שלום רב,
בניסוי שעשינו בזרעים מותפחים שהוקפאו והופשרו נמצא שקצב הנשימה התאית היה גבוה יותר.דרך הבדיקה היתה מדידת פד״ח שנפלט ע״י סתירת החומצה שנוצרה בנוכחות פנול פתלאין. ההסבר שחשבתי עליו היה הרס הקליפה שאפשר דיפוזיה של פד״ח בקצב גבוה יותר. ייתכן שהקליפה וחומרי התשמורת מגנים על העובר ועל כן עם ההפשרה מתאפשרת נשימה תאית. האם ניסוי דומה בנבט יתנו תוצאות דומות או מאחר ואין קליפה וחומרי התשמורת התמעטו ,ההקפאה תגרום לפגיעה בקרומי התאים ועל כן התאים יתקשו לשמור על הומיאוסטזיס ומכאן קצב הנשימה התאית יקטן?
אשמח לתשובה
רות