בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     ארכיאולוגיה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     השכלה גבוהה
     חינוך
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 8239 - השפעת חומצה אסקורבית הנחשפת לאוויר על השחמת תפוח עץ ירוק תאריך: 15/2/2015
תחומי דעת:  ביולוגיה  , ביולוגיה - 1  , ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר [ ביולוגיה - 1 ]  

שלום, במסגרת הביוחקר אני בחרתי לחקור את השפעת החומצה האסקרובית הנחשפת לאוויר בפרקי זמן של 20 דקות על תהליך ההשחמה. חשפתי את החומצה(בריכוז של 1%) לאוויר כל 20 דקות סגרתי עד ל 120 דקות . כאשר שפכתי את החומצה המחומצנת קיבלתי תוצאות הפוכות להשערתי. מצאתי שהחומצה האסקורבית גם אם היא נחשפהה וגם אם לא היא גרמה לעיכוב תהליך ההשחמה. ציפיתי שהחומצה שנחשפה לפרקי זמן של 120 דקות ו- 80 דקות לא תעכב את תהליך ההשחמה ואני אראה השחמה של התפוח. בנוסף שמתי לב שכאשר שפכתי את החומצה המעט חום שהצטבר בזמן החלוקה לצלחות הבהיר (חלקים שהושחמו חזר לצבעו).בדקתי את ה Ph של החומצה והוא 3.
כיצד ניתן להסביר את התוצאות הנ"ל ? ואיך אני יכל להצליח את הניסוי שלי ע"פ ההשערה שלי ?
תודה רבה אשמח לתשובה.  
בברכה , איציק אברהם.

תשובה מאת: ד"ר ויקטור רודוב
   

איציק שלום,

לפי הבנתי, לא השגת את התוצאה הצפויה בגלל אי-התאמה בין הטיפול שנתת שהיה עדין מדי (חשיפה קצרה יחסית לאוויר, לא ברור באיזה תנאים) לבין שיטת הערכת הפעילות שהייתה לא כמותית ("עובד – לא עובד") ולא רגישה מספיק.

מצ"ב המאמר העוסק בקביעת תנאים לניסוי מהסוג הזה במסגרת הכשרת המורים באינדונזיה – כדי שיעשו אותו בכיתה. תתעלם מהצד החישובי (או שאל תתעלם אם זה מעניין אותך – אבל זה לא הכרחי לנו כעת). המאמר מראה כי אפילו ב-80 מ"צ ייקח יותר מ-10-11 שעות (600-700 דקות) כדי שריכוז החומצה יופחת לחזי מהערך ההתחלתי (half-time). אבל בריכוז שלקחת גם חצי ממנו  – 0.5% - הוא גבוה מאד וככל הנראה לא תראה הבדל במערכת הבדיקה הלא רגישה שלך. אם כי, גם במאמר הזה לא כל התנאים פורטו מספיק. בפרסומים אחרים ראיתי ערכים שונים של ה-half-time, אבל בכל מקרה, זמן החשיפה לאוויר שנתת היה לא מספיק כדי לגרום לאובדן משמעותי של כושר חיזור בתמיסת החומצה האסקורבית.

בנוסף, מצ"ב המצגת של (ככל הנראה) תלמיד/ה אשר עסק/ה בנושא דומה אבל שיטת המדידה שם הייתה יותר מתוחכמת וכמותית (ספירת טיפות של תמיסת ויטמין C – אצלם זה היה מיץ תפוזים – הנדרשת כדי לשנות את צבע הנוזל לרמה מסוימת).

 

על סמך כל השיקולים הנ"ל הייתי ממליץ כך לשפר את המערכת הניסיונית שלך:

1.      להפחית את ריכוז החומצה ההתחלתי ע"י מיהול של התמיסה של 1% שהייתה לך פי-10 או אולי אפילו פי-100.

2.      להעלות את משך החשיפה משעות לימים

3.      לשפר את מגע של התמיסה עם אוויר על ידי שפיכת תמיסת החומצה האסקורבית לכלי שטוח ורדוד (נגיד, צלחת/ות פטרי) ומדי פעם לנער אותם בזהירות ובעדינות. כדי להימנע משינוי בריכוז החומצה עקב אידוי המים כדאי לסמן את רמת הנוזל ההתחלתי ולהוסיף מים נקיים (אך לא את תמיסת החומצה! – החומצה לא מתנדפת, רק המים) עד הרמה ההתחלתית.

4.      אפשר היה לחשוב על דרכים נוספות להגביר את חמצון החומצה כמו הוספת חומרים מעודדי חמצון (כגון מלחי נחושת או ברזל, וכו') אבל הייתי מסתפק במה שתיארתי לעיל, לפחות בהתחלה.

5.      להפוך את מערכת מדידת הפעילות שלך לכמותית. לצורך כך, במקום פרי התפוח הייתי משתמש במיץ תפוח סחוט שגם לו נותן לעמוד זמן מה במגע עם אוויר כדי שישחים, אך שלא יתסוס ולא יתעפש  – אולי מספר שעות. אז, כמו שבמצגת, אפשר לספור כמה טיפות של תמיסות חומצה אסקורבית שונות נדרשות כדי להביא את המיץ לצבע מסוים אחיד.

6.      בבדיקה עצמה הייתי משווה בין תמיסה שהוכנה מיד לפני הבדיקה לתמיסה שעמדה חשופה יום אחד, יומיים וכד', וסופר כמה טיפות של כל תמיסה צריך כדי להביא את המיץ לאותה רמה של צבע.

 אני בעצמי לא עשיתי ניסוי כזה ולכן לא יכול להמליץ בדיוק איזה ריכוז לקחת, כמה זמן להחזיק ואיך בדיוק להכין את המיץ הכהה, וכו'. יתכן ותצטרך לעשות ניסויים הקדמיים כדי להגיע לצירוף תנאים מיטבי. אבל בשביל זה עושים את הפרויקט, לא?

 אם ייצא משהו מעניין אשמח לשמוע (כלומר לראות את הדיווח). ואם צריך יהיה עוד לחשוב ביחד, אל תהסס לשאול.

   בהצלחה! 

 

ד"ר ויקטור רודוב
מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up