חלק מהחומצות האמיניות אשר נושאות מטען יכולות להשתתף בקשרים יונים ליצירת תרכובות יוניות, לדוגמא מונוסדיום גלוטמט שהקצה הקרבוקסילי המיונן של קבוצת ה-R שלו משתתף בקשר יוני עם אטום נתרן .
למונוסודיום גלוטמט יצא שם רע מכיוון שהוא גורם לתופעות נוירולוגיות באנשים הרגישים אליו. השאלה שלי איך זה יכול להיות שהוא יוצר תגובות חריגות בגוף אם כאשר מונוסודיום גלוטמט מגיב עם מים הוא ישר מתפרק לקטיון הנתרן והאניון גלוטמט כך שמקבלים חומצה גלוטמית בדיוק כמו שאנו צורכים אותה דרך אכילת חלבונים ?
בנוסף גילו שהוא לא מעלה את לחץ הדם למרות שהוא מכיל נתרן, מדוע הנתרן במלח בישול עלול לגרום לעליית לחץ דם והנתרן במונוסודיום גלוטמט לא גורם לעלייה בלחץ הדם אם בסוף בשניהם הנתרן מסתובב בדם בצורת הקטיון שלו?
תודה רבה,
תומר