שלום רב. אני תלמידת כיתה י"ב ונושא הביוחקר שלי הוא השפעת סוכרים על קצב התסיסה הכוהלית בשמרי אפייה. בדקנו את השפעת 5 סוכרים שונים: גלוקוז, עמילן, סוכרוז, לקטוז ומלטוז.
בארבעה מהסוכרים התוצאות היו צפויות: קצב התסיסה בגלוקוז היה המהיר ביותר, לאחריו סוכרוז, אחריו לקטוז ולבסוף עמילן.
עם זאת, אני מתקשה להבין את תוצאות הבדיקה עם המלטוז: התוצאות הראו שקצב התסיסה בהשפעת המלטוז איטי יחסית, בממוצע אפילו יותר מלקטוז. תוצאות אלה מוזרות בעיניי כי ידוע שלקטאז אינו נוכח בכמויות משמעותיות בשמרים לעומת מלטוז, כי ממה שמצאתי, ישנה פעילות של האנזים מלטאז המפרק מלטוז ברמה שאכן תזרז את קצב פירוק המלטוז, לכן לא ברור לי למה קצב התסיסה יהיה כה איטי. האם מדובר בכשל בניסוי או שיש גורם כלשהו המגביל את התסיסה בנוכחות מלטוז?
תודה מראש