במהלך ניסוי בביולוגיה בדקתי את השפעת סוג הסוכר גלקטוז וסוג הסוכר סוכרוז על תהליך תסיסת השמרים , תחילה השערתי הייתה שהגלקטוז יהיה יותר נגיש לשמרים מפני שהוא חד-סוכר ושתיהיה שם יותר תסיסה מאשר במבחנה עם הסוכרוז, הסוכרוז הוא דו סוכר ולכן ציפית שתיהיה פחות תסיסה כי הוא פחות נגיד לשמרים שצריכים לפרק אותו לחד סוכרים . אך במהלך הניסוי ראיתי את התוצאות ונפעמתי לגלות כי התוצאות סתרו את הידע הביולוגי שלי בנושא, במבחנות עם הסוכרוז הייתה תסיסה רבה בעוד במבחנות עם הגלקטוז הייתה תסיסה מועטה , יש לציין שריכוז הגלקטוז והסוכרוז היו שווים(30%) דרך המדידה שלי הייתה בעזרת פליטת פד״ח, כל מבחנה סתמתי בעזרת מזרק עם בוחנה אשר שומנו מראש. . האם לתוצאות אלו יש הסבר הגיוני ?