מתוך הפניות שהגיעו לקו החם של "בשער" עלה נושא שחזר על עצמו: התערבות במתן ציונים.

על מנת ללמוד על היקף התופעה וליצור מרחב שבו מרצות ומרצים יוכלו לשתף מן הניסיון, עלה הרעיון של פתיחת קבוצה לדיון בנושא.

כדי לבחון אם יש התעניינות ב-22.9.22 הופץ סקר בערוצים של "בשער".

93 מילאו את טופס הסקר, על פי ההתפלגות: 66 חברי סגל בכיר, 23 חברי סגל זוטר, 4 סטודנטים.

בעקבות הסקר נפתחה ב-18 באוקטובר קבוצת ווצאפ ייעודית ונשלחה למעוניינם.ות הזמנה להצטרף אליה.

55 משתתפים.ות הצטרפו לקבוצה (מתוכםן 40 חברי.ות סגל בכיר, 13 חברי.ות סגל זוטר ומרצים.ות מן החוץ ו-2 סטודנטים.ות לתארים מתקדמים), ובמהלך פעילותה עזבו 9 מתוכםן. חלק מחברי.ות הסגל שהשתתפו מילאו/ממלאים.ות תפקידי ניהול ברמות שונות במוסדות שלהם.

היום יש בקבוצה 46 חברים.ות.

ההודעות האחרונות בקבוצה פורסמו ביום שישי ה-28.10.22. 

מה עלה בדיון בקבוצה?

חברי.ות הקבוצה שיתפו מנסיונם.ן בעבר ובהווה, הגיבו לדברי חברי.ות הקבוצה ואף העלו דרכי פעלה אפשריות לבעיות שהוצפו בדיון.

מן הדברים ששותפו בקבוצה עלו כמה נושאים עקרוניים. יש להדגיש שסיכום זה אינו תוצאה של מחקר כמותי ואינו מציג תובנות גורפות, אלא שיקוף של מקרים פרטיים מניסיון חברי.ות הקבוצה:

לתופעת ההתערבות החיצונית במתן ציונים יש מנעד רחב. הגם שהיא נושא אוניברסלי היא מקבלת ביטויים שונים שנעים בין פניות לשינוי ציונים, הנידונות באופן פתוח ומאפשר שיח בפורומים מחלקתיים, ועד לחצים שמגיעים לפגיעה בקרירה, אווירה עכורה, ואף פיטורין. צוינו גם מוסדות שפרקטיקה זו לא נהוגה בהם.

בתוך המנעד ניכרים הבדלים בין פרקטיקות:

הבדלים בין מוסדות (אוניברסיטאות / מכללות מתוקצבות / מכללות לא מתוקצבות) – על מנת שמכללות תוכלנה להתקיים הן חייבות לקלוט כמה שיותר סטודנטים.ות. עובדה זו יוצרת תחרות גדולה על סטודנטים.ות  בין המוסדות הבאה לידי ביטוי בהורדת ספי קבלה. להורדת סף הקבלה השלכות על ביצועי הסטודנטים.ות וציוני הבחינות שלהםן ובהמשך לכך על הלחץ שמופעל על מרצים.ות לשנות ציונים ולשמר את מספר הסטודנטים.ות; הבדלים בהערכת עבודות בין מוסדות: עבודה שבמוסד מסוים תקבל ציון נמוך אפשרי שתקבל ציון גבוה הרבה יותר במוסד אחר; תפישת המוסדות להשכלה גבוהה כמוכרי שירות והסטודנטים כלקוחות אותם יש לרצות בכל מחיר וההשלכות של התנהלות זו; לחץ (מוצדק לעיתים) מגורמי רווחת-הסטודנטים.ות להערכה חלופית, הזדמנות נוספת ועוד; לחץ על המרצים.ות לתת ציוני "עובר" גם לתלמידים.ות שלא ראויים לכך. אם עושים זאת בשנה א' מגיעים לשנים המתקדמות תלמידים.ות בלי להבין חומר בסיסי, וכך שוב נאלצת המערכת ללחוץ על המרצים.ות להעלות ציונים.

לחצים כלכליים גם במוסדות מתוקצבים: מאמצים למניעת נשירה מסיבות כלכליות של המוסד: לשפר את ביצועי המוסד בעוגת התקצוב של ות"ת  – "מקדם הניצולת" במודל התקצוב – לפיו המוסד מפסיד כסף על כל סטודנט שנושר או לא מסיים בזמן. בקורס של 300 סטודנטים, לפער בין אחוז נכשלים של 30% ו-10% יש משמעות כלכלית ניכרת. דיקן שדואג לשפץ את הסטטיסטיקה מביא לשיפור ניכר בביצועים התקציביים״; קונפליקט בין רווח כספי לשמירה על רמה אקדמית.

הבדלים בין סוגי מדיניות לשינוי ציונים: מדיניות ברורה ושקופה לעומת לחצים לפתרונות נקודתיים/ פרסונליים – בדיון עלו פרקטיקות שונות של מדיניות ברורה ושקופה של נרמול ציונים במוסדות שונים בפקולטות שונות; לעיתים חרף כללים פקולטיים, כדוגמת 30% נכשלים, לדיקנים היו שיטות להעביר במקרים שלא עברו מספיק סטודנטים.ות למשל מועדי ג' ואף ד'; מקרים של דרישה לתת פקטור לקבוצת לימוד כדי להתאים את ממוצע הציונים שלה לממוצע של קבוצת הלימוד המקבילה; מקרים בהם בתי ספר שעיגנו את נושא הציונים בתקנון ברור עם שיקול דעת לוועדת הוראה – מה שנותן גיבוי להנהלה מול לחצי סטודנטים.ות ומאפשר לייצר שיקוף מהימן של רמת הסטודנטים.ות.

בדיון עלו גם פרקטיקות של תיקוני ציונים פרסונליים לסטודנטים.ות ספציפיים.ות – מקרים בהם הופעל לחץ על המרצה וגם כשנתן.ה לסטודנט.ית אפשרות לתקן דרך עבודות חוזרות, שהיו ברמה מאוד נמוכה, הלחץ לא פסק; לחצים להיטיב עם סטודנטים.ות ספציפיים מסיבות של מעמד הסטודנט.ית מחוץ למוסד הלימוד, מצבו המשפחתי, התערבות הורים, רצון לא להעליב את הסטודנט.ית, "הם אנשים מבוגרים ונעלבו מהציון"; מקרה שבו מרצה זומן.ה לשיחת נזיפה אצל הדיקן.ית כיוון שהיו מספר סטודנטים.ות שלדעתם.ן "לא קיבלו ציון מספיק גבוה למרות שהתאמצו"… – המרצה אולץ.ה להעלות להםן את הציון ולא אישרו לו.ה ללמד יותר את הקורס הזה.

הבדלים בסטטוס הסגל ביכולת לעמוד בפני לחצים לשינוי ציונים – למרצה שאינו.ה פרופ' מן המניין ומבקש.ת לעלות בדרגה, ועוד יותר מכך, מרצה ללא קביעות, יותר קשה לעמוד בלחצים; מרצה מן החוץ שלא מעלה ציונים – לא יפוטר/תפוטר מיידית אלא פשוט בשנה הבאה לא יקבל/תקבל שעות הוראה מסיבות שונות, בעוד שמרצה מסגל קבוע.ה יועבר/תועבר ללמד קורס אחר, או שלא יתנו לו.ה שעות נוספות, או שיידחו בקשות שלו.ה (לתקציבי מחקר, ליציאה לכנס וכו'); השלכות הרסניות לקרירה של סגל זוטר במקרה של סירוב לדרישות של ראשי תוכניות שהופנו אישית למרצה; סירוב של חבר.ת סגל קבוע התקבל במחיר של פגיעה ביחס כלפיו.ה והאווירה; מחיר אישי כבד למרצה מן החוץ.

דרכי פעולה של המוסד במקרה של התנגדות המרצה לשינוי ציונים – במקרים של מרצים מן החוץ – יחס עוין והפסקת העסקה; פיטורי עמיתי הוראה שלא נכנעים ללחץ לשנות.

במקרים של סגל בכיר – הפסקת הוראה במסלול מסוים והעברה ללמד במסלולים אחרים; עימותים והעכרת אווירה גורמים למרצים.ות להיכנע ללחץ מההנהלות; שיחות נזיפה ולחץ לפתרונות פרסונליים; סירוב של מרצה לתת פקטור יפגע בפרנסתו.ה לא באופן מיידי כדי שזה לא יהיה בולט, אבל בהחלט בטווח הארוך; בקרה עקיפה – החלטת מוסד אקדמי שבהגשת תיק לקידום ייכלל פירוט של התפלגות הציונים בקורסים שלימד.ה המורה. מורה שבקורס שלימד.ה נכשלו למעלה מ-15% מהסטודנטים.ות לא יוכל/תוכל לקבל קביעות או קידום בדרגה, אלא רק לאחר בירור של הסיבות לכישלון הזה של המורה ולאחר שננקטו דרכים מתאימות כדי לתקן זאת; מבנה תמריצים שמעודד מרצים.ות לתת ציונים גבוהים, ללא נכשלים וללא תלונות; דרישת לתיקון ציונים בלי הליך בדיקה וסירוב מצב המרצה שגורר סנקציות ולחצים אף לתיקונים רטרואקטיביים של ציונים.

ללחצי המוסד מצטרפים גם לחצים מצד הסטודנטים.ות – אלה מעלים תלונות רבות ושונות והנהלת המוסד מעדיפה "שקט תעשייתי" על פני הגינות ועל פני הרמה האקדמית; ציון שנתפס בעיני סטודנטים.ות (כקבוצה או כיחידם.ות) כנמוך או נמוך מהמצופה גורר פניות מרובות, פגישות, נימוקים אישיים לא רלוונטיים, ובאופן כללי תחושה של משא ומתן בעניין.

דרכי פעולה שהוצעו ע"י חברי.ות הקבוצה: נגעו לנושאים שונים ביניהם: פיקוח, הצעות לאיסורי נרמול שונים (להוציא חריגים); הקמת צוותים תוך-מוסדיים שתפקידם להנגיש יעדי הערכה לסגל ולסטודנטים.ות; הקמת ועדות יחידתיות שמוסמכות לאשר חריגים;  רגולציה חיצונית לעומת שלילתה המוחלטת; התערבות ופיקוח מהמל"ג; הכשרה, הדרכה וליווי של סגל המרצים.ות לא רק לגבי פרקטיקות של נרמול אלא גם לגבי כתיבת בחינות טובות שייצרו הערכה מהימנה של ידע/יכולות, יצירת קריטריונים אחידים יותר לציונים כאשר הם באמת משמשים בסופו של דבר להוכחת רכישת ידע נדרש או מיומנויות נדרשות וכן הובלת מהלכים של צמצום משמעותי בציונים. בוודאי במדעי הרוח והחברה, אבל לא רק; ועוד.

מה עכשיו?

בישיבת ועדת ההיגוי של הקו-החם, שהתקיימה ב-18.11.22 הוחלט לקיים כנס ייעודי בנושא במהלך שנת 2023.

הוועדה מקווה כי בעקבות הממצאים הנוכחיים וההרצאות והדיונים בפורום יצא סיכום נוסף שיפורסם  ברשת ויופץ להנהלות המוסדות האקדמיים.