במסגרת מעבדה בשיעורי הכימיה (כיתה יב) השרינו גרעיני תירס(פופקורן לא מוכן) למשך 20 דקות במערכות שונות. א. במים. ב.בתמיסה חומצית בשלושה ריכוזים שונים. ג.ללא השרייה.
 לאחר מכן הוצאנו את הגרעינים מהנזולים, ניגבנו אותם, הכנסנו לכמות זהה של שמן בתוך כוס והצבנו על פלטה חשמלית.
מובן שהגרעינים שלא טופלו בקעו לאחר זמן קצר(כ20שניות). לאחר כשמונה דקות בהן לא קרה כלום, בקעו הגרעינים בכל הכוסות בערך באותו הזמן, אבל אלו ששרו במים נפתחו במידה זניחה ואילו בשלוש המערכות בהן הגרעינים הושרו בסביבה חומצית- ככל שריכוז החומצה היה גבוה יותר, הגרעינים נפתחו בצורה חזקה יותר.
 

לא ברור לנו וגם למורה למה הסביבה החומצית הגנה על קליפת הגרעין אשר נפגמה בסביבה מימית.
לתשובתכם נודה.
נויה כהן, הגר דדון, מיה מינס ואלונה בלום.