שלום,

ידוע שגז בישול כבד מהאוויר ולכן נוטה להצטבר בגובה נמוך (ציטוט מויקיפדיה בערך גז פחמימני מעובה: הגז כבד מן האוויר, ולכן בנזילה ממכליו הוא זורם צמוד לרצפה ונוטה להתרכז במקומות נמוכים כגון מרתפים, ובכך לגרום בהם לסכנת חנק כתוצאה של חוסר חמצן ולסכנת פיצוץ של הגז.) אני מניח ש"כבד מהאוויר" הכוונה למסה מולרית (58 גרם למול לגז בוטאן בהשוואה ל14 גרם למול לחנקן) אבל אם כך מדוע באטמוספירה הפחמן הדו חמצני לא שוקע למטה שהרי מסתו המולרית גדולה מאשר החנקן והחמצן? מצאתי כאן בהתייחסות לשאלה דומה http://chemistry.stackexchange.com/questions/61140/heavy-and-light-gases-in-the-atmosphere חישוב של השיעור היחסי של הפחמן הדו חמצני באוויר לפי הגובה באטמוספירה שמצא הפרש של %6 בין גובה 0 לגובה קילומטר. אם נעשה את אותו חישוב על גז הבישול נמצא שההפרש בין ריכוזו ברצפת החדר לריכוזו סמוך לתקרה הוא מזערי. אם כך מה הסיבה לכך שגז הבישול שוקע למטה והפחמן הדו חמצני לא? אודה מאוד לתשובתכם.

צבי.