26401
01/12/2022
סטיות מן הקוד הגנטי
שאלה מספר 26401 - סטיות מן הקוד הגנטי
תחומי דעת:גנטיקה
שלום, הייתי מעוניין לדעת: 1. האם סטיות מן הקוד הגנטי מתייחסות לקישור לחומצות אמינו שונה? 2. באלו אורגניזמים נמצאות סטיות מן הקוד הגנטי. 3. האם הסטיות מן הקוד הגנטי הן תוצאה של מוטציות באותם אורגניזמים? תודה רבה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

הקוד הגנטי, שעל פיו מתורגמות שלשות של נוקליאוטידים ב-mRNA לחומצות אמיניות בחלבון , נחשב אוניברסלי: אותו קוד לכל האורגניזמים. עם זאת, התגלו במשך השנים סטיות מהקוד, וזאת בנגיפים בעלי גנום של דנ"א, בחיידקים ובפטריות, ובתאי בעלי חיים עילאיים - בתרגום גנים של הגנום המיטוכונדרי. הסטייה הנפוצה מהקוד הקשיח, לכאורה, היא שקודון סיום (טרמינציה, nonsense) שאינו אמור לקודד לחומצה אמינית אלא לסיים את התרגום ולקטוע אותו – קודון כזה בכל זאת מתורגם לחומצה אמינית כלשהי. האבולוציה של תופעה זו אינה ברורה, ויש חילוקי דיעות לגבי המנגנון המאפשר למערכת התרגום של ה-mRNA לקרוא קודון סיום הנמצא באמצע הרצף ולא בסיומו – כאילו הוא קודון לחומצה אמינית, לתרגם אותו בהתאם – ולהמשיך הלאה, כאילו אין קודון סיום באמצע החלבון. התיאוריות לגבי המנגנון המאפשר זאת מסובכות ולא אומתו בניסויים.

עם זאת, יש לציין כי סטיות כאלה מהקוד הגנטי נדירות מאוד. בסופו של דבר, הקוד הגנטי הוא באמת אוניברסלי: אותן שלשות נוקליאוטידים מתורגמות לאותן חומצות אמיניות בכל עולם החי.

גניטיקה מולקולרית וביוכימיה אוניברסיטת תל אביב
26398
01/12/2022
תערובות
שאלה מספר 26398 - תערובות
תחומי דעת:כימיה
האם בלילת עוגה היא תערובת הומגנית או קולואידית וכ"ל בצק
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

 

תודה על שאלתכם

אנסה לענות כמיטב יכולתי למרות שידיעותי בתחום הכנת עוגות מצומצמות

ראשית נגדיר את המושג הומוגני

זו שאלה של סקלה

הומוגני פרושו שאם ניקח דגימות מאזורים שונים של התערובת נקבל את אותו ההרכב

אם הדגימה היא ברמה מולקולרית אנו עשויים לקבל תשובה שונה מאשר אם הדגימה היא בגודל של מילימטר מעוקב

כאשר מדובר בקולואידים אנו מדברים על ממדים בסדר גודל של מיקרונים ומטה

 

שאלתי מישהי שמכינה עוגות איך מכינים בלילת עוגה

התשובה היתה  מוסיפים סוכר, שמן וקמח למים או חלב ולפעמים גם שמרים

קמח לא נמס במים ולכן זו תהיה תערובת קולואידית

יש מרכיבי שמרים שמסיסים במים ויש כאלה שאינם מסיסים

אך גם חלב עצמו איננו תמיסה הומוגנית למרות השם חלב הומוגני

בחלב טיפות השומן המאקרוסקופיות בממדי מילימטרים מפורקות לטיפות ננומטריות זעירות הנקראות מיקרואמולסיה בתהליך תעשייתי של הומגניזציה

בגלל גודלן הזעיר החלב נראה בעין בלתי מזוינת כתערובת הומוגנית וגם כך תחושתו בפה למרות שברמה ננומטרית זו לא תערובת הומוגנית

גם הוספת שמן לבלילה תגרום לכך שזו לא תהיה תערובת הומוגנית כי הוא לא נמס במים

 

הבנתי שבצק דומה לבלילה וההבדל הוא בכמות הנוזלים ולכן נראה לי שהתשובה תהיה זהה זו תערובת קולואידית

פרופ' משה גוטליב
הנדסה כימית
אוניברסיטת בן גוריון

26396
01/12/2022
הכלאה בין שני מיני צמחים
שאלה מספר 26396 - הכלאה בין שני מיני צמחים
שלום רב, לפני זמן מה שלחתי שאלה האם ניתן לבצע הכלאה בין מינים שונים של צמחים, למשל מצליבים וסולניים. לא קיבלתי מענה ואשמח אם תבדקו אם השאלה הלכה לאיבוד. תודה מראש על המענה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

!לא

מבחינה גנטית ההגדרה של שיכות למין מסויים היא כל הפרטים שיכולים להכליא אחד את השני ולתת צאצאים פוריים. גם בתוך הסולנים ינם מינים שונים לא ניתן להכליא עגבניות עם חציל או פלפל.  מכאן ברור שלא ניתן להכליא בין סולנים למצליבים

 

ד"ר יונתן אלקינד
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות.ישום של הנדסה גנטית בצמחים
האוניברסיטה העברית

26391
01/12/2022
שלב התפתחות הגלוטן בחיטים ושעורים
שאלה מספר 26391 - שלב התפתחות הגלוטן בחיטים ושעורים
שלום וברכה רציתי לברר באיזה שלב בהבשלת החיטה מתפתח הגלוטן, מקריאה בויקיפדיה ראיתי שהוא מתפתח בסוף ההבשלה. חשוב לי לדעת מידע מדוייק יותר מאיזה שלב יש כבר גלוטן הניתן להתפחה. השאלה היא בהקשר לכתוב ביהושע פרק ה, יא 'וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה', נכנסנו בכיתה קצת לתהליכי הכימיים של חימוץ מול מצה, וכפי שאני מבין החימוץ וההתפחה צריכים את הגלוטן כדי להתפתח. ורצינו לברר באיזה שלב מתפתח הגלוטן, והאם חיטה בשלב הזה של השנהה, יכול בכלל לבוא להחמצה/תפיחה? שאלה משנית, מאיזה שלב (בצמיחה, ובעונות השנה) החיטה כבר בשלה, שאם יזרעו אותה היא תצמיח? כמו כן, לגבי כל השאלות הנ''ל מה קורה בשעורים? תודה רבה יחיאל
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

גלוטן היא רשת שנוצרת מקשרים (הצלבה) בין חלבונים שנמצאים בדגן (גליאדינים וגלוטינים). קשרים נוצרים על ידי חמצון כאשר התבואה נטחנת לקמח ומערבבת במים. בתוך התבואה, בשטח, חלבוני האגירה מתחילים להיות מסונתזים ~ 15 ימים לאחר ההפריה, אך הם נארזים בגופי חלבון קטנים ואינם נחשבים כרשת הגלוטן המעניקה לבצק הלחם את גמישותו.

בשדה, אם יש גשם, הוא לא מתחיל תסיסה והחיטה לא הופכת ל"חמץ". גרגר החיטה מורכב מעובר (נבט החיטה) ומהאנדוספרם המכיל את הקמח. כאשר העובר בוגר, הדגן יכול לנבוט. זה קורה ~ באמצע התפתחות הזרעים (מספר הימים תלוי בסוג החיטה ובתנאים). אבל זה לא רלוונטי לגלוטן.

כל האמור לעיל רלוונטי גם לשעורה, אלא ששעורה מתפתחת מהר יותר מחיטה (פורחת לפני ומבשילה לפני החיטה).


 

פרופ' אבי לוי,

מחלקה למדעי הצמח מכון ויצמן

26390
01/12/2022
הפריה בין ביצית לביצית
שאלה מספר 26390 - הפריה בין ביצית לביצית
האם זה אפשרי להפרות בהפריה מלאכותית גרעין מביצית לתוך ביצית של אישה?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

 

ביונקים לא ניתן ליצור עובר ללא הפרייה מינית. כלומר צריך גרעין אבהי וגרעין אימהי כדי שהעובר יתפתח. אם יוכנסו 2 גרעינים מביצית, תהיה הפרייה ואפילו אפשר לקבל תאי גזע עובריים, אבל התוצאה תהיה גידול ולא עובר תקין.
 
ההסבר לזה הוא שישנם מספר מצוצמם של גנים "מוחתמים" ביונקים (קצת יותר מ 100 באדם) אשר מתבטאים אך ורק מהכרומוזום האבהי או מהאימהי (כלומר יש גנים שמוחתמים רק מהאם וגנים שמוחתמים רק מהאב) - במידה והעובר לא נושא עותק אחד אבהי ועותק אחד אימהי הגנים הללו לא מתבטאים וביטוי שלהם הוא חיוני להתפתחות העובר.
 
שימי לב כי לא מדובר על כרומוזומי המין. כלומר אפשר להכניס גרעין אבהי עם כרומוזום x וגרעין אמהי עם כרומזום x והתוצאה כמובן תהיה עובר ממין נקבה. אך לא ניתן לעשות אותו דבר עם שני גרעיניים מביציות.. ולא ניתן לעשות אותו דבר עם שני זרעים עם כרומוזומם x. חייבים עותק אימהי ועותק אבהי.
 
דבר זה מבטיח כי ביונקים לא תתבצע הפרייה א-מינית. ביציות יכולות להשתכפל בקלות ואם לא הייתה בקרה כזו, נשים יכלו לייצר עוברים  (תמיד ממין נקבה..) בעלי זהות גנטית רבה מאוד לאם (כלומר הפריית בתולין, שמתרחשת במספר מינים - לדוגמה חלזונות). דבר זה כמובן לא מועדף מבחינה אבולוציונית כיוון שיקטין את השונות בין פרטים. 
 
מקווה שלא ארוך ומסובך מידי - אם צריך הסבר יותר פשוט תכתבי לי שוב, בסדר?

ד"ר יונתן שטלצר
ביולוגיה
מכון ויצמן למדע

26389
01/12/2022
 מלפפונים חמוצים
שאלה מספר 26389 -  מלפפונים חמוצים
תחומי דעת:ביוכימיהכימיה
שלום אנחנו תלמידות כיתה יב ונשמח אם תוכלו להסביר לנו קצת על תהליך התסיסה הלקטית ולהסביר כיצד הוא גורם להחמצה של המלפפונים.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

תסיסה לקטית היא תהליך הקיים ביצורים רבים שבמהלכו אנזימים בתוך התא מפרקים סוכר לגורמים קטנים כדי ליצור אנרגיה. 

אם יש חמצן בסביבה כשהתהליך הזה קורה, הוא לא נעצר בייצור של חומצה לקטית, וממשיך הלאה עד לפירוק מוחלט של הסוכר ל CO2. זה מה שקורה אצלנו ברוב המקרים: אנחנו נושמים אויר, והחמצן באוויר משמש כדי לפרק את הסוכר לגורמים. אם אין חמצן בסביבה, שזה מה שקורה בצנצנת חמוצים אטומה, התהליך עוצר באמצע ובמקום שיווצר CO2, נוצרת חומצה לקטית. החומצה הזאת מצטברת ונותנת למלפפונים (או ליוגורט) את הטעם החמוץ שלהם.

איפה עוד יש חומצה לקטית? בשרירים שלנו. כשאנחנו מתאמנים בצורה קשה ואינטנסיבית, לא מגיע מספיק חמצן לשרירים שלנו, ומצטברת בהם חומצה לקטית. לגוף לוקח זמן לפנות את החומצה הלקטית לפירוק בכבד, ועד שהיא מתפנה, אנחנו מרגישים שרירים תפוסים.

 

המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

26386
01/12/2022
המעי הדק
שאלה מספר 26386 - המעי הדק
בוקר אור, תלמידי מגמת ביולוגיה שואלים מהו עובי המעי הדק באדם? מהו קוטר המעי הדק ? מכמה שכבות תאים בנוי המעי הדק? נשמח לתשובתכם קמפוס קרית שרת חולון
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
אינני בטוח שאני הכתובת אבל אנסה
אם הכוונה ב"עובי" לעובי דופן המעי אז התשובה היא כ-1 מ"מ (אבל משתנה באזורים שונים של המעי, בין אנשים, עם הגיל,  ועוד פרמטרים) https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22504939/
 
קוטר המעי הדק בממוצע 2.5 ס״מ - ראו התקציר בקישור https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.3109/00365521.2014.898326?journalCode=igas20
 
מספר השכבות תלוי בצורת הספירה (רקמות אינן חומר אחיד). באיור הבא אפשר להבחין ב-6 שכבות (מתוך https://www.sciencedirect.com/topics/medicine-and-dentistry/circular-folds)

ד"ר יורם גרשמן
ביולוגיה
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך

26379
01/12/2022
שאלת ביוחקר
שאלה מספר 26379 - שאלת ביוחקר
תחומי דעת:ביוטכנולוגיה
היי רציתי לדעת כיצד ריכוזי שמן הקינמון שונים משפיעים על התפתחות העובש בלחם? תודה רבה!!!
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שמן קינמון מכיל תערובת של חומרים רבים, ביניהם מולקולות/חומרים אנטיבקטריאלים או ואנטי-פטרייתיים.

כמו כן, שמן המופק מהגזע או העלים או הפירות, מתקבל בשיטות שונות (מיצוי בעזרת ממיסים שונים, מיצוי בעזרת קיטור, תערובות ממיסים), וגם ישנם סוגי עצי קינמון שונים.

לכן, שמן קינמון אינו מוצר אחיד, וכמות החומרים הפעילים עשויה להיות שונה בין שמנים שונים.

ככל שנשים יותר שמן על הלחם או מוצר המזון, כך נגדיל גם את כמות החומרים הפעילים בתוכו שגורמים להרג הפטריות (עובש).

צריך לבצע ניסוי (אפשר עם לחם או בצלחת פטרי), בו נשים ריכוזים שונים של שמן הקינמון, ונראה מה הריכוז שבו יש גידול (ריכוז נמוך של החומר הפעיל), ומה הריכוז ממנו כבר יש עיכוב של בגידול הפטרייתי.

כך עושים גם עם אנטיביוטיקה.

 

במאמר (ניתן למצוא באמצעות גוגל סקולר)

Antibacterial Effects of Cinnamon: From Farm to Food,
Cosmetic and Pharmaceutical Industries

יש מידע לגבי המולקולות הפעילות, השימושים השונים של שמן קינמון ועוד. בטבלה 2 יש רשימה של מיצויים שונים (שמנים שונים) והחיידקים שניתן להרוג באמצעותם.

 

לסיכום – יותר שמן, יותר פעילות אנטי-עובש. זה יהיה תלוי שמן שהופק בצורה מסוימת.

 

בברכה

 

פרופ' אילת פישמן
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון