מפגשים חדשים בסדרה "למה הכוונה בהוראה מקוונת?" של ארגון "בשער" | 18.2.21 + 25.2.21 (כולל הקלטות המפגשים)

הקלטות המפגשים

מפגש מס' 8 + מפגש מס' 9

שלום לכולן ולכולם,
אנחנו חוזרים עם שני מפגשים חדשים בסדרה "למה הכוונה בהוראה מקוונת?" של ארגון "בשער".
בעקבות התרחבות מבצע החיסונים, הודיעו בחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה כי יש להיערך לחזרה מדורגת לקמפוס. יתכן שעוד רחוקה הדרך לחזרה מלאה לשגרה, אך נראה שהמערכת ככלל מבקשת לשוב אל "הסדר הטבעי" שלה ואל השיעורים המתוזמנים (בדרך-כלל) ל-90 דקות בכיתות.
 
לאור זאת, שני המפגשים הבאים בסדרה "מה הכוונה בהוראה מקוונת" ינסו לאתגר את האוטומטיות שבחזרה למודל הישן בקמפוס ולנסות לחשוב האם ובאיזה אופן יכולים להתקיים מודלים אחרים (שבחלקם כבר התנסינו) בעקבות ימי הקורונה. ראו פירוט בהמשך.
המפגשים יתקיימו בזום בקישור הזה: https://us02web.zoom.us/j/2011666234
מוזמנות ומוזמנים להביא גם מחשבות או רעיונות משלכם למפגש ולשאול שאלות.
בואו בהמוניכם!
ניתן לראות את המפגשים הקודמים בספריית האירועים של "בשער" בקישור
 
צוות "בשער":
מיכאל ברנדייס, יהודית גל-עזר, דוד לוי-פאור ומוטי נייגר
מפגש מס' 8
יום חמישי, 18.2.21 | בשעה 16:30
נושא המפגש: מחשבות על זמן בהקשר להוראה באקדמיה, לדוגמא: באילו אופנים משנה הטכנולוגיה את האופן בו אנו חושבים על זמן השיעור באקדמיה. פאנל הדוברים: פרופ' גוסטבו מש (אונ' חיפה), פרופ' גד יאיר (האונ' העברית), פרופ' אינה בלאו (האונ' הפתוחה). מנחה: פרופ' מוטי נייגר (אונ' בר-אילן)
פירוט: הוראה באקדמיה בעידן שאחרי חיסון הקורונה: מחשבות על זמן
מפגש מס' 8 בסדרה (18/2, בשעה 16:30) ינסה לערער אחר ולהרהר על הסטנדרטיזציה שהורגלנו אליה בשגרת טרום-קורונה ברוב המוסדות: מופע יחיד של 90 דקות של המרצה במשך 13-14 שבועות (שבועות רצופים בסמסטר הסתיו; פחות רצופים בסמסטר האביב). באילו אופנים משנה הטכנולוגיה את האופן בו אנו חושבים על "שיעור באקדמיה"? מה למדנו מהפנדמיה בהקשר זה? האם חלוקה בין זמן המוקדש ללימוד א-סינכרוני לסינכרוני כבר משנה את ההרגל וזה יהיה הסטנדרט החדש? האם צריך לחשוב על יחידות זמן שונות לקורסים שונים (האם קורסי חובה וסמינרים צריכים להיות באותו האורך?). האם יהיה רווח אקדמי בלימוד של  90 דקות א-סינכרוניות בשבוע אחד ואז 90 דקות סינכרוניות בכיתה בשבוע שלאחריו ("שבוע-שבוע")?; האם יכולים להיות נכונים פורמטים של זמן המפוזרים אחרת על-פני השבוע (שני מפגשים בשבוע שהראשון הוא הרצאה קצרה שבעקבותיה מקבלים הסטודנטים מטלה; ומפגש שני שבו דנים בתוצאות של המטלה ומחברים אותה לשיעור). אולי בכלל נכון ללמוד בקורסים באופן מרוכז (crash course/crash program) כך שאפשר ללמוד קורס בשבועיים מרוכזים במקום לאורך כל הסמסטר? אולי אפשר לפרוש את הלימודים לאורך כל השנה (ואז אפשר להקל על הלימודים בהשוואה לסמסטר רגיל כך שלסטודנטים יתאפשר גם לעבוד). באילו אופנים נוספים הטכנולוגיה משנה את תפיסות "זמן השיעור"? והשאלה הגדולה מכולן: האם האקדמיה בכלל ערוכה לשינויים בפורמט הזמן בהוראה?
משתתפים: פרופ' גוסטבו מש (אונ' חיפה), פרופ' גד יאיר (האונ' העברית), פרופ' אינה בלאו (האונ' הפתוחה), מנחה – פרופ' מוטי נייגר (אונ' בר-אילן). המפגש יתקיים בזום בקישור הזה.
מפגש מס' 9
יום חמישי,  25.2.21 | בשעה 17:00 נושא המפגש: מחשבות על המרחבים בהם מתקיימים המפגשים עם הסטודנטים ועל המרחבים החדשים שנפתחו בעקבות הקורונה. פאנל הדוברים:  פרופ' מונא חורי-כסאברי (האונ' העברית), פרופ' ערן נוימן (אונ' תל-אביב), ד"ר חגית מישר-טל (מכון טכנולוגי חולון). מנחה: פרופ' מוטי נייגר (אונ' בר-אילן)
פירוט: הוראה באקדמיה בעידן שאחרי חיסון הקורונה: מחשבות על מרחב
מפגש מס' 9  בסדרה (25/2, בשעה 17:00) יעסוק במחשבות על מרחב הלמידה:  בתקופת הקורונה  קיבלנו חיזוק למחשבה שכיתה היא לא רק מרחב פיזי, בו נפגשים בני-אדם ביחד אלא שההוראה יכולה להתנהל כולה במרחב הוירטואלי. זאת ועוד, בשל תקנות הקורונה הכשירו חלק ממוסדות הלימוד מרחבי למידה לקבוצות קטנות בשטחים פתוחים. האם ראוי לחשוב על האופציה של "האקדמיה האפלטונית" שהפעיל אפלטון  בפאתי אתונה, בחורשת הזיתים על-שם אקדמוס הגיבור (ומכאן השם אקדמיה)? האם המודל (Moodle) לבדו הוא מרחב למידה או שהוא דורש השלמה במרחבים פיזיים? האם אפשר להחיות את הספריה כמרחב למידה? האם מרחבים מקצועיים (מקומות עבודה) יכולים לשמש גם מרחב אקדמי? האם יש מרחבים נוספים הראויים להיות חלק מהלימוד האקדמי? וגם כאן השאלה הגדולה מכולן: האם ערוכה האקדמיה ללמידה במרחבים מגוונים?
משתתפים: פרופ' מונא חורי-כסאברי (האונ' העברית), פרופ' ערן נוימן (אונ' תל-אביב), ד"ר חגית מישר-טל (מכון טכנולוגי חולון), מנחה – פרופ' מוטי נייגר (אונ' בר-אילן). המפגש יתקיים בזום בקישור הזה.
דילוג לתוכן