שלום לכם,
במסגרת עבודת ביוחקר, תלמידותי בדקו את השפעת ריכוז הלקטוז בחלב על תסיסת חיידקי חומצת חלב. כדי ליצור ריכוזי לקטוז שונים, התלמידות הדגירו את החלב לפרקי זמן שונים עם האנזים לקטאז, ולאחר מכן הרתיחו את החלב בכדי לעזור את פעילות האנזים. אחרי שהחלב התקרר הוספו חיידקי חומצת החלב. כדי לוודא שכמות הלקטוז השתנתה, בדקו התלמידות את השינוי בריכוז הגלוקוז בחלב, ואכן ראו כי ככל שהחלב הודגר יותר זמן על לקטוז, כך ריכוז הגלוקוז עלה.
לאחר מספר ימים בדקו התלמידות את השינוי ברמת החומציות של החלב, את נפח הנוזל ואת מסת מוצקי הקזאין.
התוצאות הראו כי ככל שהיה פחות לקטוז, כך היה יותר נוזל ופחות משקע.
מצד אחד, התוצאות תאמו את השערת התלמידות. מצד שני, עלתה עכשיו שאלה חדשה – הלקטאז פירק את הלקטוז לגלוקוז ולגלקטוז. הגלוקוז הוא מקור אנרגיה עדיף, אז איך זה שהחיידקים לא ניצלו אותו? היינו מצפים שדווקא ככל שיש יותר גלוקוז כך תהיה יותר תסיסה.
האם חיידקים לקטובצילים מעדיפים לקטוז על גלוקוז? אם כן, מדוע? מה מנגנון הפקת האנרגיה שלהם? האם יש הבדל בחדירות הקרום לגלוקוז בהשוואה ללקטוז?
אשמח אם תוכלו לענות לנו על השאלה, או להפנות אותנו למקורות מידע.
תודה רבה!