שלום לפרופ אורי שמיס
קראתי בעניין את תשובתך המעניינת. במאמר שפורסם בכתב העת גלילאו ( מאת רוני לפשיץ 1997) נכתב כך: בתנאי כבידה, כוח הכובד מושך את הדם כלפי הרגלים. מסיבה זו הלב מפעיל מאמצים ניכרים לשאיבת הדם אל חלקי הגוף העליונים. בתנאי מיקרו-גרביטציה, חל גידול בכמות הדם המוזרמת לפלג הגוף העליון, שכן כח הכובד אינו מתנגד למאמצי הלב. כתוצאה מכך פני האסטרונאוטים תופחים, הרגלים נעשות צרות יותר. הלב מתאמץ פחות והקצב יורד ב-10 פעימות לדקה.
במצב כזה לדעתי, יעלה לחץ הדם הריאתי וגם בעורק (י) הראש, האם זה נכון?
אם קצב הלה יורד אז תפוקת הלב יכולה לעלות, רק אם נפח הפעימה יעלה. מאידך הלב מאבד במשך הזמן מסת שריר עם הזמן תרד תפוקת הלב . ולא תעלה.
אשמח לתגובתך ולמידע נוסף.
תודה, יעל בר