שלום, שמי יובל יוסף מיבנה ושלחתי לכם לא מזמן שאלה. השאלה ששלחתי אליכם הייתה על החומרים האנטיביוטיים בשום ובבצל שמעכבים את גדילת החיידקים. (המשך השאלה שלי מתחת להעתק התשובה שלכם).
התשובה ששלחתם לי היא זאת:
פסטר נוכח ב-1858 כי שום הגינה מכיל חומרים בעלי פעילות אנטי-בקטריאלית. מיצויי שום שמשו במהלך מלחמת העולם הראשונה לחיטוי ולמניעת גנגרנה (נמק של רקמות). פעולתו האנטי-חיידקית, אנטי-פטרייתית ואנטי-נגיפית הוכחה בניסויים במבחנה, אך קשה להוכחה בבני אדם. דוגמה להצלחת ניסוי בבני אדם: ניסויים קליניים בהם נשטף הפה בתמיסה המכילה 2.5% מיצוי של שום העלו כי הטיפול הועיל אך המטופלים התלוננו על הטעם והריח הדוחה. השום והבצל מכילים מרכיבים מכילי גפרית שיש להם פעילות ביולוגית, כגון: diallylsulphide . פציעת התאים של השום (ע"י חיתוך, לעיסה, כתישה וכד') גורמת למגע בין האנזים אלינאז וחומצת האמינו אליין ולפירוקה. מתקבלים אליצין וחמרים אחרים מכילי גפרית (חומרים נדיפים התורמים לריח ולטעם האופייניים ולתכונות הפרמצויטיות). חשיפה לאוויר מעודדת את המשך הפירוק ויצירת diallyldisulphide בעל התכונות האנטיבקטריאליות וחיזור הציסטאין יגרום לפירוק הקשרים הדיסולפידיים (קשר קוולנטי יחיד המתרחש בין שתי קבוצות תיול. הקישור נקרא גם קשר-SS) בחלבוני החיידקים. מחקרים העלו כי האליצין ותיוסולפונטים המסונתזים ברקמות הפצועות של שום ושל בצל אחראים לעיכוב הגדילה של חיידקים ולתכונות הבקטריוצידיות של השום. כך גם אג'ואן וחמרים אחרים מכילי גפרית המשתחררים בתהליכים אלה .
המנגנון האנטיבקטריאלי כולל מספר פעילויות, כגון: עיכוב התחרותי של אליצין עם אנזימים מכילי sulphydryl (קבוצת סולפידריל שהיא בעלת R שקשור ל-SH), עיכוב הספציפי של סינתזת RNA בקטריאלי ע"י אליצין ועיכוב של סינתזת שומנים המשתתפים בבניית הממבראנות – כך נגרמים נזקים לדופן התא.
בפיסקה האחרונה של תשובתכם כתבתם שני דברים שסותרים אחד את השני "ועיכוב של סינתזת שומנים המשתתפים בבניית הממברנות-כך נגרמים נזקים לדופן התא."
השאלה שלי היא כזאת: הפגיעה בחיידקים נעשת בקרום של החיידקים או בדופן? זה לא ברור מתוך התשובה שלכם ואני ושותפותיי צריכות את זה לעבודת הביוחקר שלנו.
אשמח לתשובה, תודה מראש.