דבריה של פרופ' חגית מסר ירון, יו"ר "בשער" בעצרת מחאת כפר סבא | 31.5.25

למה אנחנו כאן? 
אנחנו מגיעים הנה לחזק התחושה שאנחנו לא לבד. הנוכחים כאן שותפים לערכים שנעלמו מהזירה הציבורית, ובעיקר – המעבר מזכויות אדם לזכויות מגזר, ומי שאינו שייך למגזר בעל הזכויות – הוא אויב, והכל מותר. אנחנו כאן כל שבת, כבר תקופה ארוכה, ולצערנו די ברור שנמשיך להגיע, כי אבדן הממלכתיות וערכי מגילת העצמאות עליהם התבססה המדינה אינה רק ביבי, ועם היעלמותו לא הכל יחזור לקדמותו.

תזכורת לערכי מגילת העצמאות, המשותפים לנו: חירות, צדק, שלום ובעיקר שוויון . [המדינה] "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.

אנחנו הרוב?
זה לא משנה ולא רלבנטי. גם אם תושבי ישראל (והעולם) נדבקו בווירוס פשיסטי שהולך ומתפשט – נצמד לערכינו, נעבירם לסובבים אותנו ונדבוק בהם. "שוויון זו השבת של הדמוקרטיה" – ככל שנוכל לא ניתן לפגוע בשוויון, זו העגלה המלאה שלנו.

מה לעשות?
מעבר לפגישה השבועית שלנו (ותודה לקובי!) כל אחד ואחת צריך לבחור לו את תחומי פעילותו, במקומות שמרגישים הכי COST EFFECTIVE, ויש מגוון אפשרויות:
– "לעבוד במחאה" – בארגון, בהשתתפות וכד'
– להגן על עשוקים ברמת הפרט ("חסידי אומות העולם") – ותודה ל"הארץ" שמביא הסיפורים מהשטח, למשל: מתנחלים הקימו מאחז בשולי כפר פלסטיני, מאה מטר מבתיו, ומאיימים על התושבים המאחז, שהוקם בפאתי הכפר מוע'ייר א-דיר, מפריד בין ביתו של אחד התושבים לדיר הכבשים שלו. הרשויות אינן מפנות את המתנחלים חרף צווי הפסקת עבודה שהוצאו להם.
– להילחם בטירלול בסביבה האישית של כל אחד מאיתנו (מערכת החינוך, האקדמיה, מערכת הבריאות וכד').

ואי אפשר בלי להתייחס לחטופים: התנהגות המדינה ו(אי) מחויבותה לחטופים היא סימפטום לבעיית אבדון הערכים הממלכתיים, שלצערנו לא תעלם גם לאחר שיחזרו, וגם אם הממשלה הרעה הזו תתחלף. ולכן נמשיך להיפגש גם לאחר שהחטופים יחזרו, כולם, עכשיו.

להתראות בשבת הבאה