קודם כל, תודה על התשובה. די חיפשתי מקורות המתייחסים להיבט זה, ללא הצלחה יתרה. גם ספרי לימוד רבים לא מתייחסים לזה, בעברית ובאנגלית. אז, אשמח מאוד לקבל מקורות שאת יודעת עליהם, כמו למשל, כאלה המפרטים את הנסיונות של השניים, כמו שאת מתארת. אגב, השניים, קיבלו פרס נובל על גילויים, משום שהיתה זו הראיה הניסויית הראשונה למודל של בוהר.

לגופו של עניין,

א. חשדתי בכיוון אותו ציינת בתשובתך, אבל הדבר אומר שצפיפות אדי הכספית מגדילה את שטח החתך לפעולה, כלומר מגדילה את ההסתברות ליחידת זמן שאלקטרון נתון יתנגש בדרכו באטום כספית. עם זאת, ישנה, בכל זאת, הסתברות לחמיקה מכל התנגשות בדרכם של אלקטרונים מסוימים ! מדברייך משתמע שהם דאגו לצפיפות שעבורה הסתברות זו זניחה, אבל היא בכל זאת קיימת. אם כך, איפה ניתן לראות התייחסות כמותית לקשר בין הסתברות זו לבין הצפיפות ? זה נראה היבט מאוד מעניין, מבחינה קוונטית (אם כי שייך לדיון מתקדם יותר).

ב. מצד שני, צפיפות גדולה מדי מוסיפה לאינטראקציה האפקטיבית של אטומי הכספית, ומשנה בכך את מבנה הרמות. איך הצליחו השניים 'ללכת בין הטיפות' גם כאן ?

בברכה,

בנצי