בחומש ויקרא פרק י"א נזכרים 4 בעלי חיים עם סימן טהרה אחד בלבד (מתוך שניים): גמל, שפן, ארנבת וחזיר.
לשאלה מדוע נזכרו דוקא אלו, משיב הרמב"ן שם: "מפני שאין אחרים בעולם בסימן האחד לבדו".
דהיינו הם היחידים בעולם שיש להם סימן טהרה אחד, ולכן התורה מציינת אותם.
לדעתי זו תשובה מאוד מיוחדת ומחייבת. שאלתי היא: האם היא נכונה?
מכיוון שהשפן והארנבת אינם מעלים גירה, יוצא שיש להם שני סימני טומאה.
ומכאן שרק לגמל ולחזיר יש סימן טהרה אחד, מבין כל החיות והבהמות בעולם. האם זה נכון?