זאולוגיה בתנ"ך

בס"ד



שלום רב!


להלן שני כללים ממקורות יהודיים :





  1. 4 בעלי החיים היחידים בעולם אשר סימני הטהרה: העלאת גירה, הפרסת פרסה ושסיעת שסע יכולים לבוא אצלהם בניפרד הם: החזיר, השפן, הארנבת והגמל (הרמב"ן ויקרא יא' 4-8)

  2. לכל דג בעולם בעל קשקשת יש גם סנפיר, אך לא להיפך (מסכת נידה דף נא' ע"ב)


כמומחה בתחום זה ,





  • האם כללים אלה מחייבים ?

  • האם יש בידיעת כללים אלה בזמן התנך/התלמוד להראות על תבונה אילעית כלשהיא ?


בתודה מראש ! אביתר.

דילוג לתוכן