאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
האם יש הסברים מפורטים ליתרון הביולוגי של קיום מין נוסף - הזכר?
תודה, דליה
שלום דליה,
אני מניח שהשאלה היתה לגבי מין (זוויג) sex ולא מין Species.
אם כך, השאלה
היא מה גרם למעבר מהתרבות אל-מינית להתרבות מינית.
יותר מבחינת "ההשקעה". אחת ההשערות היא שההתרבות המינית מאפשרת מיגוון גדול יותר של צאצאים , מה שמעלה סיכוי של הסתגלות בתנאים משתנים.
פרופ' יוסף נוימן
הפקולטה למדעי החיים
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב
תודה על התגובה המפורטת והמקצועית
ברצוני לשאול דבר נוסף:
מהן העדויות לטווח המצאותם של דינוזאורים על פני כדור הארץ? 65 - 250 מיליון שנה
תודה
איתי
העדויות להמצאות דינוזאורים באות רובן ככולן ממאובנים. בכדי להבין את
קבוצת הדינוזאורים אלינו להבין גם כמה מושגים בטקסונומיה ובגיאולוגיה. כל היצורים בטבע "מסודרים" בהיררכיה הולכת ויורדת מממלכה (kingdom); מערכה (phylum); מחלקה (class); סדרה (order); משפחה (family); סוג (genus); ומין (species). האדם לדוגמא שייך לממלכת החי (Animalia), מערכת המתירניים (Chordata), מחלקת
היונקים (Mammalia), סדרת הקופים (Primates), משפחת קופי האדם (Hominidea), סוג אדם (Homo) ומין נבון (sapiens). הדינוזאורים שייכים למחלקת הזוחלים, ובתוכה לתת מחלקה (Infraclass) הנקראת ארכאו-זאור-מורפה (archosaurmorpha). תת מחלקה זו כוללת גם את התנינים ואת ממשיכי דרכם של הדינוזאורים – הציפורים. ישנם מספר מאפיינים המייחדים את הדינוזאורים מהתנינים, לדוגמא: צורת נישאת הגוף על הרגליים. בעוד שאצל התנינים הרגליים בולטות מצידי הגוף, אצל הדינוזאורים הרגליים ירדו ישר כלפי מטה. בצורה זו יכלו לשאת משקל רב יותר ולנוע מהר יותר. הבדל זה והבדלים נוספים ממקמים את הדינוזאורים בענף נפרד משאר הזוחלים. ראשית הופעת הדינוזאורים הוא בעידן הטריאס (Triassic) שהחל לפני כ-250 מליון שנים. חשוב לציין כי העידן שקדם לטריאס, הפרם (Permian) הסתיים בהכחדת ענק, הגדולה ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ. בהכחדה זו נעלמו כ-95% מהחיים על פני כדור הארץ, בים וביבשה, וכולל סדרות גדולות של חרקים וצמחים שאינם נפגעים בדרך כלל באירועי הכחדות. הכחדה זו הייתה כל-כך קטסטרופלית שבמשך 10 מליון שנים לא נוצר פחם- דבר המלמד כי הביומסה של החומר הצמחי הייתה כה נמוכה עד שלא הייתה כמות מספקת של רקב שיכל לההפך לפחם. אולם מזלם הרע של 95% מהמינים על פני כדור הארץ היה מזלם הטוב של הדינוזאורים שיכלו להיכנס לנישות האקולוגיות הריקות ולהתפתח שם. הדינוזאור הראשון שאנו מכירים הוא ה-האורפטור (eoraptor). הוא נתגלה בארגנטינה וגילו כ-230 מליון שנה. דינוזאור זה היה טורף קטן (בערך בגודלו של כלב זאב). כיום אנו מכירים יותר מאלף מינים של דינוזאורים, ומספר זה הוא ככל הנראה חלק קטן מהמינים שהתקיימו. הדינוזאורים נחלקו לשני סדרות: בעלי אגן דמוי לטאה (Saurischia) הכוללים את הטורפים המפורסמים כגון הטירנוזאורוס רקס ואת הדינוזאורים הגדולים ביותר כדוגמת ה-אמפיציליאס (Amphicoelias), שהגיע ככל הנראה לאורך של בין 40-60 מטר ושקל יותר ממאה טון.
הסוג השני היו הדינוזאורים בעלי אגן דמוי עוף (Ornithischia) שכלל דינוזאורים קטנים יותר ורובם ככולם היו צמחונים כדוגמאת הסטגוזאור (stegosaur), בעל השריון הגרמי שבלט מגבו. הדינוזאורים כקבוצה שלטו על פי העולם המזוזואי (mesosoic) במשך כ-165 מליון שנים.
הם כולם נעלמו בסוף תקופת הקרטיקון (Cretaceous) לפני כ-65.5 מליון שנים. הסיבה להעלמות עדיין שרויה במחלוקת. ההסבר המקובל הוא פגיעה של מטאור באזור יוקטן שבמסיקו. אולם ייתכן כי הדינוזאורים החלו להעלם עוד לפני כן, וישנן מספר עדויות (אם כי ברות מחלוקת) כי דינוזאורים המשיכו להתקיים כ-50,000 שנים לאחר פגיעת המטאור.
כך או כך העלמות הדינוזאורים אפשרה, כמו בהכחדה של סוף הפרם, פתיחה של נישות אקולוגיות חדשות והפעם מילאו אותם היונקים. חשוב לציין שהדינוזאורים כקבוצה היא אחת המוצלחות שהעולם ידע אי פעם- הם היו גדולים מאוד וקטנים מאוד, צמחונים וטורפים, חלקם חיו בלהקות ודגרו על ביצים. הם התקיימו על פני כל היבשות ובכל בתי הגידול. רובם של הפלאונטולוגים רואה במחלקת העופות כמחלקה בתוך קבוצת הדינוזאורים (קרובים של הטי-רקס ליתר דיוק), ובכך למעשה הדינוזאורים לא נכחדו- הם רק הפכו לציפורים.
אלון ברש
הפקולטה לרפואה החוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
ברצוני לקבל הסבר לעובדה שבחברות רבות , נהוג להטיל מום בחלשים. לדוגמא: ברית מילה לבנים (יהודים ומוסלמים) וברית מילה לבנות (אפריקה ) כפיתת רגלי בנות בסין הקיסרית, קעקועים שונים , אצל השיעים הלקאה עצמית, אצל הנוצרים נזירות וכמורה ויש עוד דוגמאות.
האם האדם שונה מבחינה האבולוציונית מבעלי חיים , בגלל תרבותו?. מה הטעם להטיל על ילדים מום קשה לכל החיים, לפעמים ממש קשים מנשוא. אחרי כמה מליוני שנות אבולציה , למה צריך לשנות סדרי עולם? היש תועלת במומים האכזריים? לא יכלו למצוא משהו יותר "הומני" ?
יעל בר
שלום יעל,
ד"ר נורית זיידמן
אנתרופולוגית המחלקה למנהל עסקים
אוניברסיטת בן גוריון
שלום רב,
א. כיצד עפ מציאת עצמות ניתן לדעת את גילה?
ב. כיצד במשך מיליוני שנים עצם נשמרת עד לכדי כמעט ללא שינוי?
ג. איך ניתן להוכיח את תורת האבולוציה. מדוע לדוגמא אורגניזם נראה כיום כמו שהוא נראה אולי כך "הוא נלד" ולא השתנה במהלך האבולוציה?
תודה
איתי
ממה שקראתי לא הצלחתי להבין, האם מדובר במגמה אקראית או דטרמיניסטית.
ממה שאני יודעת, דרך הורשת התכונות על פי דרווין היא אקראית, כאשר בעלי היתרון הסביבתי שורדים יותר וכך מפיצים יותר את תאי המין המכילים את האינפורמציה לתכונה. אבל בעיקרון מדובר בשינויים אקראיים ולא מכוונים, אז לפי מה שנמצא במחקר זה אמור לסתור את המנגנון על פי דרווין ולא לחזק. או שפשוט לא הבנתי.
בברכה שמחה
שלום שמחה,
להלן קישור למאמר שנשלח ע"י ד"ר אמיר ספיר ממעבדתו של פרופ' פודבילביץ בפקולטה לביולוגיה בטכניון אשר עורכת את המחקר בנושא האבולוציה.
בברכה,
"בשער ברשת"
שלום,
גן העמידות בחרקים נגד הדברה כימית נמצא בגנום החרק לפני השימוש בהדברה או שחלה מוטציה או שיחלוף וכך הגן הזה התפתח אחרי השימוש בהדברה ?
אודה לכם מאוד לתשובה.
האם סנפירים נחשבים "גפיים" ומדוע כנפי עופות נחשבים לגפיים וכנפי חרקים לא?האם זה נובע מההתפתחות? אם כן אשמח לקבל על כך פירוט. רב תודות, דורית
יש גוון רב ביותר של גפיים בעולם החי. לדוגמא לסרטנים גפי פה לתזונה, לחישה, להליכה וכו'.
סנפירים אינם גפיים במובן המקובל של המילה, למרות שישנם דגים שאצלם סנפירי החזה משמשים להליכה על מצע.
פרופ' יהודה בניהו
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
אשמח לדעת מהם הראיות החדשות לאישוש תורת האבולוציה.
תודה רבה,
ענת
ראוי להבחין בין עובדות מוצקות רבות המוכיחות את הקיום והפעולה של תהליכים אבולוציוניים בהווצרות והישתנות של עושר המינים והצורות בכל עולם החי , למשל הבדלים גנטיים אקולוגיים , פיזיולוגיים, והתנהגותיים אדפטיבים מהירים הנוצרים כתגובה לשינויים והבדלים בתנאי הסביבה. לבין שחזור המהלך ההיסטורי הייחודי של האבולוציה של מין מסוים או קבוצת מינים מסוימת, החסר מידע מספיק בהרבה מאד מהמינים והקבוצות שנחקרו.
חשוב לציין עם זאת כי מחקר יסודי באבולוציה מאפשר התקדמות מהירה וחשובה במידת ההבנה של התהליכים החשובים. ככל שיש יותר נתונים מפורטים לגבי כל התכונות החשובות של הקבוצות הנידונות, כך מתאפשר שיחזור יותר מדויק ואמין של מהלך האבולוציה שלה.
הקושי הגדול ביותר בהבנה ושיחזור של מהלך האבולוציה מתייחס לשינויים גדולים ומהירים ויצירת צירופים מוצלחים חדשים כמעט ללא ממצאים של צורות הביניים ההכרחיות לתיאוריה הדרווינית.
דרוין עצמו התייחס לקושי הזה בתיאוריה שלו, והציע את ההסבר המקובל גם על רוב החוקרים כיום:
צורות הביניים מופיעות ברוב המקרים בתנאים מיוחדים של שינויים גדולים במשטר הסלקציה, או של בידוד גיאוגרפי קיצוני של אוכלוסיות נפרדות בתנאים שונים. צורת המעבר מתקיימת לרוב לזמן קצר באזור מצומצם, ולכן הסיכוי למצוא שרידים מאובנים שלו די קטן ברוב המקרים. לאחר שנוצר הצירוף המוצלח הנדיר הוא מתפשט ומשתלט על האוכלוסייה במהירות. זאת כנראה הסיבה העיקרית לתהיות והספקות לגבי תקפות תורת האבולוציה;
לדעתי תישאר מידה גדולה של אי ודאות לגבי המהלך ההיסטורי המדויק של רוב התהליכים האבולוציוניים בעולם , מלבד לגבי כמה אוכלוסיות נבחרות שייחקרו במידה המפורטת הנדרשת.
אני מקווה שתשובתי עוזרת להבנת השאלה.
בברכה
פרופ' דן כהן
המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות והחלטות אינטרקטיביות
האוניברסיטה העברית
שלום,
כידוע, הרוב המוחלט של תוצרי כלאיים בבע"ח הם סטריליים.
רציתי לדעת מה המצב בצמחים לגבי פוריותם של תוצרי כלאיים? ומה הסיבה לכך?
(גמישות במערכי כורמוזומים?)
תודה.
Shalom,
Hybrids occur between closely related species
when there is no barrier in mating and in development of the zygote.
It is
true that hybrids in animals are usually sterile due to lack of homology in
their chromosomes and inefficient pairing between homologs during gamete
formation (at meiosis).
The same applies to plant, however, this is less
of a problem in all plants that have vegetative propagation.
There are case,
like in sunflower, where the hybrids between different species manage to produce
a few seeds and after a few generation, a new fertile hybrid (homoploid) species
can be formed.
More frequently, though, plant hybrids can overcome sterility
via chromosome doubling giving rise to a polyploid.
For example, the bread
wheat genome contains the genome of three different grass species and is a
fertile polyploid.
For more details, I suggest you check the wikipedia
entries on Hybrid (biology) and hybrid
speciation.
Best,
Avi
פרופ' אברהם לוי
המחלקה
למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע
שלום!
ברצוני לדעת האם ריח האלכוהול בא מהקיבה או מהריאות?
תודה רבה מראש
אנה
פליקס גוטספלד
גסטרונולוגיה
בית חולים קפלן
lower vertebrates like the reptiles ( letaot ) has the ability to regenerate unlike mammals by having stem cells in the organ that are induced after injury ,proliferate and differentiate to various tissues like muscle, bone ,cartilage and regenerate the entire organ in adults.
פרופ' אורי אורון
הפקולטה למדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
יובל שלום,
לשאול למה צב הולך לאט זה כמו לשאול למה ציפור עפה או למה האריה אוכל בשר או למה הארנבת רצה מהר, כך התפתח הצב במהלך האבולוציה. האסטרטגיה ההגנתית שלו התבססה על הגנת השריון ולא על מנוסה ולכן לא הייתה ברירה טבעית לכיוון של מנוסה.
גם מזונו הוא צימחי ולכן לא צריך לרדוף אחריו......
אגב , היום האסטרטגיה ההגנתית הזו היא בעוכריו, משום שצב חוצה כביש ומבחין ברכב שמגיע הוא נוקט בשיטת ההגנה שהתפתחה אצלו מיליוני שנה והוא מתכנס לתוך שריונו ולא בורח, והרכב פשוט דורס אותו....
גן זאולוגי
אוניברסיטת תל אביב
שלום פרופ' אשל,
בהמשך לתשובתך ( http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3095)
אבקש לדעת מה ההסבר להקדמת הפריחה בטמפרטורות גבוהות יותר?
תודה!
שרה.
דורשים מנת קור מתאימה על-מנת שיפרחו. ניתן לזרז תהליך זה ע"י אחסונם במקרר.
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
במפנה דרומי של עצי שיטה . הפריחה מוקדמת בכשבועיים מהפריחה במפנה הצפוני של אותם עצים . האם הסיבה היא , שבצד דרום של העץ יש יותר שעות אור, במיוחד בחורף?
תודה,
שרה
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב