הודעה לעיתונות: חצי יובל למהפכת המכללות, הסכמה גורפת על הצורך בחישוב מסלול מחדש

תמונת רקע

פורום השכלה גבוהה המובל ע"י עמותת "בשער- קהילה אקדמית למען החברה בישראל" ומוסד שמואל נאמן, עסק בשנת תשע"ט בבחינה ביקורתית של מהפכת המכללות בעבור חצי יובל. במפגש המסכם של סדרת הדיונים לקחו חלק בכירות ובכירים המעורים במערכת ההשכלה הגבוהה מכיוונים שונים. הדיון, שהונחה ע"י פרופ' שמעון ינקלביץ לשעבר חבר ות"ת ורקטור אוניברסיטת תל אביב, התמקד בשאלת הריבוד במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל והמשתתפים התבקשו להתייחס להבדלים ולחלוקת העבודה הרצויים בין המוסדות, והאם מערכת הרגולציה הנוכחית מתאימה לאתגרי המערכת.

להלן עיקרי הדברים שהציגו הדוברים:

  • פרופ' שמעון ינקלביץ' (מנחה), אוניברסיטת תל אביב, רקטור לשעבר אוניברסיטה תל-אביב
  • פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל
  • פרופ' מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת תל אביב ומוסד שמואל נאמן בטכניון
  • פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
  • פרופ' חגית מסר-ירון, אוניברסיטת תל אביב, יו"ר "בשער"
  • פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס

כלל חברי הפאנל הסכימו כי המודל הקיים היום בישראל מייצר בעיות בכל סוגי המוסדות. פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר ות"ת טען כי "'יש התערערות של המודל וההיררכיה בין אוניברסיטאות ומכללות", שכן הוא מייצר תחרות דורסנית בין המוסדות שמפריעה להם לטפל בבעיות ליבה עמוקות יותר כמו הירידה בביקוש לאוניברסיטאות. הסכימה איתו פרופ' תמר אריאב שלדבריה "במערכות השכלה אחרות בעולם מדברים על גיוון של מוסדות ולא על ריבוד".

פרט לביקורת על היעדר הרלוונטיות של הגדרות והבחנות המעוגנות בחוק, דנו המשתתפים השונים בגישות ומדדים חדשים להבחנה בין אוניברסיטאות למכללות. פרופ' מסר-ירון, לשעבר סיו"ר המל"ג ונשיאת האוניברסיטה הפתוחה, העלתה את הצורך בדיון על ריבוד חדש על בסיס פונקציונלי של המוסדות בישראל. כך למשל, הציעה פרופ' מסר-ירון להתייחס למאפיינים הייחודיים של world-class universities בישראל, אוניברסיטאות שעיקרן מחקר בסטנדרטים של מוסדות ההשכלה הטובים בעולם. זאת בשונה ממוסדות להשכלה גבוהה שהם בעלי מאפיינים לוקליים, וממוסדות שעיקר עיסוקם בהכשרה מקצועית.

בשאלות על פעילותן של המל"ג והות"ת נשמעו קולות רבים המציעים שינוי. פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון, דיבר על "החטא הקדמון של מל"ג המשותף למכללות ואוניברסיטאות", והציע להפריד את המל"ג לשתי מועצות שונות. גם פרופ' רון שפירא, אשר בנוסף לתפקידו כנשיא המרכז האקדמי פרס, מכהן כיושב ראש ועד המוסדות הלא מתוקצבים, ציטט מתוך דו"חות ה-OECD כי "החינוך השלישוני בישראל לקוי משום שנשלט ע"י משרד האוצר, משרד החינוך איננו מתערב בו, וזהו רגולטור שבוי המשרת את האינטרסים של הספקים".

אין עוררין על כך שמפגש ייחודי זה הניב שיח פורה, בו נשמעו מגוון רחב ביותר של דעות גם מצד חברי הפאנל וגם מצד המשתתפים. כפי שציינה פרופ' אריאב בדבריה, "הייתי חברת מל"ג 10 וחלק ממל"ג 11. אני לא זוכרת אפילו דיון אחד בהיבטים האסטרטגיים האלה ובתכנון ארוך טווח בנושא". מפגש זה הינו רק חלק מפעילויותיהן של עמותת "בשער" ושל מוסד שמואל נאמן במטרה לקדם שיח ציבורי ואקדמי על מקומה של ההשכלה הגבוהה בישראל. על כן, מפגשים אלה פתוחים לקהל הרחב ונגישים גם לצפייה לאחר מכן בהקלטות וידאו.

קישור להקלטת המפגש

לפרטים נוספים בנושא, ניתן לפנות למשרדי עמותת "בשער"

עו"ד אבי רונן, מנכ"ל העמותה, נייד: 050-7704433

כתובת דוא"ל: bashaar@bashaar.org.il

טלפון: 03-6424895

בכנס שנערך ביוזמת עמותת "בשער" בכירים ממערכת ההשכלה בישראל דנו בשאלות אסטרטגיות הנוגעות לעתידה
דילוג לתוכן