בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     מדעי כדור הארץ
     פרקינסון
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 7800 - תופעה במדידת לחץ אדים תאריך: 10/08/2014
תחומי דעת:  כימיה  

שלום רב,


 ניסיתי להבין כעבור כמה זמן נוזל נדיף נתון מגיע לריכוז מקסימאלי באוויר - כלומר מתי הוא מגיע לשיווי משקל.
לצורך כך חיברתי לכוס כימית מנומטר נוזלים (מסוג MANOMETER MM200600ׂ של חברת HK INSTRUMENTS FINLAND ) התקבלה תופעה שאני מבקש עבורה הבהרה - הלחץ בתחילה עלה קלות, התייצב ואז החלה ירידה בלחץ עד שהגיע אפילו מתחת ללחץ ההתחלתי (לחץ אטמוספרי). המדידה התקיימה בטמפרטורת החדר (ללא בקרה על טמפרטורה קבועה ! ) שאלתי:

1.  האם ההנחה שריכוז מקסימאלי של חומר נדיף כלשהו באוויר הוא אכן הריכוז של אותו החומר כאשר הוא נמצא במצב של שיווי משקל עם המדיום הנבדק (למשל האוויר) בכלי הסגור?

2. התופעה הנ"ל של עלייה, התייצבות וירידה אף מתחת ללחץ האטמוספרי התקיימה עם מספר נוזלים שונים ואיני מבין מדוע. האם התופעה מוכרת?

אשמח להסבר. תודה דניאל

תשובה מאת: פרופ' דורון אורבך
   

 

שלום רב,

 

להלן תשובתי:

לכל חמר נדיף יש לחץ אדים תלוי טמפרטורה.

לחץ האדים של רב החמרים הנדיפים מציית למשוואה 
 

      Lan(P) = A + B/T
where A & B are empiric constants, specific to each volatile solvent.

כאשר  מכניסים נוזל בכמות נתונה לנפח קבוע המלא באוויר בלחץ אטמוספרי,  הנוזל יתנדף חלקית עד שלחץ האדים שלו P בכלי יגיע ללחץ האדים על פי המשוואה דלעיל בהתאם לטמפרטורה T.

תהליך ההתאדות גורם לקירור מסוים שכן ההתאדות דורשת מעבר אנטלפיה של אידוי מהמערכת לסביבה.

אני משער שהתופעה שחזית היא הסצנריו הבא:

כשהתחלת את המדידה, היית כצפוי התעדות שבמהרה העלתה את הלחץ ל-     1+P  אטמוספרות.  תהליך זה מהיר יחסית.

אולם הוא לווה כצפוי בקירור. תהליך הקירור גרם להתכווצות הלחץ  הכללי של הפאזה הגזית, ולכן מדדת ירידה בלחץ  (תהליך איטי יותר מן האידוי) . אני מניח שאם היית מחכה מספיק זמן להשוואת טמפרטורות (כתוצאה מחילוף חום בין הכלי המקורר כמעה והסביבה,

היית רואה שהלחץ הסופי גדול מהלחץ ההתחלתי : 1+P  לעומת 1 (1 הוא לחץ אטמוספרי).

 

בברכה,

פרופ' דורון אורבך
כימיה
אוניברסיטת בר-אילן

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up