שלום רב,

אני מלמדת לקראת בגרות במעבדה, וביצענו היום בגרות תשס"ה.

בעיה 1. בחלק ב' של מעבדה זו מתבקשים התלמידים למדוד את השינוי בנפח פרוסות תפוח אדמה, בעקבות השרייתן בריכוזי סוכרוז שונים. הם רואים שהנפח גדל בעקבות השרייה במים מזוקקים.(בריכוז סוכרוז 0), וקטן בעקבות השרייה בתמיסת סוכרוז מרוכזת. בהמשך הטופס, מתואר מצב תיאורתי בו "נבדק הנפח של פרוסות תפוח אדמה שהושרו במים לפרקי זמן שונים. נמצא, שנפח הפרוסות לאחר 4 שעות היה זהה לנפחן לאחר 5 שעות. הצע הסבר לעובדה זו." (שאלה 41). במחוון נכתבה התשובה כך: "לאחר 4 שעות הפרוסות בטורגור מלא/התאים מלאים במים, הדופן הקשיחה/לחץ הדופן מונע כניסה נוספת של מים לתא, למרות שריכוז התמיסה התוך תאית גבוה יחסית למים שמחוץ לתאים". תלמידים העלו שאלה, שלא ידעתי לענות עליה: אני מלמדת שאחד מתפקידי דופן התא הצמחי הוא הגנה, גם מפני קריעת הקרום והרס התא כאשר נכנסים מים באוסמוזה, כשהסביבה החיצונית היפוטונית ביחס לציטופלסמה של התא. אני מסבירה שמה שמשתנה בעקבות כניסה או יציאת נוזלים לתא הצמח הוא הקרום, ואילו הדופן נשארת בגודל קבוע, ואינה מושפעת מכניסה או מיציאת מים. כלומר, כל ההבדלים בעקבות תנועת מים באוסמוזה אמורים להתרחש בתוך התא ולא להשפיע על "הדופן הקשיחה". מכאן, שמבחינת צורה חיצונית של תא הצמח, לא אמור להיות שינוי בנפח החיצוני של התא כאשר מים נכנסים, אלא רק הקרום מתרחק מן הדופן, או מתקרב אליה עד למצב של טורגור מלא, ולכן אצפה שהמשקל של הצמח יגדל, אך לא הנפח. וכאן מעבדה שלימה העוסקת בהבדלי הנפחים של פרוסות תפוח האדמה. כיצד בכל זאת אוכל להסביר את השינויים בנפחים?

תודה רבה, שלומית.