`השפעת תמיסת הסוכרוז על קצב הנשימה התאית בשמרים`

בס"ד. שלום וברכה, חברתי ואני חוקרות את 'השפעת תמיסת הסוכרוז על קצב הנשימה התאית בשמרים', ע"י ניסוי שערכנו. אודה לך אם תוכלי להשיב לנו על שאלה שנתקלנו בה ומונעת מאיתנו את המשך כתיבת העבודה, כאמור שאלת המחקר שלנו היא: 'השפעת תמיסת הסוכרוז על קצב הנשימה התאית בשמרים'. בשלושת הניסויים שערכנו הייתה מגמת עלייה, כלומר: ככל שרמת הסוכרוז עלתה מ-0 גרם עד 0.4 גרם , כך נפח פליטת הפחמן הדו חמצני עלה, משמע קצב הנשימה התאית בשמרים. אך בריכוז סוכרוז של 0.5 גרם הייתה ירידה בפליטת נפח הפחמן הדו חמצני, אנו משערות כי הירידה נבעה כתוצאה מריכוז גבוה של סוכרוז (0.5) אשר גרם ללחץ האוסמוטי המצוי בתא וברגע שהתא "סובל" זה גורם נזק לתא וכתוצאה מכך מתעכבת פעולת האנזים בתא. הסיבה השנייה שאנו משערות שגרמה לירידת נפח הפחמן הדו חמצני הינה, ריכוז הסוכרוז הגבוה שגרם לשינוי בריכוז הPH בתא הגרם לעליה או ירידה (אנו לא יודעות אם זה גרם לעליה או ירידה, נשמח לעזרתך, אם הדבר נכון מהו הטווח האופטימלי של רמתPH בתא השמרים?, כידוע לנו מהספרים, כי אצל האדם רוב האנזימים בגוף פעילים בצורה מיטבית בטווח שבין 6-8) שגרמה לפגיעה באנזימים. על כן, לא היה זירוז/פירוק של הסוכרוז בתא ולכן חלה ירידה בפד"ח. האם השערותינו נכונות?

 תודה מראש.

כתיבת תגובה