שלום רב לד"ר יובל חלד,
תודה על התשובה המהירה והמעניינת, אבל יש לי הבהרות נוספות והשגות ואשמח להסבר נוסף.
אבהיר את את תנאי הסביבה : טמפ סביבה גבוהה נניח 37 מעלות ומעלה בלחות מ-40% ומעלה שזה עומס חום כבד.
אכן בחדר עם מאוורר שטף החום המגיע לגוף בזכות הרוח אל הגוף הוא גדול יותר ,אני מסכימה שאם הלחות בחדר היתה נמוכה הרי שהזיעה היתה מתאדה מחום החדר (בשני המקרים ) ולא מחום הגוף, והיא לא היתה כל כך מקררת. יתר על כן, האדם שהיושב עם מאוורר יקבל הרבה יותר חום מן האוויר ואולי אפילו יתחמם. אבל בשאלה שלי , (שאותה לא חידדתי מספיק לצערי) הטמפ גבוהה וגם הלחות גבוהה.
מתשובתך משתמע שעומס החום גדל עם עליית הטמפ וירידת הלחות. אני חושבת שעומס החום גדל עם עליית הטמפ והלחות גם יחד. עליית הלחות מפריעה מאוד לאידוי הזיעה.
במצב זה שהלחות וטמפ גבוהים , המאוורר דווקא יוריד את עומס החום, (למרות שהגוף יקבל רוח חמה), כי הרוח מיבשת. ככל שהלחות נמוכה יותר, הזיעה תתאדה מהר. הרוח מפנה את אידי המים מן העור ועל כן הזיעה תתייבש יותר מהר עם רוח ( למרות שהיא חמה) מאשר בלי רוח. האידוי ממערכת חילופי הגזים תהיה אף היא גבוהה ותתרום מעט לקרור. בטמפ ובלחות גבוהים , האדם היושב ללא רוח, ירגיש עומס חום גבוה יותר (ויתחמם מהר יותר), מאדם היושב ללא מאוורר באותם תנאים. האדם היושב על יד מאוורר לא יחוש רטוב, כי הזיעה תתאדה יותר טוב ממנו.
אשמח לביקורת על מה שכתבתי לעיל.